1. האשה שאמרה "התקבל לי גיטי", והבעל אמר לשליח "הולך ותן לה" - מאימתי היא מגורשת, ומדוע?

2. צריכה שתי כיתי עדים: א. מדוע אין כאן בעיה של דבר ולא חצי דבר? ב. מדוע יש חידוש גדול יותר כאשר העדים הראשונים הם גם האחרונים?

3. בעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין : א. באיזה אופן נחלקו רב הונא ורב חסדא, ומה סברתו של כל אחד מהם? ב. באיזה אופן כולי עלמא מודים שהשליש נאמן?

4. שליח שהביא גט ממדינת הים, ואמר בפני נכתב, ואחר כך ערער הבעל ואמר "לפקדון נתתי לו" - מי נאמן ומדוע?

5. מה הוא יסוד סברתו של רב חסדא, שהשליח נאמן משום "דהא הימניה"?

6. האם שליש שהגט בידו נאמן לומר שלגירושין ניתן לו, כאשר אין עדים שהאשה אמרה לו לקבל את גיטה?

7. א. נערה המאורסה - מי מקבל את גיטה, לפי ר' יהודה ולפי חכמים? ב. מה הדין בקטנה מאורסה? ג. הסבר את הביטוי "ידא יתירא זכי לה רחמנא" לפי רש"י ולפי ריב"ם!

8. האם אדם יכול לזכות עירוב לבני החצר על ידי: א. בנו ובתו הקטנים ב. שפחתו העבריה? מנק!

9. קטנה שאינה יודעת לשמור את גיטה - האם היא מתגרשת בקבלת אביה? ומנין?

10. אימתי רב חסדא מודה שקטן יכול לזכות לאחרים?

11. מה הוא שיעור ההגבהה: א. לקנין בעלמא ב. לקנין של שיתופי מבואות?

12. האם קטן יכול לפדות מעשר שני, של עצמו ושל אחרים?

13. האם בזמן הזה נוהג דין עבד עברי, ומדוע?

14. מה מרויח האדם האומר לבנו ובתו "הא לכם מעות ופדו מעשר שני זה"? האם בזמן הזה יש צורך בהערמה זו, ומדוע?

15. מה הן ג' מדות בקטן?

16. "וכנגדן בקטנה חולצת" - פרש לפי רש"י, רשב"ם ור"ת!

17. היכן סובר ר' אלעזר "מראה מקום הוא לו", והיכן לא אמר סברא זו?

18. האשה שאמרה "התקבל לי גיטי" - מאימתי נאסרת לאכול בתרומה, מדאוריתא ומדרבנן, ומדוע?

19. מה הדין, לפי ר' מאיר ולפי ר' יוסי, במקרים הבאים, ומדוע: א. אמר לשניים 'תנו גט לאשתי'? ב. אמר לשלושה 'כתבו ותנו גט לאשתי'? ג. אמר לשלושה 'תנו גט לאשתי'?

20. באיזה מקרה נחלקו ר' מאיר ור' יוסי אם מילי מימסרן לשליח?

21. היכן מודה ר' מאיר שהעדים אינם יכולים להעביר את ציווי הבעל לאחרים, ומה טעמו לפי אביי ולפי רבא (עי' כט.)?

22. אמר לשניים 'כתבו ותנו גט לאשתי', ואמרו לסופר וכתב, וחתמו הם: א. מה הוא ספיקו של שמואל בדין זה? ב. מדוע אין לפסול את הגט בנימוק שמילי לא ממסרן לשליח?