1. במה תקרובת ע"ז חמורה מע"ז עצמה?

2. מדוע "חלת אהרן ותרומתו" אינם דבר הנדור אע"פ שנאסרו ע"י קריאת שם?

3. מתי המתפיס בדבר האסור צריך התרה מדרבנן?

4. מה היא הסברא שאפשר להתפיס בדבר הנדור, ואי אפשר להתפיס בדבר האסור?

5. לפי המסקנה - מה הוא החידוש הנלמד מ"לאסור איסר"?

6. מה דין המתפיס בשבועה, ומה הסברא בכך?

7. מהם שני המקרים בהם עם-הארץ צריך להשאל, ות"ח אינו צריך? מדוע חייבו את ע"ה להשאל?

8. "הנודר בתורה לא אמר כלום, במה שכתוב בה - דבריו קיימים" - הסבר לפי שתי השיטות בר"ן!

9. א. האומר "קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר" - האם מותר לו לישן היום? מדוע? ב. מה הדין באומר "קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום"? מדוע?

10. מה דין האומר "קונם שאני ישן", ומדוע?

11. א. מה דין האומר "שבועה שלא אישן שלשה ימים", ומדוע? ב. מה דין האומר "קונם עיני בשינה ג' ימים", ומדוע?

12. "קונם שאני ישן...הרי זה בלא יחל דברו" – הסבר את המשנה לפי רב נחמן ולפי רב יהודה!

13. היכן מצינו "בל יחל" מדרבנן?

14. "שאת נהנית לי עד הפסח... הלכה לפני הפסח אסורה ולוקה" - מי לוקה, ובאיזה מקרה לוקה?

15. מה ההסבר לכך ש"קונם שאני משמשך" אינו יכול לאסור את התשמיש?

16. האם "הנאת תשמישך עלי" חל מן התורה? האם מפקיע מצות עונה? מדוע?

17. האומר "הנאת תשמישך עלי" - מדוע לא נתיר לו את התשמיש בנמוק ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו"?

18. מה הדין, ומדוע, באומר: א. "הא קרבן שאוכל לך"? ב. "הא שבועה שאוכל לך"?

19. האומר "לקרבן לא אוכל לך" - מתי נאסר בנדר ומתי מותר, ומדוע?

20. האומר "לא שבועה לא אוכל לך" אסור - מה ההסבר לכך אליבא דר"מ דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן?

21. מה המשמעות של "שבועה שאוכל לך", לפי אביי ולפי רב אשי?

22. על מה נאמר "חומר בשבועות מבנדרים" ? מה הוא האיסור שבנדר במקרה זה ?

23. על מה נאמר "חומר בנדרים מבשבועות" ? מה הוא האיסור שבשבועה במקרה זה ?

24. מניין שאין נשבעין על המצוות? לשם מה יש צורך בשני פסוקים?

25. מדוע נדרים חלים על המצוות?

26. מה דין האומר "קונם הנאת סוכה עלי"? מדוע?

27. האומר "קונם צרור עלי" - האם מותר לזרקו לים? מה הדין ב"קונם זריקת צרור עלי"?

28. כיצד ייתכן שהאומר "הריני נזיר אם אוכל" פעם אחת יתחייב כמה נזירויות?

29. האומר "הריני נזיר, הריני נזיר" - מה דינו?

30. האומר "קונם עלי ככר זו, קונם עלי ככר זו" ואכלה - מה דינו? (לפי הר"ן ולפי "קצת מפרשים" [יח.])

31. איזו שבועה דומה ל"הריני נזיר היום, הריני נזיר למחר" לפי המקשה, ולפי המתרץ? מדוע?

32. "חזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים" - על מה חלה השבועה לפי רבה, ולפי רב הונא (לפי ב' הפירושים בר"ן)?

33. מה הוא דינו של רבה הנובע משיטתו בשאלה 5?

34. כיצד יכול רב הונא לפרש את הברייתא "מי שנדר ב' נזירות... עלתה לו שנייה בראשונה"? - ג' פירושים!

35. כיצד דורשים רב הונא ושמואל את "נזיר להזיר"?

36. מה דין הנשבע שיאכל ככר זה ואח"כ אסרו עליו בקונם? ומה הדין אם קודם נדר ואח"כ נשבע? מדוע?

37. מה דין הנשבע שלא יאכל ככר זה ואח"כ אסרו בקונם?

38. כיצד הביאו ראיה מ"מי שנדר ב' נזירות" לרבא הסובר שאם נשאל על שבועה ראשונה שנייה חלה עליו?

39. "הרי עלי כחרם" – האם נאמן לפרש שכוונתו היתה ל-: א. חרמי כהנים? ב. חרמו של ים? כיצד יש לנהוג בו בשני המקרים?

40. מה דין המתפיס סתם בתרומה או בחרמים, ביהודה ובגליל?

41. הקדיש בהמתו - האם הקדיש את הכוי? במה תלויה המחלוקת?

42. ספק בכור - מה דינו: א. לענין נתינה לכהן? ב. לענין גיזה ועבודה?

43. סכם את דעת ר' אליעזר: א. הקדיש בהמתו האם הקדיש את הכוי? ב. ספק בכור לענין גיזה ועבודה? ג. ספק משקים ליטמא? ד. משקים שנגעו בטומאה בודאי? (ב' דעות)

44. האם יש סתירה בין ג' ל-ד'? האם הדבר תלוי בשיטתו של ר"א לענין ספק נזירות?

45. במה ספק נזיר חמור מנזיר ודאי - א. בנזיר רגיל? ב. בנזיר עולם?

46. "הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור, והלך ומצאו שנגנב או שאבד" – מה הם שני הטעמים שנאמרו בדעת המתיר!

47. כיצד יש לנהוג, לפי ר' מאיר ולפי חכמים, בעם-הארץ שמפרש את נדרו להקל ובא לישאל עליו?

48. כיצד יש לנהוג במקרה הנ"ל אם כבר עבר על נדרו? וכיצד יש לנהוג בנדר רגיל אם עבר עליו? ובנדר דאורייתא מודים שאין מתירין לו עד שינהג איסור.

49. נדר מכל פירות שבעולם, חוץ מדגן, ועבר על נדרו - כיצד נהגו בו בעלי התוס', ומדוע?