אב בית דין

משנה לנשיא הסנהדרין, השני במעלה אחרי נשיא בית הדין הגדול.

מעלתו גדולה ממעלת חכם (עי' יד מלאכי כלל תקצ"א, מאור ישראל ח"א עמ' שכח ושלחן המערכת מע' א' אות י').

אב בית דין היה יושב לימינו של הנשיא, באופן ששניהם היו רואים את כל חברי הסנהדרין שישבו בכעין חצי גורן עגולה.

מנהגי כבוד מיוחדים נקבעו כלפי אב בית דין. למשל: "כשאב בית דין נכנס, עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן, ואין יושבין עד שישב במקומו". במה דברים אמורים, בבית המדרש, אבל מחוץ לבית המדרש, כשאב בית דין עובר, צריך לעמוד מלפניו כמלוא עיניו, וכשעבר ארבע אמות, מותר לשבת.

אב בית דין שמת, הכל קורעין עליו, ואין מאחין את הקרע לעולם "וכל בתי מדרשות שבעיר - בטלין, ונכנסים לבית הכנסת ומשנין את מקומם: היושבים בצפון יושבים בדרום, היושבים בדרום יושבים בצפון".

אין נשאלים באורים ותומים, אלא למלך ולאב בית דין ולמי שהציבור צריך לו.

אין מוסרין ראשי פרקים של מעשי מרכבה, אלא לאב בית דין ולמי שלבו דואג בקרבו.