אבידה ששטפה נהר

אבידה ששטפה נהר היא דוגמא לאבידה שבעליה לא יכול להשיגהּ, שבמקרה שאדם הולך ליד נהר ונאבד לו שם, לדוגמא, שעון והנהר לוקח אותו, בעל האבידה אינו יכול לקחת אותה. ועל כן כל מי שימצא את האבידה הזאת יוכל לקחתה, אפילו אם הבעלים רץ אחרי האבידה ואומר שהוא לא התייאש.

הגמרא בבא מציעא מסבירה את ההגיון בדין זה:

מנין לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת - דכתיב וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבידת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה מי שאבודה הימנו ומצויה אצל כל אדם, יצאתה זו שאבודה ממנו, ואינה מצויה אצל כל אדם.

ועל כן, יש לנו כלל שכל אבידה שלא כל אחד יכול להשיג אותה - מותר לקחת אותה כי היא מופקרת.