אבן העזר סימן סב

אבן העזר סימן סב הוא הסימן העשרים ושבעה בהלכות קידושין. כותרת הסימן היא: "מתי מברכים ברכת חתנים, ואם אוכלים בהרבה בתים".

תוכן הסעיפים של הסימן[עריכה]

סעיף א - צריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם הנישואין, והן שש ברכות, ועם ברכת היין הן שבע ברכות.

סעיף ב - אף שאדם יכול לישא נשים רבות ביום אחד, ומברך לכולן יחד ברכת חתנים פעם אחת, אבל ימי שמחה צריך לשמוח עם כל אחת שמחה הראוייה לה. עם בתולה שבעה ימי שמחה, ועם בעולה שלשה ימים, ואין מערבין שמחה בשמחה.

סעיף ג - אם יש שני חתנים ביחד, מברכים ברכת חתנים אחת לשניהם. רמ"א: ואפילו לא היו ביחד אלא דעתו על שניהם. י"א שאין לברך לשני חתנים ביחד משום עין הרע. ונוהגים לעשות לכל אחד חופה בפני עצמו, ולברך לכל אחד. לאחר הסעודה מברכים להרבה חתנים ביחד, אם אכלו ביחד.

סעיף ד - אין מברכים ברכת חתנים אלא בעשרה גדולים בני חורין וחתן מן המניין. ואם אין אומרים אחר ברכת המזון אלא ברכת אשר ברא ולא כל השבע ברכות אין צריכים עשרה. רמ"א: אבל שלשה, בעינן.

סעיף ה - מברכים ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכת המזון, בכל סעודה וסעודה שאוכלים שם. ואין מברכים אותה עבד וקטן.

סעיף ו - כמה זמן מברכים ברכת חתנים אחר החתונה? - אם היה אלמון שנשא אלמנה מברכים אותה ביום הראשון בלבד. ואם בחור שנשא אלמנה, או אלמון שנשא בתולה, מברכים אותה כל שבעת ימי המשתה.

סעיף ז -

סעיף ח - יש אומרים שאין נקראים פנים חדשות אלא בני אדם שמרבים בשבילם (נו"כ: היינו שראויים להרבות בשבילם, אפילו אם אינו מרבה בפועל כעת - ב"ח). וי"א ששבת, ויום טוב ראשון ושני, נחשבים כפנים חדשות בסעודה ראשונה ושניה, אבל לא בסעודה שלישית, וכן פשט המנהג. רמ"א: נהגו שמברכים שבע ברכות בסעודה שלישית, ואפשר שהוא משום שרגילים לבוא פנים חדשות, י"א שהדרשה הוי כפנים חדשות.

סעיף ט - יש אומרים שצריכים כוס מיוחדת לשבע ברכות, ואין לברכן על כוס של ברכת המזון. וי"א שאין צריך שתי כוסות, אלא על כוס של ברכת המזון מברך שבע ברכות, וכן פשט המנהג. רמ"א: ובמדינות אשכנז המנהג כסברה הראשונה. ואפילו לברכת אשר ברא לבדה, צריכים כוס נפרד. רמ"א: בחופה נוהגים להפסיק בין ברכת אירוסין וברכת חתנים שכל אחת על כוס בפני עצמה, על ידי קריאת הכתובה.

סעיף י - אין מברכים ברכת חתנים אלא בבית החתן שעיקרו מקום החופה- אבל אם הלך לבית אחר ואין דעתו לחזור נעשה לבית הראשון נעשה הבית השני עיקר, ומברכים שם. וכן אם הלך לעיר אחרת ואין דעתו לחזור.

סעיף יא - בני החופה שנתחלקו לחבורות ואוכלים בחדרים נפרדים, אפילו שאינם פתוחים למקום שהחתן אוכל בו, כולם מברכים ברכת חתנים, ופרטים בזה.

סעיף יב - השמשים שאוכלים אחר סעודת הנישואין, י"א שאין מברכים שבע ברכות, וי"א שמברכים, ולזה הדעת נוטה.

סעיף יג - מעיקר הדין אומרים שהשמחה במעונו עוד לפני החתונה, משמתחילים להכין סעודת הנישואין ועד שלושים יום אחרי הנישואין. וסעודה שעושים אותה מחמת הנישואין עד י"ב חודש אחר הנישואין, אומרים בה שהשמחה במעונו. אבל עכשיו ערבה כל שמחה, ואין אומרים שהשמחה במעונו אלא בשבעת ימי המשתה. ואלמון שנשא אלמנה אומרים שהשמחה במעונו בשלשה ימים שהוא שמח עמה.