אבן העזר סימן קכו

אבן העזר סימן קכו עוסק בנוסח לשון הגט ודקדוק אותיותיו.

תוכן הסעיפים[עריכה]

(הסיכום אינו כולל את כל הפרטים)

סעיף א - שפת הגט: כותבים הגט בכל לשון ובכל כתב.ונהגו לכותבו בלשון ארמית וכתב אשורי. רמ"א: ואין להכשיר בכתב אחר, אלא אם כן הוא שעת הדחק, כגון שהגיע מרחוק ואין השיירות מצויות (בשם תשובות הרא"ש כלל מה).

סעיף ב - אופן כתיבת ימות השבוע: בשלישי, ברביעי, בחמישי מלאים י. בשני ובששי - חסרים.

סעיף ג - כשנכתב הגט ביום ראשון, יכתוב "באחד בשבת".

סעיף ד - אופן כתיבת ימי החודש ביום ראש חודש יכתוב: 'ביום ראשון לירח _______'. רמ"א: י"א שכותבים 'ביום א' לירח _________' ומפני שיש ספק בדבר, יש שנמנעו מלכתוב גט בר"ח. בשני, יכתוב 'בשני ימים לירח ______________'. בשלישי יכתוב 'בשלשה ימים לירח _____________', 'בארבעה ימים לירח ________' - כולם לשון זכר, בה"א בסוף. רמ"א: עד עשרה ימים יכתוב "ימים" - 'בשני ימים לירח...', 'בשלשה ימים...' 'בתשעה ימים...'. מכאן ואילך יכתוב 'יום' - 'ביום אחד עשר לירח...', 'ביום שנים עשר לירח...'. ואם כתב בלשון רבים - 'בשנים עשר ימים לירח...' בדיעבד הגט לא נפסל אם כבר ניתן. כתב 'שלושה' או 'שמונה' מלא בו'. או שכתב 'שני לירח...' ולא 'בשני לירח', או שכתב בראשי תיבות - 'י"ב' במקום 'שנים עשר' - כשר. מחבר: גם בתאריכים שאחרי עשרים, יכתוב לשון זכר, בה' בסוף: 'באחד ועשרים', 'בשנים ועשרים', 'בשלשה ועשרים'

סעיף ה - אופן כתיבת השנה בגט: בחשבון השנים, יכתוב לשון נקבה. רמ"א: בשנים יכתוב בשנים מניין המרובה קודם, ובימים מניין המועט קודם - לדוגמה: בשנים המרובה קודם, ובלשון נקבה - 'חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושש'. בימים המועט קודם ובלשון זכר: 'באחד ועשרים יום לירח....'. ואם כתב המועט לפני המרובה בשנים, או המרובה לפני המעט בימים, או שכתב לשון זכר במקום לשון נקבה, הגט כשר.

סעיף ו - גט שנכתב ביום הראשון או השני של ראש חודש, כיצד נכתב: אם יכתוב גט ביום ראשון של חודש אייר, יכתוב 'ביום שלושים לירח ניסן שהוא ר"ח אייר', וכן כיו"ב. ביום השני של ראש חודש, יכתוב 'באחד לירח...' כי תאריכי החודש מתחילים מהיום השני של ראש חודש. וי"א שלא לתת גט בר"ח, וטוב לחוש לזה אם אין חשש עיגון.

סעיף ז - אופן כתיבת שמות החודשים: גט שנכתב בחודש אדר, בשנה מעוברת: באדר ראשון יכתוב ...'לירח אדר ראשון', ובאדר שני יכתוב ...'לירח אדר השני'. ואם כתב באדר הראשון 'אדר' סתם, כשר, ואם כתב בשני 'אדר' סתם, הגט פסול. המילה 'ראשון' יכתוב מלא - 'ראשון' עם ו. 'ניסן' - מלא. 'אייר' בשני יודין. ואם כתב 'איר' ביוד אחת, פסול, ובשעת הדחק יש שהקילו. ויש נמנעים מלתת גט באייר, ובמקום הדחק נותנים וכותבים בשני יודין. 'סיון' עם יוד. 'תמוז' מלא. 'אלול' מלא. 'תשרי' בי' אחת. 'מרחשון' - בו' אחת. 'כסלו' חסר י'.

לקריאה נוספת[עריכה]