אב הטומאה

אב הטומאה היא טומאה המטמאת אדם וכלים, ועושה את הנטמא בה ראשון לטומאה.

ישנם מספר דרגות בטומאה, כאשר הדרגה העליונה נקראת: "אב הטומאה", מלבד טומאת מת, הנקראת: "אבי אבות הטומאה", לפי שעושה את הנטמא בה ל"אב הטומאה".

דרגה זו של טומאה נקראת "אב הטומאה", משום שממנה מסתעפות טומאות רבות אחרות הנקראות תולדות: "ראשון לטומאה", "שני לטומאה", "שלישי לטומאה" ו"רביעי לטומאה".

בין אבות הטומאה הם: השרץ, הנבילה, הזב והמצורע. ברם, לא כל אבות הטומאה שווים בכח טומאתם, כגון השרץ מטמא במגע ולא במשא, ואילו הנבילה מטמאת במגע ובמשא.

כל דרגות הטומאה שמתחת לאב הטומאה נקראות "וולד הטומאה". ההבדל שבין אב הטומאה לוולד הטומאה הוא, שאב הטומאה מטמא אדם וכלים, ואילו וולד הטומאה אינו מטמא אדם וכלים, אלא אוכלים ומשקים. מכאן - אב הטומאה נקרא "טומאה חמורה"; וולד הטומאה נקרא "טומאה קלה".

כל הנוגע באב הטומאה נקרא "ראשון לטומאה"; ואם נגע מאכל בראשון לטומאה, הרי זה נעשה "שני לטומאה"; והנוגע בשני לטומאה נעשה "שלישי לטומאה". ברם, אין שני עושה שלישי בחולין, אלא בתרומה ובקודש; והנוגע בשלישי לטומאה נעשה "רביעי לטומאה", אבל אין שלישי עושה רביעי לטומאה אלא בקודש בלבד.