אוהל המת

דבר המאהיל על המת, או שהמת מאהיל עליו.

אוהל המת מטמא בשלש דרכים:

1. כל הנמצא עם המת באוהל אחד, כגון שגג אחד מאהיל על המת ועל אדם או כלים או אוכלים, שטומאת המת מתפשטת בכל האוהל ומטמאת כל מה שבתוכו.

1. אם המת נמצא ממעל לאדם או לכלים, והמת מאהיל עליהם, שטומאת המת יורדת ומטמאת כל מה שכנגדה למטה.

1. אם האדם או הכלי נמצאים ממעל למת, והם מאהילים על המת, שטומאת המת עולה ומטמאת כל מה שכנגדה למעלה.

כשם שהאוהל מביא את הטומאה על מה שבתוכו, כך הוא מפסיק וחוצץ בפני הטומאה, שלא יטמא כל שחוצה לו.

ברם, אין האוהל מביא את הטומאה וחוצץ בפניה, אלא אם כן לפחות ארכו טפח ורחבו טפח וגובהו טפח (טפח מעוכב). אבל אם אין לאוהל המת גובה טפח או שאינו ארוך טפח או רחב טפח, אינו קרוי אוהל, ואינו חוצץ בפני הטומאה, והיא נקראת "טומאה רצוצה" (טומאה שאין לה רווח. ראה: טומאה רצוצה), שאינה מתפשטת לצדדים, אלא בוקעת ועולה בוקעת ויורדת, ומטמאת כל מה שכנגדה למעלה או למטה ממנה.