אונס רחמנא פטריה

התורה פטרה את האנוס (ראה: אונס) מן החיובים הנובעים ממה שעשה.

אדם שעבר כל עבירה שהיא באונס, ואפילו עבר על עבודה זרה, גילוי עריות או שפיכות דמים, עבירות שאמרו עליהן "יהרג ואל יעבור", אין בית דין מענישים אותו, שאין מענישים אלא אדם שעובר עבירה מרצונו.

"אונס רחמנא פטריה" נלמד ממה שנאמר אצל נערה המאורסה (דברים כב, כה - כז): "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה, ומת האיש אשר שכב עמה לבדו, ולנערה לא תעשה דבר, אין לנערה חטא מות, כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה, כי בשדה מצאה, צעקה הנערה המארשה ואין מושיע לה". כמו כן נאמר במוסר זרעו למולך: "ואני אתן את פני באיש ההוא", מפי השמועה למדו: "ההוא", ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה; ומה עבודה זרה ("מולך") החמורה מן הכל, העובד אותה באונס - פטור מכרת וממיתת בית דין, קל וחומר לשאר עבירות האמורות בתורה.