אחד עשר ימי הזיבה

אחד עשר יום שלאחר שבעת ימי הנידה.

אשה שראתה דם באחד עשר ימי הזיבה, דינה כדלהלן: ראתה דם יום אחד בלבד, צריכה היא לשמור יום אחד בטהרה כנגד יום הטומאה, כלומר שהיא טובלת למחרת היום הטמא, ואם אינה רואה בו דם, הרי היא טהורה לערב. מכאן נקראת היא: "שומרת יום כנגד יום", ששומרת יום אחד בטהרה כנגד יום הטומאה.

וכן אם ראתה דם שני ימים רצופים, הרי היא שומרת את היום השלישי בטהרה, ואם טבלה ולא ראתה בו דם, טהורה היא בערב.

אבל אם ראתה דם שלושה ימים רצופים, הרי היא נעשית זבה גמורה, וצריכה היא לספור שבעה ימים נקיים מדם, וטובלת ביום השביעי, ומביאה קרבן ביום השמיני.

לאחר אחד עשר ימי הזיבה, כשהיא רואה דם, הרי היא שוב נידה שבעה ימים, ואחריהם מתחילים שוב אחד עשר ימי הזיבה; וכן לעולם.