אין אונאה לפרוטות

המאנה את חברו, אינו חייב להחזיר למתאנה את סכום האונאה, ואין המקח בטל מחמת האונאה, אלא אם כן הייתה האונאה ביותר מפרוטה.

אדם שרומה במקח וממכר, שקנה דבר ביותר משויו, או שמכר דבר בפחות משויו, הדין הוא, שאם סכום האונאה היה פחות משישית מחירו של הדבר - נקנה המקח, ואין חייבים להחזיר למתאנה את סכום האונאה; ואם סכום האונאה היה שישית מחירו של הדבר, אף שלא ניתן לדרוש את ביטול המקח, מכל מקום רשאי המתאנה לדרוש את סכום האונאה; ואם הייתה האונאה יותר משישית, רשאי המתאנה לדרוש את ביטול המקח.

במה דברים אמורים, שיכול המתאנה לדרוש את ביטול המקח או את סכום האונאה, אם הייתה האונאה ביותר מפרוטה, אבל אם סכום האונאה לא היה אלא פרוטה, אין דין אונאה.

לכן, למשל, אם מכר אדם לחברו חפץ ששויו חמש פרוטות בשש פרוטות, אף על פי שהאונאה בשיעור שישית מן המחיר, אין דין אונאה בזה.