אין אונאה לקרקעות

"אין אונאה לקרקעות" הוא כלל הלכתי שפירושו: המוכר קרקע לחברו במחיר נמוך מערך הקרקע או במחיר גבוה מערך הקרקע, אפילו אם ההפרש הוא יותר משישית, אין המוכר או הקונה רשאים לדרוש את ביטול המקח, או לתבוע את ההפרש.

מקור וטעם[עריכה]

נאמר בתורה (ויקרא כה, יד): "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו", ודרשו חכמים: "או קנה מיד עמיתך" - דבר הנקנה מיד ליד, כלומר מטלטלין, בהם "אל תונו איש את אחיו", אבל בקרקעות - אין אונאה.

יש שכתבו בטעם הדבר ש"אין אונאה לקרקעות", לפי "שדרך בני אדם למחול בקרקעות, לפי שקרקעות שווים כל כסף שבעולם".

לדעת הירושלמי, אין הכוונה שאין כלל דין אונאה בקרקעות, אלא שדין אונאה בקרקעות שונה מהדין במטלטלין. לכן, אם שיעור האונאה במכירת קרקע גדול משווי הנכס, כגון נכס שווה מאה שנמכר ביותר ממאתיים - אין המכר קיים.

הרשב"ם במסכת בבא בתרא (סא:) מביא ששיטת בירור זו (של דמים מודיעין) אינו תקף/עובד כשמדובר בקרקרעות.

וכן לשונו: "והדמים מודיעין (בבא בתרא עז:) ליכא למימר... [ד]אין אונאה לקרקרעות"

הטעם לדבריו- פשוט מאוד לא ניתן להעריך את מחיר/ערך הקרקע המדובר! זאת מפני שיש הקונים קרקע במחיר חריג מהרגיל (כגון גבוה מהמקובל שכן רוצה לדור בסמוך לאביו)