אין הבית מיטמא בנגעים עד שיהא בו אבנים ועצים ועפר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
אין בית מקבל טומאת נגעים אלא כשארבעת כתליו בנויים אבנים, עצים וטיח העשוי מעפר, שנאמר (ויקרא יד, מה): "ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית"[1], אבל אם אחד מן הכתלים מחופה בשיש או בסלע או בלבנים או בגושי עפר, וכל שכן אם הכותל עצמו עשוי משיש או מסלע או מלבנים או מגושי עפר, הואיל ואותו כותל אינו ראוי להיטמא בנגעים אף שאר הכתלים אינם נטמאים בנגעים, שאין בית נטמא בנגעים אלא אם כן כל ארבעת כתליו ראויים להיטמא בנגעים.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ יש מקשים, כיצד למדים מן הכתוב "את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית", שצריך דווקא שלשתם? שמא די באחד מהם? ויעויין בתוספות יום טוב (נגעים יב, ג) שכתב, שלמדים זאת מייתור הלשון "הבית", שלא היה צורך לכתוב אלא "ונתץ את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית", וכיון שכתוב "ונתץ את הבית את אבניו וגו'", הרי זה בא ללמד, שהבית לעניין טומאת נגעים הוא דווקא זה שיש בו אבנים ועצים ועפר, כל שלושת הדברים ביחד. בעל ה"משנה אחרונה" כותב, שהלימוד הוא פשוט, שהרי "עפר" שבכתוב היינו טיט, וכיון שאי אפשר לבניין אבנים בלא טיט, הרי שאבנים ועפר, שניהם וודאי דווקא הם, וממילא שהוא הדין עצים שהם יחד עם האבנים והעפר.