אין חיבורי אדם חיבור

אין חיבורי אדם חיבור הוא מושג בהלכות טומאה וטהרה העוסק בדין טומאה בחיבורין, פירושו שדבר שאין דרך חיבורו בידי אדם אלא מתולדתו, ונתחבר בידי אדם, אינו נחשב חיבור. ברם, דבר שדרך חיבורו בידי אדם, הרי זה נחשב חיבור גמור.

דוגמאות[עריכה]

• "מלוא תרווד רקב" (כף גדולה המכילה מלוא חפניים עפר רקבון של מת), אינו מטמא אלא במשא ובאוהל, ולא במגע, לפי שאינו מחובר יחד, ואפילו אם גיבלו במים ועשאו מיקשה אחת, מכל מקום אינו מטמא במגע, לפי שאין חיבורי אדם חיבור, ואינו נחשב כגוף אחד, אלא כפירורים, והנוגע ברקב אינו נוגע בכל הפירורים כאחד.
• עצם שיש עליה כזית בשר, באופן שהבשר לא היה מחובר לעצם מטבעו, אלא אדם תחב את העצם בבשר, והכניס אדם מקצת מן העצם בלי הבשר לפנים הבית, אף על פי שהבית מאהיל על אותו חלק מן העצם שהכניס לפנים, מכל מקום אין העצם נחשבת "יד" לבשר לטמא את הבית, לפי ש"אין חיבורי אדם חיבור"; אבל אם הבשר היה מחובר לעצם מתולדתו, אף על פי שהעצם בפני עצמה אינה מטמאת באוהל, מכל מקום כל מה שבבית טמא, משום כזית הבשר שעליה, שהעצם נחשבת "יד" לבשר, וכיון שהבית מאהיל על העצם הרי זה כאילו מאהיל על הבשר.