אין מעברין את השנה בשביעית

אין מוסיפים חודש שלושה - עשר לשנת השמיטה (בבלי סנהדרין יב, א).

הטעם[עריכה]

בטעם הדבר נחלקו הראשונים: לדעת רש"י הטעם הוא, כדי שלא להאריך את זמן איסור עבודת הקרקע בשביעית. לדעת הרמב"ם הטעם הוא, כי אם תעובר השנה, יתווסף חודש שבו יוכלו העם ללקוט את ספיחי שביעית המופקרים, ויהיה חשש שכל השדות יבוזו, ולא תשאר תבואה כדי הקרבת מנחת העומר וקרבן שתי הלחם.

מתי מעברים בכל זאת[עריכה]

לדעת הרמב"ם, לא אמרו שאין מעברין את השנה בשביעית, אלא כאשר העיבור צריך להעשות לצורך תיקון הדרכים והגשרים בשביל עולי רגלים, אבל אם השנה הייתה ראויה להתעבר מפני התקופה^[1], או מפני האביב^[2], או מפני פירות האילן^[3], אזי מעברים את השנה גם בשביעית.

הלוח שבידינו מתחשב רק בשיקול התקופה שהובא ע"י הרמב"ם וממילא יש לנו שמיטין מעוברות, כדוגמת שנת השמיטה התשפ"ב.

הערות שוליים[עריכה]