אין משגיחין בבת קול

אין פוסקים הלכה על פי קול שלוח מן השמים (ראה: בת קול). כלל הוא, שאין מתחשבים בגורמים שמימיים ועל אנושיים לשם פסיקת וקביעת הלכה.

במסכת בבא מציעא (נט, ב) מובא (בנוגע למחלוקתם של רבי אליעזר וחכמים לגבי תנורו של עכנאי): "תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו... אמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו. יצתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום. עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: 'לא בשמים היא'. מאי 'לא בשמים היא'? אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה: אחרי רבים להטות".

מאידך, בגמרא ערובין (יג, ב) מצינו שהוכרעה הלכה על פי בת קול: "שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותם, והללו אומרים הלכה כמותם, יצתה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים והלכה כבית הלל", ומבואר שם, שקודם שיצאה הבת קול, הרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה, הרוצה לעשות כדברי בית הלל - עושה, ולאחר שיצאה הבת קול, אין עושים אלא כדברי בית הלל.

טעמים רבים נאמרו מדוע במחלוקתם של בית שמאי ובית הלל סמכו על הבת קול ואילו במחלוקתם של רבי אליעזר וחכמים לא סמכו. אחד הטעמים הוא, שיש הבדל מה באה הבת קול להודיענו, שבמקום שבאה לחלוק על דברי תורה, כמעשה של רבי אליעזר, שמדין תורה "יחיד ורבים - הלכה כרבים" והבת קול פסקה הלכה כיחיד, בזה "אין משגיחין בבת קול", אבל כשהבת קול באה להכריע במקום שאנו מסופקים, כמעשה המחלוקת של בית שמאי ובית הלל, שמחד גיסא בית הלל היו רבים מבית שמאי, ומאידך גיסא בית שמאי היו חריפים יותר, בזה סומכים על בת קול, שכן אין הבת קול באה לחלוק על דברי תורה.