איסור קדושה

איסורי ביאה שלא מחמת קירבת משפחה אלא מחמת קדושת יחוס המשפחה. כגון: אלמנה לכהן גדול, גרושה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין וממזר.

בגמרא (יבמות כ, א) מבואר, שכל אלו נקראים "איסור קדושה", משום שנאמר בפרשת "אמור אל הכהנים" (ויקרא כ"א ו' - ז'): "קדושים יהיו לאלהיהם... אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאשה לא יקחו". ואף ישראל הוזהרו לשמור על קדושתם, כמו שנאמר (ויקרא י"ט, ב'): "קדושים יהיו", הלכך נכללו באיסור קדושה גם ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לנתין וממזר.