אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם

לא יתכן שיפתח המקור, ללא שלחץ הפתיחה יגרום לוורידי הדם שברחם לזוב ולפלוט דם נידות.

אשה שיצאה ממקורה חתיכה, שאין צבעה כצבע מראות הדמים הטמאים, או שצבעה כמראות הדמים הטמאים, אבל נבדקה ונמצאה שאינה דם, אין היא נאסרת משום נידה. במה דברים אמורים, כשיצאה חתיכה דקה, אבל אם יצאה חתיכה עבה, אפילו אם אין צבעה כמראות הדמים הטמאים, או שנבדקה ונמצאה שאינה דם, הרי היא אוסרת את האשה משום נידה, שכן "אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם".

ולכן אשה שיצאה ממנה חתיכה עבה, אפילו אם בדקה את עצמה מיד ולא מצאה דם, הרי היא אסורה, משום שבוודאי יצאה טיפת דם ממקורה, אלא שנאבדה, ולכן לא נמצאה בבדיקה.

באיזה שיעור נחשבת חתיכה לחתיכה עבה - נחלקו בזה הפוסקים: יש אומרים שכל שהחתיכה עבה יותר משפורפרת דקה שבדקות, כבר נחשבת לחתיכה עבה, ואוסרת את האשה. ויש אומרים ששיעור חתיכה עבה הוא כשיעור עובי הפיקה שבראש הפלך, ושיעור זה הוא לכל הפחות כשיעור עובי אצבע קטנה של אדם בינוני. לשיטה זו, כל חתיכה שאינה עבה כאצבע קטנה של אדם בינוני, אין לחוש בה כלל שמא היא בכלל חתיכה עבה האוסרת את האשה.

יש אומרים, כי כשם שחתיכה עבה היוצאת מן המקור, גורמת בהכרח לזיבת דם ממנו, כמו כן דבר עבה שנכנס למקור, גורם בהכרח לזיבת דם ממנו. כתוצאה מכך, אשה העוברת בדיקה תוך רחמית, שבה הרופא מכניס כלי בדיקה לתוך המקור, אם הכלי שמשתמש בו הרופא הוא עבה - האשה נאסרת. שיעור עובי הכלי שיאסור את האשה, יהיה תלוי בשתי השיטות שהבאנו לעיל.

יש אומרים, כי מה שאמרו חכמים "אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם", הכוונה לפתיחת הרחם, ששם נמצאים וורידי הדם שמהם זב דם הנידות, אבל אם נפתח צוואר הרחם לבדו, אין כל חשש לזיבת דם מהרחם. לשיטה זו, אשה שעברה בדיקת רופא בכלי עבה בצוואר הרחם לבדו, הרי היא מותרת. ויש אומרים, שאף על פתיחת צוואר הרחם לבדו אמרו חכמים "אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם", שכן הזעזוע שנגרם למקור על ידי פתיחת צוואר הרחם, גורם בהכרח שיזוב דם נידות מהרחם. לשיטה זו, אשה שעברה בדיקת רופא בכלי עבה, אף שלא נבדקה אלא בצוואר הרחם לבדו, הרי היא אסורה.