אי דייקינן כולי האי לא הוה תנינן

אילו היינו מדייקים כל כך לא היינו יכולים ללמוד.

המקור: בבלי עירובין מח, א.

חכמים הסתפקו לעניין שיעור ארבע אמות, האם זהו שיעור קבוע וקצוב, או שהוא נקבע בכל פעם על פי מידות האמה של אותו האדם שעליו מדובר. ובהקשר לכך נשאל רב פפא: אם מדובר בשיעור קבוע, מה יהיה לגבי עוג מלך הבשן, האם גם לגביו יחול שיעור זה? ולעומת זאת, אם שיעור האמה נקבע על פי אמתו של כל אחד ואחד, מדוע לא נזכרה הלכה זו ברשימת ההלכות שמנו חז"ל כמשתנות בין אדם לאדם? ועל כך השיב רב פפא "אי דייקינן כולי האי לא הוה תנינן", כלומר שאמנם בעיקרון משתנה שיעור האמה בין אדם אחד לשני, כל אחד לפי שיעורו, אולם מכיוון שיש לדין זה חריג - אדם שגופו גדול אך ידיו קטנות, שלגביו חל שיעור האמה הרגיל, שלא על פי מידותיו המיוחדות - לכן לא מנתה הגמרא דין זה ברשימת הדינים המשתנים בין אדם לאדם.