אנו מתירים להתפלל עם העבריינים
|
|
אנו מתירין להתפלל עם העבריינים הוא משפט הנאמר קודם תפילת כל נדרי ביום הכיפורים. תוספת זו נתקנה על ידי בית מדרשו של המהר"ם מרוטנבורג כאמצעי להתיר למנודים שעברו על תקנות הקהל לחזור ולהתפלל עם כולם לפי ש"כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית". עם השנים הרחיבו את התקנה גם למנודים שעברו על עבירות ולא רק על תקנות הקהל והתוספת נהוגה גם בימינו כאשר אין תקנות קהל.
אמירתו לפני כל נדרי[עריכה]
ההיתר להתפלל עם העבריינים מובא לפני תפילת כל נדרי הנאמרת בתחילת יום הכיפורים:
|
עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל, בַּיּשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מִטָּה, אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים |
|
| – מחזור ליום כיפור | ||
הלבוש כתב כי מכיוון שמדובר בהתרה השייכת לבית דין, צריכים לעמוד שניים מחשובי הקהל ליד החזן כאשר יחד הם יהוו בית דין של שלושה שיוכל להתיר להתפלל עם העבריינים. אמנם, על אף שעיקר ההתרה נעשית על ידי בית הדין, כל הקהל אומר את ההתרה יחד עימם. בסיום האמירה, הקהל אומר ביחד עם הקהל את תפילת כל נדרי.
טעם[עריכה]
הטעם להתרת התפילה עם העבריינים נובע מדברי הגמרא "כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטרת" כריתות ו ב. רבינו בחיי מסביר על הגמרא כי בשעה שגם הרשעים מצטרפים לקהל יש בכך זכות לקהל כולו לפי שכל ישראל ערבים זה לזה ומתרצים לקב"ה יחד.
השערי תשובה [1] כתב כי אין אנו רק מתירים להתפלל עם העבריינים אלא גם מתירים אותם מעבריינותם כדי להתפלל איתם ולמעשה עוזרים להם לחזור בתשובה. בדומה לכך גם הרב קוק[2] ראה בתוספת זו לא רק בקשה להתפלל יחד עם העבריינים אלא גם להתפלל עליהם. לדבריו "להתפלל עִם העבריינים אין פירושו רק להתפלל עמהם בצוותא חדא, אלא גם עליהם. להתפלל, כלומר: לדרוש בלב ונפש את שלום הכלל כולו וישועתו".
יש שאמרו כי בהיתר לעבריינים להתפלל עימנו אנו גם מבקשים מהקב"ה לנהוג איתנו במידה כנגד מידה ולרחם גם עלינו ועל העברות שלנו במהלך יום הכיפורים[3].
מקור[עריכה]
המקור לאמירת הקדמה זו מיוחס למהר"ם מרוטנבורג ומובא בפסיקת תלמידו המרדכי שלפני שנכנסים לבית הכנסת מתירים להתפלל עם מי שעבר על גזירת הקהל. על אף שבמקור התקנה הייתה רק להתיר להתפלל עם מי שעבר על תקנות הציבור המקומי, עם הזמן הורחבה התקנה גם למי שעבר על גזירת ציבור או שעבר עבירה בכלל משנה ברורה תריט א.
יש שטענו שמקור התקנה הוא בימי האנוסים בספרד שהיו מגיעים להתפלל עם הקהל והיו צריכים התרה, אך כפי הנראה המקור היה כבר בימי המהר"ם מרוטנבורג עוד קודם לכן. אמנם, ייתכן כי ההרחבה שנעשתה לתקנה הקדומה גם לכל מי שעבר על עבירה קשורה למצבם הייחודי של האנוסים.
צירוף עבריין לתפילה[עריכה]
הראשונים נחלקו לגבי צירוף עבריין לתפילה. בספר המנהיג[4] נפסק כי אדם עבריין שלא נידו אותו הקהל יכול להצטרף למניין עשרה כפי שאומרת הגמרא על עכן "אף על פי שחטא ישראל הוא". אמנם, במידה והקהל נידה אותו אינו יכול להצטרף לעשרה או לכל דבר שבקדושה. מנגד, הרשב"א חולק על שיטה זו ופוסק כי אדם שעבר עבירה שחייבים עליה נידוי אינו מצטרף למניין אף אם הקהל לא נידה אותו בפועל.
המהר"ם מרוטנבורג פסק כדעה הראשונה כי במידה והקהל עצמו לא נידה את האדם הרי שהוא כבר איננו מוגדר כמנודה וכן פסק בשולחן ערוך אורח חיים נה יא. על פי פסיקה זו, המהר"ם הנהיג כי כאשר הקהל כולו יבטל את הנידוי על האדם, הרי שיהיה מותר לו להתפלל עם העבריינים על אף העבירות שעשו בעברם.
גרסאות שונות[עריכה]
הב"ח [5] הקשה כי הנוסח הקיים הוא נוסח רחוק לפי שלא ראוי שכל אחד יכלול את עצמו יחד עם הישיבה של מעלה שמתירה להתפלל עם העבריינים ולכן הציע להוריד את המילה "אנו" כך שרק תהיה הצהרה כי בישיבה של מעלה ומטה התירו להתפלל עם העבריינים. לדבריו, אין באמירה זו התרת החרם על העבריינים אלא רק הודעה לציבור שלא יתמהו כיצד הם מתפללים עימנו, וכי התרת החרם תבוא רק בחזרתם בתשובה.
מנגד, האליה רבה [6] הסביר כי מדובר בהתרה ממש של העבריינים ולא רק לצורך התפילה. לדבריו, על אף שהעבריינים לא עשו תשובה, אנו אומרים כי בישיבה של מעלה הסכימו ונתנו לנו את הרשות להתיר להתפלל עם העבריינים.
בעקבות הערתו של הב"ח, הט"ז [7] הציע להפוך את סדר הדברים כך שקודם ייאמר בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה ורק לאחר מכן על דעת המקום ועל דעת הקהל. לפירושו, קודם יש לומר כי הישיבות הסכימו ופסקו ורק לאחר מכן על פי פסק זה אנו מצרפים את דעת המקום לדעת הקהל ומתירים להתפלל עם העבריינים.
השערי תשובה[8] כתב כי יש הגורסים "מתירים להתפלל את העבריינים", וכתב כי זהו גם מנהגו. לפירושו, הכוונה היא שלא רק מתירים להתפלל עם העבריינים אלא גם מתירים אותם מעבריינותם כדי להתפלל איתם ולמעשה עוזרים להם לחזור בתשובה.
לקריאה נוספת[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אנחנו מתירים להתפלל עם העבריינים הרב שמואל אליהו קול צופיך
- אנו מתרין להתפלל עם העבריינים מכללת אורות
- אנו מתירים להתפלל עם העבריינים אביעד הכהן