עכן

מועל בחרם בימי יהושע. שמו המלא היה עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה.

עכן מעל בחרם שהוטל על העיר יריחו בכניסה לארץ, בכך שלקח מהשלל "אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ".

בגלל מעילתו של עכן בחרם הפסידו בני ישראל בהתקפה הראשונה על העי.

ה' אמר ליהושע כי סיבת ההפסד היה המעילה. יהושע ערך גורל (חרם). דרך ביצוע הגורל היה: "אמרו כי העבירם לפני הארון והנלכד הוא שהיה הארון קולטו שלא היה יכול לזוז משם. ועוד אמרו כי העמיד כל השבטים לפני האורים והתומים ואבני החושן היו כתובים בו שמות השבטים ומי שאבנו כהה הוא הנלכד וכהה אבנו של יהודה ולדעת המשפחות והגברים עשו בקלפי על פי הגורל" (רד"ק).

כשנלכד עכן החרם ביקש ממנו יהושע: "שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי", דהיינו להתוודות.

עכן התוודה על כי חמד מהשלל, ואז לקחוהו לעמק עכור ושם רגמוהו באבנים, ושרפו את אהלו ומטלטליו ואת בהמותיו סקלו (רש"י), ובכך הסירו את חרון אף ה'.

מקובל שעכן חיבר את החלק השני של עלינו לשבח, ושמו רמוז בו בראשי תיבות: "על כן נקווה".