אנציקלופדיה תלמודית:מרחשון (חודש)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - החודש* השמיני למנין החדשים.

זמנו וקביעותו

שמו

חודש מרחשון הוזכר בכתוב בשם :ירח בול[1], ונקרא כן לפי שבו העלה נובל[2], מן האילנות מפני הקור[3], ועוד שהארץ עשויה בולות בולות[4], יש שפירשו, שמתפוררת לחתיכות[5], ויש שפירשו, שיש בה מקומות חלולים[6], ועוד שבו בוללים לבהמה מתוך הבית[7], שנותנים להם יבול בבית לפי שאין עשב בשדה[8], ובמדרש אמרו: ירח שנחסרו ארבעים יום של מבול[9] - היינו "מבול" חסר מ'[10] - שמאותה שעה שנשבע הקב"ה לנח שלא יביא מבול עוד לעולם[11], עד שבנה שלמה בית המקדש ארבעים יום היו עושים גשמים כל שנה ושנה לשום מי המבול שהיו ארבעים יום, וכשבנה שלמה בית המקדש בקש רחמים עליהם ופסקו מן העולם[12], ובמדרש אחר אמרו: ירח שהביא הקב"ה את המבול[13]. ויש מן הראשונים שכתבו, שנקרא כן מפני הגשמים שמתחילים בו כעניין מבול[14]. וכן נזכר חודש מרחשון במקרא בשם "החדש השמיני"[15], שהוא שמיני לניסן*, שממנו מונים את החדשים[16]. ולדעת ר' אליעזר – וכן דעת ר' צדוק[17] - שסובר שהמבול החל בשבעה עשר במרחשון[18], נזכר חודש מרחשון בתורה בשם "החדש השני"[19], לפי שהיה שני לדין[20], שגזירת המבול נגזרה עליהם בתשרי שלפניו[21], ויש שכתבו הטעם, שהוא שני לתשרי שבו נברא העולם[22], שלדעתם בעת המבול לא היו נמנים החדשים אלא מבריאת העולם[23].

השם מרחשון

השם מרחשון הוא כשאר שמות החדשים שעלו מבבל[24], שהם מלשון הפרסים[25], ובטעם שנקרא כן, יש מן האחרונים שכתבו, שהוא מלשון "מר" שפירושו טיפה[26], על שם הגשמים[27], ויש שכתבו, שהוא מלשון מרירות, שאין בו יום טוב[28].

כתיבתו

השם מרחשון נכתב בוי"ו אחת[29], וכך יש לכתבו בגט[30], ובכתובה[31], ובשטר[32]. נכתב בגט בשני ווי"ן, כתבו אחרונים, שכשר[33], שאין לטעות בו שהרי אין ביתור הוי"ו קריאה אחרת[34]. וכן נכתב שמו בתיבה אחת[35], וכך יש לכתבו בגט[36], אף לסוברים שמורכב משתי תיבות[37]. כתבו בשתי תיבות, יש מן האחרונים שהסתפקו בכשרותו[38]. כתב בגט חשון בלבד, כתבו אחרונים שכשר[39], שאין לטעות בו שכך קרוי בלשון-בני-אדם*[40].

קביעתו

בזמן הזה שקביעות החדשים היא על פי חשבון[41], ראש חודש מרחשון הוא לעולם שני ימים לפי שחודש תשרי* שלפניו לעולם בן שלושים יום ("מלא")[42]. הימים שאפשר שיחול בהם א' במרחשון, הם ב' ד' ה' ז'[43].

עיבורו

חודש מרחשון - כשהקביעות על פי חשבון - פעמים שהוא כ"ט ימים ("חסר"), ופעמים שהוא שלשים ימים ("מלא")[44], כשמרחשון מלא, יום השלשים הוא ראש חודש כסלו*[45]. על הטעם שנקבע מרחשון להיות מן החדשים המשתנים, ועל כך שמספר ימי השנה תלוי בקביעותו, ע"ע לוח השנה[46].

על מי שמת אביו או אמו ביום שלושים של חודש מרחשון, ואחר כך היתה שנה שבה חודש מרחשון הוא בן כ"ט יום, ויום השלשים הוא א' כסלו, שנחלקו הפוסקים בקביעת יום היארצייט, ע"ע יום שמת בו אביו או אמו[47].

זמן הזרע

מרחשון הוא חלק מזמן ה"זרע" שנזכר בכתוב: עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו[48].

דיני החודש

שאלת גשמים

שאלת גשמים שבברכת השנים - בארץ ישראל[49] - נחלקו תנאים בתחילת זמנה: תנא קמא במשנה ור' מאיר סוברים, שזמנה בשלושה במרחשון, ורבן גמליאל ור' יהודה סוברים – וכן הלכה[50] - שזמנה בשבעה במרחשון, ור' יוסי סובר שזמנה בשבעה עשר במרחשון[51]. על טעמי המחלוקת ופרטי הדינים בעניין שאלת גשמים וזמנה בארץ ישראל ובחוץ לארץ, ע"ע שאלה[52].

תענית גשמים

הרביעה השלישית של ה"יורה"[53], ששנינו בה שאם לא ירדו גשמים עד זמנה, מתחילים היחידים - תלמידי החכמים, או החסידים[54] - להתענות תענית-גשמים*[55], נחלקו תנאים בזמנה: תנא קמא במשנה ור' מאיר סוברים – וכן הלכה[56] - שזמנה בשבעה עשר במרחשון, ור' יהודה סובר שזמנה בעשרים ושלושה במרחשון, ור' יוסי ור' שמעון בן גמליאל סוברים שזמנה בכסלו*[57]. על פרטי הדינים בעניין תענית גשמים, ע"ע גאוה[58] וע' חובה מצוה ורשות[59] וע' תענית גשמים. על זמני שאר רביעות הגשמים, ע"ע שאלה.

על זמן בעור-שביעית* של עשבים יבשים, שהוא משתרד רביעה שניה של גשמים שבמרחשון, ויש סוברים שאף עשבים לחים זהו זמן בעורם, ע"ע בעור שביעית[60].

על זמן יאוש* במתנות-עניים* של זיתים, שיש סוברים שהוא משתרד רביעה שניה של גשמים שבמרחשון, ע"ע יאוש[61].

על הנודר הנאה עד הגשמים, שאסור עד שתרד רביעה שניה של גשמים שבמרחשון, ע"ע נדר.

על בהמות מדבריות שאסורות ביום טוב משום מוקצה, שהן כל שיוצאות מן העיר בפסח ואינן חוזרות עד רביעה ראשונה של גשמים שבחודש מרחשון, ע"ע מוקצה.

על הליכה בשבילי הרשות שמותרת מתנאי-יהושע* עד שתרד רביעה שניה של גשמים שבחודש מרחשון, ע"ע תנאי יהושע.

תענית בה"ב

תעניות בה"ב* שיש שנהגו להתענות אחר חג הסוכות[62], מתענים אותן בחודש מרחשון[63]. על הזמן בחודש שבו מתענים ועל טעמי התענית ופרטי דיניה, ע"ע בה"ב[64].

על הנוהגים להתענות בכל ערב ראש חודש, שמתענים בערב ראש חודש מרחשון אף על פי שהוא בסוף חודש תשרי* שאין קובעים בו תעניות בה"ב*, ע"ע יום כפור קטן[65].

כ"ג במרחשון

כ"ג במרחשון נזכר במגילת-תענית* שעשאוהו יום טוב[66], שבו סתרו הסורג - המחיצה[67] - מן העזרה, מפני שבנו שם גוים מקום, והעמידו עליו את הזונות, וכשתקפה יד בית חשמונאי, נטלוהו מהם וסתרוהו, ואותו היום שסתרוהו עשאוהו יום טוב[68]. על דיני מגילת תענית בזמן הזה, ע"ע.

כ"ה במרחשון

כ"ה במרחשון, נזכר במגילת-תענית* שעשאוהו יום טוב, שבו הוקפו ערי שומרון חומה[69], שכשעלתה גלות בראשונה הלכו להם למטלית של כותים - היינו רצועה של ארץ כותים בטבורה של ארץ ישראל כטלאי על הבגד[70] - ולא הניחום לישב שם, באו לסיבסטי - היא שומרון[71], וי"ג: לים בוסטי[72] - וישבוה, והקיפוה ערי חומה, ונסמכו להן עיירות הרבה, והיו קוראים להן ערי נברכתא[73], דהיינו הערים המבורכות[74].

כ"ז במרחשון

כ"ז במרחשון, נזכר במגילת-תענית* שעשאוהו יום טוב[75], שבו חזרה מנחת סלת - היינו מנחת-נסכים* הבאה מחמת הזבח[76] - לעלות על המזבח, שהיו הצדוקים אומרים שאוכלים אותה, וחכמי ישראל אומרים שהיא קרבה על גבי המזבח[77].

ו' במרחשון

בששה[78] במרחשון עורו את עיני צדקיהו ושחטו בניו לעיניו[79], והוא מהימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם[80].

י"א במרחשון

י"א במרחשון הוא יום פטירת רחל אמנו[81], יש מן האחרונים שכתבו, שראוי ללמוד בציבור גדול בלילו ויומו על מצבת קבורתה, ולתלמידי חכמים ראוי ללמוד ביום זה מאמרי חז"ל המדברים ברחל אמנו, כדי לעורר זכותה, וכן ראוי ליתן צדקה ביום זה לקופת רחל אמנו[82].

ט"ו במרחשון

ט"ו במרחשון, הוא היום שעשאו ירבעם "חג" לזבוח לעגלים שהעמיד בבית אל[83], כתבו אחרונים שראוי להתענות בו מי שבידו לעשות כן להתאונן על עוון זה[84].

מוסף של ראש חודש מרחשון

תפילת מוסף של ראש חודש מרחשון, אף לסוברים שתפילת ראש חודש שהיא לשלושים יום אין צריך להסדירה קודם שיתפלל[85], כתבו אחרונים, שצריך להסדירה קודם שיתפלל, לפי שלא התפלל תפילה זו אלא בראש חודש אלול[86]. על פרטי הדינים בעניין הסדרת תפילה שלפרקים, ע"ע תפלה.

ברכת הלבנה

לבנה שנכסית בעננים בתחילת חודש מרחשון, כתבו אחרונים, שאף על פי שיש אומרים שהוא סימן לא טוב[87], אין להקל לקדשה בט"ז במרחשון[88].

עדות על הנהרג במרחשון

מת שנהרג בחודש מרחשון, יש מן האחרונים שכתבו, שאף לסוברים שבנמצא בימי הקור מעידים עליו אפילו אחר כמה ימים[89], במרחשון אין מעידים עליו כיוון שאין הקור גדול[90].

נישואין

חודש מרחשון, יש שנהגו שלא לערוך בו נישואין*[91], משום שהוא פנוי מיום טוב[92]. ויש שלא הקפידו בזה[93].

שבועה בג' במרחשון

ג' במרחשון, יש מן האחרונים שכתבו, שהוא אחד מן הימים שאין ראוי להישבע בהם בין באמת ובין בשקר[94]. ויש שכתבו, שלא נהגו להיזהר בזה[95].

לימוד בראש חודש מרחשון

ראש חודש מרחשון, יש שנהגו ללמוד בו פירוש תוספות לגמרא[96].

על גט הנכתב בל' בתשרי, שמחמירים לכתוב בו שהוא ראש חודש מרחשון, ע"ע גט[97].

הערות שוליים

  1. ↑ מל"א ו לח וילק"ש אסתר רמז תתרנד ורש"י ורד"ק ורלב"ג מל"א שם ופסי"ז נח ז יא. וע"ע כסלו ציון 2, שי"ס שירח בול הוא כסלו.
  2. ↑ ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב. ועי' רש"י מל"א שם: שהעשב בלה בשדה.
  3. ↑ קה"ע שם.
  4. ↑ ירושלמי שם.
  5. ↑ קה"ע שם.
  6. ↑ פנ"מ שם.
  7. ↑ ירושלמי שם; תנחומא נח יא; ילק"ש מל"א רמז קפד.
  8. ↑ עי' רד"ק מל"א שם וקה"ע ופנ"מ לירושלמי שם.
  9. ↑ תנחומא שם. וכעי"ז בילק"ש שם.
  10. ↑ ילק"ש שם; פסי"ז שם.
  11. ↑ עי' ישעיהו נד ט ותנחומא שם.
  12. ↑ תנחומא שם. וכעי"ז בילק"ש שם.
  13. ↑ עי' ציון 18, ושם שי"ח. פסי' רבתי פיס' ו.
  14. ↑ רד"ק שם וירמיה ג ג; אברבנאל מל"א וירמיה שם. ועי' בני יששכר מרחשון מאמר א אות ד, טעם נוסף.
  15. ↑ מל"א שם, ושם יב לב ולג: בחדש השמיני.
  16. ↑ ע"ע זכירת יציאת מצרים ציון 114 ואילך וע' ניסן.
  17. ↑ ילק"ש נח רמז נו.
  18. ↑ פרדר"א פכ"ג; ר"ה יא ב. ועי"ש, מח' תנאים.
  19. ↑ בראשית ז יא. ר"ה יא ב; תיב"ע בראשית שם. ועי' בראשית ח יד: ובחדש השני, ותיב"ע ורש"י ורד"ק וריב"א ורבנו בחיי ע"פ בר"ר פל"ג אות ז, שהוא מרחשון.
  20. ↑ ר"ה יב א.
  21. ↑ רש"י שם ד"ה שני לדין.
  22. ↑ סדר עולם רבה פ"ד; תיב"ע שם.
  23. ↑ תיב"ע שם; רמב"ן בראשית ח ה; עמר נקא בראשית ז שם. ועי' תוס' ר"ה שם ד"ה אלא ורא"ם בראשית שם, שדחו, ועי' גו"א בראשית שם.
  24. ↑ ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב. וע"ע כסלו ציון 5, שיש שהק', שמצינו שמות החדשים בספר יצירה שנתחבר קודם שעלו מבבל.
  25. ↑ רמב"ן שמות יב ב; ריטב"א ר"ה ג א. וע"ע כסלו ציון 6, שי"ס הם מל' כשדים.
  26. ↑ עי' ישעיהו מ טו: הן גוים כמר מדלי, ורש"י שם.
  27. ↑ פר"ח אהע"ז קכו ס"ק כב.
  28. ↑ מועד לכל חי פכ"ו אות ד; קמח סלת (עמ' קנד); שד"ח אסיפת דינים מערכת חתן וכלה אות כג. ועי' אחרונים שבציון 92. ועי' שו"ת בצל החכמה ח"ב סי' ס, שדחה שכיוון שהוא לשון בבלי אין לפרשו כמשמעותו בלשון הקודש. ועי' שד"ח שם, טעם נוסף למרירות ע"פ אסתר רבה פ"ז סי' יא, שבו מתה שרה אמנו, ועי' בצל החכמה ח"ב סי' ס. ועי' נחלת שבעה שטרות סי' ד, טעם נוסף לשם מרחשון, ושם שדחה, ועי' מועד לכל חי שם וערוה"ש אהע"ז קכו סי"ז ומזכרת משה מזכרת הגיטין סי' קכ ואמרי אמת בראשית תרצ"ב ונח תרצ"ד, טעמים נוספים.
  29. ↑ משנה תענית י א ותוספתא תענית פ"א ותיב"ע בראשית ז יא וח יד ודברים יא יד וכח יב.
  30. ↑ סדר הגט למהר"י מרגליות פי"ז ס"א; רמ"א אהע"ז קכו ז, ועי"ש שהוסגר: דברי הרב, ולא ציין לסדר הגט שם; מהרשד"ם אהע"ז סי' קח, הובא בכנה"ג אהע"ז קכו הגב"י אות מ; כנה"ג שם בשם ס' מגן אברהם שנמצא בבית מהרש"ך. וע"ע גט טור תרנט ציון 417.
  31. ↑ מהר"ם מינץ קט, הובא בכנה"ג שם.
  32. ↑ נחלת שבעה שטרות סי' ד.
  33. ↑ ראש פינה אהע"ז שם; ערוה"ש שם סי"ז.
  34. ↑ ערוה"ש שם.
  35. ↑ עי' משניות ותרגומים שבציון 29.
  36. ↑ נחלת שבעה שטרות סי' ד; פר"ח שם ס"ק כב; ב"ש שם ס"ק כא.
  37. ↑ עי' ציון 27. פר"ח שם.
  38. ↑ ערוה"ש שם. ועי"ש, שבמקום עיגון יש להקל.
  39. ↑ גט פשוט אהע"ז קכו ז, הובא בפת"ש שם ס"ק יב; ערוה"ש שם סי"ז. ועי' מהרשד"ם אהע"ז סי' קח דקדוקים בל' הגט אות ח, שנקט: חשון, ועי' גט פשוט שם, שהוא ט"ס.
  40. ↑ עי' גט פשוט שם; ערוה"ש שם.
  41. ↑ ע"ע קידוש החודש.
  42. ↑ רמב"ם קדוש החודש פ"ח ה"ד וה"ה וע"ע הנ"ל וע' חודש ציון 69.
  43. ↑ האורה ח"א סי' קכו; שו"ע או"ח תכח ב ולבוש שם ס"ב וא"ר ס"ק ד ומג"א שם ס"ק ב וט"ז שם ס"ק ב ופר"ח ומשנ"ב שם ס"ק ד ובה"ל שם. ועי' טור או"ח שם, בגר' שלפנינו: בד"ו, ועי' חי' הגהות שם, שצ"ל: אגד"ו, והיינו יום א' דר"ח לפי אחרונים הנ"ל, ועי' הגהות והערות (מהד' מ"י) אות ט, הגר': ב' ד' ה' ז'. וע"ע לוח השנה ציון 477.
  44. ↑ רמב"ם קדוש החודש פ"ח ה"ה וה"ו; יסוד עולם מאמר ד פ"א ופ"ט; טור או"ח תכח; עי' אבודרהם סדר העיבור שער קביעות השנים. וע"ע יום טוב שני של גליות ציון 1100, שחסר ברוב השנים.
  45. ↑ עי' רמב"ם שם ה"ד.
  46. ↑ ציון 159 ואילך, וציון 358 ואילך.
  47. ↑ ציון 23 ואילך.
  48. ↑ בראשית ח כב. ר"מ ור"י ור"ש ועוד תנאים בתוספתא תענית פ"א ובברייתא בגמ' ב"מ קו ב ובר"ר פל"ד אות יא, ועי' שם ושם שנחלקו אם הוא תחילת הזמן, אמצעו או סופו. ועי"ש בגמ' נפ"מ לדינא, וע"ע חוכר ציון 259. וע"ע כסלו ציון 26, שזמנו של עץ הזית לשאת פריו הוא בחדשי מרחשון וכסלו.
  49. ↑ דברי חנניה בברייתא תענית י א.
  50. ↑ ע"ע שאלה.
  51. ↑ משנה תענית שם וברייתא ב"מ כח א ותוספתא תענית פ"א (וכ"ה בברייתא תענית ו א ונדרים סג א) ומנחת בכורים שם. וע"ע לוח השנה ציון 172, שלא עשו את קביעות חודש תשרי משתנה, כדי שלא יטעו בזמן השאלה שבחודש מרחשון.
  52. ↑ ועי"ש וע' כסלו ציון 62, שלפני זמן המהרי"ל היה במקצת שנים בסוף מרחשון.
  53. ↑ עי' תוספתא תענית פ"א, וברייתא תענית ו א ונדרים סג א, ורש"י ברכות יח ב ד"ה ברביעה ותענית שם ד"ה בכירה.
  54. ↑ ע"ע תענית גשמים, ושם פי' נוספים.
  55. ↑ ע"ע הנ"ל.
  56. ↑ רמב"ם תענית פ"ג ה"א; טוש"ע תקעה א.
  57. ↑ משנה תענית י א ותוספתא שם וברייתא תענית ונדרים שם וגמ' תענית שם בד' רשב"ג, וע"ע כסלו ציון 31, ועי' גמ' תענית שם לענין הלכה. ועי' ציון הנ"ל בשם הר"ן, שבמיעוט השנים מתאחרת הרביעה לד' ר"מ עד ר"ח כסלו, ועי"ש, הדין אם עיברו את השנה אחר ר"ה מיד.
  58. ↑ ציון 72 ואילך.
  59. ↑ ציון 279 ואילך.
  60. ↑ ציון 73.
  61. ↑ ציון 1108 ואילך, ושם שי"ח.
  62. ↑ ע"ע בה"ב.
  63. ↑ מחזור ויטרי סי' רפה; סדר טרוייש סי' י; עי' טוש"ע או"ח תצב א.
  64. ↑ ציון 26 ואילך, בזמן התענית, וציון 4 ואילך, בטעמיה.
  65. ↑ ציון 57.
  66. ↑ מגילת תענית (מהד' תרפ"ה פ"ח).
  67. ↑ הערות היעב"ץ למגילת תענית (נדפס במהד' תרפ"ה).
  68. ↑ מגילת תענית מהד' ליכטנשטיין. וע"ע מגילת תענית, שי"ג שעשו יו"ט ביום שגנזו אותן אבנים.
  69. ↑ מגילת תענית (מהד' תרפ"ה פ"ח), ופי' האשל שם (דף נד ב).
  70. ↑ הערות היעב"ץ למגילת תענית (נדפס במגילת תענית מהד' תרפ"ה).
  71. ↑ יעב"ץ שם.
  72. ↑ מגילת תענית (מהד' תרפ"ה שם).
  73. ↑ מגילת תענית (מהד' תרפ"ה שם).
  74. ↑ הערות היעב"ץ שם, ועי' פי' האשל שם שפי' בע"א.
  75. ↑ מגילת תענית (מהד' תרפ"ה פ"ח).
  76. ↑ ע"ע מנחת נסכים. עי' פי' האשל למגילת תענית שם.
  77. ↑ מגילת תענית (מהד' תרפ"ה שם).
  78. ↑ כ"ה הגר' בכל הראשונים להלן. ועי' טוש"ע או"ח תקפ ב, הגר': בשבעה, ועי' פרישה שם ס"ק ה ומג"א שם ס"ק ד וא"ר שם ס"ק ג.
  79. ↑ עי' מל"ב כה ז. ועי' להלן.
  80. ↑ בה"ג סי' יח הל' ט"ב ותענית (עמ' רלג); סדר רב עמרם גאון בסדר תענית; סידור רש"י סי' תקמא; מחזור ויטרי ריש הל' תענית; ראבי"ה ח"ג הל' תענית סי' תתפט; כלבו סי' סג; ארחות חיים ח"ט טעם לט"ו באב אות כד; טוש"ע או"ח תקפ, ועוד. והובאו כפרק מיוחד בסוף מגילת תענית. וע"ע מגילת תענית וע' תענית צבור, בגדרי החיוב.
  81. ↑ עי' בראשית לה טז ואילך, ועי' ילק"ש שמות רמז קסב: בנימין נולד בי"א במרחשון.
  82. ↑ מועד לכל חי פכ"ו אות ד.
  83. ↑ עי' מל"א יב לב-לג.
  84. ↑ סדור עמודי שמים ליעב"ץ שער המים אות יג. ועי' בני יששכר חודש מרחשון מאמר א אות ב ותשרי מאמר ה דרוש ד בהגה"ה ופרי צדיק בראשית לר"ח מרחשון, בשם ר"מ מרימנוב, שמפני עון זה גזירות המלכות מתחילות ע"פ רוב בחודש זה.
  85. ↑ ע"ע חודש ציון 193, וע' תפלה.
  86. ↑ ע"ע ראש השנה וע' ראש חודש וע' תפלה. ב"ח או"ח ק, הובא בפמ"ג שם משב"ז ס"ק א ודג"מ שם ואלף המגן שם; א"ר שם ס"ק א; עולת תמיד שם ס"ק א; בגדי ישע שם .
  87. ↑ ערוה"ש או"ח תכו סי"ב בשם י"א ע"פ תנדב"א זוטא פט"ז. ועי' ערוה"ש שם, שהתנדב"א לא אמר כן אלא בליקוי לבנה.
  88. ↑ ע"ע ברכת הלבנה ציון 20, ושם ציון 17, שאין הלכה כן.
  89. ↑ ע"ע עדות אשה.
  90. ↑ פמ"א ח"ב סי' סה, הובא במהרש"ם ח"ז סי' קפח.
  91. ↑ נהר מצרים הל' ניחוש וכישוף אות א; לב חיים ח"ב סי' כו; שד"ח אסיפת דינים מערכת חתן וכלה אות כג, ועי"ש, שכ"ה מנהג ירושלים.
  92. ↑ עי' ציון 28. נהר מצרים ושד"ח שם. ועי' שו"ת בצל החכמה ח"ב סי' ס, שדחה.
  93. ↑ שד"ח שם, ושם בשם רש"ז פינסקער, שלא שמע מעולם שהקפידו בזה; שלחן העזר סי' ד ס"ק ח; כלילת חתנים פ"ב אות ז; בצל החכמה ח"ב סי' ס. ועי' חוט המשולש תולדות החת"ס (מהד' תרס"ז עמ' כג) בהגה"ה, שנשא החת"ס את בתו של רע"א בכ"ג במרחשון.
  94. ↑ ע"ע שבועה. תיקון יששכר (קכד א), הובא בכנה"ג חו"מ הגה"ט אות כ.
  95. ↑ כנה"ג שם בשם רבותיו. ועי"ש, שמ"מ אם זוכר הדבר נזהר שלא להשביע.
  96. ↑ מאור ושמש שמיני לפס' אל תשקצו וכו', שכך נהגו קדמוני זמנו.
  97. ↑ טור תקסז ציון 393.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:מרחשון_(חודש)&oldid=159723"