אנציקלופדיה תלמודית:מתן דמים
|
הגדרת הערך - נתינת דם החטאות-הפנימיות* על המזבח-החיצון*.
גדרו
מתן דמים נבדל מן הזריקה* והשפיכה וההזאה* שנאמרו בקרבנות, שהשפיכה והזריקה הן בכלי והרבה בפעם אחת, וההזאה - מלבד הזאה של חטאת-העוף*, שהיא מגוף העוף[1] - היא באצבע, טיפין טיפין, בכח מרחוק, ומתן דמים, אף על פי שהוא גם באצבע, טיפין טיפין, אינו אלא בנחת ומקרוב[2]. שינה מתן קרנות, פסול[3], שאם שינה ונתן בכלי ולא באצבע, פסול[4].
החייבים במתן דמים
אין קרבן טעון מתנה באצבע אלא חטאת בלבד[5], שנאמר: ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנֹת מזבח העֹלה[6]. מהם החטאות-הפנימיות*, שדמם טעון הזאה בפנים, בהיכל, על הפרוכת ועל מזבח הזהב, או אף בקודש הקדשים[7], הטעונות הזאה*, ועל כך ע"ע הזאה (א). והחטאות-החיצוניות*, והן כל החטאות סתם, בין של יחיד בין של ציבור, שדמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרבנות מזבח-החיצון*[8].
מקום נתינת הדם
החטאות הטעונות מתן דמים[9], טעונות מתן דמים על מזבח-החיצון*[10], שנאמר: ונתן על קרנֹת מזבח העֹלה[11] - החיצון[12] - ולא על קרנות מזבח הפנימי[13].
החטאות הטעונות מתן דמים[14], טעונות ארבע מתנות על ארבע קרנות המזבח-החיצון*[15]. ובמקום המתנה, נחלקו תנאים:
א) לדעת רבי בברייתא - וסתם משנה[16], וסתם תוספתא[17], ור' מאיר בתוספתא[18], וסתם ברייתא[19] - נותן הדם מחוט הסיקרא[20] ולמעלה[21], שנאמר: וההראל - מזבח[22], והוא נקרא 'הר אל', כלומר: במת אל, לפי שהיו עובדים מקדם לאלהים אחרים על ההרים הגבוהים[23] - ארבע אמות[24], וודאי אין הכוונה שגובהו או רוחבו של המזבח הוא ארבע אמות[25], ואף הקרנות אינן תופסות ארבע אמות במזבח, שאף על פי שכל אחת היא אמה על אמה[26], אינן אוכלות במזבח אלא שתי אמות מן המזבח למערב ושתים מן הדרום, היינו שתים על שתים[27], אלא על כרחך פירוש הכתוב: שרשות הקרנות תוספת למטעה מהן ארבע אמות, דהיינו עד החוט, שכולו נקרא כאן "קרן"[28].
ב) ולדעת ר' אלעזר בר' שמעון בברייתא - וחכמים בתוספתא[29] - דמי החטאת אינם ניתנים אלא על גוף הקרן[30], שכל עצמה ועיקר מצותה אינו אלא שם[31], שהרי כתוב "קרן"[32], ולדעתו בכל מקום שנותן בקרן די[33]. ויש הסובר שאף לדעתו, מכל מקום מצוה לתת בחודו של קרן[34].
לדעת הסוברים שנותנים הדם מחוט הסיקרא ולמעלה[35], נחלקו אמוראים: יש הסוברים שנותן כנגד חודה של קרן[36], ולא יותר מזה[37], שכפי שקרן היא אמה על אמה[38], אף כל שתחתיו כנגדו הוא קרן[39], וזהו ששנינו: מחטא - מתן דמים של חטאת קרוי חיטוי[40], לשון הכתוב: הכהן המחטא אֹתָהּ[41] - ויורד כנגד חודה של קרן[42]. ויש הסוברים שמצוה לתת המתנה כנגד חודה של קרן[43], ואם נתן סמוך לקרן כאמה אחת מכאן או מכאן, כיפר[44], שכיון שהכתוב לא הקפיד על קרנות ממש, אינו צריך אלא ליתן בחודה של זוית[45], וכן שנינו בתוספתא: נתן על הקרן מכאן ומכאן, כשר[46], שאם נתן אמה מזה ואמה מזה, כשר[47].
להלכה פסקו ראשונים שמחטא ויורד כנגד חודה של קרן, ואם נתן סמוך לקרן כאמה אחת מכאן או מכאן, כיפר[48], שההלכה כרבי, משום שהלכה כרבי מחבירו[49], ועוד, שכן אמוראים נחלקו לפי דעתו[50], וההלכה כסובר שמלכתחילה יש ליתן על חודה של קרן, ובדיעבד די שיתן בקרן זוית, שכיון שלר' אלעזר בר' שמעון אין צורך - לסוברים כן[51] - בחודה של קרן, מוטב לומר שרבי מכשיר באמה אילך ואמה אילך, כדי שלא להגדיל מחלוקתם ביותר[52]. ועוד, כיון שנחלקו אמוראים בדבר, אין אנו יכולים לפסול באמה אילך ואמה אילך[53]. או שההלכה שצריך ליתן על חודה של קרן, שכן לדעתם הכל מודים בכך[54].
שינה ונתן הדם בחצי המזבח התחתון, פסול[55]. וכן אם נתן הדם מן הקרן ולפנים, פסול[56], שמבפנים אינו מקום הקרנות[57]. ואף על פי כן נתכפרו הבעלים בו כיון שהגיע דם למזבח, אף על פי שהגיע שלא למקומו הרי הוא כמו שהגיע למקומו לכפר[58].
היד והאצבע
מתן דמים אינו אלא ביד ימין[59], שנאמר: ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנֹת מזבח העֹלה[60], ודרשו: באצבעו ולקח, מלמד שלא תהא קבלה אלא בימין; באצבעו ונתן, מלמד שלא תהא נתינה אלא בימין[61], שהטילו הכתוב לאצבע בין קבלה לזריקה, לדורשו לפניו ולאחריו, לומר לך שלא יהיו אלא בימין, שכל מקום שנאמר אצבע אינו אלא ימין[62].
האצבע בה טובל במזרק לצורך מתן דמים היא אצבעו הימנית[63], המיומנת[64], דהיינו הסמוכה לאגודל[65],
שהיא הרגילה למלאכה, ולא שאר אצבעות מוכנות להושיט ולטבול[66]. ומסייע לה במתן הדמים בשתי אצבעות נוספות[67]: חומר בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה[68]. ונחלקו ראשונים: יש מפרשים שמושך את הדם שבאצבע כלפי מטה, שיפול כולו למזבח[69]. ויש מפרשים שסומך באצבעו הגדולה מכאן ובגודל מכאן[70], שלדעתם חומר הוא "צובר", מלשון חֳמָרִם חֳמָרִם[71], כלומר שמעמיד הדם שיהיה צבור ולא יתפשט באצבע[72], ומפרשים "ובאצבעו קטנה", דהיינו בערך האגודל[73]. או שהם גורסים: חומר בגודלו מלמעלה ובאצבעו גדולה מלמטה[74]. וכן שנינו בתוספתא: נותן גדולה מכאן וגדולה מכאן[75].
צורת הנתינה
חטאות הציבור והיחיד, כיצד סדר מתן דמים שלהם[76], כשלוקח הכהן הדם במזרק, מוליכו אצל המזבח[77], עולה בכבש, ופונה לימינו[78], ומהלך על הסובב[79], ובא לו לקרן דרומית מזרחית[80], וטובל באצבעו הימנית המיומנת שבימין מן הדם שבמזרק[81], וצריך שיהיה בדם שיעור טבילה מתחילתו[82], שנאמר - לגבי הזאה* - בַּדם[83], עד שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרו[84], ולא יספג אצבעו מדם[85], שיקנח בשולי הכלי או בדופנותיו[86], שנאמר: וטבל[87], ולא מספג[88]. ומוציא אצבעו הימנית ומסייע לה עם שתי אצבעות נוספות[89], וחוטף - מושך במהרה עד שלא יתנגב[90] - ויורד[91] כנגד חודה של קרן[92] - לסוברים כן[93], וכן הלכה[94] - עד שיכלה כל הדם שבאצבעו[95], וכשגומר הנתינה על הקרן מקנח אצבעו בשפת המזרק[96], ושיירי הדם שבאצבעו ניתנים ליסוד[97], ששירי הדם שבאצבעו פסולים ליתן מהן על קרן אחרת[98], שנאמר - בהזאה - והזה מן הדם שבע פעמים[99], והמילים "מן הדם" מיותרות[100], שלא היה צריך לכתוב אלא "והזה שבע פעמים"[101], ובא למעט שירים שבאצבע[102]. וכן הוא עושה בכל קרן וקרן[103], טובל אצבעו נותן דמים ומקנח[104], בקרן השניה הסמוכה לה שהיא מזרחית צפונית, ואחר כך בקרן שלישית הסמוכה לה שהיא צפונית מערבית, ואחר כך בקרן רביעית הסמוכה לה שהיא מערבית דרומית[105], ושיירי הדם היה שופך על היסוד, ועל כך ע"ע שפיכת שירים.
על מחלוקת התנאים והאמוראים במקום נתינת הדם על גבי המזבח, עי' לעיל[106]. על מחלוקת הראשונים באלו אצבעות מסייע לאצבעו הימנית, ומהו הסיוע, עי' לעיל[107].
הנתינה המעכבת
אף על פי שלכתחילה צריך ליתן ארבע מתנות על ארבע קרנות המזבח-החיצון*[108], מכל מקום אין נתינת כל הארבע מעכבת[109], ובמספר המתנות שאם לא נתן, לא כיפר, נחלקו תנאים:
א) לדעת בית שמאי, אם לא נתן שתי מתנות לא כיפר[110], שכן שלוש פרשיות נאמרו בחטאות-החיצוניות* - שהן הטעונות מתן דמים[111] - בויקרא[112], אחת בשעיר-נשיא*[113], ושתים בחטאת* יחיד, אחת בכשבה[114] ואחת בשעירה[115], בשעיר של נשיא כתוב "קרנֹת" חסר[116], ובשעיר של יחיד כתוב "קרנֹת" חסר[117], ובכבשה של יחיד כתוב "קרנות" מלא[118], ובית שמאי סוברים "יש אם למקרא"[119], והם הולכים אחר הקריאה[120], הרי כאן שש - כפי המקרא "קרנות" שלוש פעמים, ומיעוט "קרנות" שתים - ואין במזבח אלא ארבע והשתים יתירות לא נאמרו אלא ששנה עליה הכתוב לעכב[121],
ארבע למצוה ושתים לעכב[122], ארבע נאמרו למצוה, שמצוה בארבע מתנות, ושתים נשנו מהן לעכב[123].
ב) ולדעת בית הלל - וסתם ברייתא[124] - אם נתן מתנה אחת כיפר[125], שנאמר: ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך[126], שפיכת הדם על המזבח היא העיקר[127]. ועוד, שאף הכתובים "קרנֹת" "קרנֹת" "קרנות"[128], יש לדרוש כן, אם משום שלדעת בית הלל יש אם למסורת[129], הלכך הרי ארבע, שלוש למצוה - לכתחילה ליתן[130] - ואחת לעכב[131], שאין לומר שכולם נאמרו למצוה ואין כאן אחת לעכב, שלא מצינו כפרה בלא מתן דמים[132]. או משום שלדעת בית הלל יש אם למקרא ויש אם למסורת - שבמקום שהמסורת והמקרא מכחישים זה את זה דורשים את שניהם -
שדורשים המקרא - שמשמע שש[133] - ודורשים המסורת - שמשמע ארבע[134] - ולפיכך מוסיפים אחד על המסורת ומורידים אחד מן המקרא[135], הרי אלו חמש מתנות, ארבע למצוה ואחת לעכב[136].
בתוספתא שנינו שמתן אפילו אחת מהמתנות מעכב[137].
להלכה פסקו ראשונים שבחטאת, מתנה אחת היא העיקר, ושאר הארבע מתנות אינן אלא למצוה[138].
היתר באכילה ופיגול
החטאות הטעונות מתן דמים[139], בשרם שאינו עולה על גבי המזבח, אינו מותר באכילה לזכרי כהונה, אלא לאחר מתן דמים[140] והקטרת האמורים*[141], והקטרת אימורים עצמה, אינה מותרת אלא לאחר מתן דמים[142], ולפיכך, לדעת בית שמאי הסוברים שתי מתנות מעכבות[143], שתי מתנות שבחטאת מתירות הבשר בהקטרת אימורים ובאכילה[144]. ולדעת בית הלל הסוברים - וכן הלכה[145] - מתנה אחת מעכבת[146], מתנה אחת שבחטאת מתירות[147], ושאר שלוש המתנות אינם מתירות[148], שהבשר כבר הותר[149].
במחשבת פגול*, לדעת בית שמאי הסוברים שבחטאות הטעונות מתן דמים[150], שתי מתנות מעכבות[151], אם פיגל יחד בשתי המתנות הראשונות, פיגל[152]. ולדעת בית הלל הסוברים - וכן הלכה[153] - מתנה אחת מעכבת[154], אם פיגל במתנה הראשונה, הרי זה פיגול[155], ואם נתן הראשונה בשתיקה והשלוש במחשבת פסול, לא פיגל, וכשר[156]. וכן הלכה[157].
מתו הבעלים לפני השלמת המתנות
חטאת שנתן ממנו מתנה אחת ומתו הבעלים, ישלים ארבע מתנות לאחר המיתה[158], ששלוש מתנות באות לאחר מיתה[159], שאם נתן מתנה ראשונה, כבר כיפר בראשונה - לסוברים כן[160], וכן הלכה[161] - ואין שֵׁם חטאת גמורה על הדם עוד לפסול משום חטאת שמתו בעליה[162], ואין דינה כחטאת שמתו בעליה קודם מתן דמים, שהיא פסולה[163].
שקעה החמה קודם שנתן כל המתנות
מתן דמים, אינו ניתן אלא ביום[164]. נתן מתנה אחת ביום, ולא הספיק לתת שאר המתנות עד ששקעה החמה, לא יתן השלוש בלילה[165], ששלוש מתנות שבחטאות אינן באות בלילה[166], ואף על פי שאינם מעכבים - שמתנה אחת בלבד היא שמעכבת, לסוברים כן[167], וכן הלכה[168] - ואינה זריקה גמורה, מכל מקום דם נפסל בשקיעת-החמה*, ואין מעלים לגבי מזבח לכתחילה[169].
נתן אחת בפנים והשאר בחוץ ולהיפך
נתן מתנה אחת בפנים, והשלים שאר המתנות בחוץ, חייב משום מעלה בחוץ[170], ששלוש מתנות שבחטאות, המעלה מהן בחוץ, חייב[171], שהרי ראויים לפנים בתורת זריקה גמורה[172].
נתן מתנה אחת בחוץ - על המזבח-החיצון* - והכניס השאר להיכל*, לא נפסל משום חטאת שנכנס דמה לפנים[173] - מפני ששלוש המתנות האחרות של החטאת, אינן מעכבות את הכפרה, לסוברים כן[174], וכן הלכה[175] - ונאמר - בפסול חטאת שנכנס דמה להיכל[176] - לכפר בקדש[177], בראוי לכפרה הכתוב מדבר[178].
כיבוס
ניתז מדם החטאת על הבגד לאחר שנתן במתנה אחת, טעון כיבוס[179], ושלוש המתנות האחרונות טעונות כיבוס, כתחילתן[180] - ואף על פי שמתנה אחת בלבד היא שמעכבת, לסוברים כן[181], וכן הלכה[182] - שנאמר: ואשר יִזה מדמה וגו'[183], כאילו ניתז קודם לכן[184], שכל הראוי לקרן טעון כיבוס[185].
קיבל בארבע כוסות
קיבל דם החטאת בארבע כוסות, ונתן מתנה אחת מכל אחד, כולם נעשו שירים לישפך ליסוד[186], אף - לסוברים שמתנה אחת בלבד מעכבת[187], וכן הלכה[188] - השלוש כוסות שירים שלהם כמו הראשונים[189], שנאמר: ואת כל דמה ישפֹּך[190].
הערות שוליים
- ↑ ע"ע הזאה: בחטאת העוף.
- ↑ עי' מלבי"ם אילת השחר פ"מ סי' שעח ו-ויקרא א ה סי' מ וסי' מב ושם ד ו סי' רכ. וע"ע זריקה ציון 9 ואילך, החילוק בין זריקה ושפיכה. ושם, ציון 11 ואילך, שי"ס שזריקה אינה בכלי. ועי' רב פפא בזבחים לח ב, שמתן דמים הוא באצבע, בכל ד' מתנות.
- ↑ תוספ' זבחים פ"ו; רמב"ם פסוה"מ פ"ב ה"ח: קרבנות בחטאת.
- ↑ תוספ' שבציון הקודם, לפי חס"ד לתוספ' שם, במסקנה; רמב"ם שבציון הקודם, לפי מרה"מ (חעלמא) שם.
- ↑ רש"י שמות כט טז; עי' רש"י פסחים פט א ד"ה פסח בשפיכה; עי' רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"ט.
- ↑ ויקרא ד כה, בשעיר נשיא (וכעי"ז שם ל, בחטאת יחיד של שעיר, ושם לד, בחטאת יחיד של כבשה). עי' רש"י פסחים שם.
- ↑ ע"ע חטאות הפנימיות ציון 4 ואילך.
- ↑ עי' משנה זבחים נב ב; עי' תוספ' זבחים פ"ו; עי' ברייתא שם נג א; עי' רמב"ם שם ה"ז.
- ↑ עי' ציון 8.
- ↑ עי' תו"כ ויקרא דבורא דחובה פ"ט; עי' רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"ז.
- ↑ ויקרא ד כה, בשעיר נשיא, ושם ל, בחטאת יחיד של שעיר, ושם לד, בחטאת יחיד של כבשה.
- ↑ רשב"ם שם ד כה.
- ↑ תו"כ שם; עי' רשב"ם שם.
- ↑ עי' ציון 8.
- ↑ עי' משנה זבחים נב ב; עי' רב פפא בזבחים לח ב; עי' רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"ז.
- ↑ עי' קינים פ"א מ"א.
- ↑ תוספ' זבחים פ"ו: כנגד חודה של קרן, לפי מנ"ב שם.
- ↑ עי' תוספ' שם.
- ↑ עי' ברייתא שבציון 42, לפי רש"י שבציון 33 (ולקר"א שבציון 34, אין ראיה).
- ↑ ע"ע מזבח החיצון ציון 581 ואילך.
- ↑ ברייתא זבחים נג א.
- ↑ ת"י יחזקאל מג טו; רש"י זבחים שם ד"ה וההראל; רד"ק שם יד; ר"מ בן שמעון שם טו.
- ↑ רד"ק שם יד.
- ↑ יחזקאל שם טו. ר' אבהו בגמ' שם, בד' רבי.
- ↑ עי' גמ' שם, בד' רבי, ורש"י ד"ה ארבע אמות.
- ↑ ע"ע מזבח החיצון ציון 718 ואילך.
- ↑ עי' גמ' שם, ורש"י ד"ה מקום קרנות וד"ה ומקום קרנות.
- ↑ עי' גמ' שם, ורש"י ד"ה אלא.
- ↑ עי' תוספ' זבחים פ"ו.
- ↑ עי' ברייתא זבחים נג א, לפי הגמ' שם.
- ↑ רש"י שם ד"ה היא עצמה.
- ↑ עי' ויקרא ד כה ול ולד. עי' רש"י זבחים שם ד"ה דכ"ע לא פליגי.
- ↑ רש"י שם ד"ה דכ"ע לא פליגי.
- ↑ קר"א שם, בד' רמב"ם שבציון 48, שלמסקנת הגמ' אף ראב"ש מודה בזה.
- ↑ עי' ציון 16 ואילך.
- ↑ ר' יוחנן ור' אלעזר בזבחים נג א, חד אמר וחד אמר, ועי' גמ' שם, שנח' בד' רבי.
- ↑ גמ' שם, בד' האמורא שבציון הקודם.
- ↑ ע"ע מזבח החיצון ציון 718 ואילך.
- ↑ רש"י שם ד"ה מר סבר.
- ↑ עי' רש"י שם ד"ה ומחטא.
- ↑ ויקרא ו יט. רש"י זבחים שם ד"ה מחטא ויורד וד"ה ומחטא.
- ↑ ברייתא שם.
- ↑ עי' גמ' שם, בד' האמורא שבציון הבא, כדי שלא יסתור לברייתא שבציון הקודם.
- ↑ עי' ר' יוחנן ור' אלעזר בגמ' שם, חד אמר וחד אמר, ועי' גמ' שם, שנח' בד' רבי, לפי גמ' שם, כדי שלא יסתור לברייתא שבציון 42.
- ↑ עי' רש"י שם ד"ה ומר סבר.
- ↑ תוספ' זבחים פ"ו.
- ↑ עי' מנ"ב לתוספ' שם.
- ↑ רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"ז.
- ↑ ע"ע הלכה: כרבי מחברו.
- ↑ ע"ע הנ"ל: מתוך סוגיות התלמוד ציון 139 ואילך. כס"מ שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ עי' ציון 33.
- ↑ עי' כס"מ שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ כס"מ שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ קר"א זבחים נג א, בד' רמב"ם שם, לשיטתו שבציון 34.
- ↑ עי' קינים פ"א מ"א; עי' רמב"ם פסוה"מ פ"ב ה"י.
- ↑ תוספ' זבחים פ"ו; רמב"ם שם ה"ט.
- ↑ חס"ד לתוספ' שם.
- ↑ רמב"ם שם ה"י.
- ↑ עי' תו"כ ויקרא דבורא דחובה פ"ט; כ"מ מברייתא זבחים נג א.
- ↑ ויקרא ד כה, בשעיר נשיא, ושם לד, בחטאת יחיד של כבשה (וכעי"ז שם ל, בחטאת יחיד של שעיר).
- ↑ עי' תו"כ שם; ברייתא זבחים כד א: באצבע.
- ↑ רש"י שם ד"ה באצבעו ולקח. וע"ע ימין ציון 62 ואילך וע' קבלה, שי"ח בקבלת הדם ומכשירים בשמאל.
- ↑ עי' תוספ' זבחים פ"ו; עי' ברייתא זבחים נג א.
- ↑ תוספ' שם; ברייתא שם.
- ↑ עי' רש"י שם ד"ה המיומנת שבימין; עי' רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"ז.
- ↑ רש"י שם, בפי' הברייתא שם: המיומנת, ועי' חס"ד לתוספ' שם, שמיומנת היינו מל' המיומן שבאחיו.
- ↑ עי' ברייתא שבציון הבא; עי' תוספ' שבציון 75.
- ↑ ברייתא שם, לגירסתנו (וכעי"ז לגי' רש"י שם ד"ה וחומר), וגי' רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"ז, לפי כס"מ שבציון 73, ועי' ציון 74, שי"ג בע"א.
- ↑ רש"י שם ד"ה וחומר בגודלו. ועי' רש"י שם ד"ה חומר, ע"פ חולין נו א, פי' הל' חומר.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ שמות ח י. עי' כס"מ שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ כס"מ שם, בד' הרמב"ם.
- ↑ עי' כס"מ שם, בד' הרמב"ם, בפי' הב'.
- ↑ ברייתא שם, לגי' כס"מ שם, בד' הרמב"ם, בפי' הא', וחס"ד לתוספ' שם והר המוריה שם, בד' הרמב"ם (וכ"מ ממצפה אריה לתוספ' זבחים פ"ו, בד' הרמב"ם), ועי' ציון 68, שי"ג בע"א.
- ↑ תוספ' שם, לגירסתנו וגי' כ"י וינה, ועי' להלן, שי"ג בע"א. עי' חס"ד שם; עי' הר המוריה שם. בתוספ' שם, לגי' הג' הגר"א שם, כל' הברייתא שבציון 68.
- ↑ תוספ' זבחים פ"ו; עי' ברייתא זבחים נג א.
- ↑ רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"ז.
- ↑ עי' משנה שם; עי' תוספ' שם; עי' ברייתא שם; רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"י. וע"ע כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין ציון 66 ואילך.
- ↑ עי' משנה שם; עי' תוספ' שם; עי' ברייתא שם; רמב"ם שם.
- ↑ משנה שם; תוספ' שם; ברייתא שם; עי' רמב"ם שם.
- ↑ עי' תוספ' שם; ברייתא שם.
- ↑ עי' רש"י זבחים צג ב ד"ה ה"נ; עי' רמב"ם שם ה"ט.
- ↑ ויקרא ד ו.
- ↑ ברייתא שם.
- ↑ עי' רמב"ם שם.
- ↑ רש"י שם ד"ה מספג.
- ↑ ויקרא שם.
- ↑ ברייתא שם.
- ↑ עי' ציון 67 ואילך, מח' הראשונים באלו אצבעות מסייע, ומהו הסיוע.
- ↑ חס"ד לתוספ' שם.
- ↑ תוספ' שם, לגירסתנו וגי' כ"י וינה, ועי' הג' הגר"א שם, שגרס בע"א. ועי' ברייתא שם ורמב"ם שם.
- ↑ תוספ' שם; ברייתא שם; רמב"ם שם.
- ↑ עי' ציון 36 ואילך.
- ↑ עי' ציון 48.
- ↑ עי' תוספ' שם; עי' ברייתא שם; רמב"ם שם.
- ↑ רמב"ם שם ה"ח.
- ↑ עי' חי' הגרי"ז שם.
- ↑ עי' ר' אלעזר בזבחים צג ב; עי' רבא בגמ' שם; רמב"ם שם.
- ↑ ויקרא ד ו. רש"י שם ד"ה מן הדם.
- ↑ עי' גמ' שם; רש"י שם ד"ה שבענין.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ עי' רבא בגמ' שם.
- ↑ עי' ברייתא שם; רמב"ם שם ה"ז.
- ↑ עי' רמב"ם שם ה"ח.
- ↑ עי' משנה שם; רמב"ם שם ה"י.
- ↑ ציון 16 ואילך.
- ↑ ציון 67 ואילך.
- ↑ עי' ציונים 14 ואילך, 76 ואילך.
- ↑ עי' ציונים 110 ואילך, 124 ואילך.
- ↑ עי' משנה זבחים לו ב.
- ↑ עי' ציון 8.
- ↑ עי' רש"י סנהדרין ד א ד"ה קרנות קרנת קרנת; רש"י זבחים לז א ד"ה קרנת קרנת קרנות.
- ↑ ויקרא ד כב-כו.
- ↑ שם לב-לה.
- ↑ שם כז-לא. רש"י זבחים שם.
- ↑ עי' ויקרא ד כה.
- ↑ עי' שם ל. עי' רב הונא בגמ' שם ושם, בד' ב"ש, ורש"י סנהדרין שם.
- ↑ עי' רב הונא בסנהדרין שם וזבחים שם, בד' ב"ש, ורש"י סנהדרין שם. בויקרא ד לד, בפ' כבשה של יחיד, לגירסתנו: "קרנת", ועי' שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' רלב ומנחת שי שם. ועי' אור תורה שם ומנחת שי שם, שגי' רש"י בגמ' שם ושם: קרנת קרנת קרנות, הכריחה אותו לפרש שדוקא במקום הג' הוא מלא. ועי' אור תורה שם, שפי' רב הונא בע"א, שלא יסתור לכך שלגירסתנו בויקרא אין "קרנות", ועי' מנחת שי שם.
- ↑ ע"ע יש אם למסורת; יש אם למקרא ציון 17 ואילך. רש"י זבחים שם.
- ↑ עי' רש"י סנהדרין שם.
- ↑ רש"י זבחים שם.
- ↑ רב הונא בגמ' שם ושם.
- ↑ רש"י זבחים שם.
- ↑ עי' ברייתא שם לו ב.
- ↑ עי' משנה שם.
- ↑ דברים יב כז. עי' משנה שם, לגי' גמ' סנהדרין שם, לגירסתנו, ועי' משנה זבחים שם, לגירסתנו, וגמ' סנהדרין שם, לגי' מהרש"א שם, שליתא; עי' ברייתא זבחים שם; רמב"ם פסוה"מ פ"ב ה"א. ועי' שטמ"ק שם לז ב אות ג, בשם ת' מהר"פ, שלד' ב"ה הלימוד לחטאוות החיצוניות הוא מהלימוד שבציון 128 ואילך, והלימוד מכתוב זה אינו אלא לשאר הקרבנות.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ עי' ציון 116 ואילך.
- ↑ רש"י שם ד"ה וב"ה.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ רב הונא בגמ' שם ושם.
- ↑ עי' רב הונא בסנהדרין שם, ורש"י שם ד"ה ואימא וד"ה בכדי; רב הונא בזבחים שם, בלשון הא', ורש"י ד"ה ואימא וד"ה בכדי.
- ↑ רש"י שם ד"ה אהני קרא.
- ↑ רש"י שם ד"ה ואהני מסורת.
- ↑ עי' גמ' שם, באבע"א, בד' ב"ה, ורש"י שם.
- ↑ עי' רש"י שם.
- ↑ תוספ' זבחים פ"ו, לגירסתנו וגי' כ"י וינה: חיסר מן המתנות אפי' א' פסולה. ועי' חס"ד ומנ"ב שם, שתמהו, ועי' חס"ד שם, במסקנה, שצידד לגרוס: כשרה.
- ↑ עי' רמב"ם פסוה"מ פ"ב ה"א.
- ↑ עי' ציון 8.
- ↑ עי' ברייתא ורש"י שבציון 144. וע"ע אכילת קדשים ציון 35 ואילך.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 39א ואילך.
- ↑ עי' רש"י זבחים לח ב ד"ה שתי מתנות.
- ↑ עי' ציון 110 ואילך.
- ↑ ראב"י בשם ב"ש בברייתא שם, ורש"י שם.
- ↑ עי' ציון 138.
- ↑ עי' ציון 124 ואילך.
- ↑ ראב"י בשם ב"ה בברייתא שם.
- ↑ עי' רב פפא בגמ' שם.
- ↑ עי' רש"י שם ד"ה לא שריא, בפי' רב פפא שבציון הקודם.
- ↑ עי' ציון 8.
- ↑ עי' ציון 110 ואילך.
- ↑ ראב"י בשם ב"ש בברייתא שם, ורש"י ד"ה ומפגלות, משום שאין מפגלים בחצי מתיר (ע"ע פגול).
- ↑ עי' ציון 138.
- ↑ עי' ציון 124 ואילך.
- ↑ עי' ראב"י בשם ב"ה בברייתא שם.
- ↑ עי' רש"י שם ד"ה ולא מפלגא, בפי' רב פפא בגמ' שם.
- ↑ עי' רמב"ם פסוה"מ פי"ז ה"א.
- ↑ עי' רש"י זבחים לח ב ד"ה באות לאחר מיתה, בפי' ר' יוחנן שבציון הבא; רמב"ם פסוה"מ פ"ב ה"ד, ועי' כס"מ שם, שהוא ע"פ ר' יוחנן שבציון הבא.
- ↑ ר' יוחנן בזבחים לח ב; עי' רב פפא בגמ' שם, ורש"י ד"ה מיתה.
- ↑ עי' ציון 124 ואילך.
- ↑ עי' ציון 138.
- ↑ רש"י שם. וע"ע חטאות המתות: שמתו בעליה.
- ↑ ע"ע חטאות המתות ציון 104.
- ↑ עי' ציון הבא ואילך.
- ↑ עי' רש"י זבחים לח ב ד"ה אמר רבי יוחנן, בפי' ר' יוחנן שבציון הבא; עי' רמב"ם פסוה"מ פ"ב ה"ה, ועי' כס"מ שם, שהוא ע"פ ר' יוחנן שבציון הבא.
- ↑ ר' יוחנן בגמ' שם; עי' רב פפא בגמ' שם.
- ↑ עי' ציון 124 ואילך.
- ↑ עי' ציון 138.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ עי' רש"י זבחים לח ב ד"ה חוץ, בפי' פפא שבציון הבא; עי' רמב"ם פסוה"מ פ"ב ה"ו, ועי' כס"מ, שהוא ע"פ ר' יוחנן שבציון הבא. ועי' לקוטי הלכות שם (כד א) זבח תודה ד"ה והמעלה. וע"ע העלאת חוץ.
- ↑ ר' יוחנן בגמ' שם; עי' רב פפא בגמ' שם.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ רש"י זבחים לח ב ד"ה ולא עיילא, בפי' רב פפא בגמ' שם. הרמב"ם השמיט. וע"ע דם חטאת: הכנסתו לפנים.
- ↑ עי' ציון 124 ואילך.
- ↑ עי' ציון 138.
- ↑ ע"ע הנ"ל: שם.
- ↑ ויקרא ו כג.
- ↑ רש"י זבחים שם.
- ↑ רש"י זבחים לח ב ד"ה חוץ, בפי' רב פפא שבציון הבא; כ"מ מרמב"ם מעה"ק פ"ח ה"ז, לפי לקוטי הלכות שם (כד א) עין משפט אות י.
- ↑ עי' רב פפא בזבחים לח ב, ע"פ ברייתא שם.
- ↑ עי' ציון 124 ואילך.
- ↑ עי' ציון 138.
- ↑ ויקרא ו כ.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ רב פפא בגמ' שם, ע"פ ברייתא שם.
- ↑ רש"י זבחים לח ב ד"ה שירים, בפי' רב פפא שבציון הבא; עי' רמב"ם פסוה"מ פ"ב הכ"א. וע"ע שפיכת שירים.
- ↑ עי' ציון 124 ואילך.
- ↑ עי' ציון 138.
- ↑ רב פפא בגמ' שם, ורש"י שם.
- ↑ ויקרא ד ל. רמב"ם שם.