אנציקלופדיה תלמודית:עולם הבא

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - עולם השכר שלאחר מיתת האדם, או: העולם שלאחר תחיית-המתים*.

לשון "עולם הבא" הנזכר בדברי חז"ל, לא נאמר בשווה על מדרגה אחת[1], כי לשון "עולם הבא" כולל שלוש מדרגות חלוקות זו מזו[2], אחת גדולה ועליונה יותר מחברתה, ובזמנים נפרדים ורחוקים זו מזו[3]: א) העולם הבא לאחר תחיית-המתים*[4]; ב) עולם הבא מייד אחר פטירת האדם והוא עולם הנשמות[5]; ג) עולם הבא, דהיינו לימות-המשיח*[6].

בערך זה ידון "עולם הבא" כשהוא כינוי לעולם השכר שלאחר מיתת האדם[7], ולעולם שלאחר תחיית-המתים*[8]. על עולם הבא, כשהוא בא ככינוי לימות-המשיח*, ע"ע. על הראשונים הסוברים ש"עולם הבא" הוא לעולם כינוי לעולם שלאחר תחיית המתים, עי' להלן: לאחר מיתת האדם[9]. על הראשונים הסוברים ש"עולם הבא" לעיתים בא ככינוי ליום הדין שיהיה בשעת תחיית המתים[10], ולעיתים ככינוי לעולם שהוא לאחר אלף השנה שהעולם יהיה חרב[11], עי' להלן: לאחר תחיית המתים[12]. על הראשונים ואחרונים הסוברים שלעיתים "עולם הבא" הוא כינוי לשכר הבא לנפש בכלל אחת המות, וכולל הן את העולם שלאחר המות והן את העולם שלאחר תחיית המתים, עי' להלן: "חֵלק לעולם הבא"[13].

לאחר מיתת האדם

שמו

העולם הבא מייד אחר פטירת האדם והוא עולם הנשמות[14], נקרא "עולם הבא"[15], מפני שאותם חיים באים לו לאדם אחר חיים העולם הזה, שאנו בו גוף ונשמה[16]. ונקרא בלשון תרגום: עלמא דאתי[17] - העולם שבא - שהוא ממשמש ובא תמיד לכל אדם אחרי מותו וקודם התחייה[18]. העולם הבא לאחר המיתה, יש שהוא נקרא: "לעתיד לבוא"[19], ונקרא גם בשני שמות לחלקיו השונים: "גן עדן"[20] - והוא עולם השכר הנפשי הבא לאחר המוות - ו"גיהנם"[21], והוא עולם העונש הנפשי[22] הבא לאחר המוות[23]. ויש שאף עונש העולם הזה נקרא גיהנם[24], כי רוב הצרות בעולם הזה יקראו גיהנם, דרך העברה[25]. ויש שהוזכר במובן זה עולם הבא, כניגוד לעולם הזה[26].

יש מהראשונים סוברים ש"עולם הבא" שבכל מקום אינו גן עדן, אלא עולם שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדשו לאחר ימות המשיח ותחיית המתים[27] - בלבד - כי שכר הנפשות וקיומם בעולם הנשמות נקרא לרבותינו גן עדן[28], ופעמים קורין אותו "עליה"[29] ו"ישיבה של מעלה"[30], ואחרי כן יבואו ימי המשיח והוא מכלל העולם הזה, ובסופם יהא יום הדין ותחיית המתים, והוא העולם הבא[31].

מהותו

הנפש, אחר יציאתה מן הגוף תהיה שמורה עד עת הגמול[32], כמו שאמר: ונֹצר נפשך הוא יֵדע והשיב לאדם כפעלו[33]. ויהיה הזך ממנה מקום שמירתו למעלה, והעכור למטה, כאומרו: והמשכילים יזהִרו כזֹהר הרקיע[34], ואומרו: רוח בני האדם העֹלה היא למעלה[35], וכמו שאמרו רבותינו: נשמתם של צדיקים גנוזה תחת כסא הכבוד, ושל רשעים משוטטת בעולם ואין לה מנוחה[36]. הנפש נמשכת בדעתה להתעלות ולהדבק בעליונים כשאר כל הדברים שתולדתם לשוב, ועובי העוונות וגסות החטאים שהבדילו בינה לבין בוראה מונעים אותה ונמשכת ונצמדת באש של גיהנם, ומחשבה זו הנמנעת ממנה היא יסורים וצער גדול שאין לו חקר ותכלית מלבד צערי גיהנם[37]. כלל האומה זוכים לגן עדן ונכנסים בה מייד בשעת מיתתם[38] והמדרגה הזו היא מדרגה חסירה תוך י"ב חודש, ולאחר י"ב חודש יעלה למדרגה ממדרגות העולם הבא, והיא מדרגת שלמות וכבוד[39]. זמן עמידתה בודדת עד אשר יתקבצו כל הנפשות אשר חייבה חכמת הבורא לברוא אותן, בתחיית-המתים*, וכאשר ישלם מספרם ויתקבצו, תחוברנה הנפשות עם גופיהם[40], ויגמול אותם במה שראוי להם[41].

בעולם הנשמות מקבל האדם ונוטל שכר על מעשיו בעולם הזה[42], מעין מה שיינתן אחר כך בזמן הגמול האמיתי[43], שאין קיבול שכר כי אם מעט לנשמה ולא לגוף כלל[44], ועיקר קבלת השכר יהיה אחרי התחייה[45], כי השלמות האמיתי המעותד לזוכים לו, לא ישיגוהו לא הגוף ולא הנשמה, אלא בהתחברן שנית אחר התחייה[46].

על קיבול השכר המלא, שהוא בעולם שלאחר תחיית-המתים*, עי' להלן: לאחר תחיית המתים[47].

על אלו שיש להם חֵלק לעולם הבא, ואלו שאין להם, עי' להלן: "חֵלק לעולם הבא", ושם[48], שיש מהראשונים מפרשיים דהיינו לעולם הנשמות.

הדין

לאחר מיתתו של אדם נידון בגן עדן או בגיהנם[49], כמו שאמרו: בשעת פטירתו של אדם לבית עולמו, כל מעשיו נפרטים לפניו, ואומרים לו: כך וכך עשית במקום פלוני ביום פלוני, והוא אומר: הן. ואומרים לו: חתום, וחותם, שנאמר: ביד כל אדם יחתום[50]. ולא עוד, אלא שמצדיק עליו את הדין, ואומר להם: יפה דנתוני, לקיים מה שנאמר: למען תצדק בדברך[51].

לאחר תחיית-המתים*

שמו

העולם שעתיד הקדוש ברוך לחדש - לאחר ימות המשיח ותחיית-המתים*[52] - נקרא: עולם הבא[53], שכבר בא מקודם ששת ימי בראשית, שקודם שנברא העולם עלה במחשבה לבראות אור גדול להאיר, ונברא אור גדול שאין כל בריה יכולה לשלוט בו, צפה הקדוש ברוך הוא שאין יכולים לסובלו, לקח שביעית ושם להם במקומו והשאר גנזו לצדיקים לעתיד לבוא, זהו שכתוב: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחֹסים בָּך נגד בני אדם[54], ונקרא בלשון תרגום - שקוראים אותו חכמים[55] - עלמא דאתי[56] - העולם שבא - ללמד שהוא ממשמש ובא[57]. או שנקרא עולם הבא, כיוון אחר תחיית המתים[58]. ויש שהזמן הבא לאחר תחיית המתים נקרא: לעתיד לבוא[59], או: עולם שכולו ארוך[60]. ויש מהגאונים הקורא לו: בית האחרית[61].

יש מהראשונים המחלקים שתי מדרגות ב"עולם הבא" הנזכר בדברי חז"ל ככינוי לזמן שלאחר תחיית המתים: א) יש שהוא ליום הדין שיהיה בשעת תחיית המתים[62]. ב) ויש עולם הבא לאחר אלף השנה שהעולם יהיה חרב[63] ויתחדש העולם[64].

לסוברים שהעולם שלאחר תחיית מתים הווה אף עכשיו, והוא העולם שלאחר מיתת האדם[65], וזה שקראו אותו חכמים העולם הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אובד ואחר כך יבוא אותו העולם, אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד, ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני שאותם החיים באים לו לאדם אחר חיי העולם הזה שאנו קיימים בו בגוף ונפש, וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה[66].

יש שהוזכר עולם הבא, כניגוד לימות-המשיח*[67], ויש שהוזכר במובן זה עולם הבא, כניגוד לעולם הזה[68].

אף לראשונים הסוברים שיש מהמקומות שבהם "עולם הבא" הוא כינוי לעולם הנשמות[69], כתבו ראשונים שרוב המקומות שזכרו חכמים העולם הבא לא דיברו אלא בעולם הבא באחרונה אחרי ימות-המשיח*[70].

על הראשונים הסוברים שעולם הבא הוא לעולם כינוי לימים שלאחר תחיית המתים, עי' לעיל: לאחר מיתת האדם[71]. על אלו שיש להם חֵלק לעולם הבא, ואלו שאין להם, עי' להלן: "חֵלק לעולם הבא", ושם[72], שיש מהראשונים מפרשים דהיינו לעולם שלאחר תחיית המתים. על עולם הבא, כשהוא בא ככינוי לימות-המשיח*[73], ע"ע.

יום הדין

כשיחיו המתים יהיה יום הדין[74], והוא הנקרא בכתוב: יום ה' הגדול והנורא[75], ועליו אמר הכתוב: כי הנה היום בא בֹּער כתנור והיו כל זדים וכל עֹשה רשעה קש ולהַט אֹתם היום הבא וגו' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצָאתם וּפִשְׁתֶּם כעגלי מרבק, ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם[76]. ועליו אמרו[77]: אין גיהנם לעולם הבא, אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה[78], ומקדיר[79] - מנקב בכח חום גדול[80] - צדיקים מתרפאים בה, שנאמר: וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו'[81], ולא עוד, אלא שמתעדנים בה, שנאמר: ויצָאתם וּפִשְׁתֶּם כעגלי מרבק[82], והרשעים נידונים בה, שנאמר: הנה היום בא בֹּער כתנור והיו כל זדים וכל עֹשה רשעה קש ולהַט אֹתם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזֹב להם שֹׁרש וענף[83], לא שורש בעולם הזה ולא ענף לעולם הבא[84].

וביארו גאונים שיהיו נפשותם שמורות בגופם - לסוברים שלעולם הבא יש גוף ונפש[85] - בענין דק הוא שנאמר: כי תולעתם לא תמות ואִשם לא תכבה[86], עד שיהיה החום המכאיב עונש להם ויסבלוהו[87].

אף על פי שכבר נידונו אחר מיתתם בגן עדן או בגיהנם, מפני הנפש, עדיין יהיה דין אחר אם יזכהו לחיי העולם הבא שהוא קיים לעולם, ויש שכבר קיבלו דינם בגיהנם ומתוך כך שמא יזכו[88]. ויום הדין הגדול הוא על שכר הגמור או העונש הגמור שאין למעלה מהם, הראויים לבוא - לסוברים שלעולם הבא יש גוף ונפש[89] - לגוף ולנפש ביחד[90].

שלש כתות הן ליום הדין - של תחיית המתים[91] - אחת של צדיקים גמורים, ואחת של רשעים גמורים, ואחת של בינוניים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיי עולם, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לגיהנם, שנאמר: ורבים מִיְּשני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם[92]. בינוניים, נחלקו בהם תנאים: לדעת בית שמאי יורדים לגיהנם ומצפצפים - צועקים ובוכים מתוך יסורים שעה אחת[93] - ועולים, שנאמר: והבאתי את השלִשית באש וצרפתים כצרֹף את הכסף ובחנתים כבחֹן את הזהב, הוא יקרא בשמי ואני אענה אֹתו[94], ועליהם אמרה חנה: ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל[95]. בית הלל אומרים: ורב חסד מטה כלפי חסד, ועליהם אמר דוד: אהבתי כי ישמע ה' את קולי[96], ועליהם - על הבינוניים[97] - אמר דוד כל הפרשה כולה: דלותי ולי יהושיע[98], כשהוא דל במצוות, רב חסד מטה ומושיע[99], או מלשון דלֹה דלָה לנו[100], שמעלהו מבור עמוק[101], וכתוב לאחר מכן: שובי נפשי למנוחיכי[102], ואחר כך: אתהלך לפני ה' בארצות החיים[103].

מהותו

עולם הבא הוא עולם הגמול[104]. אין החיים בו אלא בזיו[105], ואין בו לא אכילה ולא שתייה[106] ולא פריה ורביה[107] ולא ממכר, ולא דבר מדברי העולם הזה[108], מכל הדברים שגופות בני אדם צריכים להם בעולם הזה, ולא יארע דבר בו מן הדברים שמארעים לגופות בעולם הזה, כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהן[109], אבל גמול הצדיקים מכבוד הבורא[110]. הוא אומרם: העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והם נהנים מזיו השכינה[111].

העולם הבא, אם יש בו אף גוף או נפש בלבד, נחלקו גאונים וראשונים:

א) יש מהגאונים וראשונים סוברים שהעולם הבא, הוא עמידת הגויות והנפשות כאחת כאשר היו קודם מיתתם[112], כפי שהוא בתחיית-המתים*[113], שכן אמרו: צדיקים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיותם, אינם חוזרים לעפרם[114]. וכן שנינו: הילודים למות והמתים להחיות והחיים לידון[115], הרי למדת שאחרי היוולדם הם מתים, ואחר מיתתם הם חיים, ואחר חייהם הם נידונים[116]. וכן אמרו: העולם הבא אין בו לא אכילה ושתיה ולא פריה ורביה[117], הרי שהגויות חיות[118], וגוף של בשר יש לעולם הבא[119], ויהיו בגופם ובאיבריהם ובכלי שימושם[120], שאם לא כן לא הוצרכו לומר שאין בו כל אלו, היה להם לומר שאין בו גוף[121]. וכתבו ראשונים שכן הדעת נוטה לכך, שכשם שמידת הדין נותנת לשלם שכר לנפש על יושרה וליפרע הימנה על מעלה, כך מידת הדין נותנת לשלם שכר לגויה על יושרה וליפרע על מעלה, שהרי שניהם עשו מעשה, אם טוב ואם רע[122]. ועוד, שמידת הדין נותנת שיקבל כל איבר ואיבר עונשו או שכרו כדרך שהיה בשעת רשעתו או צדקתו, וכיוון שמידת הדין של הקדוש ברוך הוא נותנת להשפיע לצדיקים כזאת שיחיו בלי אכילה ושתיה ובלי עמל וצער ונהנים מזיו שכינה, שהיא מעלה גדולה עד מאוד, ואין לנבראות מעלה גדולה ממנה, הרי הגוף והנפש שווים בה, שכיוון שמידת הגופות והנפשות שווה בדין שיזכו שניהם למעלה זו[123]. ואף על פי שאין בעולם הבא אכילה ושתיה[124], קיום הנפש בהתיחדה בדעת עליון כקיום המלאכים בו, והתעלות הנפש על הגוף מבטלת הכוחות הגופיות[125], עד שיתקיים הגוף בקיום הנפש בלא אכילה ושתיה[126], שזיו השכינה משביע כאכילה ושתיה[127], וכקיום משה בהר ארבעים יום[128] בלי אכילה ושתיה[129], בגוף ונפש[130], שלוש פעמים, חיה באור אשר בראו לו ונתנו על פניו[131], כמו שנאמר: ומשה לא ידע כי קרן עור פניו[132], וגם אליהו כן עשה - שהלך בלא אכילה ושתייה ארבעים יום[133] - עד בואו הר ה' חורבה[134], שעתיד גופם להשתנות ולקבל תכונה אחרת, מוכן לקבל זוהר אלהים[135]. וזהו שאמרו: היום לא תמצָאֻהו בשדה[136], בעולם הזה אין אתם מוצאים אותו, אבל לעולם הבא אתם מוצאים אותו[137], שאנשי העולם הבא יהיה קיומם ביסוד המן שהוא הזיו העליון[138]. ואין בריאת האיברים ההם לבטלה, שהרי יש בהם תועלת גדולה להודיע לבאי עולם גבורתו של מקום שהוא יכול להחיות את הגויות לעולם בלי אכילה ושתיה ושהוא יכול לברוא איברים שיש בטבעם להתאוות לאכילה ושתיה ולפריה ורביה ולתשמיש והוא יכול לשנות את טבעם כדי שלא יתאוו לדברים ההם אף על פי שלא חסר בהם[139]. ומה שאמרו: שבעולם הבא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם[140], היינו כפשוטו[141]. ולכן אמרו שאף על פי שיש בו גויות, אין בו אכילה ושתייה[142], ומאחר שאין בו כל אלו צדיקים ממה הם נהנים ומה יהא על שכרם, יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו שכינה[143], מכל איברים, הנאה שאינה נודעת לנו ולא יוכל אדם להבין ולומר דוגמא לדבר, ועל אותו שעה שנינו: יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה[144].

ב) ויש מהראשונים סוברים שהעולם הבא אין בו גוף וגויה[145], אלא נפשות הצדיקים בלבד[146], בלא גוף, כמלאכי השרת[147], והשכר הוא רוחני ולנפש בלבד בעולם הבא[148], שכן אמרו: העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה[149], הרי נתברר לך שאין שם גוף, לפי שאין שם אכילה ושתיה[150]. ומן השקר שיהיו אלו הכלים נמצאים לבטלה, חלילה לה' מפועל הבטלה, כי כשיהיה לאדם פה וכלי התשמיש והוא לא יאכל ולא ישתה ולא יוליד, יהיה אם כן מציאותם בטלה גמורה[151]. וזה שאמרו: צדיקים יושבים, דרך חידה אמרו, כלומר הצדיקים מצויים שם בלא עמל ובלא יגיעה[152]. וכן זה שאמרו: עטרותיהם בראשיהם, כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עימהם והיא העטרה שלהם[153], הישארות הנפש בקיום המושכל להם והוא הבורא יתברך, והיות המושכל והוא דבר אחד[154], כענין שאמר שלמה: בעטרה שעטרה לו אמו[155], והרי הוא אומר: ושמחת עולם על ראשם[156], ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש, כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה[157]. ומהו זהו שאמרו: נהנים מזיו שכינה, שיודעים ומשיגים מאמתת הקדוש ברוך הוא מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל[158], ואותן הנפשות מתענגות במה שמשיגות ויודעות מאמיתת הבורא יתברך, כמו שמתענגות חיות הקודש ואשר מדרגות המלאכים במה שהם משיגים ויודעים ממציאותו[159]. ואין הנפש האמורה כאן נשמה הצריכה לגוף, אלא צורת הנפש שהיא הדעה שהשיגה מהבורא כפי כוחה והשיגה הדעות הנפרדות ושאר המעשים[160].

יש מהראשונים ואחרונים סוברים שלא נחלקו כלל ראשונים בדבר, והכל מודים שבעולם הבא לאחר תחיית המתים יש גוף, ולא אמרו שאין גוף אלא בעולם הבא לאחר המוות[161]. ויש מהראשונים סוברים שלא נחלקו כלל ראשונים בדבר, ושהדברים כפולים - ובעולם הבא יהיה - גן עדן וגיהנם למעלה, אשר בו הנשמות, ושל מטה לגופים[162].

לסוברים שבעולם הבא יש גופים, אבל אין אכילה ושתייה ופריה ורביה[163], נחלקו ראשונים: יש מהראשונים סוברים שהמתים שיחיו בתחיית המתים, יפרו וירבו, ובסוף אלך שישי החיים שחיו ושנולדו בימות המשיח, יכנסו חיים באלף שביעי, והצדיקים יהיו שם תחת השמים ונהנים מזיו שכינה וחיים בלא אכילה ובלא שתייה, ויהיה להם קורת רוח יותר ממה שהיה בתענוגי גן עדן, וכשיבוא עולם הבא, יהיו שם מעדנים ומיני תענוגים יתירים על של גל ען כמו שהיו גן עדן יתירים על העולם הזה, ואז צדיקים לא ישובו לקדמותם לאכול ולשתות במעדני עולם הבא, כי זה גנאי וגריעות להם ממה שהיה באלף שביעי שהיו בלא אכילה ושתייה, אלא עולם יותר לקרוב השכינה עד שיתלבש גם גופי הנשמה ויהיו כעין מלאכים[164]. ויש מהראשונים סוברים שדבר זה לא יהיה בבת אחת, אלא לימים רבים, אחרי שהשיגו תכלית השלמות שאפשר להם להשיג כל אחד ואחד לפי מדרגתו[165].

לדעת הסוברים שעולם הבא הוא לגופות ונפשות[166], עולם זה עתיד הקדוש ברוך הוא לחדשו לאחר ימות-המשיח*[167] ותחיית המתים[168]; ולדעת הסוברים שעולם הבא הוא לנפשות בלבד[169], עולם זה - אינו בא רק לאחר תחיית המתים - אלא הוא מצוי ועומד, והוא העולם שלאחר מיתת האדם[170], שהוא בא לאדם אחר המוות מייד כשתיפרד הנפש מן הגוף[171], ואחר המוות יגיעו אל התכלית אשר אין אחריה מדרגה שיקוו תוספתה[172], ומכל מקום הוא עתיד לבוא אף לאחר תחיית המתים[173], שהחיים ימותו אחר שיחיו וישובו לעפרם, ויזכו אז הנשמות ההן במה שהשיגו בחייהם השניים ההם להתענג במדרגה יותר גדולה בעולם הבא ממה שהיו בה קודם התחיה[174].

אחר העולם הבא, אין מוות[175], וכל ישראל שיש להם חלק לעולם הבא[176] עתידים לחיות ולעמוד בגופם ובנפשם - לסוברים שיש גוף ונפש בעולם הבא[177] - חיים נצחיים[178], שנאמר: בלע המות לנצח[179], יבולע מלאך המות, שלא ישלוט[180] בישראל[181] לנצח[182]. וכן אמרו: מתים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיותם, אינם חוזרים לעפרם[183], שנאמר: והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים[184], מה קדוש לעולם קיים אף הם לעולם קיימים[185], שכמו שהוא יתברך קיים לעד לבלי הפסק, כן עמידת הצדיקים מתמדת בלי הפסק[186].

על פרטי תחיית-המתים*, ע"ע.

מקום הגמול

לדעת הסוברים שעולם הבא הוא לגופות ונפשות[187], כתבו גאונים שכיוון שהם אדם גופים ונפשות, ואי אפשר להם בלי מקום ינוחו בו ומקיף שיקיפם, יברא להם הבורא וישכנם בם, והוא אומרו: כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה[188], וקראוהו שמים וארץ לקרב אל הבנתנו, מפני שאין אנו רואים כי אם שמים וארץ[189]. ובטעם הבריאה החדשה כתבו גאונים, מפני שהארץ לא הוכנה כי אם לצרכי המזון, ועל כן יש בה שדות לזרוע וגינות ונהרים ואפיקים להשקות האילנות ומדברות למרעה החיות ודרכים להולכים, והוצרכנו למדור הזה לכל אלה המותרים כולם, בעבור צרכנו למזון ולקנין, אבל מדור העולם הבא אין בו לא מזון ולא קנין, ואין צורך לשדות ולא לנהרות ולכל לכל מה שדומה לזה[190], אבל צריכים בני אדם אז למרכז וגבול בלבד[191]. הוא שאמר: לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים, המה יאבֵדו[192], שימחה השמים והארץ שבעולם הזה, וישימם לאין, ואחרי הימחות השמים והארץ, יברא מקום אחר, ועליו נאמר שם[193]: בני עבדיך ישכונו[194]. בעולם זה לא ישמשו אור וחושך, אלא אור בלבד, ולא יהיו חילופי זמנים[195].

זמנו ביחס לתחיית המתים

העולם הבא הוא הזמן ההווה אחר ימות-המשיח* בכמה שנים[196], ובין תחיית-המתים* והעולם הבא יש עת וזמן רב[197], שאחר תחיית המתים יחרב וישומם העולם ואחר כך יתחדש, כמו שאמרו רבותינו: שש אלפים שנה הוא העולם ואחד חרב[198], וכן אמרו: אותם אלף שנים שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש את עולמו[199]. ואחר שיחרב העולם תהיה - לסוברים שבעולם הבא יש גוף ונשמה[200] - תחיית המתים שנית[201].

יש מהראשונים הגורסים: צדיקים גמורים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות אין חוזרים לעפרם[202], אלא הקדוש ברוך הוא עושה להם כנפים כנשרים ושטים על פני המים[203], ומפרשים שצדיקים שאינם גמורים שיחיה הקדוש ברוך הוא ישובו לעפרם ואחר כך יקיצו ויעמדו על עומדם לגורלם[204].

קבלת שכר

זמן הגמול האמיתי של קיבול השכר, הוא אחר התחייה בעולם שיתחדש[205], ומתן שכרם של מצוות הוא לעולם הבא, כשיזכו לתחיית המתים[206], והיא התכלית האחרונה[207], מדרגה אחרונה שהאדם מתעלה בה[208]. והוא הזמן לגמול הצדיקים ובו יבדיל ביניהם ובין הכופרים, כמו שנאמר: והיו לי אמר ה' צבאות ליום אשר אני עֹשה סגֻלה וגו' ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע[209], וזהו השכר שאין שכר למעלה ממנו והטובה שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים[210]. האדם ייהנה בו בגופו ובנשמתו[211] - לסוברים שהגוף יהיה יחד עם הנשמה[212] - בהיות גופו מזוכך על ידי נשמתו, ומוכן על ידה להיות נהנה בטוב ההוא[213]. אולם ייבחנו שם האנשים ותתחלף מדרגתם ומעלתם, כפי שיעור מה שטרחו בעולם העבודה, וכפי מה שהשתדלו להשיג מן השלמות, כי כפי שיעור זה תזדהר הנשמה בעצמה, ותאיר בגוף ותזככהו, ויקנו שניהם יקר ומעלה, ויהיו ראויים להתקרב אל האדון, ברוך הוא, וליאור באור פניו וליהנות בטובו האמיתי[214].

עיקר מתן שכרם של צדיקים אינו אלא בעולם הבא, כפי ששנינו: העולם הזה דומה לפרוזדור - לבית שער[215] - בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין[216] - להיכל[217] - ועיקר מתן עונשם של רשעים אינו אלא לעולם הבא[218], ופרעון הרשעים הוא שלא יזכו לחיים אלו אלא יכרתו וימותו[219], ייכרתו ברשעם ואבדו כבהמה[220], כפי ששנינו: הכרת תכרת[221], הכרת, בעולם הזה, תכרת לעולם הבא[222], וזהו כרת* הכתוב בתורה[223].

על עולם הנשמות, שבו מקבל האדם שכר על מעשיו בעולם הזה, מעין מה שיינתן בעולם שלאחר תחיית המתים, עי' לעיל: לאחר מיתת האדם[224].

"חֵלק לעולם הבא"

במספר מקומות דנו חז"ל על אלה שיש להם חלק לעולם הבא, ואלה שאין להם חלק בו[225], והיינו חלק בשכר שבעולם הבא, ולא בעונש שבו[226], ואין צריך לומר שבכל מקום שנאמר "חיי העולם הבא", שעל השכר בלבד נאמר[227]. ובמהות העולם הבא המדובר נחלקו גאונים ראשונים ואחרונים: א) יש מהגאונים ראשונים ואחרונים סוברים שהוא העולם שעתיד לבוא לאחר תחיית-המתים*[228], שהרי הכופר בתחיית המתים אין לו חלק לעולם הבא[229], ושנינו הטעם, שהוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים[230], ועוד, ששנינו שבלעם אין לו חלק לעולם הבא[231], ושאר גוים יש להם חלק - לסוברים כן[232] - וכן שנינו: דור המבול אין להם חלק לעולם הבא[233], הרי ששאר גוים יש להם חלק, ואם המדובר בימות המשיח, מתי אומות העולם מה עושים שם[234]. ב) ויש מהראשונים סוברים שהוא עולם הנשמות שלאחר המיתה מייד[235], ומכל מקום יש מהם מפרשים שעשרת השבטים שאין להם חלק לעולם הבא - לסוברים כן[236] - היינו לימות-המשיח*, שלא יקבלם משיח עם שאר גליות לפי שספרו בגנות ארץ ישראל[237]. ג) ויש מראשונים ואחרונים סוברים שעולם הבא כאן הוא כינוי לימות-המשיח*[238]. ד) ויש מהראשונים ואחרונים מפרשים שעולם הבא כאן הוא כינוי לשכר הבא לנפש בכלל אחר המוות, הן המדרגה הבאה לו לאדם אחר תחית המתים, הן המדרגה הבאה לו מיד אחר המות[239], ועולם הבא היינו נצחיות הבא[240].

ישראל

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא[241], אף על פי שחטאו[242], שנאמר: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר[243], ארץ זו משל, כלומר ארץ החיים, והוא העולם הבא[244]. שכל הרשעים שעוונותיהם מרובים דנים אותם כפי חטאיהם, ויש להם חלק לעולם הבא[245], שמאחר שהאמין מה שראוי להאמין, עד שהוא מכלל העם, אין רוב החטאים מפקיעים ממנו שם הצדיקים, עד שיגורש מנחלת העולם הבא מכל וכל, אלא נענש כפי רשעו ולא יקופח אחר כך שכרו ומדורו לפי כבודו בין רב למעט[246].

אלו שאין להם חלק לעולם הבא[247], כי כל כך גדול רשעות של אלו עד שאינם בכלל ישראל נחשבים ואין עליהם שם ישראל, שיוצאים מן כלל ישראל עד שאין להם חלק לעולם הבא, אפילו יש עימהם מצות ומעשים טובים הרבה אין להם חלק לעולם הבא שהרי יוצאים מכלל ישראל[248]: האומר אין תחיית-המתים* מן התורה[249]; ואין תורה מן השמים; ואפיקורוס*[250]. ר' עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים[251]; והלוחש-על-המכה* ואומר: כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עלֶיך כי אני ה' רֹפאֶך[252]; והמנענע קולו בשיר השירים בבית המשתאות ועושה אותו כמין זמר[253]. אבא שאול אומר: אף ההוגה-את-השם* באותיותיו[254]. ר' אלעזר המודעי אומר: המחלל את הקדשים[255], דהיינו שאינו משמרם כהלכה ומחללם מקדושתם[256], שמביא קדשי המזבח לידי פגול* ונותר* וטמא, או המועל ונהנה בין בקדשי-מזבח* בין בקדשי-בדק-הבית*[257] - ויש גורסים: המחלל שבתות[258] - אין לו חלק לעולם הבא[259]. והמבזה את המועדות[260], אין לו חלק לעולם הבא[261]. והמלבין פני חבירו ברבים[262], אין לו חלק לעולם הבא[263]. והמפר בריתו[264] של אברהם אבינו עליו השלום[265], שהוא מושך לו ערלה[266] לכסות העטרה ונראה כערל[267], כמי שעושה להכעיס, כדי להבזות המצוות[268], אין לו חלק לעולם הבא[269]. והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה[270], המעיז פניו כלפי התורה לעשות עבירות בפרהסיא*[271], כגון יהויקים בן יאשיה מלך יהודה וחביריו[272], בין שעשה קלות בין שעשה חמורות[273], אין לו חלק לעולם הבא[274]. הוסיפו עליהם: הפורק עול[275], שהוא אומר יש תורה ואיני סובלה[276], דהיינו שאומר: לא אכפת לי הימנה[277]. ויש גורסים: ואיני סופנה[278], דהיינו שאומר: איני חושבה לכלום[279]. ועוד יש שאין להם חלק לעולם הבא[280]: המינים[281] והמסורות[282] והמשומדים[283] והאפיקורסים[284] ושכפרו בתורה[285] ושכפרו בתחיית-המתים* ושפירשו מדרכי ציבור, ושנתנו חיתיתם בארץ חיים[286] - זה פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים[287], הרודה ציבור בחוזקה והם יראים ופוחדים ממנו הרבה, וכוונתו לכבוד עצמו ולכל חפציו, לא לכבוד שמים[288] - וכל מי שחטא והחטיא את הרבים, כגון ירבעם[289] ואחאב, ושפשטו ידיהם בזבול[290] - בית-המקדש*[291] - גיהנם נינעלת בפניהם ונידונין בה לדורי דורות[292], שנאמר: ויצאו וראו בפגרי האנשים הפֹּשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר[293]. גהינם כלה, והם אינם כלים[294], שאול בלה והם אינם בלים[295], שנאמר: וצורם לבלות שאול[296]. ר' יוסי אומר הנותן את הקץ אין לו חלק לעולם הבא[297]. והשונא חכמים ותלמידיהם, ונביאי השקר, ומספרי לשון-הרע*, אין להם חלק לעולם הבא[298]. ויש ששנו בסתם: המספר לשון הרע - ויש גורסים: כל המלשין אדם בסתר[299] - אין לו חלק לעולם הבא[300], שנאמר: מלשני בַסתר רעהו אותו אצמית[301].

בתוספתא שנינו: על אלו דברים נפרעים מן אדם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא: על עבודה-זרה*; ועל גלוי-עריות*; ועל שפיכות-דמים*; ועל לשון-הרע* כנגד כולם[302]. ויש מהראשונים שנראה מדבריהם שסוברים שהעובד עבודה זרה, מגלה עריות ושופך דמים, אין לו חלק לעולם הבא[303].

להלכה פסקו ראשונים שעשרים וארבעה אנשים אין להם חלק לעולם הבא[304], אלא נכרתים ואובדים, ונידונים על גודל רשעם וחטאתם, לעולם ולעולמי עולמים[305]: חמישה הנקראים מינים[306]: א) האומר שאין שם אלוה, ואין לעולם מנהיג[307]; ב) והאומר שיש שם מנהיג, אבל הם שניים או יתר[308]; ג) והאומר שיש שם ריבון אחד, אלא שהוא גוף ובעל תמונה[309]; ד) וכן האומר שאינו לבדו ראשון וצור לכול[310]; ה) וכן העובד אלוה זולתו, כדי להיות מליץ בינו ובין ריבון העולמים[311]. שלושה הנקראים אפיקורוסים[312]: ו) האומר שאין שם נבואה כלל, ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם[313]; ז) והמכחיש נבואתו של משה רבנו[314]; ח) והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם[315]. שלושה הכופרים בתורה: ט) האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת, אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה[316]; י) וכן הכופר בפירושה, והיא תורה שבעל פה, והכחיש מגידיה, כגון צדוק ובייתוס[317]; יא) והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו, אף על פי שהיא הייתה מעם ה', כגון הנוצרים וההגרים[318] - מוסלמים - יב) והכופרים בתחיית-המתים*[319], יג) והכופרים בביאת הגואל[320]. שניים המשומדים[321]: יד) המשומד* לעבירה אחת[322]; טו) והמשומד לכל התורה כולה[323]. טז) ומחטיאי הרבים[324], אחד שהחטיא בדבר גדול, כירבעם וצדוק ובייתוס[325], ואחד שהחטיא בדבר קל, אפילו לבטל מצות עשה, ואחד האונס אחרים עד שיחטאו כמנשה, שהיה הורג ישראל עד שיעבדו עבודה זרה, או שהטעה אחרים והדיחם כישוע[326]. יז) והפורש מדרכי ציבור[327], אף על פי שלא עבר עבירות, אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצוות בכללם ולא נכנס בצרתם ולא מתענה בתעניתם, אלא הולך בדרכו כאחד מגויי הארץ, וכאילו אינו מהם[328]. יח) והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיה כיהויקים[329], בין שעשה קלות בין שעשה חמורות[330]. שניים המוסרים[331]: יט) המוסר חברו ביד גויים להורגו או להכותו[332]; כ) והמוסר ממון חברו ביד גויים או ביד אנס שהוא כגוי[333]. כא) ומטילי אימה על הציבור שלא לשם שמים[334]. כב) ושופכי דמים[335]. כג) ובעלי לשון הרע[336]. כד) והמושך עורלתו[337]. ויש עבירות קלות מאלו, ואף על פי כן אמרו חכמים שהרגיל בהן אין לו חלק לעולם הבא, כדי להתרחק מהן ולהיזהר מהן: המכנה את חבירו, והקורא לחבירו בכינוי[338], והמלבין פני חבירו ברבים[339], והמתכבד בקלון חבירו, והמבזה תלמידי חכמים, והמבזה רבותיו[340], והמבזה את המועדות[341], והמחלל את הקדשים[342].

חומר החטאים אשר זכרו בהם שאין לעושה אותם חלק לעולם הבא, שהיסורים עם המיתה לא יכפרו אותם[343], ולכן אותו שמת ולא עשה תשובה* - אפילו מת בייסורים[344] - אין לו חלק לעולם הבא[345], ואף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים[346]. אבל אם עשה תשובה קודם מותו, אין כל דבר עומד בפני בעלי תשובה[347], והרי זה מבני העולם הבא[348]. אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר: שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו[349].

על אפיקורוס*, שאין לו חלק לעולם הבא, ע"ע[350]. ושם: מהותו, שנחלקו הדעות במהותו. על ההוגה-את-השם* באותיותיו, שעובר על איסור, ולדעת אבא שאול אין לו חלק לעולם הבא, ולדעת תנא קמא יש לו חלק לעולם הבא, ע"ע הוגה את השם[351]. ושם[352], במהות הגיית השם. על המלבין פני חבירו ברבים, שאין לו חלק לעולם הבא, ע"ע הלבנת פנים[353]. ושם: האיסור ומקורו, ושם: ההכלמה, במהות ההלבנה. על המגלה פנים בתורה ועל הפורק עול ועל המיפר ברית, שהם מחיבי-כריתות*, ע"ע[354]. ושם[355], פירושים נוספים למושגים. על הקורא בספרים חיצונים, שעובר על איסור, ולדעת ר' עקיבא אין לו חלק לעולם הבא, ולדעת תנא קמא יש לו חלק לעולם הבא, ע"ע חכמות חיצוניות[356]. ושם[357], במהותם של ספרים חיצונים. על המבזה את המועדות שאין לו חלק לעולם הבא, ע"ע חול המועד[358]. ושם[359], במהות החילול. על הלוחש-על-המכה*, שעובר על איסור[360], ולדעת ר' עקיבא אין לו חלק לעולם הבא, ונחלקו ראשונים אם תנא קמא מודה לזה, ע"ע לוחש על המכה[361]. על הלוחש על מכה ואינו רוקק, אם יש לו חלק לעולם הבא, ע"ע הנ"ל[362]. על אנשי עיר-הנדחת*, שאין להם חלק לעולם הבא, ע"ע. ושם, דהיינו אלא שלא נידונו בבית-דין*. על קטן*, מאימתי יש לו חלק לעולם הבא, ע"ע. ושם, על קטני רשעי ישראל וקטני גוים. על האומר אין תורה-שבכתב* מן השמים, שאין לו חלק לעולם הבא, ע"ע תורה שבכתב. ושם, שאפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה, מקל-וחמר* זה, מגזרה-שוה* זו, אין לו חלק לעולם הבא. על האומר אין תורה-שבעל-פה* מן השמים, שאין לו חלק לעולם הבא, ע"ע תורה שבעל פה. על האומר אין תחיית-המתים* מן התורה, שאין לו חלק לעולם הבא, ע"ע תחיית המתים. ושם, שאפילו מודה בתחיית המתים, אלא שכופר בדברי חכמים שאמרו שרמוזה בתורה, אין לו חלק לעולם הבא.

מלכים והדיוטות

שלושה מלכים וארבעה הדיוטות נמנו במשנה, שאין להם חלק לעולם הבא[363], וביארו ראשונים שאף על פי שגדולים וחכמים היו[364], ושמא יחשוב החושב כי לרוב חכמתם וזכות התורה שהיו יודעים אותה ידיעה גדולה יש להם חלק[365], לכן הודיענו שיסודי האמונה נתקלקלו אצל הנזכרים ונסתפקו בקצתם - ולא היתה אמונתם שלימה[366] - ולפיכך נדחו מחיי העולם הבא[367].

שלושה מלכים אין להם חלק לעולם הבא[368]: א) ירבעם אין לו חלק לעולם הבא[369], שנאמר: ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני אדמה[370], להכחיד, בעולם הזה, ולהשמיד, לעולם הבא[371]. ומדוע אין לו חלק לעולם הבא, שחידש עבירה חדשה, ולכן נמנה מכלל מלכי ישראל, אף על פי שרובם חטאו[372], וכי מה עשה ירבעם, על שעשה שני עגלי זהב, והלא כמה עגלים עשו ישראל[373], כשהיו במדבר[374], אלא ששלושה עשר עגלים עשו ישראל[375], ואחד כולל ומשותף לכולם[376], והוא הוסיף ועשה שנים לכלל[377]. וגאונים כתבו הטעם, שהחטיא בני אדם והוציאם מעבודת הבורא ולא יכלו לתקן מה שהפסידו[378]. דורשי רשומות אמרו: ירבעם יש לו חלק לעולם הבא[379], שנאמר: לי גלעד ולי מנשה - עלי לסבול עוונם כדי שיהו הם זוכים[380] - ואפרים מעוז ראשי[381], זה ירבעם שבא מאפרים[382]. וכתבו ראשונים שאין הלכה כמותם[383].

ב) אחאב אין לו חלק לעולם הבא[384], שנאמר: והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל[385], עצור, בעולם הזה, ועזוב, לעולם הבא[386]. ומדוע אין לו חלק לעולם הבא, שחטא והחטיא את הרבים[387] והוציאם מעבודת הבורא ולא יכלו לתקן מה שהפסידו[388]. או משום שחידש עבירה חדשה, ולכן נמנה מכלל מלכי ישראל, אף על פי שרובם חטאו[389], מה היה אחאב עושה, היה מקשט עצמו בכל יום ועומד לפני חיאל ואומר לו: כמה אני טוב ושוקל יותר היום[390], והוא אומר לו: כך וכך[391], והוא מפריש הסך שהיה שווה והאומד שאמדו לעבודה-זרה*[392], זהו שכתוב: יען התמכרך - לשון מכירה[393] - לעשות הרע בעיני ה'[394]. דורשי רשומות אמרו: אחאב יש לו חלק לעולם הבא[395], שנאמר: לי גלעד[396] - עלי לסבול עוונו כדי שיהא הוא זוכה[397] - זה אחאב שנפל ברמות גלעד[398]. וכתבו ראשונים שאין הלכה כמותם[399].

ג) מנשה, נחלקו בו תנאים ואמוראים: א) לדעת תנא קמא אין לו חלק לעולם הבא[400], שנאמר: ולא אבה ה' לסלֹחַ[401], מכאן שאין לו חלק לעתיד לבוא[402]. או משום שנאמר: ויעש הרע בעיני ה' וגו' כאשר עשה אחאב מלך ישראל[403], מה אחאב אין לו חלק לעולם הבא[404], אף מנשה אין לו חלק לעולם הבא[405]. או משום שנאמר: ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה[406], דהיינו בגלל מנשה שלא עשה תשובה[407], והמשיכם כולם אחריו[408]. ואף על פי שנאמר: וישיבהו ירושלם למלכותו[409], למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו[410]. ומדוע אין לו חלק לעולם הבא, שחידש עבירה חדשה, ולכן נמנה מכלל מלכי ישראל, אף על פי שרובם חטאו[411], מה עשה מנשה, כשעמד מנשה למלך עמד והרג את ישעיהו[412], שמלבד שהיה נביא ה' אף זקנו היה, ולמרות זאת הרגו[413]. ומנין שהרג את ישעיהו, שנאמר: וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלם פה לפה[414], וכי איפשר לבשר ודם למלאות את ירושלים דם נקי פה לפה, אלא שהרג את ישעיהו שהיה שקול כמשה, שכתוב בו: פה אל פה אדבר בו[415]. או שאין לו חלק לעולם הבא, לפי שאנס אחרים עד שיחטאו, שהיה הורג ישראל עד שיעבדו עבודה זרה[416], והחטיא בני אדם והוציאם מעבודת הבורא ולא יכלו לתקן מה שהפסידו[417]. ב) ולדעת ר' יהודה - ור' יוחנן[418] - מנשה יש לו חלק לעולם הבא[419], שנאמר: ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו[420], ונאמר: ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקֹמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסִלים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזָי[421], מלמד שנעתר לו והביאו לחיי העולם הבא[422]. או משום שנאמר: ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה[423], דהיינו בגלל מנשה שעשה תשובה והם לא עשו[424]. דורשי רשומות אמרו: מנשה יש לו חלק לעולם הבא[425], שנאמר: ולי מנשה[426], עלי לסבול עוונו כדי שיהא הוא זוכה[427]. וכן שלח ר' יהושע בן לוי באגרת מגן עדן לרבן גמליאל ברבי: הבית השני בגן עדן, יושבים בה בעלי תשובה ומנשה בן חזקיהו ממונה עליהם[428]. ומדברי ראשונים נראה שאין הלכה כמותם[429].

ד) אחז, נחלקו בו תנאים: א) לדעת סתם משנה יש לו חלק לעולם הבא[430]. וכן ר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר' מאיר: אחז ואחזיה - ממלכי יהודה[431] - וכל מלכי ישראל שכתוב בהן: ויעש הרע בעיני ה'[432], לא חיים - לעולם הבא[433] - ולא נידונים[434], לפי שנשתדלו בהצלת נפשות ונלחמו מלחמת חובה ונצטערו בצערן של ישראל[435]. ב) ולדעת סתם תוספתא, אין לאחז חלק לעולם הבא[436]. ויש מהאחרונים מפרשים שאף לדעת הסתם משנה אין לו חלק לעולם הבא, אלא שלא מנה אחז ביניהם, משום כבודו של חזקיה, שבן מזכה אב[437]. וכן בר קפרא אמר: אחז וכל מלכי ישראל הרשעים אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: כל מלכיהם נפָלו אין קֹרא בהם אֵלָי[438]. ומדוע אין לו חלק לעולם הבא, שחידש עבירה חדשה, ולכן נמנה מכלל מלכי ישראל, אף על פי שרובם חטאו[439],וכי מה עשה אחז רעה חדשה שלא נעשה מלפניו, על ידי שבנה כסא בעזרה לישב עליו[440], שנאמר: ואת מוסך השבת אשר בנו בבית[441], גג אוהל עשוי לצל לשבת תחתיו בעזרה ביום השבת[442], והישיבה בעזרה - לסוברים כן[443] - אסורה אף למלכי בית דוד[444].

ארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא[445]:

א) בלעם - אף לסוברים שיש לגוים חלק לעולם הבא[446] - אין לו חלק לעולם הבא[447], ואף אותו רשע נתן סימן בעצמו[448] שאין לו חלק לעולם הבא[449], אמר: תמֹת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמֹהו[450], אם תמות נפשי מות ישרים[451], מיתת עצמי[452], תהא אחריתי כמוהו[453], שודאי יש לו חלק עימהם[454], הרי הוא כישרים שבהם[455], ואם לאו[456], שלא ימות אלא יהרג[457], הנני הולך לעמי[458], לגיהנם[459], וכתוב: ואת בלעם בן בעור הרגו בֶּחָרב[460]. ומדוע אין לו חלק לעולם הבא, שנתן עצה לבלק בן צפור להפיל את ישראל על ידי זנות[461], וגדול המחטיא את חבירו יותר מן ההורגו[462], וגאונים כתבו הטעם, שהחטיא בני אדם והוציאם מעבודת הבורא ולא יכלו לתקן מה שהפסידו[463].

ב) דואג אין לו חלק לעולם הבא[464], שנאמר: בבוא דואג האדֹמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך וגו'[465] גם אֵל יתצך לנצח[466], לעולם הנצחי[467]. או משום שנאמר שם: ושרשך מארץ חיים[468], מהעולם הבא[469]. ומדוע אין לו חלק לעולם הבא, שהרג נוב עיר הכהנים[470]. וגאונים כתבו הטעם, שהחטיא בני אדם והוציאם מעבודת הבורא ולא יכלו לתקן מה שהפסידו[471]. דורשי רשומות אמרו: דואג יש לו חלק לעולם הבא[472], שנאמר: שנאמר: לי גלעד ולי מנשה וגו' - עלי לסבול עוונם כדי שיהו הם זוכים[473] - על אדום אשליך נעלי[474], זה דואג האדומי[475]. וכתבו ראשונים שאין הלכה כמותם[476].

ג) אחיתופל אין לו חלק לעולם הבא[477]. אם משום שנאמר: יַשִּׁי מות עלימו ירדו שאול חיים[478]. או משום שנאמר: אנשי דמים ומרמה[479], ואנו דורשים כן על אחיתופל ודואג[480], מכלל ששניהם שווים[481], או משום שכתוב: כי פי רשע ופי מרמה עלי פתָחו וגו'[482] ויַכְרת מארץ זכרם[483], בעולם הבא[484]. או שהדבר נלמד ממה שכתוב על אחיתופל: ויחנק וימת ויקבר[485], כלום היה המקרא חסר באומרו ויחנק ויקבר, מהו "וימת", שמת מיתה שנייה לעולם הבא[486]. כיצד נתרחק - שאיבד חלקו לעולם הבא[487] - שנאמר: ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצמו ויחבֹשׁ את החמור וגו'[488] ויצו אל ביתו ויחנק[489], וכל המאבד-עצמו-לדעת* אין לו חלק לעולם הבא[490]. וגאונים כתבו הטעם, שהחטיא בני אדם והוציאם מעבודת הבורא ולא יכלו לתקן מה שהפסידו[491]. דורשי רשומות אמרו: אחיתופל יש לו חלק לעולם הבא[492], שנאמר: לי גלעד ולי מנשה וגו' - עלי לסבול עוונם כדי שיהו הם זוכים[493] - יהודה מחוקקי[494], זה אחיתופל[495] שבא מיהודה[496]. וכתבו ראשונים שאין הלכה כמותם[497].

ד) גחזי אין לו חלק לעולם הבא[498], שנאמר: ויבא אלישע דמשק ובן הדד מלך ארם חֹלה[499], ולא זכר הליכה כדרך הכתובים: וילך יעקב, משמע שלא הלך לשם בעבור בשורת חזאל המפורש באותה פרשה[500], אלא שאמר הכתוב אחר שבא לשם בסיבה אחרת, בא חזאל אליו ובישר לו אלישע[501], ולהיכן הלך, הלך להחזיר גחזי בתשובה[502], ומצאו מוחלט[503] ברעתו[504], אמר לו: חזור בך, אמר לו: כך מקובלני ממך, החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה*[505]. ומדוע אין לו חלק לעולם הבא, שחטא והחטיא את הרבים[506] והוציאם מעבודת הבורא ולא יכלו לתקן מה שהפסידו[507], שתלה אבן שואבת לחטאת ירבעם והעמידה בין שמים לארץ[508], או שחקק שם בפיה והיתה מכרזת ואומרת: אנכי ולא יהיה לך[509], או שדחה התלמידים מישיבתו של אלישע, שנאמר: ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו יֹשבים שם לפניך צר ממנו[510], מכלל שעד עכשיו לא היה צר[511]. או שאין לו חלק לעולם הבא, שלא היה מודה בתחיית-המתים*[512], ולכן שחק מרבו ששלחו להחיות את בנה של השונמית[513]. דורשי רשומות אמרו: גחזי יש לו חלק לעולם הבא[514], שנאמר: לי גלעד ולי מנשה וגו' - עלי לסבול עוונם כדי שיהו הם זוכים[515] - מואב סיר רחצי[516], זה גחזי[517] שלקה על עסקי רחיצה[518]. וכתבו ראשונים שאין הלכה כמותם[519].

ד) אבשלום, נחלקו בו תנאים: לדעת סתם משנה יש לו חלק לעולם הבא[520]. ולדעת ר' מאיר אין לו חלק לעולם הבא, שנאמר: ויכו את אבשלום וימיתֻהו[521], ויכו, בעולם הזה, וימיתהו, לעולם הבא[522].

על המאבד-עצמו-לדעת* שאין לו חלק לעולם הבא, ע"ע[523]. על יושבי על הכופר בתחיית-המתים*, שאין לו חלק לעולם הבא, ע"ע.

גוים

גוים, אם יש להם חלק לעולם הבא, נחלקו תנאים: א) לדעת ר' אליעזר, כל גוים אין להם חלק לעולם הבא[524], שנאמר: ישובו רשעים לשאולה - למדרגה התחתונה של שאול[525] - כל גוים שכחי אלהים[526], ישובו רשעים לשאולה, אלו פושעי ישראל[527], כל גוים שכחי אלהים, אלו אומות העולם[528] כולם, אף על פי שאינם רשעים, שהרי רשעים כבר נזכרו בתחילת הפסוק, ופירוש הכתוב: כל גוים שרובם שכחי אלהים, ישובו לשאולה[529]. ב) ולדעת סתם משנה ור' יהושע, יש מהגוים שיש להם חלק לעולם הבא[530], שכן אילו נאמר "כל גוים" ושותק, היה כדברי ר' אליעזר, עכשו שאמר הכתוב: "שכחי אלהים"[531], הרי שיש צדיקים באומות שיש להם חלק לעולם הבא[532]. או שאילו נאמר "בכל גוים שכחי אלהים" היה כדברי ר' אליעזר, עכשיו שאמר הכתוב: "כל גוים שכחי אלהים"[533], לא משמע אלא אותם השוכחים אלוה, אבל אחרים באים לעולם הבא[534]. שפירוש הכתוב, משום שהם שכחי אלהים, בורר הקדוש ברוך הוא הרשעים שבהם ונותן אותם בגיהנם ואין להם חלק לעתיד, אבל השאר יש להם חלק[535]. ולדעה זו נחלקו ראשונים: יש מפרשים שכל הגוים יש להם חלק לעולם הבא[536], מלבד אותם השוכחים אלוה, כגון בלעם וישו ושכמותם[537], אבל אחרים באים[538], שאפילו הבינוניים יש להם חלק לעולם הבא, ולכן שנו במשנה שדוקא בלעם אין לו חלק לעולם הבא[539]. ויש מהראשונים מפרשים שרק חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא[540], וביארו בתלמוד, שאף בלעם נתן סימן בעצמו שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא ורשעיהם אין להם חלק[541], אמר: תמֹת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמֹהו[542], אם תמות נפשי מות ישרים[543], שאפטר מן העולם בלא עוון[544], תהא אחריתי כמוהו[545], בישראל[546], ואם לאו, הנני הולך לעמי[547], שיהא חלק כחלק עמי, וזהו שאמר לו לבלק: ועתה הנני הולך לעמי[548], מאחר שאני משיאך עצה להכשיל את ישראל, יודע אני שסופי לילך לעמי[549].

להלכה פסקו ראשונים שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא[550], שכן כשנחלקו ר' אליעזר ור' יהושע, הלכה כר' יהושע[551] - ולדעתם כך סובר ר' יהושע[552] - ועוד שכך דעת סתם משנה, והלכה-כסתם-משנה*[553]. יש מהראשונים סוברים שלחסידי אומות העולם יש חלק ומדרגה מה בעולם הבא שלאחר מיתת האדם[554], אבל לא בחיי העולם הבא שלאחר תחיית-המתים*[555].

על כך שחסידי אומות העולם, היינו בן-נח*, המקבל עליו שבע מצוות שנתחייבו בהן[556] ונזהר לעשותן, ע"ע בן נח[557]. ושם[558], דהיינו שמקיים אותם מפני ציווי ה', ושאם עשאן מפני הכרע הדעת אינו מחסידי אומות העולם.

דורות שאין להם חלק לעולם הבא

דור המבול אין להם חלק לעולם הבא[559], אם משום שנאמר: לא ידון רוחי בָאדם לעֹלם[560], שאין להם רוח להיות עם הצדיקים, שיש להם חלק[561], או משום שנאמר: וימח את כל היקום אשר על פני האדמה[562], בעולם הזה[563], וימחו מן הארץ[564], בעולם הבא[565].

דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא[566], שנאמר: ויפץ ה' אֹתם משם[567], בעולם הזה[568], ויחדלו לבנות העיר[569], בעולם הבא[570]. או: ומשם הפיצם ה'[571], לעולם הבא[572].

אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ואנשי סדֹם רעים וחטאים לה' מאד[573], רעים בעולם הזה, וחטאים לעולם הבא[574]. או: רעים וחטאים, בעולם הזה, לה' מאד, בעולם הבא[575].

מרגלים, אין להם חלק לעולם הבא[576], לפי שספרו בגנות ארץ ישראל[577], שנאמר: וימֻתו האנשים מוצִאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'[578], וימותו, בעולם הזה, במגפה, בעולם הבא[579]. או משום שנאמר: וכל מנאצי לא יראוה[580].

קרח ועדתו, אם יש להם חלק לעולם הבא, נחלקו תנאים: לדעת ר' עקיבא אינם חיים לעולם הבא, שנאמר: ותכס עליהם הארץ, בעולם הזה, ויאבדו מתוך הקהל, בעולם הבא[581]. ולדעת ר' אליעזר ור' יהודה בן בתירה באים הם לעולם הבא[582], שהרגישו בעוונם ושבו[583]. אם משום שעליהם הוא אומר: ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל[584]. או משום שעליהם הוא אומר: תעיתי כשֶׂה אֹבד בקש עבדך[585], נאמרה כאן אבידה, ונאמר להלן אבידה, מה אבידה האמורה להלן אבידה המתבקשת אף אבידה האמורה כאן אבידה המתבקשת[586].

דור המדבר, נחלקו בהם תנאים אם יש להם חלק לעולם הבא: לדעת ר' עקיבא אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: במדבר הזה יתַּמו ושם ימֻתו[587], יתַּמו, בעולם הזה, ושם ימֻתו, בעולם הבא, ואומר - על דור המדבר[588] - אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי[589]. ולדעת ר' אליעזר ור' שמעון בן מנסיא ור' יהושע וחנניה בן אחי ר' יהושע ור' יהושע בן קרחה ורבי באים הם לעולם הבא[590], שהרגישו בעוונם ושבו[591]. אם משום שנאמר: אספו לי חסידָי כֹּרתי בריתי עלי זבח[592], והיינו דור המדבר שכרתו ברית של מקום עלי זבחים ושלמים, ככתוב: ויזבחו זבחים שלמים[593], וכתוב: ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם[594]. או משום שנאמר: ופדויי ה' ישֻׁבון[595], אלו דור המדבר שנפדו ממצרים[596] ישובו לעולם הבא[597]. או משום שנאמר: והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האֹבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים[598], זה דור המדבר[599], והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם[600]. אלא מה אני מקיים אשר נשבעתי באפי[601], באפי נשבעתי וחוזרני בי[602], כלומר, מפני כעסי נשבעתי ומתחרט אני[603]. או שנאמר: נשבעתי וָאקיֵּמה[604], פעמים שאינו מקיים[605].

עשרת השבטים - שהגלה סנחריב[606] - אם יש להם חלק לעולם הבא, נחלקו תנאים: א) לדעת ר' עקיבא אין להם חלק לעולם הבא[607], לפי שספרו בגנות ארץ ישראל[608], שנאמר: ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת[609], ויתשם ה' מעל אדמתם, בעולם הזה, וישלכם אל ארץ אחרת, לעולם הבא[610]. וכתבו ראשונים שלא נאמרו הדברים אלא בעשרת השבטים שגלו, שאין להם חלק, שרשעים גמורים הם, אבל בניהם ודורות הבאים, זוכים ומזכים[611]. ב) ולדעת ר' אליעזר ורבי יש להם חלק לעולם הבא[612]. אם משום שנאמר שם: כיום הזה[613], מה יום מאפיל ומאיר, אף עשרת השבטים שאפילה להם, כך עתידה להאיר להם[614]. או משום שנאמר: והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האֹבדים בארץ אשור[615], אלו עשרת השבטים[616], והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם[617]. ג) ולדעת ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו משום ר' שמעון, מהו "כיום הזה"[618], לומר לך, אם מעשיהם כיום הזה אין להם חלק לעולם הבא[619], ואם לאו, שיחזרו בתשובה, יש להם חלק לעולם הבא[620].

הערות שוליים

  1. ↑ באר שבע סנהדרין צ א: הנזכר בכל הגמ'.
  2. ↑ עי' ערוה"ב ח"ב עמ' 259; באר שבע שם: הרבה מדרגות. ועי' פי' התפלות והברכות לר"י בר יקר ח"א השמטות שבסוה"ס עמ' 29 ואילך, וא"ח סדר תפלת שבת סי' ג, בשמו.
  3. ↑ באר שבע שם.
  4. ↑ עי' ערוה"ב שם עמ' 253-4; באר שבע שם. ועי' ר"י בר יקר שבציון 62 ואילך.
  5. ↑ עי' פי' התפלות והברכות שם; עי' א"ח שם, בשמו; עי' ערוה"ב שם עמ' 254-6; באר שבע שם.
  6. ↑ ע"ע ימות המשיח ציון 11. עי' פי' התפלות והברכות שם; עי' א"ח שם, בשמו; עי' ערוה"ב שם עמ' 255; באר שבע שם.
  7. ↑ עי' להלן: לאחר מיתת האדם.
  8. ↑ עי' להלן: לאחר תחיית המתים.
  9. ↑ ציון 27 ואילך.
  10. ↑ עי' ציון 73 ואילך.
  11. ↑ עי' ציון 197.
  12. ↑ ציון 62 ואילך.
  13. ↑ ציון 228 ואילך.
  14. ↑ תוה"א לרמב"ן שער הגמול; באר שבע סנהדרין צ א.
  15. ↑ עי' משנה סנהדרין צ א, וראשונים שבציון 235 (ועי' ציונים 228 ואילך, 238 ואילך, שי"מ בע"א); עי' ברכות כח ב: אני רץ לחיי העוה"ב והם רצים לבאר שחת, ותר"י שם (יט ב בדפי הרי"ף); עי' גמ' שם: מיתתי לעוה"ב, ומהרש"א שם בח"א; עי' גמ' שם נז א: מובטח לו שהוא בן עוה"ב, ורש"י ד"ה מובטח; עי' ר' מתתיה היצהרי אבות פ"ב מ"ז; עי' באר שבע שם. ועי' ציון 27 ואילך, שי"ח.
  16. ↑ ערוה"ב ח"ב עמ' 255.
  17. ↑ ס' הבהיר סי' קס, לפי ס' העיקרים מאמר ד פל"א, ועי' ציון 56, שי"מ בע"א.
  18. ↑ ס' העיקרים שם.
  19. ↑ אבות פ"ב מט"ז, לפי ר' מתתיה היצהרי שם (ועי' ציון 59, שי"מ בע"א); אבות שם, לפי מגן אבות לרשב"ץ שם, בד' פהמ"ש לרמב"ם שם (המפנה לפי' לפ' חלק); מדרש משלי פ' י, לפי פי' התפלות והברכות לר"י בר יקר ח"א השמטות שבסוה"ס עמ' 30.
  20. ↑ עי' מס' שמחות דר' חייה פ"א; עי' רש"י ברכות נז א ד"ה מובטח; עי' ס' חסידים (מרגליות) סי' שנז; עי' תוה"א לרמב"ן שער הגמול.
  21. ↑ עי' מס' שמחות דר' חייה שם; עי' תוה"א לרמב"ן שם.
  22. ↑ עי' מרה"מ לר"י אלאשקר אבות פ"ה מי"ט.
  23. ↑ עי' רש"י יומא עב ב ד"ה תרתי גיהנם. ועי' רמב"ם תשובה פ"ח ה"ד.
  24. ↑ מאירי אבות שם ומרה"מ שם, ע"פ יומא עב ב: לא תירתון תרתי גיהנם. ועי' מאירי שם, ראיה נוספת ממאמר חז"ל: כנסת ישראל יורדים לגיהנם וכו' (והובא גם בחיבור התשובה למאירי שבר גאון מאמר א פ"ז), ואינו לפנינו.
  25. ↑ מאירי אבות שם.
  26. ↑ פדר"א פל"א, לגי' פי' התפלות והברכות לר"י בר יקר ח"א עמ' צח ופדר"א (היגר) פ"ל (ועי' גירסתנו שם); ברכת יוצר אור (ע"ע ברכות קריאת שמע ציון 2) בשבת ויו"ט (ע"ע הנ"ל: בשבת ויום טוב), לפי ערוה"ב ח"ב עמ' 255 ואור ה' מאמר ג כלל ד פ"ד, בפי' הא'. ועי' ס' העיקרים מאמר ד פל"א, במסקנה, לשיטתו שבציון 228, שפי' של' עולם הבא כאן כולל כל המדרגות הבאות לאדם אחר המות, הן העולם שלאחר המות והן העולם שלאחר תחיית המתים, ועי' ציון 68, שי"מ בע"א.
  27. ↑ עי' להלן: לאחר תחיית המתים. תוה"א לרמב"ן שער הגמול.
  28. ↑ תוה"א לרמב"ן שם.
  29. ↑ עי' סוכה מה ב וסנהדרין צז ב: ראיתי בני עלייה והן מועטין. ס' חסידים (מרגליות) סי' תרב; תוה"א לרמב"ן שם.
  30. ↑ עי' פסחים נג ב וב"מ פה א ופו א; עי' מדרש תנאים דברים ה טו; ועוד. תוה"א לרמב"ן שם.
  31. ↑ תוה"א לרמב"ן שם.
  32. ↑ עי' אמונות ודעות מאמר ו פ"ח. ועי' אמונות ודעות שם פ"א ומאמר ה פ"א.
  33. ↑ משלי כד יב. אמונות ודעות מאמר ו פ"ח.
  34. ↑ דניאל יב ג.
  35. ↑ קהלת ג כא. אמונות ודעות שם.
  36. ↑ עי' שבת קנב ב. אמונות ודעות שם. ופי' זוממות, משוטטות, ועי' רש"י שם ד"ה זוממות, ותוה"א לרמב"ן שער הגמול, שפי' בע"א.
  37. ↑ תוה"א לרמב"ן שם.
  38. ↑ ס' העיקרים מאמר ד פל"א, ע"פ תמורה טז א ובר"ר פס"ה סי' כב.
  39. ↑ ס' העיקרים שם.
  40. ↑ ע"ע תחיית המתים.
  41. ↑ עי' אמונות ודעות מאמר ו פ"ח; כ"מ מס' העיקרים מאמר ד פ"ל, בד' גאונים וראשונים שבציון 112 ואילך. ועי' להלן: לאחר תחיית המתים. ועי' פי' הר"י קאפח תשובה פ"ח ה"ח.
  42. ↑ עי' ר' מתתיה היצהרי אבות פ"ב מ"ז.
  43. ↑ דרך ה' ח"א פ"ג סי' יא.
  44. ↑ באר מים חיים פ' משפטים.
  45. ↑ עי' תוה"א לרמב"ן שם; עי' דרך ה' שם; עי' באר מים חיים שם.
  46. ↑ דרך ה' שם; עי' באר מים חיים שם.
  47. ↑ ציון 204 ואילך.
  48. ↑ ציון 235 ואילך.
  49. ↑ עי' תוס' ר"ה טז ב ד"ה שלש; עי' תוס' רא"ש שם; עי' ריטב"א שם.
  50. ↑ איוב לז ז.
  51. ↑ תהלים נא ו. תענית יא א. ריטב"א ר"ה שם.
  52. ↑ עי' ראשונים 166 ואילך, 195 ואילך.
  53. ↑ עי' משנה סנהדרין צ א, וראשונים שבציון 228 ואילך (ועי' ציון 235 ואילך, שי"מ בע"א); עי' אבות פ"ד מי"ז ואבות שבציונים 144, 215, לפי אמונות ודעות מאמר ט פ"ד; עי' ספרי ואתחנן פיס' לד; עי' ב"ב עה ב וקכב א; סנהדרין צא א, לפי אגרת הרמ"ה שביד רמ"ה שם צ א; עי' תוה"א לרמב"ן שער הגמול; ועוד.
  54. ↑ תהלים לא כ. ס' הבהיר סי' קס; תוה"א לרמב"ן שער הגמול וס' העיקרים מאמר ד פל"א, בשם מדרש ר' נחוניא בן הקנה.
  55. ↑ תוה"א לרמב"ן שם; עי' ס' העיקרים שם, בשמו.
  56. ↑ ס' הבהיר שם, לפי תוה"א לרמב"ן שם, ועי' ציון 17, שי"מ בע"א.
  57. ↑ תוה"א לרמב"ן שם; ס' העיקרים שם, בשמו.
  58. ↑ כ"מ מדרך חיים פ"ד מט"ז.
  59. ↑ עי' משנה תמיד לג ב; אבות פ"ב מט"ז, לפי מגן אבות לרשב"ץ שם, בד' תוה"א לרמב"ן שער הגמול (ועי' ציון 19, שי"מ בע"א); עי' ספרי דברים פיס' י; כ"מ מספרא ויקרא דבורא דחובה פרשה יב; ע"ז ג ב: אין גיהנם לעתיד לבוא, לפי תוה"א לרמב"ן שם; עי' שמו"ר פט"ו סי' כא; פדר"א פל"א, לגי' פי' התפלות והברכות לר"י בר יקר ח"א עמ' צח ופדר"א (היגר) פ"ל (ובגירסתנו שם נשמט); ילק"ש בראשית רמז ה, לפי ערוה"ב ח"ב עמ' 253-4, בד' שמואל בפסחים סח א וסנהדרין צא ב; ועוד.
  60. ↑ קדושין לט ב וחולין קמב א, לפי פסקי ריא"ז קדושין פ"א סי' ד.
  61. ↑ אמונות ודעות כותרת מאמר ט, במקור הערבי: דאר אלאכ'רה, לפי דרך אמונה שם, בשם ד"ר בר"ן.
  62. ↑ ספרי האזינו פיס' של, לפי פי' התפלות והברכות לר"י בר יקר ח"א השמטות שבסוה"ס עמ' 29, וא"ח סדר תפלת שבת סי' ג, בשמו.
  63. ↑ עי' ציון 197.
  64. ↑ עי' ציון 185 ואילך. משנה סנהדרין צ א, לפי פי' התפלות והברכות לר"י בר יקר שם; א"ח שם, בשמו בשם י"מ (ומ' שהן דעות חלוקות, וצ"ב).
  65. ↑ עי' לעיל: לאחר מיתת האדם. עי' ציון 168 ואילך.
  66. ↑ רמב"ם שם.
  67. ↑ עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעוה"ב, ופסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העוה"ב, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עוה"ב עשר כו', ועוד.
  68. ↑ מכילתא שבציון 136, לפי תוה"א לרמב"ן שבציון הנ"ל; עי' ברכות יז א, לגירסתנו; עי' ב"ב עה ב וקכב א; עי' תנחומא נצבים סי' ד; ברכת יוצר אור (ע"ע ברכות קריאת שמע ציון 2) בשבת ויו"ט (ע"ע הנ"ל: בשבת ויום טוב), לפי פי' התפלות והברכות לר"י בר יקר ח"א עמ' צח ואור ה' מאמר ג כלל ד פ"ד, בפי' הב', ועי' ציון 26, שי"מ בע"א; ועוד.
  69. ↑ עי' ציון 15.
  70. ↑ יד רמ"ה סנהדרין צ א.
  71. ↑ ציון 27 ואילך.
  72. ↑ ציון 228 ואילך.
  73. ↑ ע"ע ימות המשיח ציון 11.
  74. ↑ רש"י ר"ה טז ב ד"ה ליום הדין; תוס' שם ד"ה שלש; תוס' רא"ש שם; עי' תוה"א לרמב"ן שער הגמול; עי' ריטב"א שם; פי' התפלות והברכות לר"י בר יקר ח"א השמטות שבסוה"ס עמ' 29; א"ח סדר תפלת שבת סי' ג, בשמו.
  75. ↑ יואל ג ד; מלאכי ג כג. עי' ריטב"א שם.
  76. ↑ מלאכי ג יט-כא. עי' ראב"ע שם כג; עי' ריטב"א שם. ועי' ר' אליעזר מבלגנצי יואל שם.
  77. ↑ רש"י מלאכי ג יט.
  78. ↑ ר"ל בנדרים ח א וע"ז ג ב (ושם: לעתיד לבוא). ועי' בר"ר פ"ו סי' ו.
  79. ↑ ר"ל בע"ז שם.
  80. ↑ עי' רש"י שם א ד"ה מקדיר.
  81. ↑ מלאכי ג כ.
  82. ↑ שם. ר"ל בנדרים שם וע"ז ד א.
  83. ↑ שם יט. ר"ל בנדרים שם וע"ז ג ב - ד א.
  84. ↑ ר"ל בע"ז שם.
  85. ↑ עי' ציון 112 ואילך.
  86. ↑ ישעיהו סו כד.
  87. ↑ עי' אמונות ודעות מאמר ט פ"ה.
  88. ↑ תוס' שם; עי' תוס' רא"ש שם.
  89. ↑ עי' ציון 112 ואילך.
  90. ↑ ריטב"א שם.
  91. ↑ רש"י ר"ה טז ב ד"ה ליום הדין; תוס' שם ד"ה שלש; תוס' רא"ש שם; עי' תוה"א לרמב"ן שער הגמול; עי' ריטב"א שם. ועי' מער"ק תשובה פ"ג ה"ה, בד' רמב"ם שם, שסובר שהג' כתות הם בשעת המיתה.
  92. ↑ דניאל יב ב. ב"ש בברייתא גמ' שם. עיי"ש שאין ב"ה חלוקים ע"ז.
  93. ↑ רש"י שם ד"ה ומצפצפים.
  94. ↑ זכריה יג ט.
  95. ↑ ש"ב ב ו. ברייתא ר"ה טז ב - יז א.
  96. ↑ תהלים קטז א.
  97. ↑ עי' תוס' שבציון 99 ואילך. ועי' מהרש"א שם בח"א, שפי' בע"א.
  98. ↑ שם ו. ברייתא גמ' שם יז א.
  99. ↑ תוס' שם ד"ה ועליהם, בפי' הא'.
  100. ↑ שמות ב יט.
  101. ↑ תוס' שם, בפי' הב'.
  102. ↑ תהלים שם ז.
  103. ↑ שם ט. תוס' שם.
  104. ↑ עי' ציון 204 ואילך. אמונות ודעות מאמר ה פ"א.
  105. ↑ אמונות ודעות (קאפח) מאמר ט פ"ד. ועי' אמונות ודעות שם, לגירסתנו.
  106. ↑ עי' אמונות ודעות שם; רמב"ם תשובה פ"ח ה"ב; עי' תוה"א לרמב"ן שער הגמול.
  107. ↑ אמונות ודעות שם. ועי' אמונות ודעות (קאפח) שם, ובהערה.
  108. ↑ אמונות ודעות שם.
  109. ↑ רמב"ם שם.
  110. ↑ אמונות ודעות שם; עי' תוה"א לרמב"ן שם.
  111. ↑ עי' ברכות יז א. אמונות ודעות שם; עי' רמב"ם תשובה פ"ח ה"ב.
  112. ↑ עי' אמונות ודעות מאמר ט פ"ה; עי' ראב"ד בהשגות תשובה פ"ח ה"ב; הרמ"ה ביד רמ"ה סנהדרין צ א, בשם רס"ג באמונות ודעות וכל הגאונים בספריהם, והסכים להם, ובאגרת לחכמי לוניל שביד רמ"ה שם, בשם חכמי המחקר מן הגאונים הראשונים וגם לפי הקבלה הפשוטה בין כל ישראל, ואגרות הרמ"ה סי' לו, בשם חכמי המחקר, ואגרות הרמ"ה סי' י; ר' משה בר' חסדאי בערוה"ב ח"א עמ' 263, בד' תשו' רב האי גאון שבערוה"ב שם, וכתב תמים לר' משה בר' חסדאי (נד' באוצר נחמד חוברת ג וייען תר"ך עמ' 90); אגרת ר"ש משאנץ שבאגרות הרמ"ה סי' נח; עי' תוה"א לרמב"ן שער הגמול (ועי' ציון 161, שי"מ בע"א); עי' ערוה"ב ח"ב עמ' 258; עי' רא"ה ברכות סופ"ד לרי"ף דף ל ע"ב (עמ' פב במהד' מאינץ); עי' ריטב"א שבציון 90; עי' אור ה' מאמר ג כלל ד פ"ד; עי' ס' העיקרים מאמר ד פ"ל, בשם הרמב"ן והרמ"ה וכת מהאחרונים שנמשכו אחר דעתם; רע"ב סנהדרין פ"י מ"א.
  113. ↑ ע"ע. עי' אגרת ר"ש משאנץ שם.
  114. ↑ תנא דבי אליהו בסנהדרין צב א, לגירסתנו (וכ"מ שהוא גי' רס"ג באמונות ודעות שבציון 185 והראב"ד שם), ועי' ציונים 182, 201, שי"ג בע"א. עי' ראב"ד שם. עיי"ש ראיות נוספות.
  115. ↑ אבות פ"ד מכ"ב.
  116. ↑ יד רמ"ה שם צ א. עיי"ש ראיות נוספות.
  117. ↑ עי' גמ' שבציון 111.
  118. ↑ אגרות הרמ"ה סי' מו.
  119. ↑ אגרת ר"ש משאנץ שם.
  120. ↑ עי' אור ה' שם.
  121. ↑ אגרות הרמ"ה שם.
  122. ↑ יד רמ"ה שם; עי' ס' העיקרים שם, לד' זו.
  123. ↑ אגרת הרמ"ה שביד רמ"ה שם.
  124. ↑ עי' ציון 106.
  125. ↑ תוה"א לרמב"ן שם.
  126. ↑ תוה"א לרמב"ן שם; עי' ס' העיקרים שם, לד' זו.
  127. ↑ אגרת ר"ש משאנץ שם.
  128. ↑ עי' שמות לד כח ודברים ט ט. עי' אמונות ודעות שם; עי' אגרות הרמ"ה סי' י; עי' אגרות הרמ"ה סי' לו, בשם חכמי המחקר; תוה"א לרמב"ן שם; עי' ס' העיקרים שם, לד' זו.
  129. ↑ עי' אמונות ודעות שם; ס' העיקרים שם, לד' זו.
  130. ↑ ס' העיקרים שם, לד' זו.
  131. ↑ אמונות ודעות שם.
  132. ↑ שמות לד כט. אמונות ודעות מאמר ט שם. עיי"ש שה' עשה כן אות לקרב על שכלנו כדי שנבין חיות הצדיקים בעוה"ב.
  133. ↑ עי' מל"א יט ח.
  134. ↑ עי' מל"א שם. אגרות הרמ"ה סי' י; עי' אגרות הרמ"ה סי' לו, בשם חכמי המחקר.
  135. ↑ עי' רא"ה שם. עיי"ש שבעוה"ז יש באדם ד' יסודות ובעוה"ב יהיה כעין יסוד פשוט קיים.
  136. ↑ שמות טז כה.
  137. ↑ ר' אלעזר חסמא במכילתא בשלח ויסע פ"ד: אי. עיי"ש ר' זריקה, הדורש באופ"א.
  138. ↑ תוה"א שם, בפי' הב'. עיי"ש בפי' הא', שיהיו בבני העוה"ב מי שלא יגיע מעלתם ליהנות תמיד מזיו השכינה, ויהיה קיומם בדבר המתגשם מן הזיו ההוא למעלה כמעלת דור המדבר.
  139. ↑ אגרת הרמ"ה שביד רמ"ה שם. ועי' תוה"א לרמב"ן שם ורא"ה שם (וס' העיקרים שם, בדעתו) שפי' הצורך בגוף בעוה"ב בע"א.
  140. ↑ עי' גמ' שבציון 111.
  141. ↑ עי' ראב"ד שם. ועי' ציון 152, שי"מ בע"א.
  142. ↑ עי' גמ' שבציון הנ"ל.
  143. ↑ רמ"ה ביד רמ"ה שם ואגרות הרמ"ה סי' לד.
  144. ↑ אבות פ"ד מי"ז. כתב תמים שם, והובא בערוה"ב ח"ב עמ' 254.
  145. ↑ עי' ר' שלמה ן' גבירול שבציון הבא, לפי תוה"א לרמב"ן שער הגמול; רמב"ם תשובה פ"ח ה"ב, לפי ראב"ד בהשגות שם ורמ"ה באגרת שביד רמ"ה שם ואגרות הרמ"ה סי' י ותוה"א לרמב"ן שם, שהשיגוהו, וס' העיקרים מאמר ד פ"ל, ועי' ציונים 160, 161, שי"מ בע"א; עי' מאמר תחיית המתים לרמב"ם; עי' ס' העיקרים שם, בשם הרמב"ם וגדולי החכמים האחרונים שנמשכו אחר דעתו, ושם פל"א הסכים להם.
  146. ↑ כתר מלכות לר' שלמה ן' גבירול: תחת כסא כבודך מעמד לנפשות חסידיך וכו' ובו נועם בלי תכלית וקצבה והוא העולם הבא, לפי תוה"א לרמב"ן שם; רמב"ם תשובה שם; תוה"א לרמב"ן שם, בשם מקצת חכמי ספרד.
  147. ↑ רמב"ם תשובה שם.
  148. ↑ ס' העיקרים שם פ"ל, לד' זו.
  149. ↑ עי' גמ' שבציון 111. רמב"ם תשובה שם; מאמר תחיית המתים לרמב"ם. ועי' מג"ע שם, שהרמב"ם דחה מחמת גמ' זו, שהיא "מרגלא בפומיה דרב", לפי שהיא מוסכמת וקבועה, שאר ההגדות הסותרות אותה.
  150. ↑ רמב"ם תשובה שם; עי' מאמר תחיית המתים לרמב"ם.
  151. ↑ מאמר תחיית המתים לרמב"ם.
  152. ↑ רמב"ם תשובה שם.
  153. ↑ רמב"ם שם. ועי' ציון 140, שי"מ בע"א.
  154. ↑ פהמ"ש לרמב"ם בהק' לפ' חלק.
  155. ↑ שה"ש ג יא.
  156. ↑ ישעיהו לה י. ועי' ציון 574 ואילך, שיש הלמדים מתחי' פסוק זה: ופדויי ה' ישבון, על חלק לעוה"ב.
  157. ↑ רמב"ם תשובה שם.
  158. ↑ רמב"ם שם; עי' פהמ"ש לרמב"ם שם.
  159. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם: הנשמות. ועי' ציון הבא. ועי' פהמ"ש (קאפח) שם.
  160. ↑ רמב"ם תשובה שם ה"ג.
  161. ↑ עי' לעיל: לאחר מיתת האדם. ערוה"ב ח"ב עמ' 254 וכס"מ ולח"מ תשובה פ"ח ה"ב, בד' רמב"ם שם, ועי' ציונים 144, 161, שי"מ בע"א.
  162. ↑ מג"ע תשובה פ"ח ה"ב, בשם רבותיו, ובד' רמב"ם (ועי' ציונים 144, 160, שי"מ בע"א) ראב"ע ותוה"א לרמב"ן שבציון 112 ואילך.
  163. ↑ עי' ציון 112 ואילך.
  164. ↑ כתב תמים לר' משה בר חסדאי (נד' באוצר נחמד חוברת ג וייען תר"ך עמ' 90).
  165. ↑ רא"ה ברכות סופ"ד לרי"ף דף ל ע"ב (עמ' פב במהד' מאינץ); ס' העיקרים מאמר ד פ"ל, בשמו.
  166. ↑ עי' ציון 112 ואילך.
  167. ↑ עי' יד רמ"ה שבציון 195; תוה"א לרמב"ן שער הגמול.
  168. ↑ עי' ראשונים שבציון 196; תוה"א לרמב"ן שם; דרך חיים פ"ד מט"ז. ועי' ציון 195 ואילך.
  169. ↑ עי' ציון 144 ואילך.
  170. ↑ עי' רמב"ם תשובה פ"ח ה"ח.
  171. ↑ עי' כתר מלכות לר' שלמה ן' גבירול (והובא בתוה"א לרמב"ן שער הגמול): ובעת מן העולם הזה תוציאני אל העולם הבא בשלום תביאני (ועי' ציון 145); ס' העיקרים שם, לד' זו. ועי' לעיל: לאחר מיתת האדם.
  172. ↑ ס' הכוזרי מאמר ג סי' א.
  173. ↑ מאמר תחיית המתים לרמב"ם: ושחיי העוה"ב אחר תחיית המתים; עי' פירוש תימני לתורה לר' דוד אלולאני בתוך אגרות הרמב"ם (שילת) עמ' שמט, בהערת המהדיר, בשם הרמב"ם באגרת ליהודי תימן. ועי' פי' הרב קאפח לרמב"ם תשובה שם, ובהערת המהדיר לאגרות הרמב"ם שם. ועי' ארבעים שאלות ותשובות בפילוסופיה לרב פרחיה ב"ר משולם (נד' בתוך ספונות כרך יח) שאלה ל"ד (עמ' 169). ועי' מאמר תחיית המתים שם, שהוסיף: כמו שביארנו בפ' חלק, ואינו שם, וצ"ב.
  174. ↑ ס' העיקרים מאמר ד פ"ל, לד' זו.
  175. ↑ עי' פסחים סח א; מאמר תחיית המתים לרמב"ם.
  176. ↑ עי' ציון 229 ואילך.
  177. ↑ עי' ציון 112 ואילך.
  178. ↑ רע"ב סנהדרין פ"י מ"א.
  179. ↑ ישעיהו כה ח.
  180. ↑ רש"י פסחים שם ד"ה ובלע המות.
  181. ↑ גמ' שם, ורש"י ד"ה בישראל; עי' רש"י ורי"ד ישעיהו שם.
  182. ↑ רש"י שם: עולמית; רי"ד שם.
  183. ↑ תנא דבי אליהו בסנהדרין צב א, לגי' אגרות הרמ"ה סי' מ ורע"ב שם, ועי' ציונים 114, 201, שי"ג בע"א. רע"ב שם.
  184. ↑ ישעיהו ד ג.
  185. ↑ תנא דבי אליהו בגמ' שם.
  186. ↑ אמונות ודעות מאמר ט פ"ז. עיי"ש מדוע אין להקיש מסברא כעי"ז שבני אדם היו בראשית הזמן כמו הקב"ה.
  187. ↑ עי' ציון 112 ואילך.
  188. ↑ ישעיהו סו כב. אמונות ודעות מאמר ט פ"ו.
  189. ↑ עי' אמונות ודעות שם.
  190. ↑ אמונות ודעות שם.
  191. ↑ אמונות ודעות (קאפח) שם. ועי' אמונות ודעות שם, לגירסתנו, ועי' דרך אמונה שם.
  192. ↑ תהלים קב כו-כז.
  193. ↑ עי' אמונות ודעות שם.
  194. ↑ תהלים שם כט. אמונות ודעות שם. עיי"ש טעם נוסף לבריאה חדשה, מחמת האויר.
  195. ↑ עי' אמונות ודעות שם.
  196. ↑ יד רמ"ה סנהדרין צ א.
  197. ↑ אגרת הר"א מלוניל באגרות הרמ"ה סי' כב; עי רא"ה ברכות סופ"ד לרי"ף דף ל ע"ב (עמ' פב במהד' מאינץ).
  198. ↑ עי' סנהדרין צז א.
  199. ↑ עי' סנהדרין צב ב, ורש"י ד"ה ואותן שנים. אגרת הר"א מלוניל שם.
  200. ↑ עי' ציון 112 ואילך.
  201. ↑ עי' אגרת הר"א מלוניל שם; עי' אגרות הרמ"ה סי' לו וסי' לז.
  202. ↑ תנא דבי אליהו בסנהדרין צב א, לגי' אגרת הר"א מלוניל שם (לפי אגרות הרמ"ה סי' מ, בד' הר"א מלוניל, שכן כתוב בספריו) ולגי' אגרת ר"ש משאנץ שבאגרות הרמ"ה סי' נח, שיש מהספרים הגורסים כך, ועי' ציונים 182, 114, שי"ג בע"א.
  203. ↑ גמ' שם ב.
  204. ↑ אגרת הר"א מלוניל שם. ועי' אגרות הרמ"ה שם, שהשיג, שאף לגי' צדיקים גמורים, אין הכוונה אלא שרק צדיקים גמורים יעמדו בתחיית-המתים (ע"ע). וכע"ז באגרת ר"ש משאנץ שם שבתחילה בתחיית המתים יחיו רק הצדיקים הגמורים, ואח"כ כל ישראל. וע"ע תחיית המתים.
  205. ↑ עי' תוה"א לרמב"ן שער הגמול; דרך ה' ח"א פ"ג סי' י; עי' באר מים חיים פ' משפטים.
  206. ↑ פסקי ריא"ז קדושין פ"א סי' ד.
  207. ↑ מאמר תחיית המתים לרמב"ם.
  208. ↑ ס' העיקרים מאמר ד פל"א; עי' באר שבע סנהדרין צ א.
  209. ↑ מלאכי ג יז-יח. אמונות ודעות מאמר ט פ"א.
  210. ↑ רמב"ם תשובה פ"ח ה"ג. ועי' ציון 168 ואילך.
  211. ↑ דרך ה' שם; עי' באר מים חיים שם.
  212. ↑ עי' ציון 112 ואילך.
  213. ↑ דרך ה' שם.
  214. ↑ דרך ה' שם.
  215. ↑ פהמ"ש לרמב"ם אבות פ"ד מט"ז; מגן אבות לרשב"ץ שם, ע"פ ת"י מל"א ז ז; פרקי משה שם. ועי' ס' הערוך ע' פרוזדר ורש"י שם.
  216. ↑ ר' יעקב באבות שם, לגירסתנו וגי' ס' הערוך שם וע' טרקלין ורש"י ורבינו יונה שם, ועוד, ויד רמ"ה סנהדרין צ א. יד רמ"ה שם. בגי' אמו"ד מאמר ט פ"ד ופהמ"ש לרמב"ם שם וכ"י קאופמן ופרמה של המשנה: פרוזדוד.
  217. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם; מגן אבות לרשב"ץ שם; פרקי משה שם. ועי' מוסף הערוך ע' טרקלין.
  218. ↑ יד רמ"ה שם.
  219. ↑ רמב"ם תשובה פ"ח ה"א.
  220. ↑ עי' רמב"ם שם.
  221. ↑ במדבר טו לא.
  222. ↑ ר' עקיבא בספרי שלח פיס' קיב וברייתא סנהדרין שם ב. יד רמ"ה שם א. וע"ע כרת.
  223. ↑ רמב"ם שם.
  224. ↑ ציון 42 ואילך.
  225. ↑ עי' להלן.
  226. ↑ עי' יד רמ"ה סנהדרין צ א.
  227. ↑ יד רמ"ה שם: בכל.
  228. ↑ עי' לעיל: לאחר תחיית המתים. עי' אמונות ודעות מאמר ט פ"ד; תוה"א לרמב"ן שער הגמול; כ"מ מחי' הר"ן שם, בשם הגאונים והרמב"ן; רע"ב סנהדרין פ"י מ"א; דרך חיים אבות פ"ד מט"ז; באר שבע שם, בשם הרמב"ן. וכ"מ ממשנה סנהדרין קז ב, ור' יהודה בן בתירה בתוספ' שם פי"ג וברייתא בגמ' שם קח א ורבי בתוספ' צוק"מ שם פי"ג (לגירסתנו: רבותינו) וירו' סנהדרין פ"י ה"ד.
  229. ↑ עי' ציון 249.
  230. ↑ ברייתא בגמ' שם. יד רמ"ה שם; תוה"א לרמב"ן שם; דרך חיים שם.
  231. ↑ עי' ציון 447.
  232. ↑ עי' ציון 509 ואילך.
  233. ↑ עי' ציון 559.
  234. ↑ יד רמ"ה שם. ועי' ס' העיקרים שבציון 540 ואילך, ועי' באר שבע שם.
  235. ↑ עי' לעיל: לאחר מיתת האדם. כ"מ מרש"י שם קג ב ד"ה לא חיין וקה א ד"ה מאי נינהו וד"ה ואם לאו, וסותר לרש"י שבציון 233, וצ"ב; רבינו בחיי במדבר טז לג (ועי' באר שבע שם קח א); עי' חי' הר"ן שם ופרקי משה אבות פ"ג מי"א, בשם הרמב"ם; באר שבע סנהדרין צ א, בשם הרמב"ם; עי' מער"ק תשובה פ"ג ה"ה, בד' רמב"ם שם: נראה, ע"פ רמב"ם מלכים פי"ב ה"ד וה"ה. וכ"מ מתוספ' שם פי"ג: דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואינן חיין לעולם הבא.
  236. ↑ עי' ציון 607 ואילך.
  237. ↑ רש"י שם קי ב ד"ה תנו רבנו, בשם אית דמפרשי (ומ' מדבריו שה"ה גם במרגלים, שאין להם חלק לעולם הבא).
  238. ↑ כ"מ מרש"י שם ד"ה מתניתין מני, ע"פ גמ' שם צא ב, וסותר לרש"י שבציון 228, וצ"ב; באר שבע שם צ א. ועי' רש"י שבציון 230.
  239. ↑ אור ה' מאמר ג כלל ד פ"ד; ס' העיקרים מאמר ד פל"א; עי' תפא"י סנהדרין שם יכין סק"ב.
  240. ↑ תפא"י שם.
  241. ↑ משנה סנהדרין צ א. ועי' רש"י שם ד"ה כל ישראל, ומהרש"ל שם.
  242. ↑ רמב"ם תשובה פ"ג ה"ה.
  243. ↑ ישעיהו ס כא. משנה שם. ועי' אלשיך פ' שמיני (ויקרא ט ה), באריכות (והובא מקצתו במלא"ש שם פ"י מ"א), ביאור הראיה מהכתוב, ועי' ציון הבא. ועי' מלא"ש שם, שיש שאינם גורסים הראיה מהכתוב.
  244. ↑ רמב"ם שם.
  245. ↑ רמב"ם שם.
  246. ↑ מאירי שם.
  247. ↑ משנה סנהדרין צ א.
  248. ↑ חי' אגדות למהר"ל שם.
  249. ↑ משנה שם, לגירסתנו וגי' רש"י ד"ה ה"ג (ורמ"ה שם, בשמו) ורע"ב שם פ"י מ"א. לגי' רמ"ה שם ודרך חיים פ"ד מט"ז: הכופר בתחיית המתים (וכ"ה בברייתא שבגמ' שם). לגי' מלא"ש סנהדרין שם, בשם הר"ר יהוסף, שכ"ה בכל הספרים: האומר אין תחיית המתים. וע"ע תחיית מתים.
  250. ↑ משנה שם.
  251. ↑ ע"ע חכמות חיצוניות: ספרים חיצונים.
  252. ↑ שמות טו כו. משנה שם. ועי' תוספ' שם פי"ב: אבא שאול אומר משום ר' עקיבא אף הלוחש על המכה וכו' ורוקק, וע"ע לוחש על המכה ציון 60 ואילך.
  253. ↑ ר' עקיבא בתוספ' שם.
  254. ↑ משנה סנהדרין צ א. וכ"ה בתוספ' שם, בסתם: הוסיפו עליהם וכו'.
  255. ↑ אבות פ"ג מי"א.
  256. ↑ רש"י שם.
  257. ↑ רע"ב שם.
  258. ↑ אדר"נ פכ"ו.
  259. ↑ אבות שם ואדר"נ שם.
  260. ↑ ע"ע חול המועד ציון 155.
  261. ↑ אבות שם ואדר"נ שם.
  262. ↑ ע"ע הלבנת פנים.
  263. ↑ אבות שם ואדר"נ שם.
  264. ↑ אבות שם; אדר"נ שם: והמיפר את הברית בבשר; תוספ' סנהדרין שם וירו' פאה פ"א ה"א וסנהדרין פ"י ה"א, בסתם: הוסיפו עליהם וכו' והמיפר ברית.
  265. ↑ אבות שם.
  266. ↑ ירו' שם ושם; רמב"ם בפהמ"ש שם, בשם גמ' פאה, ותשובה פ"ג ה"ו; עי' רבינו יונה שם; עי' רע"ב שם.
  267. ↑ רבינו יונה שם; עי' רע"ב שם.
  268. ↑ רבינו יונה שם.
  269. ↑ אבות שם ואדר"נ שם; עי' תוספ' שם; עי' ירו' שם ושם; רמב"ם שם.
  270. ↑ אבות שם; אדר"נ שם: והמגלה פנים בתורה; תוספ' שם וירו' שם ושם, בסתם: הוסיפו עליהם וכו' המגלה פנים בתורה; רמב"ם תשובה שם הי"א.
  271. ↑ עי' ירו' שם ושם, במסקנה; עי' רמב"ם שם ופהמ"ש שם; רבינו יונה שם; רע"ב שם, בפי' הא'.
  272. ↑ עי' ירו' פאה שם; ירו' סנהדרין שם; עי' פהמ"ש לרמב"ם שם, בשם גמ' פאה.
  273. ↑ רמב"ם שם.
  274. ↑ אבות שם ואדר"נ שם; רמב"ם תשובה שם. ועי' רבינו יונה שם, שהוסיף: והוא הדין למעיז פנים כלפי לומדיה.
  275. ↑ תוספ' שם; ירו' שם ושם.
  276. ↑ ירו' פאה שם.
  277. ↑ פ"מ שם.
  278. ↑ ירו' סנהדרין שם.
  279. ↑ פ"מ פאה שם; עי' פ"מ סנהדרין שם.
  280. ↑ עי' ראשונים שבציון 290 ואילך.
  281. ↑ ע"ע מין.
  282. ↑ ע"ע מוסר (א).
  283. ↑ ע"ע משומד.
  284. ↑ ע"ע אפיקורוס. עי' תוספ' סנהדרין פי"ג; ברייתא ר"ה יז א.
  285. ↑ תוספ' סנהדרין שם; ברייתא ר"ה שם, לגירסתנו: שכפרו. ועי' פי הר"י קאפח תשובה פ"ג ה"ו.
  286. ↑ עי' יחזקאל לב כג. עי' תוספ' סנהדרין שם; ברייתא ר"ה שם.
  287. ↑ רב חסדא בגמ' שם.
  288. ↑ רמב"ם תשובה פ"ג הי"ג; תניא רבתי סי' עב.
  289. ↑ תוספ' סנהדרין שם; עי' ברייתא ר"ה שם.
  290. ↑ תוספ' סנהדרין שם.
  291. ↑ תוספ' שם וברייתא ר"ה שם: ואין זבול אלא בהמ"ק וכו'.
  292. ↑ תוספ' סנהדרין שם; עי' ברייתא ר"ה שם.
  293. ↑ ישעיהו סו כד. תוספ' סנהדרין שם; ברייתא ר"ה שם.
  294. ↑ ברייתא שם.
  295. ↑ תוספ' סנהדרין שם.
  296. ↑ תהלים מט טו. תוספ' שם; ברייתא ר"ה שם.
  297. ↑ דא"ר פי"א.
  298. ↑ דא"ר שם.
  299. ↑ פדר"א פנ"ג, לגירסתנו.
  300. ↑ פדר"א שם, לגי' נ"א שבחלק מהמהד'.
  301. ↑ תהלים קא ה.
  302. ↑ תוספ' פאה פ"א; ברייתא ירו' פאה פ"א ה"א. ועי' ירו' שם וסנהדרין פ"י ה"א מח' ר' יונה ור' יוסה אם ע"ז וג"ע כקלות, ונפרעים ממנו בעוה"ז, או כחמורות, שנפרעים ממנו בעוה"ב.
  303. ↑ כ"מ מרבינו יונה אבות פ"ג מי"א.
  304. ↑ ר"ח תענית ה א, לפי או"ש תשובה פ"ג הי"ד; רמב"ם שם; תניא רבתי סי' עב.
  305. ↑ רמב"ם שם ה"ו; תניא רבתי שם.
  306. ↑ ע"ע מין.
  307. ↑ רמב"ם שם ה"ז; תניא רבתי שם.
  308. ↑ רמב"ם שם; תניא רבתי שם.
  309. ↑ רמב"ם שם; תניא רבתי שם. ועי' ראב"ד שם, שמשיג, שהסבור כן טועה אך אינו נקרא מין. וע"ע מין.
  310. ↑ רמב"ם שם; תניא רבתי שם.
  311. ↑ רמב"ם שם; תניא רבתי שם. וע"ע מין.
  312. ↑ ע"ע אפיקורוס.
  313. ↑ רמב"ם שם ה"ח; תניא רבתי שם.
  314. ↑ רמב"ם שם; תניא רבתי שם.
  315. ↑ רמב"ם שם; תניא רבתי שם. וע"ע אפיקורוס.
  316. ↑ רמב"ם שם; תניא רבתי שם.
  317. ↑ רמב"ם שם; עי' תניא רבתי שם. וע"ע צדוקים.
  318. ↑ רמב"ם שם, לגי' כ"י שבמהד' קאפח ורמב"ם מדויק (לפנינו המילה "הנוצריים" נשמטה מחמת הצנזורה); תניא רבתי (מהד' מוה"ק) שם (לפנינו נשמט מחמת הצנזורה).
  319. ↑ ע"ע. רמב"ם שם ה"ו, ע"פ משנה וברייתא שבציון 249; תניא רבתי (מהד' מוה"ק) שם (לפנינו נשמט מחמת הצנזורה).
  320. ↑ ע"ע משיח. רמב"ם שם; תניא רבתי (מהד' מוה"ק) שם (לפנינו נשמט מחמת הצנזורה).
  321. ↑ ע"ע משומד.
  322. ↑ רמב"ם שם ה"ט, לגי' כ"י שבמהד' קאפח ורמב"ם מדויק (לפנינו שונה מחמת הצנזורה); תניא רבתי שם.
  323. ↑ רמב"ם שם, לגי' כ"י שם ושם (לפנינו שונה מחמת הצנזורה); תניא רבתי שם.
  324. ↑ רמב"ם שם ה"ו וה"י.
  325. ↑ ע"ע צדוקים.
  326. ↑ עי' סוטה מז א, לגי' כ"י וד' ונציה: ישו כישף וכו' (ובד' וילנא שונה מחמת הצנזורה). רמב"ם שם ה"י, לגי' כ"י שבמהד' קאפח ורמב"ם מדויק (לפנינו שונה מחמת הצנזורה); תניא רבתי (מהד' מוה"ק) שם (לפנינו שונה מחמת הצנזורה).
  327. ↑ רמב"ם שם ה"ו והי"א.
  328. ↑ רמב"ם שם הי"א.
  329. ↑ רמב"ם שם ה"ו והי"א, ע"פ ירו' שבציון 257 ואילך; תניא רבתי שם.
  330. ↑ רמב"ם שם הי"א; תניא רבתי שם.
  331. ↑ ע"ע מוסר (א).
  332. ↑ רמב"ם שם הי"ב; עי' רמב"ם חומ"ז פ"ח ה"ט; עי' א"ח ח"ב סי' נז, בשמו; תניא רבתי שם.
  333. ↑ רמב"ם תשובה שם; עי' רמב"ם חומ"ז שם; עי' א"ח שם, בשמו; תניא רבתי שם.
  334. ↑ רמב"ם תשובה שם ה"ו והי"ג, ע"פ גמ' שבציון 273; תניא רבתי שם.
  335. ↑ רמב"ם שם ה"ו; תניא רבתי שם. ועי' עבודת המלך וציוני מהר"ן שם, שמקורו בתוספ' וברייתא שבציון 288, וצ"ב, ששם מונה אף גילוי-עריות (ע"ע) ושפיכות-דמים (ע"ע), והרמב"ם השמיט.
  336. ↑ רמב"ם שם, ע"פ; תניא רבתי שם. ונ' שמקור הרמב"ם בפדר"א שבציון 286.
  337. ↑ רמב"ם שם, ע"פ ירו' שבציון 252; תניא רבתי (מהד' מוה"ק) שם.
  338. ↑ רמב"ם שם הי"ד; תניא רבתי שם.
  339. ↑ רמב"ם שם, ע"פ אבות ואדר"נ שבציון 248 ואילך; תניא רבתי שם.
  340. ↑ רמב"ם שם; תניא רבתי שם. ועי' דא"ר שבציון 284.
  341. ↑ רמב"ם שם, ע"פ אבות ואדר"נ שבציון 246 ואילך; תניא רבתי שם.
  342. ↑ רמב"ם שם, ע"פ משנה שבציון 241 ואילך; תניא רבתי שם.
  343. ↑ עי' פהמ"ש לרמב"ם אבות פ"ג מי"א, ע"פ ירו' פאה פ"א ה"א וסנהדרין פ"י ה"א; עי' רבינו יונה שם.
  344. ↑ עי' ירו' שם ושם; עי' פהמ"ש לרמב"ם ורבינו יונה שם, בשם גמ' פאה; עי' רע"ב שם.
  345. ↑ עי' ירו' שם ושם; עי' פהמ"ש לרמב"ם ורבינו יונה שם, בשם גמ' פאה; רמב"ם תשובה פ"ג הי"ד; תניא רבתי סי' עב; עי' רע"ב שם.
  346. ↑ עי' ר' אלעזר המודעי באבות פ"ג מי"א ואדר"נ פכ"ו.
  347. ↑ עי' ירו' שם ושם; עי' פהמ"ש לרמב"ם ורבינו יונה שם, בשם גמ' פאה; עי' רמב"ם תשובה שם; עי' תניא רבתי שם; עי' רע"ב שם.
  348. ↑ רמב"ם שם; תניא רבתי שם.
  349. ↑ ישעיהו נז יט. רמב"ם שם; תניא רבתי שם. ועי' בארות המים שם.
  350. ↑ ציון 34 ואילך.
  351. ↑ ציון 4 ואילך.
  352. ↑ ציון 11 ואילך.
  353. ↑ ציון 19 ואילך.
  354. ↑ ציון 153 ואילך.
  355. ↑ ציונים 155 ואילך, 160 ואילך, 166 ואילך.
  356. ↑ ציון 104 ואילך.
  357. ↑ ציון 108 ואילך.
  358. ↑ ציון 115 ואילך.
  359. ↑ ציון 115.
  360. ↑ ע"ע לוחש על המכה: האיסור.
  361. ↑ ציון 51 ואילך.
  362. ↑ ציון 60 ואילך.
  363. ↑ עי' להלן.
  364. ↑ רע"ב סנהדרין פ"י מ"ב. ועי' ברייתא סנהדרין קג ב: מנשה היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים וכו'.
  365. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם צ א.
  366. ↑ רע"ב שם.
  367. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם.
  368. ↑ משנה סנהדרין צ א; תוספ' שם פי"ב: ארבעה (לשיטתה בציון 419, שאף אחז אין לו חלק לעוה"ב).
  369. ↑ עי' משנה שם ותוספ' שם.
  370. ↑ מל"א יג לד.
  371. ↑ גמ' שם קא ב.
  372. ↑ ירו' סנהדרין פ"י ה"ב: וכלהם חידשו עבירות, לפי קה"ע שם, ועי' פ"מ שם, שפי' בע"א.
  373. ↑ ירו' שם.
  374. ↑ קה"ע שם.
  375. ↑ ירו' שם. עיי"ש ופ"מ שם, הלימוד מהכתוב. ועי' ירו' שם, לגי' ופי' קה"ע שם, הלימוד מהכתוב.
  376. ↑ ירו' שם, וקה"ע שם.
  377. ↑ קה"ע שם, ועי' יפ"מ שם, שפי' בע"א.
  378. ↑ אמונות ודעות מאמר ט פ"ד.
  379. ↑ גמ' שם קד ב: כולן - דהיינו ג' מלכים וג' הדיוטות מישראל, אבל לא בלעם באין לעולם; ירו' שם: כולהם יש להם.
  380. ↑ רש"י שם ד"ה לי גלעד.
  381. ↑ תהלים ס ט.
  382. ↑ גמ' שם; ירו' שם: בן נבט אפרתי.
  383. ↑ יד רמ"ה שם: וקי"ל כתנא דידן.
  384. ↑ עי' משנה סנהדרין צ א; עי' תוספ' שם פי"ב.
  385. ↑ מל"א כא כא.
  386. ↑ גמ' שם קב ב.
  387. ↑ עי' תוספ' שבציון 276.
  388. ↑ אמונות ודעות מאמר ט פ"ד.
  389. ↑ ירו' סנהדרין פ"י ה"ב: וכלהם חידשו עבירות, לפי קה"ע שם, ועי' פ"מ שם, שפי' בע"א.
  390. ↑ ירו' שם, ופ"מ שם.
  391. ↑ ירו' שם, וקה"ע שם.
  392. ↑ ירו' שם, ופ"מ שם.
  393. ↑ קה"ע שם.
  394. ↑ מל"א כא כ. ירו' שם.
  395. ↑ ירו' שם: כולהם - דהיינו ג' מלכים וג' הדיוטות מישראל, אבל לא בלעם - יש להם.
  396. ↑ תהלים ס ט.
  397. ↑ עי' רש"י סנהדרין שם ד"ה לי גלעד.
  398. ↑ עי' מל"א כב לד-לה. גמ' שם; ירו' שם.
  399. ↑ יד רמ"ה שם: וקי"ל כתנא דידן.
  400. ↑ עי' ת"ק במשנה סנהדרין צ א ותוספ' שם פי"ב.
  401. ↑ מל"ב כד ד. ירו' סנהדרין פ"י ה"ב. עי' מל"ב שם, שהוא על דם הנקי אשר שפך וימלא את ירושלים, ועי' ירו' שם, דהיינו על הריגת ישעיהו (עי' ציון 396 ואילך).
  402. ↑ ירו' שם.
  403. ↑ מל"ב כא ב-ג. סנהדרין קב ב, לגי' פסקי רי"ד שם וכ"י של הגמ' שם וד' ראשונים: ה' כאשר. ועי' ד' וילנא שם ופסקי רי"ד שם, שהגיהו המהדירים ע"פ מל"ב שם ג: ויעש אשרה כאשר.
  404. ↑ עי' ציון 369 ואילך.
  405. ↑ גמ' שם.
  406. ↑ ירמיהו טו ד.
  407. ↑ ר' יוחנן בד' ת"ק בסנהדרין קב ב - קג א.
  408. ↑ רש"י שם קג א ד"ה בגלל מנשה.
  409. ↑ דהי"ב לג יג. ועי' ציון 403, שלד' ר' יהודה מכאן ראיה שיש לו חלק לעוה"ב.
  410. ↑ עי' משנה שם.
  411. ↑ ירו' סנהדרין פ"י ה"ב: וכלהם חידשו עבירות, לפי קה"ע שם, ועי' פ"מ שם, שפי' בע"א.
  412. ↑ ירו' שם. עיי"ש ויבמות מט ב המעשה באריכות. ועי' ראב"ע ישעיהו א א.
  413. ↑ עי' קה"ע שם.
  414. ↑ מל"ב כא טז.
  415. ↑ במדבר יב ח. ירו' שם.
  416. ↑ עי' רמב"ם שבציון 312
  417. ↑ אמונות ודעות מאמר ט פ"ד.
  418. ↑ עי' גמ' שם קג א.
  419. ↑ ר' יהודה במשנה שם צ א ותוספ' צוק"מ שם. בתוספ' שם, לגירסתנו: ר' אליעזר.
  420. ↑ דהי"ב לג יג. עי' משנה שם.
  421. ↑ דהי"ב שם יט. עי' תוספ' שם.
  422. ↑ תוספ' שם.
  423. ↑ ירמיהו טו ד.
  424. ↑ ר' יוחנן בגמ' שם קב ב.
  425. ↑ גמ' שם קד ב: כולן - דהיינו ג' מלכים וג' הדיוטות מישראל, אבל לא בלעם באין לעולם; ירו' שם: כולהם יש להם.
  426. ↑ תהלים ס ט. ירו' שם.
  427. ↑ עי' רש"י שם ד"ה לי גלעד.
  428. ↑ מעשה דריב"ל בס' כלבו סי' קכ. ועי' מראית העין סנהדרין קג א.
  429. ↑ יד רמ"ה ם, על דורשי רשומות שבציון 408: וקי"ל כתנא דידן.
  430. ↑ עי' משנה סנהדרין צ א. ועי' ציון 420, שי"מ בע"א.
  431. ↑ רש"י שם קג ב ד"ה אחז ואחזיה; יד רמ"ה שם.
  432. ↑ מל"א טו כו ולד, וכב נג, ועוד.
  433. ↑ רש"י סנהדרין שם ד"ה לא חיין.
  434. ↑ ברייתא גמ' שם. ועי' רש"י שם ד"ה לא חיין, דהיינו דוקא מלכי ישראל, אבל מלכי יהודה, יש שכתוב בהם "ויעש הרע" וחיים.
  435. ↑ יד רמ"ה שם.
  436. ↑ תוספ' סנהדרין פי"ב.
  437. ↑ קה"ע לירו' סנהדרין פ"י ה"א.
  438. ↑ ירו' שם.
  439. ↑ ירו' סנהדרין פ"י ה"ב: וכלהם חידשו עבירות, לפי קה"ע שם, ועי' פ"מ שם, שפי' בע"א. ועי' שי"ק שם וקה"ע שבציון 420, וצ"ב.
  440. ↑ ירו' שם, וקה"ע שם.
  441. ↑ מל"ב טז יח. ירו' שם, לגי' יפ"מ וקה"ע שם.
  442. ↑ קה"ע שם. ועי' שי"ק שם, שהוא ע"פ ת"י ורש"י ורד"ק שם.
  443. ↑ ע"ע אין ישיבה בעזרה ציון 14.
  444. ↑ שי"ק שם.
  445. ↑ עי' משנה סנהדרין צ א.
  446. ↑ עי' ציון 509 ואילך. סנהדרין קה א, בד' המשנה שבציון הבא.
  447. ↑ עי' משנה שם צ א.
  448. ↑ גמ' שם.
  449. ↑ עי' רש"י שם ד"ה ואף אותו רשע; יד רמ"ה שם, בשם אית דמפרשי. ועי' ציון 520 ואילך, שי"מ בע"א.
  450. ↑ במדבר כג י.
  451. ↑ גמ' שם.
  452. ↑ רש"י שם ד"ה תמות נפשי: עצמו; יד רמ"ה שם, בשם אית דמפרשי; עי' פס'י רי"ד שם.
  453. ↑ גמ' שם.
  454. ↑ רש"י שם.
  455. ↑ פסקי רי"ד שם.
  456. ↑ גמ' שם.
  457. ↑ רש"י שם ד"ה ואם לאו; עי' יד רמ"ה שם, בשם אית דמפרשי; עי' פסקי רי"ד שם.
  458. ↑ גמ' שם.
  459. ↑ רש"י שם; יד רמ"ה שם, בשם אית דמפרשי.
  460. ↑ במדבר לא ח. יד רמ"ה שם, בשם אית דמפרשי.
  461. ↑ עי' ירו' שם.
  462. ↑ עי' במד"ר פכ"א סי' ד. קה"ע שם.
  463. ↑ אמונות ודעות מאמר ט פ"ד.
  464. ↑ עי' משנה שם צ א.
  465. ↑ תהלים נב ב.
  466. ↑ שם ז. עי' גמ' שם קו ב: ואמר ר' יצחק מאי דכתיב גם וכו'.
  467. ↑ מהרש"א שם בח"א.
  468. ↑ תהלים שם.
  469. ↑ רד"ק תהלים שם, בפי' הב'; מלא"ש סנהדרין פ"י מ"ב. ועי' ציון 232. ועי' גמ' שם, לימוד אחר על המילים הללו.
  470. ↑ עי' ש"א כב יח. עי' גמ' שם צה א; עי' ירו' סנהדרין פ"י ה"ב.
  471. ↑ אמונות ודעות מאמר ט פ"ד.
  472. ↑ גמ' שם קד ב: כולן - דהיינו ג' מלכים וג' הדיוטות מישראל, אבל לא בלעם באין לעולם; ירו' שם: כולהם יש להם.
  473. ↑ רש"י שם ד"ה לי גלעד.
  474. ↑ תהלים ס ט-י.
  475. ↑ גמ' שם קה א; ירו' שם.
  476. ↑ יד רמ"ה שם: וקי"ל כתנא דידן.
  477. ↑ עי' משנה שם צ א.
  478. ↑ מלא"ש סנהדרין פ"י מ"ב.
  479. ↑ תהלים נה כד.
  480. ↑ עי' גמ' שם קו ב. תוי"ט שם; קה"ע לירו' סנהדרין פ"י ה"ב.
  481. ↑ תוי"ט שם, בפי' הא'.
  482. ↑ תהלים קט ב.
  483. ↑ שם טו.
  484. ↑ קה"ע שם.
  485. ↑ ש"ב יז כג.
  486. ↑ תוי"ט שם, בפי' הב'.
  487. ↑ קה"ע שם. ועי' פ"מ שם, שפי' בע"א.
  488. ↑ ש"ב שם. ירו' שם.
  489. ↑ ש"ב שם.
  490. ↑ ע"ע מאבד עצמו לדעת ציון 93 ואילך. קה"ע שם.
  491. ↑ אמונות ודעות מאמר ט פ"ד.
  492. ↑ גמ' שם קד ב: כולן - דהיינו ג' מלכים וג' הדיוטות מישראל, אבל לא בלעם באין לעולם; ירו' שם: כולהם יש להם.
  493. ↑ רש"י שם ד"ה לי גלעד.
  494. ↑ תהלים ס ט.
  495. ↑ גמ' שם; ירו' שם.
  496. ↑ גמ' שם קה א. ועי' קה"ע שם, ב' ראיות שהיה מיהודה.
  497. ↑ יד רמ"ה שם: וקי"ל כתנא דידן.
  498. ↑ עי' משנה סנהדרין צ א.
  499. ↑ מל"ב ח ז. עי' גמ' שם קז ב; עי' ירו' סנהדרין פ"י ה"ב.
  500. ↑ עי' מל"ב שם יב-יג.
  501. ↑ מהרש"א ח"א שם.
  502. ↑ גמ' שם; עי' ירו' שם.
  503. ↑ ירו' שם.
  504. ↑ קה"ע שם, בפי' הא'. ועיי"ש בפי' הב', שפי' בע"א.
  505. ↑ גמ' שם.
  506. ↑ עי' גמ' שם.
  507. ↑ אמונות ודעות מאמר ט פ"ד.
  508. ↑ דעה א' בגמ' שם.
  509. ↑ דעה ב' בגמ' שם.
  510. ↑ מל"ב ו א.
  511. ↑ דעה ג' בגמ' שם, ורש"י ד"ה רבנן דחה וד"ה צר ממנו. ועי' ירו' שם.
  512. ↑ כ"מ מירו' שם. וע"ע תחיית המתים. ועי' ירו' שם, שהיו בו ג' דברים, עינו צרה בתלמידים, פרוץ בערווה ואינו מודה בתחיית המתים, ולכאו' רק הסיבה הג' מפקיעה חלקו בעוה"ב.
  513. ↑ עי' ירו' שם.
  514. ↑ גמ' שם קד ב: כולן - דהיינו ג' מלכים וג' הדיוטות מישראל, אבל לא בלעם באין לעולם; ירו' שם: כולהם יש להם.
  515. ↑ רש"י שם ד"ה לי גלעד.
  516. ↑ תהלים ס ט-י.
  517. ↑ גמ' שם קה א; ירו' שם.
  518. ↑ גמ' שם.
  519. ↑ יד רמ"ה שם: וקי"ל כתנא דידן.
  520. ↑ עי' משנה סנהדרין צ א.
  521. ↑ ש"ב יח טו.
  522. ↑ עי' ברייתא סנהדרין קג ב.
  523. ↑ ציון 93 ואילך.
  524. ↑ תוספ' צוק"מ סנהדרין פי"ג (בד' וילנא שונה מחמת הצנזורה); עי' ברייתא סנהדרין קה א.
  525. ↑ עי' ירו' יבמות פ"א ה"ו; רש"י תהלים ט יח. עי' ירו' ורש"י שם, ההכרח שהיא המדריגה התחתונה. ועי' רש"י שם, פי' "ישובו".
  526. ↑ תהלים שם.
  527. ↑ תוספ' שם: רשעי ישראל; ברייתא שם.
  528. ↑ ברייתא שם, לגי' פסקי רי"ד שם וכ"י של הגמ' שם וד' ראשונים (בד' וילנא שונה מחמת הצנזורה).
  529. ↑ עי' יד רמ"ה שם.
  530. ↑ עי' משנה שבציון 430, לפי גמ' שם; עי' ר' יהושע בברייתא שם; יד רמ"ה שבציון 234, בד' המשנה (תוספ' וברייתא) שבציון 545.
  531. ↑ תוספ' שם: הייתי אומר כדבריך.
  532. ↑ תוספ' שם: הא.
  533. ↑ עי' ברייתא שם, לגירסתנו, וגי' כ"י וד' ראשונים, ורש"י שם, ד"ה מאי נינהו, לגירסתנו. ועי' גמ' שם, לגי' ע"י שם, ורש"י שם, לפי מסה"ש שם: ככל גוים.
  534. ↑ עי' רש"י שם.
  535. ↑ עי' רש"י שם ד"ה מאי נינהו.
  536. ↑ עי' רש"י שם ד"ה הא שאר וד"ה מתניתין מני ורש"י שבציון 514; עי' תפא"י סנהדרין פ"י מ"א יכין סק"ב. וכ"מ מל' הגמ' שם, לגי' כ"י וד' ראשונים: שאר גוים אחריני אתו (ובד' וילנא שונה מחמת הצנזורה).
  537. ↑ רש"י שם ד"ה מתניתין מני, לגי' ד' ונציה (ובד' וילנא שונה מחמת הצנזורה).
  538. ↑ רש"י שם.
  539. ↑ עי' ציון 447. תפא"י שם.
  540. ↑ עי' רמב"ם מלכים פ"ח הי"א ופהמ"ש שם; יד רמ"ה שם; עי' רע"ב שם. וכ"מ מל' התוספ' שבציון 511.
  541. ↑ גמ' שם: ואף אותו רשע וכו', לפי יד רמ"ה שם, בפי' הא'. ועי' ציון 432 ואילך, שי"מ בע"א.
  542. ↑ במדבר כג י.
  543. ↑ גמ' שם.
  544. ↑ יד רמ"ה שם, בפי' הא'.
  545. ↑ גמ' שם.
  546. ↑ יד רמ"ה שם, בפי' הא'.
  547. ↑ גמ' שם.
  548. ↑ במדבר כד יד.
  549. ↑ יד רמ"ה שם, בפי' הא'.
  550. ↑ רמב"ם תשובה פ"ג ה"ה ומלכים פ"ח הי"א.
  551. ↑ ע"ע הלכה: בשאר תנאים ציון 745. עי' חי' מים חיים מלכים שם: משום דשמותי הוא (ע"ע הלכה: בשאר תנאים ציון 726, שלכן אין הלכה כמותו נגד אחרים. ועיי"ש ציון 734 ואילך, מח' אמוראים אימתי הדין כך).
  552. ↑ עי' ציון 519.
  553. ↑ עי' חי' מים חיים שם.
  554. ↑ עי' לעיל: לאחר מיתת האדם.
  555. ↑ עי' לעיל: לאחר תחיית המתים. עי' אור ה' מאמר ג כלל ד פ"ד וס' העיקרים מאמר ד פל"א, לשיטתם שבציון 228.
  556. ↑ ע"ע בן נח: שבע מצוות.
  557. ↑ ציון 465.
  558. ↑ ציון הנ"ל. ועי' חי' מים חיים מלכים פ"ח הי"א.
  559. ↑ משנה סנהדרין קז ב; תוספ' סנהדרין פי"ג; ר' עקיבא בברייתא גמ' שם; כ"מ מר' יהודה בן בתירא בתוספ' שם וברייתא שם.
  560. ↑ בראשית ו ג. עי' משנה שם, ור' יהודה בן בתירה בגמ' שם קח א, ורש"י שבציון הבא.
  561. ↑ רש"י שם ד"ה לא ידון.
  562. ↑ בראשית ז כג.
  563. ↑ ת"ק בתוספ' שם; עי' ר' עקיבא בברייתא שם.
  564. ↑ בראשית שם.
  565. ↑ ת"ק בתוספ' שם; ר' עקיבא בברייתא שם.
  566. ↑ משנה סנהדרין קז ב; תוספ' סנהדרין פי"ג. ועי' גמ' שם קט א.
  567. ↑ בראשית יא ח.
  568. ↑ משנה שם קז ב; תוספ' שם.
  569. ↑ בראשית שם.
  570. ↑ תוספ' שם.
  571. ↑ בראשית שם ט.
  572. ↑ משנה שם.
  573. ↑ בראשית יג יג. משנה סנהדרין קז ב; תוספ' סנהדרין פי"ג; ברייתא גמ' שם קט א.
  574. ↑ משנה שם קז ב; ברייתא גמ' שם קט א.
  575. ↑ תוספ' שם.
  576. ↑ משנה סנהדרין קח א; תוספ' סנהדרין פי"ג. במשנה שבירו' דין זה אינו. ועי' מלא"ש סנהדרין פ"י מ"ג.
  577. ↑ עי' רש"י שם קי ב ד"ה תנו רבנן.
  578. ↑ במדבר יד לז.
  579. ↑ משנה שם קח א.
  580. ↑ במדבר שם כג. תוספ' שם.
  581. ↑ במדבר טז לג. משנה סנהדרין קח א ותוספ' סנהדרין פי"ג.
  582. ↑ עי' ר' אליעזר במשנה שם; ר' יהודה בן בתירה בתוספ' שם.
  583. ↑ מאירי שם, בד' ר' אליעזר.
  584. ↑ שמ"א ב ו. משנה שם.
  585. ↑ תהלים קיט קעו.
  586. ↑ תוספ' שם.
  587. ↑ במדבר יד לה. משנה סנהדרין קח א; תוספ' סנהדרין פי"ג; ברייתא גמ' שם קי ב; ברייתא ירו' סנהדרין פ"י ה"ד.
  588. ↑ רש"י שם ד"ה שנאמר, ע"פ תהלים צא י.
  589. ↑ תהלים שם יא. תוספ' שם; ברייתא גמ' שם; עי' ברייתא ירו' שם.
  590. ↑ עי' ר' אליעזר במשנה שם קח א; ר' אליעזר בתוספ' שם; עי' רבי בתוספ' צוק"מ שם (לגירסתנו: רבותינו) וירו' סנהדרין פ"י ה"ד; ר' שמעון בן מנסיא בתוספ' שם; ר' אליעזר בברייתא גמ' שם קי ב; עי' ר' אליעזר בירו' שם; ר' יהושע וחנניה בן אחי ר' יהושע בירו' שם, ור' יהושע בן קרחה בברייתא ירו' שם, לפי קה"ע שם.
  591. ↑ מאירי שם, בד' ר' אליעזר.
  592. ↑ תהלים נ ה. ר' אליעזר במשנה שם קח א ותוספ' שם וברייתא גמ' שם קי ב; עי' ר' אליעזר בירו' שם.
  593. ↑ שמות כד ה.
  594. ↑ שמות שם ח. רש"י סנהדרין שם ד"ה כורתי בריתי.
  595. ↑ ישעיהו לה י. ר' שמעון בן מנסיא בתוספ' שם; ר' יהושע בן קרחה בברייתא ירו' שם.
  596. ↑ רש"י שם ד"ה ופדויי ה'.
  597. ↑ עי' קה"ע שם.
  598. ↑ ישעיהו כז יג.
  599. ↑ רבי בירו' שם; רש"י שם ד"ה האובדים בארץ אשור, בשם התוספ'.
  600. ↑ ישעיהו שם. רבי בתוספ' צוק"מ שם (לגירסתנו: רבותינו) וירו' שם.
  601. ↑ תהלים צא שם.
  602. ↑ עי' ר' אליעזר בתוספ' שם; ר' אליעזר בברייתא שם; עי' חנניה בן אחי ר' יהושע בירו' שם.
  603. ↑ רש"י שם ד"ה נשבעתי.
  604. ↑ תהלים קיט קו.
  605. ↑ ר' יהושע בירו' שם.
  606. ↑ רש"י סנהדרין קי ב ד"ה עשרת השבטים.
  607. ↑ ר' עקיבא בברייתא שם וירו' סנהדרין פ"י ה"ה.
  608. ↑ רש"י שם ד"ה תנו רבנן, ע"פ גמ' שם צד א.
  609. ↑ דברים כט כז.
  610. ↑ ר' עקיבא בברייתא שם.
  611. ↑ רש"י שם ד"ה כיום הזה, בשם רבו.
  612. ↑ ר' אליעזר במשנה שם, לפי רש"י ד"ה כיום הזה; רבי בתוספ' צוק"מ סנהדרין פי"ג (לגירסתנו: רבנן) וברייתא גמ' שם וירו' שם ה"ד.
  613. ↑ דברים שם.
  614. ↑ ר' אליעזר במשנה שם.
  615. ↑ ישעיהו כז יג.
  616. ↑ רבי בירו' שם ה"ד; רש"י שם ד"ה האובדים בארץ אשור, בשם התוספ'.
  617. ↑ ישעיהו שם. רבי בתוספ' צוק"מ שם (לגירסתנו: רבותינו) וירו' שם.
  618. ↑ דברים שם.
  619. ↑ ברייתא גמ' שם, ורש"י ד"ה ר"ש אומר; עי' ירו' שם ה"ה.
  620. ↑ ברייתא גמ' שם, ורש"י שם ד"ה ואם לאו (בד' וילנא, בד' ונציה: ואם); עי' ירו' שם.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:עולם_הבא&oldid=139781"