אנציקלופדיה תלמודית:עזרה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - השטח החיצוני של המקדש, מסביב לאולם, להיכל ולקדש הקדשים.

מהותה וקדושתה

מהותה

העזרה היא שטח מוקף מחיצה בהר-הבית*, סביב בנין המקדש - שכולל את האולם*, ההיכל* וקדש-הקדשים*[1] - והיא נחשבת חלק מן המקדש*[2].

בעזרה נמצאים חלק מכלי המקדש, כגון המזבח-החיצון* והכיור*[3], ובה נעשות רבות מעבודות המקדש, כגון שחיטת הקדשים והקרבתם, עבודות הדם ברוב הקרבנות, ואכילת קדשי-הקדשים[4].

מחנה שכינה

העזרה נקראת מחנה שכינה, והיא כנגד מחנה השכינה שהיה במדבר, שהוא חצר המשכן[5], שכשם שבמדבר היו שלש מחנות: מחנה ישראל, מחנה לויה ומחנה שכינה, כך בירושלים היו שלש מחנות כנגדם: מפתח ירושלים עד הר הבית כנגד מחנה ישראל, מפתח הר הבית עד שער העזרה כנגד מחנה לויה, ומפתח העזרה ולפנים כנגד מחנה שכינה[6].

על פרטי וגדרי מחנה שכינה ע"ע בית המקדש[7] וע' שילוח-מחנות.

קדושתה

העזרה כולה, יש בה קדושה, לענין שטמאים הנכנסים אליה חייבים חטאת*[8], והיא אחת מעשר הקדושות שנמנו בארץ-ישראל*[9]. ודינים רבים נאמרו בעזרה מחמת קדושתה, עי' להלן: דברים הנעשים בה[10].

חילוקי קדושותיה

העזרה, לא כולה היתה באותה דרגת קדושה, אלא כמה דרגות היו בה, והן מעשר הקדושות שנמנו בארץ ישראל[11]:

א) עזרת ישראל – עי' עליה להלן[12] - לא היתה בה קדושה מיוחדת ביחס לשאר חלקי העזרה[13].

ב) עזרת הכהנים – עי' עליה להלן[14] - מקודשת ממנה, שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם, לסמיכה*, לשחיטה* ולתנופה*[15] ולכפרה[16], והוא הדין לכל צורך אחר[17]. ואיסור הכניסה לישראלים אינו אלא מעלה מדרבנן[18].

ג) בין-האולם-ולמזבח* מקודש ממנה, שבעל-מום* ופרועי-ראש* אינם נכנסים לשם[19]. על מקור איסור הכניסה לבין האולם ולמזבח, אם הוא מן התורה או מדרבנן, ועל אישים נוספים שאינם נכנסים לשם, לסוברים כן, ע"ע בין האולם ולמזבח וע' ביאת מקדש. על הפרישה מבין האולם ולמזבח בעת הקטרת קטרת והזאת דמים בפנים ע"ע בין האולם ולמזבח.

על דינים מיוחדים בצפון המזבח עי' להלן[20].

על קדושת האולם*, ההיכל*, וקדש-הקדשים*, עי' ערכיהם.

קידושה

קדושת העזרה אינה מעצמה, אלא צריך לקדש אותה, והקידוש נעשה על פי בית-דין-הגדול*[21], ובמלך*[22], ונביא*[23], ואורים-ותומים*[24], ובשירי מנחה*[25] ובשיר*[26]. על פרטי ודיני קידוש העזרה, והדין כשלא נתקדשה כהלכתה, ע"ע בית המקדש[27] וע' תוספת העיר והעזרות.

קדושתה בחורבנה

בזמן חורבן בית המקדש ומחיצות העזרה, אם יש קדושה לעזרה, לענין שחיטת ואכילת קרבנות ולענין איסור כניסה בטומאה, ע"ע בית-המקדש[28].

קדושת שעריה

השטח של שערי העזרה נתקדש בקדושת העזרה[29], מלבד שער ניקנור[30], שהוא השער המזרחי של העזרה[31], שאותו הותירו חול עבור טהרת המצורע*, שהמצורע בעודו מחוסר-כפרה* צריך לתת עליו מדם האשם*[32], אבל אסור לו להכנס לעזרה[33], ואת הדם אי אפשר להוציא מן העזרה, שהרי יפסל ביציאתו משום יוצא*[34], לפיכך לא קידשו את השער, כדי שהמצורע יוכל לעמוד תחתיו ולהכניס לעזרה מקצת מגופו, שעליו יתנו את הדם[35].

אוירה

אויר העזרה נתקדש בקדושת העזרה[36], על פרטי הדין, גדרו ומקורותיו ע"ע אויר (מקומות קדושים): אויר עזרה[37].

גגותיה ועליותיה

על גגים ועליות שבעזרה, אם נתקדשו, ע"ע גגין ועליות: בעזרה[38].

תחת רצפתה

קדושת העזרה אינה ברצפה העליונה בלבד, אלא עד התהום, לפיכך אם נעקרה אבן מרצפת העזרה, המקום שתחתיה קדוש בקדושת העזרה[39]. אם ניתן לעבוד עבודה* בעמידה על מקום הרצפה שנעקרה, או שאינו דרך שירות, ע"ע עבודה (במקדש).

קדושת רצפתה להקרבה

רצפת העזרה, נחלקו תנאים אם נתקדשה להקטרת אברים ואמורים* עליה: ר' יהודה אומר ששלמה המלך קידש אותה להקרבה, שנאמר: ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר אשר לפני בית ה' כי עשה שם את העֹלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר לפני ה' קטֹן מהכיל וגו'[40], והדברים-ככתבם*, שקידש את כל הרצפה לשם מזבח להקטיר עליה, לפי שהיה המזבח קטן[41]. ור' יוסי חולק וסובר שלא קידשו את רצפת העזרה להקרבה[42]. על פרטי המחלוקת ועל ההלכה, ועל מקום המזבח-החיצון*, כשהמזבח נעקר ממקומו, אם הוא כשר להקטרת אמורים, ע"ע הקטרה (אמורים ומנחות)[43].

על זריקה*, שלדברי הכל אין רצפת העזרה כשרה לה, ע"ע זריקה[44].

מחילות

על מחילות* שתחת העזרה או שפתוחות לעזרה, מהותן, גדרן ודיניהן, ואם נתקדשו בקדושת העזרה, ע"ע מחילות.

בעלותה

על הבעלות על העזרה, אם מעולם היתה של כל ישראל, או שהיתה בתחלה של שבטים מסוימים, ולאחר מכן נעשתה של כל ישראל, ועל החלוקה בתוך העזרה בין השבטים, ע"ע בית-המקדש[45] וע' הר-הבית[46] וע' ירושלים[47].

מקומה מדותיה ומרכיביה

מקומה

העזרה נמצאת בהר-הבית*, לא באמצעו, אלא קרוב יותר לצפון ולמערב, והיא רחוקה מן הדרום יתר מכל הרוחות, וקרובה למערב יותר מכל הרוחות, ובינה לבין הצפון יתר ממה שבינה ובין המערב, ובינה ובין המזרח יתר ממה שבינה ובין הצפון[48].

מידותיה

אורכה של העזרה היה – בבית-המקדש השני[49] - בין מזרח למערב מאה ושמונים ושבע אמות[50], וזה פרטן ממזרח למערב: מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה, וכן מקום דריסת הכהנים אחת עשרה אמה, ומקום המזבח-החיצון* שלשים ושתים אמות, ובין-האולם-ולמזבח* עשרים ושתים אמה, וההיכל* מאה אמה, ואחת עשרה אמה אחורי-בית-הכפורת*, הרי הכל יחד מאה ושמונים ושבע אמות[51].

רוחב העזרה בין צפון לדרום היה מאה ושלשים וחמש אמות[52], וזה פרטן מדרום לצפון: הכבש* והמזבח* יחד ששים ושתים אמות, בין המזבח לטבעות שמונה אמות, מקום הטבעות עשרים וארבע אמות, מן הטבעות לשולחנות ארבע אמות, מן השולחנות לננסים ארבע אמות, מן הננסים לכותל העזרה שמונה אמות, הרי מאה ועשר אמות, והמותר, עשרים וחמש אמות, בין הכבש והכותל בצד דרום, ומקום הננסים[53].

המידות האמורות היו בבית המקדש השני, אבל בבית המקדש הראשון, גודל המזבח היה שונה, ע"ע מזבח-החיצון[54], והחלוקה היתה שונה, ואף מידות העזרה בבית הראשון לא נתפרשו[55].

על כל אחד מחלקי העזרה, מהותו, מקומו המדויק, ושימושו, עי' להלן[56], ובערכים המיוחדים להם: אחורי-בית-הכפורת, בין-האולם-ולמזבח, בית-המטבחים, היכל, כבש, מזבח-החיצון, ובע' בית המקדש.

הוספה עליה

מידות העזרה אינן קבועות, אלא ניתן להוסיף עליה עד המקום שירצו בהר-הבית[57], ואין מוסיפים עליה אלא בבית-דין-הגדול*[58], ובמלך*[59], ונביא*[60], ואורים-ותומים*[61], ובשירי מנחה*[62] ובשיר*[63]. על פרטי ודיני הוספה על העזרה, ודין הוספה שנעשתה שלא כדינה, ע"ע תוספת העיר והעזרות.

המעלות שבה

העזרה לא היתה במישור אלא במעלה ההר, נמוכה במזרח, וגבוהה במערב[64], וכולה גבוהה יותר מעזרת-הנשים* שבמזרחה[65], ומעלות היו בתוכה, ובינה לבין עזרת הנשים[66], ואלו הן:

חמש עשרה מעלות היו מעזרת-הנשים לעזרה[67], רום כל מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה[68], נמצאת העזרה גבוהה מעזרת הנשים שבע וחצי אמות[69]. וע"ע עזרת נשים.

בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, חכמים סוברים שלא היו מעלות, וגובה שתיהן היה שוה[70]. ורבי אליעזר בן יעקב סובר שהיתה שם מעלה אחת, שגובהה אמה[71], ברוחב כל העזרה[72], ועליה היה דוכן*, שבו שלש מעלות של חצי חצי אמה[73], שעליו היו הלוים עומדים בעת שאמרו שירה[74], על מעלות הדוכן, אם הן היו בכל רוחב העזרה, או רק בחלק ממנה, ואם מהדוכן ואילך היתה כל קרקע העזרה גבוהה יותר באמה וחצי נוספות, ע"ע דוכן[75].

בין-האולם-ולמזבח היו שתים עשרה מעלות[76], רום כל מעלה חצי אמה[77], נמצא האולם גבוה מבין האולם ולמזבח שש אמות[78]. על רוחבן של המעלות, ופרטים נוספים בהן ע"ע בין-האולם-ולמזבח[79].

חלוקתה

העזרה היתה מחולקת לכמה חלקים, ולכל חלק היה שם בפני עצמו, ויש מן החלקים שיש להם דינים מיוחדים[80]. ואלו הם חלקי העזרה, ממזרח לכיוון מערב:

עזרת ישראל

החלק המזרחי של העזרה נקרא עזרת ישראל, אורכו מצפון לדרום הוא כרוחב כל העזרה, מאה ושלשים וחמש אמות, ורוחבו ממזרח למערב אחת עשרה אמה[81]. קדושתה של עזרת ישראל פחותה מקדושת שאר חלקי העזרה[82], ומותר היה לישראלים להכנס אליה תמיד[83].

עזרת כהנים

ממערב לעזרת ישראל היתה עזרת כהנים, אורכה מצפון לדרום כרוחב כל העזרה, מאה ושלשים וחמש אמות, ורוחבה ממזרח למערב אחת עשרה אמות[84].

עזרת הכהנים מקודשת יותר מעזרת ישראל, שאין ישראל נכנס לשם אלא בשעת הצורך לסמיכה* לשחיטה* ולתנופה*[85], והיא מקודשת פחות מבין-האולם-ולמזבח שבמערבה, עי' על כך לעיל[86].

עזרת כהנים, נחלקו תנאים אם היתה באותו גובה של עזרת ישראל, או שהיתה גבוהה ממנה, עי' על כך לעיל[87].

ראשי פספסין

בין עזרת ישראל לעזרת כהנים היו מבדילים ראשי פספסין[88], שהראו את הגבול, עד כאן לישראל, עד כאן לכהנים[89].

דוכן

בעזרת הכהנים היה הדוכן*, שעליו היו הלוים עומדים בעת שאמרו שירה[90], על מהותו ומידותיו, ע"ע דוכן.

בית המטבחים

מערבית לעזרת הכהנים, בצפונו של המזבח-החיצון, בינו לבין כותל העזרה הצפוני, היה בית-המטבחים*[91], שבו היו טבעות המיועדות לשחיטת הקדשים, ושולחנות להדחת הקרבים והבשר, ועמודים לתליית הקדשים לצורך הפשטתם[92]. על מקומו המדויק של בית המטבחים, צורתו, מידותיו, מרכיביו והעבודה הנעשית בו, ע"ע בית המטבחים.

צפון

החלק הצפוני של העזרה, מהמזבח לכיוון צפון, דין מיוחד יש לו, שהוא לבדו כשר לשחיטת קדשי-קדשים* ולקבלת דמם[93]. ומה נחשב צפון, נחלקו תנאים: רבי יוסי ברבי יהודה אמר שכנגד המזבח בלבד, בין כותלו הצפוני לכותל העזרה הצפוני, הוא הנקרא צפון[94], אבל שלא כנגד המזבח, לצד מערב ולצד מזרח, אף על פי שהוא צפון העזרה, אין לו דין צפון[95]. רבי אלעזר ברבי שמעון מוסיף אף בין-האולם-ולמזבח[96], כלומר אף השטח שממערב למזבח, עד האולם, חלקו הצפוני יש לו דין צפון[97]. ורבי מוסיף על דבריהם, אף מקום דריסת רגלי הכהנים ואף מקום דריסת רגלי ישראל[98], כלומר אף העזרה שממזרח למזבח, עד הכותל המזרחי של העזרה, חלקה הצפוני יש לו דין צפון[99], ולדעתו כל החלק הצפוני של העזרה, מהמזבח וצפונה, מהקיר המזרחי ועד האולם, הכל נחשב צפון, וכן הלכה[100].

על פרטים נוספים בדין צפון, והמקורות של השיטות השונות, ע"ע בין-האולם-ולמזבח[101] וע' שחיטה (בקדשים) וע' קבלה וע' צפון.

בין האולם ולמזבח

השטח שממערב למזבח-החיצון וממזרח לאולם*, היו בו עשרים ושתים אמות ממזרח למערב, והוא נקרא בין האולם ולמזבח[102], והוא מקודש יותר מעזרת כהנים, בכך שפרועי-ראש ובעלי-מומין אינם נכנסים לשם[103], על פרטי הדין, ועל דינים נוספים בבין האולם ולמזבח ע"ע בין האולם ולמזבח וע' ביאת מקדש. על מדותיו של בין האולם ולמזבח, על קדושתו, על המעלות שהיו בו, על ברכת הכהנים שהיתה נעשית בו, על האיסור שיהיה דבר מפסיק בין פתח האולם או ההיכל ולמזבח, ועל הפרישה ממנו בעת הקטרת קטרת והזאת דם בפנים, ע"ע בין האולם ולמזבח.

האולם, ההיכל וקדש הקדשים

על האולם, ההיכל וקדש-הקדשים, שהם הבנין של בית-המקדש, שהעזרה הקיפה אותו, עי' ערכיהם: אולם, בית המקדש, היכל וקדש הקדשים; על מקומם המדויק בעזרה ע"ע בית-המקדש.

בית החליפות

האולם, שהיה צמוד להיכל ממזרח, היה עודף מצפון ומדרום על ההיכל[104], והחלקים הצפוני והדרומי העודפים על ההיכל נקראים בית-החליפות[105], ויש ראשונים שכתבו שבכלל בית החליפות אף שטח העזרה שממערב לעודף האולם, מצפון ומדרום, עד הכותל המערבי של העזרה[106]. על השיטות השונות במידתו ושיעורו של בית החליפות, ועל גדרו ודיניו, ע"ע אולם וע' בית החליפות.

אחורי בית הכפורת

החלק המערבי ביותר של העזרה הוא שטח של אחת עשרה אמות ממערב לבנין המקדש, בין הכותל המערבי של קודש הקדשים לכותל העזרה המערבי, והוא נקרא אחורי-בית-הכפורת[107]. על קדושתו ודיניו של אחורי-בית-הכפורת ע"ע.

אבניה

על אבני הבנין של העזרה, איכותן, חציבתן, סיתותן, שלימותן, ואיסור נתיצתן, ע"ע אבני היכל ועזרות.

קירוי

העזרה, יש ראשונים ואחרונים שכתבו שכולה היתה מקורה[108], חוץ ממקום המזבח-החיצון[109]. ויש חולקים וסוברים שהעזרה לא היתה מקורה כולה[110], אלא שהיו בה אכסדראות[111] - היינו גגות על גבי עמודים[112] או קירוי בולט מכתלי העזרה[113] - סביב כתליה מארבע רוחותיה[114], כדי לעמוד תחתיהן ולהצניע כלים[115].

שערים

במנין שערי העזרה נחלקו תנאים:

במשנה אחת שנינו - ובירושלמי אמרו שהיא דעת חכמים[116] - שהיו שבעה שערים: שלשה בצפון, ושלשה בדרום, ואחד במזרח[117], ואלו שמותיהם: א) שבדרום שער הדלק[118], הוא שער של לשכת העץ שהיתה בדרום העזרה[119], ונקרא דלק על שם שהיו מכניסים דרך שם עצים של מערכה הדולקים על גבי המזבח[120]. ב) שני לו שער הבכורות[121], שדרך שם היו מכניסים את הבכורות, ששחיטתם בדרום[122], ויש גירסא שהיה נקרא שער הקרבן[123]. ג) שלישי לו שער המים[124], שדרך שם יצאו מים לעתיד לבא[125]. ד) שבמזרח שער נקנור[126], שאדם בשם נקנור הביא את דלתותיו מאלכסנדריה של מצרים[127], ובו היתה חמה מצמצמת באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז[128], כלומר שבתקופת טבת החמה זרחה בדיוק בקרן מזרחית דרומית שלו, ובתקופת תמוז בדיוק במזרחית צפונית[129], ושבעה שמות היו לו[130]: שער סור[131], שער היסוד[132], שער חריסית[133], שער איתון[134], שער התווך[135], שער חדש[136], שער העליון[137]. ושתי לשכות היו לו אחת מימינו ואחת משמאלו, אחת לשכת פנחס המלביש[138], שהיה ממונה להלביש את הכהנים בשעת עבודה ולהפשיטם אחר עבודה, ולשמור בגדי כהונה[139], ואחת לשכת עושי חביתין[140], שבה עשו את המנחה* שהכהן-הגדול* מקריב בכל יום מחציתה בבקר ומחציתה בערב[141]. שער ניקנור היה מכוון כנגד בית קדשי הקדשים באמצע[142]. ה) שבצפון שער הנצוץ[143], וכמין אכסדרה היה, ועלייה בנויה על גביו, שהכהנים שומרים מלמעלה והלוים מלמטה, ופתח היה לו לחיל[144]. ו) שני לו שער הקרבן[145]. ז) שלישי לו בית המוקד[146], שהיו לו שני שערים, אחד פתוח לחיל*, ואחד פתוח לעזרה, ואמר רבי יהודה שאותו שהיה פתוח לעזרה, פשפש קטן היה לו שבו נכנסין לבלוש את העזרה[147].

אבא יוסי בן חנן אומר שהיו שלשה עשר שערים[148], ואלו שמותיהם: דרומיים סמוכים למערב: א) שער העליון[149], שמאחר והוא סמוך למערב, הוא גבוה מכל השערים, שהרי הר-הבית* משופע ועולה ממזרח למערב[150]. ב) שער הדלק[151]. ג) שער הבכורות[152]. ד) שער המים[153], ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסים צלוחית של מים של ניסוך בחג[154], רבי אליעזר בן יעקב אומר ובו המים מפכים ועתידים להיות יוצאין מתחת מפתן הבית[155], שכך ראה יחזקאל בנבואתו[156]. לעומתם בצפון סמוכים למערב: ה) שער יכניה[157], ולמה נקרא שמו שער יכניה, שבו יצא יכניה בגלותו[158], שקודם יציאתו לגלות בבבל, נכנס לבית המקדש להשתחוות וליטול רשות, ויצא דרך אותו שער[159]. ו) שער הקרבן[160], ששם מכניסים קדשי-קדשים, ששחיטתם בצפון[161]. ז) שער הנשים[162], שבו הנשים נכנסות לסמוך על קרבנן - לסוברים שמותר להן לסמוך[163] - או לעמוד על קרבנן[164]. ח) שער השיר[165], שדרך שם מכניסים כלי שיר[166]. ט) – יא) שבמזרח שער נקנור[167], שאדם בשם נקנור הביא את דלתותיו מאלכסנדריה של מצרים, ונעשו לו ניסים בדרך[168], והיו לו שני פשפשים[169], כלומר שני שערים קטנים בתוך השער הגדול[170], אחד מימינו ואחד משמאלו[171], ואף הם ממנין השערים, נמצא שהיו בו שלשה שערים[172]. יב) – יג) ושנים במערב, שלא היה להם שם[173].

יש ראשונים שכתבו שהתנאים שאמרו שהיו בעזרה שבעה שערים והתנאים שאמרו שהיו שלשה עשר שערים לא נחלקו, וכולם מודים שהיו שבעה שערים גדולים, וששה קטנים, אלא שיש תנאים שמנו את הגדולים בלבד, ויש שמנו אף את הקטנים[174].

ורבא אמר שיש שתי שיטות תנאים נוספות במנין שערי העזרה, אחד סובר שהיו חמשה שערים[175], ואחד סובר שהיו שמונה שערים[176].

כל שערי העזרה היו להם דלתות[177] ושקופות[178], כלומר משקופים[179].

כל שערי העזרה, רוחבם עשר אמות, וגובהם עשרים אמה[180].

כל שערי העזרה נשתנו להיות של זהב[181], כשהעשירו[182], חוץ משער ניקנור, שהותירוהו של נחושת, כפי שהיה בתחלה, מפני שנעשו בו ניסים, או מפני שנחושתו מוצהבת, דומה לזהב[183].

על פתיחת שערי העזרה עי' להלן[184].

פרוכות

שבעת שערי העזרה[185], היו להם פרוכות[186], והפרוכות אינן נחשבות חלק מן הבנין, שאינן אלא לצניעות[187]. על הדמים שמהם קנו את הפרוכות ע"ע בדק הבית[188].

על הממונה על הפרוכות[189] ע"ע ממונים במקדש.

לשכות

על המבנים והלשכות* שהיו בעזרה, שמותיהם, מקומם, ולמה היו משמשים, ע"ע בור הגולה וע' בית אבטינס וע' בית הטבילה וע' בית המוקד וע' בית הניצוץ וע' בית הפרוה וע' לשכות.

על גגותיהן ועליותיהן של הלשכות, ע"ע גגין ועליות.

מחילות

על המחילות שהיו תחת העזרה, ע"ע מחילות.

אצטבאות

איצטבאות של בנין היו בעזרה, שעליהן היו הכהנים הולכים בעת שהיתה העזרה מלאה דם[190], כדי שלא יתלכלכו בגדיהם[191], ועבודתם תיפסל[192].

אמת מים

בעזרה היתה אמת מים[193], שהיתה יוצאת לנחל קדרון[194], ומוציאה לשם את כל לכלוך העזרה[195], ולתוכה מערים את הגחלים שנתפזרו על הרצפה בעת ההכנות להקטרת הקטורת*[196], ולתוכה שופכים דם-קדשים* שנפסל[197], וכן את גיד-הנשה* של שלמים*, או של חטאת* ואשם*[198], ויש סוברים שמטילים לתוכה אף את חטאת-העוף-הבאה-על-הספק*[199], ודרכה היו יוצאים מן העזרה כל הדמים שנשפכו על היסוד*[200].

על הדחת העזרה באמצעות אמת המים עי' להלן[201].

על קדושתה של אמת המים ע"ע מחילות[202].

ירידה לשיתין

ברצפה סמוך לקרן דרומית מערבית מזבח-החיצון, היה מקום אמה על אמה, וטבלה של שיש היתה קבועה בו, שבו יורדים לשיתין* ומנקים אותם[203], והירידה היתה דרך לול* קטן[204], על מקומו המדויק של הלול, ופרטי הירידה דרכו, ע"ע לול[205]; על נקיון השיתין, אימתי וכיצד היה נעשה ע"ע שיתין.

בתי דשן

בעזרה היו שני בתי דשן, אחד במזרחו של כבש*, ששם נותנים את מוראות העוף – ע"ע זפק - ואת דשון-המזבח* ודשון-המנורה*, ואחד במזרחו של מזבח*, שבו שורפים פסולי קדשי-קדשים ואמורי קדשים-קלים[206].

על פרטים נוספים של בתי הדשן, והדברים שהיו עושים בהם, ע"ע בית-הדשן וע' דשון-מזבח-הפנימי וע' דשון-מזבח-החיצון וע' דשון-המנורה וע' שריפת-קדשים.

חלל תחתיה

העזרה, היה תחתיה חלל, מפני קבר* התהום[207].

כליה ותכולתה

דוכן

על הדוכן* שהיה בעזרה, שעליו היו הלוים עומדים בעת שאמרו שירה על הקרבן[208], ע"ע דוכן.

מזבח החיצון

המזבח-החיצון, מקומו בעזרה[209], על מקומו המדויק ועל מידותיו ע"ע מזבח החיצון. על כבש* המזבח, מקומו ומידותיו, ע"ע כבש.

על הרבובה שהיתה במערב המזבח, שבה היו נותנים את חטאות העוף שנפסלו, עד שתעובר צורתן, ע"ע מזבח-החיצון[210].

כיור

הכיור* היה בעזרה, בין-האולם-ולמזבח, משוך כלפי הדרום[211], על מקומו המדויק ע"ע בין-האולם-ולמזבח[212] וע' כיור[213]. על קדוש-ידים-ורגלים מן הכיור, ע"ע קדוש-ידים-ורגלים.

שולחנות

בנוסף לשולחנות שהיו בבית-המטבחים[214], והשולחנות שהיו באולם[215], והשולחן* שהיה בהיכל[216], היו בעזרה עוד שני שולחנות, במערב הכבש, אחד של שיש ואחד של כסף, על של שיש נותנים את האברים* של הקרבנות[217], עי' על כך בע' הולכה[218], ועל של כסף נותנים את כלי-שרת*[219]. אם השולחנות עצמם היו כלי-שרת*, ע"ע כלי שרת[220].

ים של שלמה

על ים-שעשה-שלמה, שהיה בעזרה בבית ראשון[221], מקומו המדויק, שימושו, ואם היה אף בבית שני, ע"ע ים שעשה שלמה.

ספר עזרה

יש ראשונים שכתבו שבעזרה היה ספר-תורה* אחד, שהיה מוגה, וממנו היו מגיהים כל ספרי גולה, והוא הנקרא ספר עזרה[222], שנאמרו בו כמה הלכות[223].

בימה

על הבימה שהיו עושים בעזרה עבור קריאת המלך* בהקהל*, לסוברים שהקריאה נעשית בעזרה[224], ע"ע הקהל.

בית דין הגדול

על בית-דין-הגדול*, שהיה בלשכת-הגזית שבעזרה, ועל מקומו המדויק, והטעם שהיה בעזרה, ע"ע בית-דין-הגדול[225] וע' לשכות[226].

סדריה

פתיחתה ובלישתה

בשחר, הממונה בא לבית המוקד, ששם היו מפתחות העזרה[227], ונוטל את המפתחות, ופותח את הפשפש שבין בית המוקד לעזרה[228], ונכנסים אחריו כהנים לבלוש את העזרה[229], כלומר לחפש על כל כלי שרת שבעזרה, שיהיו כולם במקומם[230], ובידיהם שתי אבוקות של אור, ונחלקים לשתי כתות, אלו הולכים באכסדרא – עי' עליה לעיל[231] - דרך המזרח, ואלו הולכים באכסדרא דרך המערב, ובודקים והולכים עד שמגיעים למקום בית עושי חביתים[232], הגיעו אלו ואלו, אמרו: שלום, הכל שלום[233], כלומר מצאנו כל הכלים בשלום, ולא נפקד מהם כלי[234].

על פרטים נוספים בבלישת העזרה ע"ע כלי המקדש[235] וע' שמירת המקדש.

על בלישת העזרה בשבת, שנעשתה לאור נרות הדולקים מערב שבת, ע"ע אין-שבות-במקדש[236].

תקיעות

על התקיעות בפתיחת ובנעילת שערי העזרה ע"ע חצוצרות[237].

מקום מפתחותיה

מפתחות העזרה היו ביד זקני בית אב[238], ולא בידם ממש אלא ברשותם, שהם היו ממונים עליהם[239], והיו מניחים אותם במקום מיוחד שהיה בבית-המוקד*, אמה על אמה, וטבלה של שיש קבועה בה, ובה שלשלת שהמפתחות תלויות בה, וכשגיע זמן הנעילה הגביהו את הטבלה בטבעת, ונטלו את המפתחות, ונעלו, וכשגמרו לנעול החזירו את המפתחות לשלשלת ואת הטבלה למקומה, ונותנים עליה כסות שישנים עליה[240]. על פרטים נוספים במקום המפתחות ע"ע בית המוקד[241].

מה ששנינו במקום אחר ששבעת המפתחות של שבעת שערי העזרה היו ביד שבעת האמרכלים שהיו במקדש[242], יש שפרשו שאין מדובר במפתחות של שערי העזרה, אלא של החדרים שממון הקדש נמצא שם[243], ויש שפרשו שבידי האמרכלים לא היו מפתחות, אלא שמבלעדיהם לא היתה רשות לאיש לפתוח את העזרה, ועל שם כך אמרו שהמפתחות בידם[244].

על תפקידם של האמרכלים בפתיחת העזרה, ותפקידים נוספים שהיו להם, ע"ע אמרכל.

ממונה על השערים

אחד מן הממונים שהיו במקדש הוא הממונה על נעילת שערים[245], שעל פיו נועלים אותם בכל ערב וערב[246], בשקיעת החמה[247], וכן על פיו פותחים אותם[248].

על הממונה על נעילת שערים ע"ע ממונים במקדש.

הדחתה וכיבודה

בערב הפסח, מאחר והיה בעזרה דם רב מקרבנות הפסח[249], היו הכהנים מדיחים אותה[250], שהיו פוקקים את נקב יציאת אמת המים המהלכת בעזרה[251], והמים פושטים והולכים על גדותיה, ומדיחים את כל הרצפה, שהיתה של שיש, ואחר כך פותחים את הנקב, והמים יוצאים[252].

על הדחת העזרה בשבת ע"ע אין שבות במקדש[253].

על כיבוד העזרה, שהיה נעשה על ידי הכהנים או הלוים, ע"ע לוי[254].

שמירתה

על מצות שמירת המקדש, והשומרים שהיו בעזרה, מניינם, מקומם, ומהות שמירתם, ע"ע בית-המקדש[255].

על הממונה על השמירה ע"ע איש-הר-הבית.

ההרגשה בה

בכמה מעבודות המקדש, עושים מעשים מיוחדים כדי להרגיש את כל העזרה[256], כלומר להרבות פסיעות וקול תחילת עבודות בעזרה[257], ולהשמיע קול המון רב, כמה פעמים, שהוא כבוד למלך[258], שנאמר: בבית אלהים נהלך ברגש[259], ומטעם זה, לדעת כמה אמוראים, הטבת-הנרות*, אין עושים אותה בבת אחת, אלא מטיבים חלק, ומפסיקים, ולאחר מכן נכנסים ומטיבים שוב, ובכך מרגישים את העזרה[260], וכן מטעם זה מפיסים וחוזרים ומפיסים – ע"ע פיס – שבכך מרגישים את העזרה[261].

מילויה ברגָלִים

ברגָלִים, מאחר וישראל מביאים קרבנותיהם, ורוצים להיות מזומנים להקריבם מיד אחר קרבן התמיד*, לא היתה קריאת הגבר מגעת, עד שהיתה העזרה מלאה מישראל[262].

בהקרבת הפסח

על דברים מיוחדים שהיו בעזרה בזמן הקרבת קרבן הפסח, התאספות ישראל בה בשלש כתות, נעילתה על ידי נס, מילויה בדם, ועוד, ע"ע קרבן פסח[263].

טהרתה

איסור כניסה בטומאה

אסור לבא אל העזרה בטומאה*, והבא בטומאה במזיד* חייב כרת*, ובשוגג* חייב חטאת*[264], אפילו כשאינו טמא ממש אלא הוא מחוסר-כפורים*[265], וכל שכן כשהוא טבול-יום* או טמא ממש, כגון טמא-מת* וזב* ומצורע*[266].

על מקורות איסורי טומאה בעזרה, ודין הכנסת כלים טמאים או את הטמאה עצמה כגון מת ושרץ ונבלה, ודין כניסת טמא כדי להוציא טומאה, או כדי לתקן דבר בעזרה, ודיני הוצאת טומאה מן המקדש בכלי שאסור לטמאו, שבהוצאה בו מטמאים אותו, ודין הוצאת טומאה בשבת כשהיא מוקצה*, ופרטי דינים נוספים, ע"ע טמאת-מקדש-וקדשיו[267].

נטמא בפנים

על מי שנכנס לעזרה בטהרה, ונטמא בפנים, מה עליו לעשות, ואימתי הוא מתחייב כרת או חטאת, ע"ע טמאת-מקדש-וקדשיו[268].

טומאת משקים

על טומאת-משקים*, שבאופנים מסוימים אינה נוהגת בעזרה, ע"ע טמאת-משקים[269].

טהרתה אחר הרגל

אחר הרגל, במוצאי יום-טוב*, מעבירים על טהרת העזרה[270], כלומר מעבירים את הכלים שהיו במקדש ממקומם[271], ומטבילים אותם כדי לטהרם[272], לפי שעמי הארץ נגעו בהם ברגל, וטימאום בטומאת עם-הארץ*[273], ואף על פי שברגל כל ישראל נחשבים חברים, והכלים שנגעו בהם עמי הארץ, ברגל הם נחשבים טהורים[274], אין הכוונה שעמי הארץ באמת טהורים, אלא שברגל נוהגים בהם כטהורים, ולפיכך לאחר הרגל הכלים טמאים למפרע[275].

כל הכלים שהיו במקדש טעונים טבילה – והערב-שמש*[276] - אחר הרגל, חוץ ממזבח-הזהב* ומזבח-הנחושת[277], בטעם שהמזבחות אינם טעונים טבילה אמר רבי אליעזר שהם כקרקע[278], שבמזבח-החיצון נאמר: מזבח אדמה תעשה לי[279], ומזבח-הזהב הוקש אליו, שנאמר: והמזבחֹת[280]. וחכמים אמרו, לפי לשון אחד בגמרא, בטעם שאין מטבילים את המזבחות, שהם כלי עץ העשוי לנחת, שאינו מקבל טומאה[281], ואף על פי שהם מצופים מתכת, מאחר והציפוי בטל אליהם, הם אינם נחשבים כלי מתכות, אלא כלי עץ[282]. ולפי לשון אחר בגמרא חכמים חולקים וסוברים שמטבילים אף את המזבחות, שמאחר והם מצופים, אינם נחשבים כלי עץ, אלא כלי מתכות, והם מקבלים טומאה[283].

עבר הרגל ביום ששי, מפני כבוד השבת - שהכהנים צריכים להתעסק איש בביתו בצרכי שבת[284] - לא היו מעבירים על טהרת העזרה[285] מיד במוצאי הרגל, אלא אחר השבת[286].

עבר הרגל ביום חמישי, תנא קמא סובר שמעבירים על טהרת העזרה מיד[287], ורבי יהודה אומר שמאחר ואין הכהנים פנוים[288] במוצאי יום טוב להטביל[289], לפי שהם צריכים להוציא את הדשן[290] שעל התפוח* שבאמצע המזבח, שבמשך כל ימות החג מקבצים שם את כל הדשן של המערכה[291], אין מעבירים על טהרת העזרה[292] עד לאחר השבת[293].

טבילה לפני הכניסה

אין אדם נכנס לעזרה לעבודה, אפיל טהור, עד שיטבול[294], בטעם הטבילה נחלקו תנאים: בן זומא אמר שהיא נלמדת מקל-וחומר* מכהן-גדול*, שטעון טבילה בכל פעם שעובר מעבודה בעזרה לעבודה בקדש-הקדשים*, ולהפך[295]: ומה המשנה מקודש לקודש, וממקום שענוש כרת למקום שענוש כרת, טעון טבילה, המשנה מקודש לחול, וממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת, אינו דין שטעון טבילה[296], ולדעתו הנכנס לעזרה ועובד בלא טבילה עובר בעשה*, ככהן-גדול שעבד ביום הכפורים בלא טבילה[297]. ורבי יהודה חולק ואומר בטעם טבילת הנכנס לעזרה לעבודה: סרך טבילה היא זו, כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו ויפרוש[298], שלדעתו חובת הטבילה אינה אלא מדרבנן, כדי שיתן על לבו אם יש טומאה עליו, ויזכור טומאה ישנה שיש עליו ושכחה, ויפרוש מלבא לעזרה עד שיעריב שמשו אחר הטבילה, ולא יעבוד היום[299], וכן הלכה[300], ומכל מקום אף לדעתו חציצה* פוסלת בטבילה זו, שכל שתקנו רבנן, כעין דאורייתא תקנו[301].

הנכנס לעזרה שלא לשם עבודה, אף הוא טעון טבילה[302], וטבילה זו, כתבו ראשונים שהכל מודים שאינה אלא מדרבנן[303]. על הסוברים שהנכנס שלא לעבודה כלל אינו צריך טבילה, ודוקא כשנכנס לאיזו עבודה שהיא, אפילו שאינה עבודה גמורה, טעון טבילה, ע"ע ביאת-מקדש[304].

וחכמים סוברים שלא כל הנכנס לעזרה טעון טבילה, אלא דוקא מצורע* שבא להיטהר, ומכניס ידיו ורגליו לעזרה[305], שאף על פי שכבר טבל מבערב[306], מאחר והורגל עד עכשיו ליגע בטומאה, צריך לטבול שוב קודם הכניסה לעזרה, אבל שאר בני אדם, שאינם רגילים בטומאה, אינם טעונים טבילה[307].

על ביאה-במקצת*, אם מחייבת טבילה ע"ע ביאה במקצת; על העובד בעזרה בלא שנכנס אליה, כגון ששוחט קדשים על ידי סכין ארוכה, אם טעון טבילה, ע"ע עבודה.

בטומאה בצבור

על דיני טמאה בעזרה בזמן טמאה-בצבור*, ע"ע.

כניסת מצורע

על מצורע*, שכדי להיטהר מותר לו להכניס מקצת מגופו לעזרה בעודו מחוסר-כפורים*, ע"ע ביאה במקצת[308] וע' הואיל ואשתרי[309] וע' טהרת מצורע[310].

דברים הנעשים בה

שחיטת קדשים

קדשים קלים, שחיטתם וקבלת דמם בכל מקום בעזרה[311]. וקדשי קדשים, שחיטתם וקבלת דמים בצפון העזרה[312]. על פרטי הדינים ע"ע קדשי-קדשים וע' קדשים-קלים וע' שחיטה (בקדשים).

על הפשפשים שהיו בבית החליפות כדי להכשיר את העזרה כולה לשחיטת קדשים קלים ע"ע בית החליפות[313]. על הלול* שהיה אחורי-בית-הכפורת כדי להכשיר את המקום לשחיטת קדשים קלים ע"ע אחורי-בית-הכפורת[314] וע' לול[315].

על איסור שחיטת קדשים בחוץ, ודין קדשים שנשחטו בחוץ ע"ע שחוטי חוץ.

עבודות הקרבנות

על העבודות בקדשים שנעשות בעזרה ע"ע הולכה[316] וע' הזאה וע' זריקה וע' קבלה.

אכילת קדשי קדשים ומנחות

קדשי קדשים ושיירי מנחות, אוכלים אותם בעזרה[317]. על פרטי הדין ומקורו ע"ע אכילת-קדשים[318] וע' לחם הפנים[319] וע' מנחות.

על הפשפשים שהיו בבית החליפות כדי להכשיר את העזרה כולה לאכילת קדשי-קדשים ע"ע בית החליפות[320]. על הלול* שהיה אחורי-בית-הכפורת כדי להכשיר את המקום לשחיטת קדשים קלים ע"ע אחורי-בית-הכפורת[321] וע' לול[322].

בשר קדשי-קדשים ודם* ואימורים* שיצאו מחוץ לעזרה נפסלו[323], על מקור הדין ופרטיו ע"ע יוצא.

על מחשבת חוץ למקומו בקדשים, אימתי היא פוסלתם, ע"ע פגול.

הקרבה

על הקרבנות והמנחות, שמקריבים אותם בעזרה, ושאסור להקריבם בחוץ, ע"ע הקטרה וע' העלאת חוץ. על הקטרה על רצפת העזרה ע"ע הקטרה[324].

הכנת מנחות

כל המנחות*, לישתן, עריכתן ואפייתן אינה אלא בעזרה[325], מלבד לחם-הפנים*, ושתי-הלחם* שבהן נחלקו תנאים: תנא קמא סובר שלישתן ועריכתן מחוץ לעזרה, ואפייתן בפנים[326], וכן הלכה[327], ורבי יהודה סובר שכל מעשיהן בפנים[328], ורבי שמעון אומר שכל מעשיהן, אפילו אפייתן, בחוץ[329].

בלילת המנחות, בברייתא שנינו שנעשית דוקא בעזרה, ואם נעשתה בחוץ פסולה[330], וכן אמר ר' יוחנן[331], וכן הלכה[332], וריש לקיש חולק וסובר שמנחה שנבללה בחוץ כשרה[333].

על פרטי ודיני עבודות המנחות שנעשות בפנים, והמקורות, ע"ע מנחות וע' לחם הפנים[334] וע' שתי הלחם.

על מקום עשיית לחמי-תודה, ע"ע[335].

תנופה

התנופה* נעשית בעזרה[336], על פרטי הדין ומקורו, ועל מקומה המדויק בעזרה ע"ע תנופה.

סמיכה

הסמיכה* נעשית בעזרה[337], על פרטי הדין ומקורו, ועל מקומה המדויק בעזרה ע"ע סמיכה.

השתחואות

על ההשתחואות שהיו בעזרה, בזמן עבודות מסוימות, ובמקומות מיוחדים, ע"ע השתחואה.

פיס

על הפיסות שהיו בבית-המקדש*, שדינן להיעשות בעזרה[338], ונעשו בלשכת הגזית, בחלקה שקדוש בקדושת העזרה[339], ע"ע לשכות[340] וע' פיס.

קדוש ידים ורגלים

קדוש-ידים-ורגלים נעשה בעזרה, ואם נעשה בחוץ הוא פסול[341], על פרטי הדין ומקורו ע"ע קדוש-ידים-ורגלים.

כבוס בגד מדם חטאת

בגד שניתז עליו דם-חטאת*, שהוא טעון כיבוס[342], כיבוסו נעשה בעזרה[343], על מקור הדין ופרטיו ע"ע דם-חטאת[344].

מריקה ושטיפה

כלי שבלע קדשים, שטעון מריקה-ושטיפה* או שבירה[345], המריקה והשטיפה והשבירה נעשים בעזרה[346], על מקור הדין ופרטיו ע"ע מריקה-ושטיפה.

שריפת קדשים

קדשים שמחיצתם בעזרה, כגון קדשי-קדשים ואמורי קדשים-קלים, שנפסלו, מצוה לשרפם בעזרה[347], על מקור הדין ופרטיו, ואופנים ששורפים מחוץ לעזרה, ע"ע שריפת קדשים. על מקום השריפה בעזרה ע"ע בית-הדשן.

הקהל

על קריאת המלך בהקהֵל*, שנחלקו תנאים אם היתה בהר-הבית או בעזרה, ע"ע הקהל: המקום.

קדוש לחמי תודה

על קדוש לחמי-תודה*, שנעשה על ידי שחיטת קרבן התודה*[348], אם הוא נעשה דוקא כשהלחם נמצא בעזרה, ע"ע לחמי-תודה[349].

הנחת בכורים

על הנחת הבכורים* בעזרה לפני המזבח ע"ע בכורים[350].

גורל

על הגורל* בין שעירי יום הכפורים, שהיה נעשה במזרח העזרה בצפון המזבח[351], ע"ע גורל[352] וע' עבודת יום הכפורים.

טבילת כהן גדול

על טבילות הכהן-הגדול* ביום-הכפורים*, שחלקן היו בבית-הטבילה שהיה בלשכה שבעזרה, ע"ע בית-הטבילה[353] וע' בית-הפרוה[354] וע' עבודת-יום-הכפורים.

הזאה עליה במצורע

על ההזאה* מלוג-שמן-של-מצורע*, שיש ראשונים סוברים שהיתה על קרקע העזרה, ע"ע הזאה (לכפרה)[355] וע' לוג שמן של מצורע[356].

קידוש בכלי שרת

כלי-שרת* אינם מקדשים את מה שבתוכם אלא כשהם בעזרה[357], על מקור הדין ופרטיו ע"ע קדוש-כלי.

דיניה

האסורים בכניסה

על האסורים להכנס לכל העזרה, או לחלק ממנה, כגון בעל-מום* זר* מחוסר-בגדים* פרועי-ראש* קרועי-בגדים* שתויי-יין* ומחוסר קדוש-ידים-ורגלים* עי' ערכיהם וע' ביאת מקדש וע' בין האולם ולמזבח ועי' לעיל[358]; על אסור כניסה לעזרה בטומאה עי' לעיל[359]; על גלוי-ראש* בעזרה ע"ע גלוי ראש[360]; על ביאה-במקצת* לעזרה, ע"ע ביאה במקצת; על כניסת מואבי* ועמוני* לעזרה, ע"ע מואבי; עמוני[361].

אשה, יש ראשונים סוברים שאסור לה להכנס לעזרה[362], ויש סוברים שמותר לה[363].

מצות ראיה

על המצוה להיראות בעזרה ברגָלים*, מקורותיה ופרטיה, והקרבנות שהבא חייב להביא, ע"ע ראיה וע' לא-יראו-פני-ריקם.

ישיבה

אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד[364], על פרטי האיסור וטעמיו, ועל המותרים בישיבה, ע"ע אין-ישיבה-בעזרה.

חולין בעזרה

על איסור הכנסת ושחיטת והקרבת חולין-בעזרה*[365], ע"ע.

נתיצה

על נתיצת אבני העזרה, אם יש בה איסור, ע"ע אבני-היכל-ועזרות[366] וע' לא-תעשון-כן-לה'-אלהיכם[367].

חציצה בין הכהן העובד לרצפה

על העובד בעזרה, שצריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הרצפה, ע"ע חציצה[368] וע' עבודה.

נידלדלה אבן מאבני העזרה, והכהן עמד עליה בעת עבודה, בגמרא אמרו שאם אין דעתו לחבר את האבן, היא חוצצת בינו ובין הרצפה, ואם דעתו לחברה, ספק הוא אם היא חוצצת[369], ובדעת ראשונים יש מן האחרונים שכתבו שהחילוק בין דעתו לחבר לאין דעתו לחבר אינו אלא לענין לכתחלה, שכשאין דעתו לחבר אסור לכתחלה לעמוד עליה בעת העבודה, וכשדעתו לחבר הוא ספק בגמרא אם מותר לכתחלה לעבוד עליה, אבל בדיעבד בכל אופן אינה חציצה לענין לפסול את עבודתו, ולדעתם להלכה לכתחלה בכל אופן אסור לעבוד עליה, ובדיעבד בכל אופן עבודתו כשרה[370].

בדק הבית

על הסוברים שתיקון העזרות הוא בכלל בדק-הבית* ע"ע בדק הבית[371]; על הסוברים שהעזרות באות משירי-הלשכה ע"ע הנ"ל[372] וע' שירי הלשכה.

מזוזה

על חיוב מזוזה* בשערי העזרה ע"ע הקדש[373] וע' קביעת מזוזה.

איסור עשיית תבניתה

לא יעשה אדם חצר כתבנית העזרה[374], על פרטי האיסור וטעמיו ע"ע בית-המקדש[375].

פרישה בעת הקטרה בפנים

בעת הקטרת הקטרת* בהיכל, וכן בשעת הזאה* בהיכל, כל העם, כשם שהם פורשים מן ההיכל[376], כך הם פורשים מבין-האולם-ולמזבח[377], אבל מותר להם להיות בשאר העזרה[378]. על פרטי הדין ע"ע בין-האולם-ולמזבח[379].

אסור נטיעת אילנות

אסור לטעת אילן בעזרה - על דרך הנוי והכבוד[380] - ואפילו בכוונת עבודת האל, שנאמר: לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך[381], וכל העזרה נקראת אצל המזבח[382]. ובכלל האיסור בין אילן מאכל ובין אילן סרק[383]. הלאו נמנה במנין הלאוים[384], והעובר עליו לוקה[385], והוא נוהג בין בזכרים ובין בנקבות[386], ונוהג אף בזמן הזה, שהעזרה חרבה[387]. בטעם האיסור כתבו ראשונים שכך היו מגדלים עבודה זרה, שהיו נוטעים לפניה אילנות יפים ונחמדים בבתי עבודתם[388], והתורה נתכוונה להרחיק כל הדומה לעבודה זרה ממחשבת בני אדם הבאים לעבודת ה' במקדש[389].

בניה מעץ

על האיסור לבנות אכסדראות של עץ בעזרה, שמחמתו כל הסככות והאכסדראות שבה נעשו מאבן[390], ע"ע בית המקדש[391].

שחיטת פסח כשחמץ בעזרה

על אסור שחיטת קרבן הפסח על חמץ, אם הוא דוקא כשהחמץ עמו בעזרה, ע"ע לא-תשחט-על-חמץ[392].

יציאה בשעת עבודה

על איסור יציאת כהן מן המקדש בשעת עבודה ע"ע חיבי-מלקיות[393] וע' כהן-גדול[394].

גדרה לענין רשויות

העזרה, אף על פי שהיא מוקפת מחיצות[395], והיא נחשבת רשות-היחיד* לענין שבת[396], לענין טומאה היא חשובה רשות-הרבים*[397].

על הנמצא מחוץ לעזרה בזמן הקרבת קרבן הפסח, שיש סוברים שדינו כמי שנמצא בדרך רחוקה, שחייב בפסח-שני*, ע"ע.

על טומאת בגדים בהוצאת פרים-ושעירים-הנשרפים*, שיש סוברים שהיא חלה בעת היציאה מן העזרה, ע"ע פרים-ושעירים-הנשרפים.

על יום ג בכסלו*, שהוא יום-טוב* במגילת-תענית* על שניטלו הסימואות מן העזרה ע"ע כסלו[398] וע' מגילת-תענית[399].

על הכותל-המערבי*, שיש חוששים שהוא מכתלי העזרה, ע"ע כותל-מערבי[400].

על חלוקת לחם-הפנים, שיש סוברים שהיתה בעזרה, ע"ע לחם-הפנים[401].

הערות שוליים

  1. ↑ רמב"ם ביה"ב פ"א ה"ה. ועי' ציון 395.
  2. ↑ עי' רמב"ם שם, שהעזרה והחצר עם ההיכל נקראים יחד מקדש, וע"ע בית המקדש ציון 170, מקורות נוספים שהעזרה נחשבת חלק מבית המקדש.
  3. ↑ עי' ציונים 209, 211.
  4. ↑ עי' ציון 311 ואילך.
  5. ↑ תוספתא כלים פ"א ה"ט והי"ב; עי' ספרי במדבר נשא פיסקא א; ברייתא בזבחים קטז ב; רמב"ם ביה"ב פ"ז הי"א.
  6. ↑ עי' תוספתא שם וספרי שם; רמב"ם שם. ועי' ירושלמי עירובין פ"ה ה"א: מעלה יתירה היתה בבית העולמים, וקה"ע שם שהמעלה היא שבהר הבית והעזרה נכללו מחנה לויה ומחנה שכינה, משא"כ במשכן שלא היה בו אלא מחנה שכינה, ומחנה לויה היה חוצה לו.
  7. ↑ ציון 173 ואילך.
  8. ↑ עי' כלים פ"א מ"ח; זבחים נה ב, נו א; עי' רמב"ם ביה"ב פ"ז הי"ח. ועי' ציון 264 ואילך.
  9. ↑ כלים פ"א מ"ו – מ"ח; רמב"ם שם הי"ג – הי"ח.
  10. ↑ ציון 311 ואילך. ועי' ציון 365 ואילך, על איסור חולין בעזרה, וציון 364 ואילך, על איסור ישיבה בעזרה, וציון 358 על איסורי כניסה לעזרה, וציון 294 ואילך, על חיוב טבילה בכניסה אליה.
  11. ↑ עי' ציון 9.
  12. ↑ ציון 81.
  13. ↑ עי' כלים פ"א מ"ח; עי' רמב"ם ביה"ב פ"ז הי"ח ואילך.
  14. ↑ ציון 84.
  15. ↑ משנה כלים שם; רמב"ם ביה"ב פ"ז הי"ט. ועי' מלאכ"ש כלים שם, בשם הרא"ש, שמצדד שאף דרום וצפון המזבח בכלל עזרת כהנים לענין זה.
  16. ↑ רמב"ם שם.
  17. ↑ תפא"י מידות פ"ב מ"ו יכין אות נט.
  18. ↑ שטמ"ק מנחות כז ב אות ו.
  19. ↑ כלים שם מ"ט; רמב"ם שם ה"כ.
  20. ↑ ציון 93 ואילך.
  21. ↑ משנה סנהדרין ב א ושבועות יד א, הובאה בסנהדרין יד ב ובסוטה מה א; עי' רמב"ם ביה"ב פ"ו ה"י והי"א. וע"ע בית-דין-הגדול ציון 139 ואילך.
  22. ↑ משנה שבועות שם; רמב"ם שם הי"א. וע"ע מלך.
  23. ↑ משנה שבועות שם; רמב"ם שם הי"א. וע"ע נביא.
  24. ↑ משנה שבועות שם; רמב"ם שם הי"א. וע"ע אורים ותומים ציון 74 ואילך.
  25. ↑ עי' משנה שבועות שם, ורמי בר חמא בגמ' שם טו א; עי' תוס' זבחים כד א ד"ה הואיל; רמב"ם שם הי"ב והי"ג. וע"ע באים כאחד ציון 20 ואילך.
  26. ↑ משנה שבועות שם; רמב"ם שם הי"ב והי"ג. וע"ע שיר; שירה.
  27. ↑ ציון 247 ואילך.
  28. ↑ ציון 271 ואילך.
  29. ↑ עי' משנה פסחים פה ב: מן האגף ולפנים כלפנים, וגמ' שם: בשערי עזרה.
  30. ↑ רבי שמואל בר רב יצחק בפסחים שם.
  31. ↑ רש"י פסחים שם ד"ה מפני מה. ועי' ציונים 126, 167.
  32. ↑ ע"ע אשם מצורע ציון 84 ואילך וע' טהרת מצורע ציון 442 ואילך.
  33. ↑ ע"ע מחוסר-כפרה וע' מצורע.
  34. ↑ ע"ע יוצא.
  35. ↑ ע"ע אשם מצורע שם וע' טהרת מצורע שם. עי' פסחים שם, ורש"י שם ד"ה עומדין שם; עי' רמב"ם מחו"כ פ"ד ה"ב. על הטעם שמותר למצורע בעודו מחוסר כיפורים להכניס מקצת מגופו לעזרה ע"ע אשם מצורע שם וע' ביאה במקצת ציון 20 ואילך וע' הואיל ואשתרי ציון 3 ואילך וע' טהרת מצורע שם. וע"ע לוג-שמן-של-מצורע ציון 334 ואילך, שאף את השמן נותנים על המצורע באופן זה.
  36. ↑ זבחים כו א; רמב"ם פסוהמ"ק פ"א ה"כ.
  37. ↑ ציון 1 ואילך.
  38. ↑ ציון 29 ואילך.
  39. ↑ זבחים כד א.
  40. ↑ מלכים א ח סד. ברייתא בזבחים נט א.
  41. ↑ רש"י שם. וע"ע דברים-ככתבם ציון 33 ואילך.
  42. ↑ עי' ד' ר' יוסי בברייתא זבחים ס א, ורש"י שם ד"ה ומשני.
  43. ↑ ציון 322 ואילך.
  44. ↑ ציון 164.
  45. ↑ ציון 64 ואילך.
  46. ↑ ציון 196 ואילך.
  47. ↑ ציון 222 ואילך.
  48. ↑ עי' מידות פ"ב מ"א; רמב"ם ביה"ב פ"ה ה"ו.
  49. ↑ עי' ציון 54 ואילך.
  50. ↑ מידות פ"ב מ"ו ופ"ה מ"א; יומא טז ב; זבחים נו א; מנחות צז ב; רמב"ם ביה"ב פ"ה ה"ד והי"ב.
  51. ↑ מידות פ"ה מ"א; יומא שם; מנחות שם; רמב"ם שם הי"ב.
  52. ↑ מידות פ"ב מ"ו ופ"ה מ"ב; יומא טז ב; זבחים נו א; מנחות צז ב; רמב"ם ביה"ב פ"ה ה"ד והי"ג.
  53. ↑ מידות פ"ה מ"ב; יומא שם; עי' רמב"ם שם הי"ג – הט"ו, וכ"מ שם הי"ג. על הטבעות, השולחנות והננסים, ע"ע בית המטבחים.
  54. ↑ ציונים 88 ואילך, 103 ואילך, 1154. וע"ע בית המקדש ציון 189 ואילך.
  55. ↑ ע"ע מזבח-החיצון ציון 1145. וע"ע בית המקדש. ועי' תוי"ט מס' מידות הקדמה.
  56. ↑ ציון 80 ואילך.
  57. ↑ עי' להלן; רמב"ם ביה"ב פ"ו ה"י.
  58. ↑ משנה סנהדרין ב א ושבועות יד א, הובאה בסנהדרין יד ב ובסוטה מה א; עי' רמב"ם ביה"ב פ"ו ה"י והי"א. וע"ע בית-דין-הגדול ציון 139 ואילך.
  59. ↑ משנה שבועות שם; רמב"ם שם הי"א. וע"ע מלך.
  60. ↑ משנה שבועות שם; רמב"ם שם הי"א. וע"ע נביא.
  61. ↑ משנה שבועות שם; רמב"ם שם הי"א. וע"ע אורים ותומים ציון 74 ואילך.
  62. ↑ עי' משנה שבועות שם, ורמי בר חמא בגמ' שם טו א; רמב"ם שם הי"ב והי"ג. וע"ע באים-כאחד ציון 20 ואילך.
  63. ↑ משנה שבועות שם; רמב"ם שם הי"ב והי"ג. וע"ע שיר; שירה.
  64. ↑ עי' להלן; רמב"ם ביה"ב פ"ו ה"א.
  65. ↑ עי' להלן.
  66. ↑ עי' להלן. ועי' מכילתא דרשב"י שמות כ כג.
  67. ↑ מידות פ"ב מ"ה; רמב"ם ביה"ב פ"ו ה"ב.
  68. ↑ עי' מידות שם, ושם מ"ג, ויומא טז א; רמב"ם שם, וכ"מ שם בבאורו.
  69. ↑ עי' יומא טז א, ורש"י שם ד"ה חמש עשרה.
  70. ↑ עי' יומא טז א: אלא אי אמרת רבנן, ורש"י שם ד"ה ר"א היא.
  71. ↑ מידות פ"ב מ"ו; יומא טז א; רמב"ם ביה"ב פ"ו ה"ג.
  72. ↑ רש"י יומא שם ד"ה ותנן ר"א.
  73. ↑ מידות שם; יומא שם; רמב"ם שם.
  74. ↑ ע"ע דוכן ציון 17 וע' שיר; שירה.
  75. ↑ ציון 3 ואילך.
  76. ↑ מידות פ"ג מ"ו; רמב"ם ביה"ב פ"ו ה"ד.
  77. ↑ מידות שם; יומא טז א; רמב"ם שם.
  78. ↑ עי' יומא שם, ורש"י שם ד"ה ותנן בין.
  79. ↑ ציון 7 ואילך.
  80. ↑ עי' להלן.
  81. ↑ עי' מידות פ"ב מ"ו; עי' רמב"ם ביה"ב פ"ה הי"ב.
  82. ↑ עי' ציון 13.
  83. ↑ עי' ציון 13 ואילך.
  84. ↑ עי' מידות פ"ב מ"ו; עי' רמב"ם ביה"ב פ"ה הי"ב. ועי' מלאכ"ש שבציון 15.
  85. ↑ עי' ציון 15 ואילך.
  86. ↑ עי' ציון 19.
  87. ↑ ציון 70 ואילך.
  88. ↑ מידות פ"ב מ"ו.
  89. ↑ רמב"ם ביה"ב פ"א ה"ז.
  90. ↑ ע"ע דוכן ציון 17 וע' שיר; שירה.
  91. ↑ תמיד ל ב; מידות פ"ג מ"ה.
  92. ↑ ע"ע בית המטבחים ציון 3 ואילך.
  93. ↑ עי' משניות זבחים מז א, נב ב, נג ב, נד ב; רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"ב וה"ג וביה"ב פ"ה הט"ז.
  94. ↑ ברייתא יומא לו א וזבחים כ א; ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ה תחי' פ"ז אות ב. ועי' תוספתא זבחים פ"ו, שכ"כ בשם ר"מ. ועי' ירושלמי יומא פ"ג ה"ז וה"ח, שכ"כ בשם תנאים אחרים.
  95. ↑ רש"י יומא שם ד"ה וכנגד וזבחים שם ד"ה כנגד.
  96. ↑ ברייתא יומא שם וזבחים שם; תוספתא זבחים שם; ספרא שם.
  97. ↑ רש"י יומא שם ד"ה אף בין וזבחים שם ד"ה ר' אלעזר.
  98. ↑ ברייתא יומא שם וזבחים שם, וגמ' שם ושם בבאורה; תוספתא זבחים שם; ספרא שם. ועי' מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה יא.
  99. ↑ רש"י יומא שם ד"ה רבי מוסיף וזבחים שם ד"ה רבי מוסיף.
  100. ↑ עי' רמב"ם בית הבחירה פ"ה הט"ו וט"ז.
  101. ↑ ציון 70 ואילך.
  102. ↑ מידות פ"ג מ"ו; רמב"ם ביה"ב פ"ה הי"ב.
  103. ↑ כלים פ"א מ"ח.
  104. ↑ ע"ע אולם.
  105. ↑ מידות פ"ד מ"ז.
  106. ↑ רש"י זבחים נה ב ד"ה שני פשפשין. וע"ע בית החליפות ציון 5 ואילך.
  107. ↑ עי' מדות פ"ה מ"א; רש"י ברכות ל א ד"ה אחורי; רמב"ם ביה"ב פ"ה הי"ב.
  108. ↑ עי' רמב"ם ביה"ב פ"ה ה"א, שהר הבית היה כולו מקורה, ושלטי הגבורים (שער אריה) פ"ב ומרכה"מ (חעלמא) ביה"ב שם בדעתו, שאף העזרה בכלל זה, ועי' מל"מ ביה"ב, שם שמקורו של הרמב"ם הוא מירושלמי תענית פ"ג ה"ט, שהר הבית היה מקורה, וע"ע הר הבית ציון 153 ואילך.
  109. ↑ שלטי הגבורים שם, ע"פ אבות פ"ה מ"ה: לא נצחה הרוח את עמוד העשן.
  110. ↑ עי' תוי"ט מידות פ"ב מ"ט; תפא"י שם בועז אות א, ע"פ משנה תמיד דלהלן, שמ' שהיו אכסדראות שכיסו את חלקה, ולא את כולה, ומוכיח כן מרש"י פסחים יג ב וסוכה מב ב, שמ' שרק הר הבית היה מכוסה, ולא העזרה.
  111. ↑ משנה תמיד כח א. ועי' ציון 390, שהאכסדראות לא היו מעץ.
  112. ↑ מפרש תמיד שם ד"ה אלו הולכין; רע"ב תמיד פ"א מ"ג.
  113. ↑ פיהמ"ש לרמב"ם תמיד שם.
  114. ↑ מפרש תמיד שם; פיהמ"ש לרמב"ם תמיד שם.
  115. ↑ מפרש תמיד שם.
  116. ↑ ירושלמי שקלים פ"ו ה"ב.
  117. ↑ מידות פ"א מ"ד, הובאה ביומא יט א ובתמיד כז א; רמב"ם ביה"ב פ"ה ה"ד. ועי' ציון 174, שי"ס בדעתם שהיו שערים נוספים, קטנים יותר, אלא שלא נמנו כי אם הגדולים.
  118. ↑ משנה מידות שם, וכעי"ז יומא שם: שער הדלקה.
  119. ↑ ע"ע לשכות. רע"ב שקלים פ"ו מ"ג.
  120. ↑ רע"ב מידות שם ושקלים שם. ועי' רש"י יומא שם, שאינו יודע למה נקרא כך.
  121. ↑ משנה מידות שם.
  122. ↑ ע"ע בכור וע' קדשים-קלים. רע"ב מידות שם ושקלים פ"ו מ"ג.
  123. ↑ יומא שם, ועי' רש"י יומא שם, שאינו יודע למה נקרא כך.
  124. ↑ משנה מידות שם; יומא שם.
  125. ↑ רע"ב מידות שם, ע"פ משנה שבציון 155.
  126. ↑ עי' עליו בציון 167 ואילך. משנה מידות שם; יומא שם; רמב"ם ביה"ב פ"ה ה"ה.
  127. ↑ עי' משנה יומא לז א, וגמ' שם לח א.
  128. ↑ ירושלמי עירובין פ"ה ה"א. ועי' ציון 133.
  129. ↑ קה"ע שם.
  130. ↑ ירושלמי שם.
  131. ↑ ירושלמי שם, ועי' קה"ע שם, שהוא ע"פ מלכים ב יא ו, ועי' ירושלמי שם, בטעם השם, ששם היו הטמאים פורשים (עי' ציון 264) והוא ע"ש הכתוב באיכה ד טו: סורו טמא קראו למו
  132. ↑ ירושלמי שם, ועי' קה"ע שם, שהוא ע"פ דה"י ב כג ה, ועי' ירושלמי שם, בטעם השם, ששם היו מיסדים את ההלכה, וקה"ע שם בבאורו, ששם היתה הסנהדרין, ע"ע בית דין הגדול וע' לשכות.
  133. ↑ ירושלמי שם, ועי' קה"ע שם, שהוא ע"פ ירמיהו יט ב, ועי' ירושלמי שם, בטעם השם, שהוא מכוון כנגד זריחת החמה (עי' ציון 129) שנקראת חרס, שנאמר באיוב ט ז: האומר לחרס ולא יזרח.
  134. ↑ ירושלמי שם, ועי' קה"ע שם, שהוא ע"פ יחזקאל מ טו, ועי' ירושלמי שם, בטעם השם, שהוא משמש כניסה ויציאה, וקה"ע שם בבאורו, שכל הבאים לבית המקדש נכנסים ויוצאים בו, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים, ואיתון מלשון ביאה, כמו בדברים לג ב: ואתה מרבבות קדש.
  135. ↑ ירושלמי שם, ועי' קה"ע שם, שהוא ע"פ ירמיהו לט ג, ועי' ירושלמי שם, בטעם השם, שהוא מיוסד בין שני שערים, וקה"ע שם בבאורו, ששער ההיכל היה לפניו, ושער עזרת-הנשים היה מאחריו, ששלתם מכוונים זה כנגד זה, ותווך הוא מלשון אמצע.
  136. ↑ ירושלמי שם, ועי' קה"ע שם, שהוא ע"פ ירמיהו כו י, ועי' ירושלמי שם, בטעם השם, ששם חידשו סופרים את ההלכה, וקה"ע שם בבאורו, שחכמים אמרו שמצורע, אף על פי שהוא טבול-יום, נכנס למחנה לויה לצורך טהרתו בשער ניקנור, ע"ע הר הבית וע' טהרת-מצורע.
  137. ↑ ירושלמי שם, וכן הוא נקרא במשנה סוכה נא ב, וכן הרמב"ם שם הזכיר שם זה. ועי' קה"ע שם, שהוא ע"פ דה"י ב כג כ, ועי' ירושלמי שם, וקה"ע שם בבאורו, בטעם השם, שמשער זה מתחיל מחנה שכינה, שהוא קדוש יותר משאר המחנות, מחנה ישראל ומחנה לויה, עי' ציון 5.
  138. ↑ משנה מידות שם; יומא שם.
  139. ↑ ע"ע לשכות וע' ממונים במקדש. רע"ב מידות שם.
  140. ↑ משנה מידות שם; יומא שם.
  141. ↑ ע"ע חבתין. רע"ב מידות שם.
  142. ↑ רמב"ם ביה"ב פ"ה ה"ד.
  143. ↑ מידות פ"א מ"ה; יומא שם. וע"ע בית הניצוץ.
  144. ↑ משנה מידות שם; יומא שם.
  145. ↑ עי' עליו בציון 161. משנה מידות שם; יומא שם.
  146. ↑ משנה מידות שם; יומא שם.
  147. ↑ עי' ציון 228. מידות פ"א מ"ז. וע"ע בית המוקד ציון 57 ואילך. על הפשפש ע"ע הנ"ל ציון 62 ואילך.
  148. ↑ מידות פ"ב מ"ו; סתם משנה שקלים פ"ו מ"ג, וירושלמי שם פ"ו ה"ב, שהיא דעת אבא יוסי בן חנן.
  149. ↑ מידות פ"ב מ"ו; שקלים פ"ו מ"ג.
  150. ↑ ע"ע הר הבית. רע"ב שקלים שם.
  151. ↑ עי' עליו בציון 118 ואילך. משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  152. ↑ עי' עליו בציון 121 ואילך. משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  153. ↑ עי' ציון 124. משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  154. ↑ ע"ע ניסוך המים. משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  155. ↑ משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  156. ↑ עי' רע"ב שקלים שם, שהוא ע"פ האמור ביחזקאל מז ב: מים מפכים מן הכתף הימנית, שהדרום נקרא ימין.
  157. ↑ משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  158. ↑ משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  159. ↑ רע"ב שקלים שם.
  160. ↑ משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  161. ↑ ע"ע קדשי-קדשים. רע"ב שקלים שם.
  162. ↑ משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  163. ↑ ע"ע אשה וע' סמיכה.
  164. ↑ רע"ב שקלים שם. ועי' ציון 362 ואילך, אם מותר לאשה להכנס לעזרה.
  165. ↑ משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  166. ↑ ע"ע שיר; שירה. רע"ב שקלים שם.
  167. ↑ עי' עליו בציון 126 ואילך. משנה מידות שם; משנה שקלים שם. ועי' ציון 130 ואילך, שהיו לו שבעה שמות.
  168. ↑ עי' משנה יומא לז א, וגמ' שם לח א. ועי' גמ' שם, על הניסים שנעשו בהן.
  169. ↑ משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  170. ↑ רע"ב שקלים שם.
  171. ↑ משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  172. ↑ רע"ב שקלים שם.
  173. ↑ משנה מידות שם; משנה שקלים שם.
  174. ↑ תוס' כתובות קו א ד"ה שבעה.
  175. ↑ רבא בתמיד כז א בדעת סתם משנה מידות פ"א מ"א: חמשה שערי העזרה, ועי' תמיד שם, שאביי מפרש את המשנה שם אף לסוברים שהיו שבעה שערים.
  176. ↑ רבא בתמיד שם, בדעת ברייתא שם: כנגד יג שערים, ומפרש שחמשה מתוכם הם שערי הר הבית, ונותרו לעזרה שמונה.
  177. ↑ מידות פ"ב מ"ג.
  178. ↑ משנה שם.
  179. ↑ רע"ב שם.
  180. ↑ עי' מידות פ"ב מ"ג ורמב"ם ביה"ב פ"ה ה"ה.
  181. ↑ מידות פ"ב מ"ג; יומא לח א. ועי' רמב"ם ביה"ב פ"ה ה"ה: דלתות מחופות זהב.
  182. ↑ רש"י יומא שם.
  183. ↑ משנה מידות שם; יומא שם. ועי' רמב"ם שם: מצופה נחושת דומה לזהב. ועי' יומא שם, אלו ניסים נעשו בשער ניקנור.
  184. ↑ ציון 227 ואילך.
  185. ↑ עי' ציון 117 ואילך, שי"ס שהיו שבעה שערים, ושם שי"ח.
  186. ↑ עי' ד' רבי זירא בשם רב בכתובות קו א; רמב"ם כלהמ"ק פ"ז הי"ז.
  187. ↑ עי' כתובות שם, ורש"י שם ד"ה בדבבי.
  188. ↑ ציון 25.
  189. ↑ עי' שקלים פ"ה מ"א.
  190. ↑ ע"ע קרבן פסח.
  191. ↑ עי' פסחים סה ב, ורש"י שם ד"ה דמסגו.
  192. ↑ ע"ע בגדי כהונה ציון 151, שהעובד בבגדים מטושטשים עבודתו פסולה. פסחים שם. וע"ע הולכה ציון 27. ועי' הערות (אלישיב) פסחים שם, שהאצטבאות היו מהלכה למשה מסיני, שאל"כ אסור היה לעשותם, שאסור להוסיף על בנין בית המקדש מה שלא נמסר לדוד המלך, ע"ע בית המקדש ציון 188.
  193. ↑ עי' יומא מד ב, נז ב, נח ב, וחולין צ ב, וזבחים לד ב, לט א, ומשנה שם עח א ועט ב, ומשנה תמורה לד א, ומשנה תמיד לג א ומידות פ"ג מ"ב.
  194. ↑ עי' משנה מידות שם, ומשנה יומא נח ב, ומשנה תמורה לד א, ורש"י שם ושם, ורש"י יומא מד ב, נז ב, וזבחים לט א.
  195. ↑ עי' משנה יומא שם ומשנה תמורה שם; רש"י יומא נז ב.
  196. ↑ ע"ע הקטרה (קטורת) ציון 174. יומא שם; משנה תמיד לג א.
  197. ↑ ע"ע פסולי המוקדשים. עי' יומא נז ב וזבחים לד ב ומשנה שם עח א ועט ב.
  198. ↑ עי' חולין צ ב, ורש"י ותוס' שם.
  199. ↑ ע"ע חטאת-העוף-הבאה-על-הספק ציון 119. משנה תמורה לד א.
  200. ↑ ע"ע שפיכת שיריים וע' מזבח החיצון. משנה יומא נח ב ומידות פ"ג מ"ב.
  201. ↑ ציון 251.
  202. ↑ ציון 14.
  203. ↑ מידות פ"ג מ"ג; רמב"ם ביה"ב פ"ב הי"ב.
  204. ↑ רבי אלעזר בן צדוק בסוכה מט א ובמעילה יא ב.
  205. ↑ ציון 62 ואילך.
  206. ↑ ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ז תחי' פ"ט אות ג.
  207. ↑ פרה פ"ג מ"ג; ר' מאיר במכילתא דרשב"י שמות כ כא; רמב"ם פרה אדומה פ"ב ה"ז וביה"ב פ"ה ה"א.
  208. ↑ ע"ע דוכן ציון 17 ועי' שיר; שירה.
  209. ↑ מידות פ"ה מ"א ומ"ב; רמב"ם ביה"ב פ"א ה"ו ופ"ה הי"ב והט"ו.
  210. ↑ ציון 40 ואילך.
  211. ↑ מידות פ"ג מ"ו.
  212. ↑ ציון 21 ואילך.
  213. ↑ ציון 21 ואילך.
  214. ↑ ע"ע בית המטחים: השולחנות.
  215. ↑ ע"ע אולם ציון 58.
  216. ↑ ע"ע שלחן.
  217. ↑ שקלים פ"ו מ"ד; רמב"ם ביה"ב פ"ב הט"ו.
  218. ↑ ציון 345 ואילך.
  219. ↑ שקלים שם; רמב"ם שם.
  220. ↑ ציון 159 ואילך.
  221. ↑ ע"ע ים של שלמה ציון 37 ואילך.
  222. ↑ רש"י מו"ק יח ד"ה אפ' בספר, בפי' ב, בבאור גמ' שם, וע"ע הגהה ציון 86. וע"ע גלילה ציון 9, וע' הגהה ציון 84 באור אחר מהו ספר עזרה. ועי' ספרי דברים פיסקא קס.
  223. ↑ ע"ע גלילה ציון 10, וע' הגהה ציון 59 וציון 83 ואילך, וע' הקהל ציון 116, וע' ידים (טמאת ידים) ציון 208.
  224. ↑ ע"ע הקהל.
  225. ↑ ציון 27 ואילך.
  226. ↑ ציון 313 ואילך.
  227. ↑ עי' ציון 240.
  228. ↑ עי' ציון 147. תמיד פ"א מ"ב ומ"ג; רמב"ם ביה"ב פ"ח הי"א.
  229. ↑ עי' מידות פ"א מ"ז; עי' רמב"ם תו"מ פ"ו ה"א.
  230. ↑ רע"ב מידות שם ותמיד פ"א מ"ג.
  231. ↑ ציון 111.
  232. ↑ תמיד שם מ"ג; רמב"ם שם. על לשכת עושי חביתים ע"ע לשכות ציונים 438, 447 ואילך.
  233. ↑ תמיד שם; רמב"ם שם.
  234. ↑ רע"ב תמיד שם.
  235. ↑ ציון 204 ואילך.
  236. ↑ ציון 36 ואילך.
  237. ↑ ציון 253 ואילך.
  238. ↑ עי' תמיד פ"א מ"א ומידות פ"א מ"ח. וע"ע בתי אבות ציון 72 ואילך, ושם על איזה בית אב מדובר.
  239. ↑ ע"ע בית המוקד ציון 91.
  240. ↑ מידות פ"א מ"ט; עי' רמב"ם ביה"ב פ"ח ה"ה.
  241. ↑ ציון 101 ואילך.
  242. ↑ ע"ע אמרכל. תוספתא שקלים פ"ב; רמב"ם כלהמ"ק פ"ד הי"ז.
  243. ↑ באר שבת תמיד כה ב ד"ה ומפתחות.
  244. ↑ מל"מ כלהמ"ק פ"ד הי"ז.
  245. ↑ שקלים פ"ה מ"א; רמב"ם כלהמ"ק פ"ז ה"ג.
  246. ↑ רמב"ם שם.
  247. ↑ פיהמ"ש לרמב"ם שקלים שם.
  248. ↑ רמב"ם כלהמ"ק שם; רע"ב שקלים שם.
  249. ↑ ע"ע קרבן פסח.
  250. ↑ עי' משנה פסחים סד א, ורש"י שם ד"ה אלא.
  251. ↑ עי' ציון 193.
  252. ↑ עי' תוספתא פסחים פ"ד; רש"י שם.
  253. ↑ ציון 21 ואילך.
  254. ↑ ציון 90 ואילך.
  255. ↑ ציון 391 ואילך.
  256. ↑ עי' יומא כד ב, לענין הפיסות שהיו בעזרה, ושם ולג ב, לענין הטבת הנרות.
  257. ↑ רש"י יומא לג ב.
  258. ↑ רש"י יומא כד ב.
  259. ↑ תהלים נה טו. יומא שם.
  260. ↑ יומא לג ב; רמב"ם תמידין פ"ג הט"ז. וע"ע הטבת הנרות ציון 70 ואילך.
  261. ↑ יומא כד ב.
  262. ↑ משנה יומא כ א, ורש"י שם.
  263. ↑ וע"ע אין סומכים על הנס ציון 7 ואילך.
  264. ↑ עי' כלים פ"א מ"ח, ור"ש ורא"ש ורע"ב שם; ברייתא מנחות כז ב; זבחים נו א; עי' רמב"ם ביה"ב פ"ז הי"ח וביא"מ פ"ג הי"ב. וע"ע טמא (אדם) ציון 42 ואילך.
  265. ↑ משנה כלים שם; ברייתא מנחות שם; ברייתא נזיר מה א; רמב"ם ביא"מ פ"ג ה"ז וביה"ב פ"ז הי"ח.
  266. ↑ ברייתא מנחות שם; עי' ברייתא נזיר שם; עי' משנה כלים שם, ור"ש ורא"ש שם.
  267. ↑ וע"ע בין האולם ולמזבח ציון 66 ואילך.
  268. ↑ ציון 94 ואילך.
  269. ↑ ציון 245 ואילך.
  270. ↑ משנה חגיגה כו א; עי' רמב"ם דלהלן.
  271. ↑ רש"י שם ד"ה מעבירין.
  272. ↑ משנה חגיגה שם: כיצד מעבירין; רמב"ם מטמאי מו"מ פי"א הי"א.
  273. ↑ ע"ע עם הארץ. עי' משנה חגיגה שם: ואומרין להן הזהרו שלא תגעו וגו'; רש"י חגיגה שם ד"ה מעבירין; רמב"ם שם.
  274. ↑ ע"ע חבר ציון 236 ואילך.
  275. ↑ רש"י שם ד"ה מעבירין.
  276. ↑ רמב"ם דלהלן.
  277. ↑ משנה חגיגה כו ב; רמב"ם מטמאי מו"מ פי"א הי"א.
  278. ↑ משנה שם.
  279. ↑ שמות כ כא.
  280. ↑ במדבר ג לא. חגיגה כז א, בבאור משנה שם כו ב.
  281. ↑ ע"ע טמאת-כלים ציון 704 ואילך.
  282. ↑ איבעית אימא בחגיגה כז א, ורש"י שם, בבאור משנה שם כו ב; רמב"ם שם.
  283. ↑ חגיגה כז א, בבאור משנה שם כו ב.
  284. ↑ רש"י חגיגה שם ד"ה מפני.
  285. ↑ עי' משנה חגיגה כו א.
  286. ↑ עי' רש"י שם ד"ה אף לא.
  287. ↑ עי' משנה חגיגה כו א.
  288. ↑ משנה חגיגה שם.
  289. ↑ רש"י שם ד"ה לפי שאין.
  290. ↑ גמ' חגיגה שם בבאור משנה שם.
  291. ↑ רש"י שם ד"ה לפי שאין. וע"ע דשון-מזבח-הפנימי ציון 28 ואילך, וע' תפוח.
  292. ↑ משנה חגיגה שם.
  293. ↑ רש"י שם ד"ה אף לא.
  294. ↑ משנה יומא ל א; רמב"ם ביא"מ פ"ה ה"ד.
  295. ↑ ע"ע עבודת יום הכפורים.
  296. ↑ יומא שם.
  297. ↑ ע"ע עבודת יום הכפורים. יומא לא ב.
  298. ↑ יומא שם.
  299. ↑ רש"י שם ד"ה סרך.
  300. ↑ רמב"ם עבודת יוה"כ פ"ב ה"ג. ועי' רמב"ם מחו"כ פ"ד ה"א, ולח"מ שם.
  301. ↑ ע"ע כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. יומא לא א. וע"ע חציצה ציון 33 ואילך, ושם אם אף לדעת בן זומא חציצה פוסלת.
  302. ↑ ירושלמי יומא פ"ג ה"ג; רש"י ותוס' יומא שם. וע"ע טבילה ציון 8.
  303. ↑ תוס' שם ד"ה ומה.
  304. ↑ ציון 113.
  305. ↑ ע"ע טהרת מצורע ציון 415 ואילך.
  306. ↑ ע"ע הנ"ל שם.
  307. ↑ יומא ל ב בדעת חכמים בברייתא שם, ורש"י שם ד"ה דייש, וריטב"א שם ד"ה מצורע דייש. ועי' רמב"ם מחו"כ פ"ד ה"א, ולח"מ שם. וע"ע טהרת מצורע.
  308. ↑ ציון 19א ואילך.
  309. ↑ ציון 3.
  310. ↑ ציון 444 ואילך.
  311. ↑ משניות זבחים נה א ונו ב, וגמ' שם נו א; רמב"ם מעה"ק פ"ה ה"ב וה"ד.
  312. ↑ עי' ציון 93.
  313. ↑ ציון 29.
  314. ↑ ציון 11 ואילך.
  315. ↑ ציון 7 ואילך.
  316. ↑ ושם על הולכות שונות, בדם, באימורים ועוד.
  317. ↑ עי' משניות זבחים נג א, נד ב: לפנים מן הקלעים, ורש"י שם נג א ד"ה לפנים; זבחים נו א; רמב"ם מעה"ק פ"ז ה"א ופ"ט ה"א וה"ד ופ"י ה"ג ופי"א ה"ה.
  318. ↑ ציון 131 ואילך. וע"ע חיבי מלקויות ציון 451.
  319. ↑ ציון 1037 ואילך.
  320. ↑ ציון 24. ועי' זבחים נה ב, נו א, וע"ע לול ציון 13.
  321. ↑ ציון 11 ואילך. ועי' זבחים נה ב, נו א, ועי' ציון הבא.
  322. ↑ ציון 13.
  323. ↑ עי' משניות פסחים מט א ופה ב וזבחים פב א ופט ב וקו א.
  324. ↑ ציון 321 ואילך.
  325. ↑ עי' משנה מנחות צו א: מעשה כלי בפנים, וגמ' שם: זו מנין, ורש"י ותוס' שם; תוספתא מנחות פי"א ה"ד; רמב"ם מעה"ק פי"ב הכ"א - הכ"ג.
  326. ↑ משנה מנחות צה ב.
  327. ↑ רמב"ם תו"מ פ"ה ה"ז ופ"ח ה"ז.
  328. ↑ משנה שם.
  329. ↑ משנה שם, ורש"י שם.
  330. ↑ פסחים לו א; מנחות ט א.
  331. ↑ מנחות שם.
  332. ↑ רמב"ם פסוהמ"ק פי"א ה"ו.
  333. ↑ מנחות שם.
  334. ↑ ציון 543 ואילך.
  335. ↑ ציון 400 ואילך.
  336. ↑ חולין קל א, ורש"י; מנחות פא א.
  337. ↑ עי' כלים פ"א מ"ח; זבחים לב א; רמב"ם מעה"ק פ"ג הי"א.
  338. ↑ עי' יומא כה א.
  339. ↑ יומא שם.
  340. ↑ ציון 335.
  341. ↑ תוספתא מנחות פ"א; זבחים כ ב; רמב"ם ביא"מ פ"ה ה"י.
  342. ↑ ע"ע דם חטאת.
  343. ↑ משנה זבחים צג ב, ורש"י שם; רמב"ם מעה"ק פ"ח ה"א.
  344. ↑ ציון 101 ואילך.
  345. ↑ ע"ע מריקה ושטיפה.
  346. ↑ משנה זבחים צג ב; ברייתא שם צד ב; רמב"ם מעה"ק פ"ח הי"א.
  347. ↑ ספרא צו פרשה ד תחי' פ"ח אות ה; רבי שמעון בברייתא פסחים כד א ופב ב, ורש"י שם ושם; זבחים קד ב; רמב"ם מעה"ק פ"ז ה"ג.
  348. ↑ ע"ע לחמי תודה ציון 418 ואילך.
  349. ↑ ציון 461 ואילך.
  350. ↑ ציון 25 ואילך.
  351. ↑ יומא לז א; רמב"ם עבודת יוה"כ פ"ג ה"ב.
  352. ↑ ציון 113.
  353. ↑ ציון 32 ואילך.
  354. ↑ ציון 10.
  355. ↑ ציון 346 ואילך.
  356. ↑ ציון 318 ואילך.
  357. ↑ משנה זבחים פח א, ורש"י שם; רמב"ם פסוהמ"ק פ"ג ה"כ.
  358. ↑ ציון 19.
  359. ↑ ציון 262 ואילך.
  360. ↑ ציון 67 ואילך. וע"ע לשכות ציון 37 ואילך.
  361. ↑ ציון 266 ואילך.
  362. ↑ רש"י קידושין נב ב ד"ה וכי אשה, ע"פ גמ' שם וע"פ משנה כלים פ"א ה"ח.
  363. ↑ תוס' קידושין שם ד"ה וכי אשה, ע"פ משנה כלים שם, ומוכיח כן מעוד מקומות.
  364. ↑ תוספתא סנהדרין פ"ד; יומא כה א וש"נ; רמב"ם ביה"ב פ"ז ה"ו.
  365. ↑ עי' קידושין נז ב ועוד; רמב"ם שחיטה פ"ב ה"א.
  366. ↑ ציון 34 ואילך.
  367. ↑ ציון 40 ואילך.
  368. ↑ ציון 777 ואילך.
  369. ↑ רבי אמי בזבחים כד א. וע"ע חציצה ציון 791.
  370. ↑ עי' רמב"ם ביה"ב פ"א ה"י וביא"מ פ"ה הי"ט, וכ"מ ביא"מ שם, ועי' משל"מ שם, שתמה.
  371. ↑ ציון 8 ואילך.
  372. ↑ ציון הנ"ל.
  373. ↑ ציון 872 ואילך.
  374. ↑ ברייתא ר"ה כד א וע"ז מג א ומנחות כח ב; רמב"ם ביה"ב פ"ז ה"י; טוש"ע יו"ד קמא ח.
  375. ↑ ציון 379 ואילך.
  376. ↑ ע"ע היכל.
  377. ↑ ר' יוסי בכלים פ"א מ"ט; יומא מד א; רמב"ם תו"מ פ"ג ה"ג.
  378. ↑ יומא שם.
  379. ↑ ציון 58 ואילך.
  380. ↑ סהמ"צ לרמב"ם דלהלן; עי' רמב"ן דברים טז כא.
  381. ↑ דברים טז כא. רמב"ם ע"ז פ"ו ה"ט ובסהמ"צ ל"ת יג, ועי' רמב"ם סנהדרין פי"ט ה"ד אות ה; סמ"ג ל"ת מד; החינוך מ' תצב.
  382. ↑ רמב"ם ע"ז שם; החינוך שם, ע"פ ספרי דברים פיסקא קמה. ועי' כ"מ ע"ז שם ומנ"ח שם, אם האיסור דוקא בעזרה או אפ' בהר הבית, ועי' רש"י דברים טז כא ורמב"ם וראב"ד ביה"ב פ"א ה"ט, וע"ע בית המקדש ציון 153 ואילך.
  383. ↑ רמב"ם ע"ז שם; סמ"ג שם; החינוך שם.
  384. ↑ סהמ"צ לרמב"ם שם; החינוך שם.
  385. ↑ רמב"ם ע"ז שם וסנהדרין שם ובסהמ"צ שם; החינוך שם. וע"ע חיבי מלקיות ציון 145.
  386. ↑ החינוך שם.
  387. ↑ החינוך שם.
  388. ↑ רמב"ם ע"ז שם ובסהמ"צ שם; החינוך שם; עי' רמב"ן דברים טז כא. וע"ע חקות הגוים ציון 142.
  389. ↑ החינוך שם.
  390. ↑ עי' תמיד כח ב, ורמב"ם וראב"ד ביה"ב פ"א ה"ט.
  391. ↑ ציון 142 ואילך. וע"ע בית המטבחים ציון 27. וע"ע ישיבת סוכה ציון 1250 ואילך.
  392. ↑ ציון 323 ואילך. ע"ע רשות היחיד וע' רשויות.
  393. ↑ ציון 239 ואילך.
  394. ↑ ציון 679 ואילך. וע"ש ציון 507 ואילך.
  395. ↑ עי' ציון 1.
  396. ↑ רמב"ם אבוה"ט פ"כ ה"ג.
  397. ↑ פסחים יט ב; רמב"ם שם. וע"ע לשכות ציון 17 ואילך, וציון 504 ואילך, על הלשכות ועל שעריהן, אם הן חשובות רשות הרבים או רשות היחיד.
  398. ↑ ציון 39.
  399. ↑ ציון 77 ואילך.
  400. ↑ ציון 19.
  401. ↑ ציון 1010 ואילך.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:עזרה&oldid=157312"