אנציקלופדיה תלמודית:פ (האות)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - האות השבע עשרה מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת, ואחת מחמש אותיות מנצפ"ך.

פתיחה

צורת האות פ"א[1] מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה[2], וגט אשה[3].

הפ"א היא מאותיות מנצפ"ך*, שיש להם שתי צורות אחת כשהיא בתחילת ובאמצע התיבה, והשניה כשהיא בסוף התיבה[4], האחת כפופה והשניה פשוטה[5], ורומזת שפעמים שאדם צריך לפתוח את הפה ופעמים שצריך לסותמו[6]. בתחילת התיבה הפ"א כפופה, ועל כך עי' להלן: צורת פ"א כפופה. ובסוף התיבה הפ"א פשוטה, ועל כך עי' להלן: צורת פ"א פשוטה. על הכותב בסת"ם או בגט אשה בתחילת התיבה או באמצעה פ"א פשוטה, או שכותב בסופה פ"א כפופה, ע"ע מנצפ"ך[7].

צורת פ"א כפופה

הפ"א מורכבת משתי חלקים, גוף שיש בו גג צואר ומושב, וקו היורד מהגג ונכנס לתוך הגוף[8]. והיא בצורת פה האדם[9]. גוף הפ"א, יש שכתבו שצורתה כאות כ"ף[10]. ויש שכתבו שהיא כצורת האות בי"ת[11]. הקו היורד לתוכה, יש שכתבו שצורתה כאות וא"ו מהופכת[12]. ויש שכתבו שהיא אות יו"ד מהופכת[13]. צורת פנים הפ"א, יש שכתבו שהיא כאות בי"ת[14]. ויש שכתבו שהיא כאות כ"ף[15].

גגה

בגגה לצד ימין, יש סוברים שיהיה לה זוית[16] קטן[17], ואף על פי שצורתה כאות כ"ף[18], כיון שעגולה למטה[19], נראית ככ"ף[20]. ויש סוברים שצריכה להיות עגולה כי צורתה כ"ף[21]. ולא יעשה בגגה – בצד ימין – עקב[22].

צוארה

צוארה עגולה מבחוץ שמשוכה קצת לאחוריה[23], כי צורתה ככ"ף[24]. יש עושים בה עקב אחר ירידתה מגגה, שבולטת לימינה[25], ועושים כן כדי להטיב את צורת הבי"ת שבפנים הפ"א[26]. ויש שכתבו שאין לעשות כן, לפי שהיא אות שבורה[27]. ושיעור אורך גגה עם צוארה עד ירכה, כשיעור אות בי"ת[28].

מושבה

מושבה לצד ימין, יש סוברים שיש לעשותה עגולה[29], שתהא נראית ככ"ף[30], או לפי שאין חילוק בין שתי צורות האות פ"א, אלא כפיפותם ופשיטותם, לפיכך תהא עגולה שאפשר לפושטה[31]. ויש שכתבו שתהיה מרובעת[32].

תוכה

תוך הפ"א, יש סוברים שעגולה היא לפי שצורתה כאות כ"ף[33]. ויש סוברים שצורתה כאות בי"ת[34], ולפיכך עושים לה מלמעלה בצד ימין - לכתחילה[35] - זוית[36]. וכן למטה בצד ימין, יהיה לה זוית כמו בי"ת[37], והסופר יעשה אותה על ידי שיתפוס הקולמוס באלכסון, וכאשר תמשך מעט לאחוריה יעשה לה זוית מבפנים[38]. ושיעור חללה כקולמוס וחצי[39], כדי שיכנס בה הנקודה ולא תגע בה[40], שרוחב הנקודה קולמוס[41].

הקו היורד לתוכה

בגגה בסוף צד השמאלי יורד עוקץ המחובר לה נקודה הנכנסת לתוך האות, כצורת אות וי"ו הפוכה, או כיו"ד הפוכה[42]. ויש שנסתפקו אם יכולה הנקודה לצאת לצד שמאל לחוץ ולא לתוכה[43]. העוקץ יעבור למעלה מן הגג, כדי שיראה כוא"ו מהופך[44], וירד דוקא מסוף הצד השמאלי[45], שכך צורת האות[46], וכן כדי שיראה כוי"ו[47], ואם יורד שלא בסוף הגג, אלא קצת בתוכו בצד ימין, יש שנסתפקו אם כשרה[48]. יהא מחובר לראשו במקום ירידתו[49], ואם אינו מחובר פסול[50]. ויש שאין מחברים אותו[51]. הנקודה תהא עגולה בשמאלה[52], ותעמוד באמצע האות, לא קרוב לגג ולא לירך[53], ולא תגע לא בגג ובירך[54], ואם נוגעת פסולה[55]. אם לא ניכר הראש אלא קו ישר היורד מגגה, פסולה[56].

בכתיבה ספרדית

בכתיבה ספרדית, הקו היורד בתוכה יש לו עוקץ למטה בשמאלו[57]. ויש שכתבו שאינו בצורת וי"ו אלא כיו"ד[58]. ויש שכתבו בצורת גופה שהיא ככ"ף מבחוץ ומבפנים[59].

צורת פ"א פשוטה

פ"א פשוטה צריך לכותבה ארוכה שאם יכפלנה תהיה ראויה להיות פ"א כפופה[60], לפחות שיעור חמשה קולמסין וחצי עם גגה[61]. ויש שכתבו שלא יאריך אותה יותר מכפיפת הפ"א[62]. וצריכה להיות עגולה[63], כפ"א הכפופה, לסוברים כן[64], שדומות הפשוטות והכפופות[65]. ויש שכתבו שלא תהיה עגולה אלא ישרה[66]. ויש שכתבו שתהיה או עגולה או ישרה[67]. ונקודת הפ"א ועוקצה הוא כמו בכפופה[68], ותהא כפופה לפנים לצד רגלה ולא לחוץ כבאות תי"ו[69].

פיי"ן מיוחדות

בין האותיות הגדולות מוזכר פ הראשון של פן יפתה לבבכם[70], או של ופתלתל[71], או הפ"א השני של באדין מלכא בשפרפרא[72], וף פשוטה של ובהעטיף הצאן[73]. בין האותיות הקטנות[74], מוזכר פ של וכפר אדמתו עמו[75], ופ הראשון של בשפרפרא[76].

פי"ן משונות

בין האותיות המשונות שנהגו בהן הסופרים[77], נמנו שמונים ושלשה פיי"ן כפופות שיש בהם שלשה תגים[78], וכן הוזכרו פיי"ן מלופפות, והם עיגולים קטנים בתוך האות[79], וכן יש שנהגו עוד פיי"ן משונות[80]. וכן נמנו אחת עשרה פיי"ן פשוטות שיש בהם שלשה תגים[81].

הברתה ושימושה

פ"א כפופה היא מן האותיות הכפולות בהברתן, קשה ורכה[82], היינו דגושה ורפויה[83]. וכן אמרו בקריאת-שמע*, שצריך לדקדק באותיותיה[84], שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה[85]. פ"א פשוטה אינה דגושה אלא רפויה[86], בשמות אנשים יש בסוף התיבה פ"א שהיא דגושה[87]. אות פ"א היא מאותיות השפתיים "בומ"ף"[88], לפיכך לפעמים היא מתחלפת עם בי"ת, ככל אותיות שמוצאיהן ממקום אחד[89], כמו בכתוב: בזר עמים[90], שפירושו: פזר עמים[91], וכן: לפני אפרים[92], במקום "לבני אפרים"[93]. והברתה נעשית כשהשפתיים נעות על ידי חלק הפנימי של השפתיים[94].

באותיות שבתורת מספרים, אות פ"א כפופה משמשת במקום שמונים[95]. אות פ"א פשוטה משמשת במקום שמונה מאות[96].

הערות שוליים

  1. ↑ עי' זהר חדש פר' יתרו דף ס א, ומגן דוד לרדב"ז אות פ, שכתיבתה "פ"א" ולא "פ"ה", ועי' פי' ר"א בן הגר"א לביאורי הגר"א ברכות נא ב אות ה. ועי' אותיות דר"ע בתי מדרשות ח"ב עמ' שפו: פ"י אל תקרא פי אלא פה.
  2. ↑ ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.
  3. ↑ ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.
  4. ↑ עי' מסכת סופרים סופ"ב, וירושלמי מגילה פ"א ה"ט, ושבת קד א, וע"ע מנצפ"ך.
  5. ↑ שבת שם.
  6. ↑ עי' שבת שם, ועי' מדרש אותיות דר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תח. ועי' מגן דוד לרדב"ז אות פ, עוד בטעם הדבר.
  7. ↑ ועי' מסכת סופרים שם: ואם שינה פסול. ועי' ציון 87.
  8. ↑ עי' להלן.
  9. ↑ מגן אבות לרשב"ץ ח"ג פ"ד מהדו' מכון הכתב עמ' 378. ועי"ש בטעם הדבר שפתוח מלמטה, ובטעם הדבר שהפ"א אחר העי"ן.
  10. ↑ מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות: לפי רוב הדעות; האגור סי' פה אות פ; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רלח ורמט ורנה), ושכ"כ ס' התמונה והגמ"י; אלפא ביתא האחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רעז); המפרש לס' התמונה תמונה א אות פ; מגן דוד לרדב"ז אות פ.
  11. ↑ מקנה אברהם שם בשם הרוקח בשם החסיד. ועי' אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רלח) בד' הרוקח בשם החסיד, שדוקא תוך הפ"א דומה לבי"ת, אבל מבחוץ דומה לכ"ף.
  12. ↑ האגור סי' פה אות פ; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות: לרוב הדעות; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רמט ורנה), בשם ס' התמונה; אלפא ביתא האחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רעז).
  13. ↑ המפרש לס' תמונה תמונה א וב, אות פ; מגן דוד שם. ועי' שערי גן עדן ריש אות פ. ועי' ציון 58.
  14. ↑ ראשונים ואחרונים שבציון 34.
  15. ↑ ראשונים שבציון 33.
  16. ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג, ורלז) ע"פ ר"י החסיד (שבקובץ סת"ם שם עמ' ח); אלפא ביתא האחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רעז) ע"פ ר"י החסיד שם; לבוש או"ח לו אות פ; שו"ע הרב שם אות פ;
  17. ↑ אלפא ביתא (עמ' רג); לבוש שם; משנת סופרים שם.
  18. ↑ עי' ציון 10.
  19. ↑ עי' ציון 29.
  20. ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רלט); אלפא ביתא האחרון שם. וע"ע כ, ך ציון 19 ואילך.
  21. ↑ עי' הגמ"י תפילין פ"א אות צ; האגור סי' פה; הגהות ברוך שאמר אות צב בשם הרוקח ובשם רבינו שמחה, שכ' כן בשם ר"י החסיד.
  22. ↑ אלפא ביתא (שם עמ' רג), והובא בב"י או"ח סי' לו; עי' לבוש שם: לא יהיה לה עוקץ.
  23. ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורלט); אלפא ביתא האחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רעז); לבוש או"ח סי' לו אות פ; משנת סופרים למ"ב אות פ.
  24. ↑ עי' ציון 10. אלפא ביתא האחרון.
  25. ↑ בית אהרן צורת אות פ; כתיבה תמה אות פ הובא במשנת סופרים שם, שכן נהגו הסופרים, וכ"ה בציור שבצורת האותיות לר' ישראל ב"ר שכנא מלובלין שנדפסו בסוף סדר הגט לר"י מרגלית מהד' מכון י - ם, ובקובץ מוריה קכז – קכח גליון ז – ח, עמ' ה, ועי' רי"א ראטה בקובץ בית אהרן וישראל קסא עמ' תתמ, שמקובל כן מדור דור.
  26. ↑ כתיבה תמה שם.
  27. ↑ כתיבה תמה שם הובא במשנת סופרים שם.
  28. ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רז).
  29. ↑ יראה"ש סי' שצט, הובא בהגהות ברוך שאמר (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנא); עי' הגמ"י תפילין פ"א אות צ; האגור סי' פה; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורלח ורנה); אלפא ביתא האחרון (עמ' רעז); ב"י או"ח סי' לו; לבוש שם אות פ; שו"ע הרב שם אות פ; משנת סופרים למ"ב אות פ.
  30. ↑ האגור שם; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רלח ורנה); אלפא ביתא האחרון שם.
  31. ↑ יראה"ש שם; עי' שו"ע הרב שם; עי' משנת סופרים שם.
  32. ↑ האגור שם בשם הרוקח; עי' מרדכי מנחות סי' תתקנג, ועי' ב"י שם ד"ה כתב המרדכי.
  33. ↑ כתרי אותיות לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ח) שי"ס כן, ועי' האגור סי' פה ומקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, שכתבו שצורת הפ"א עגולה ככ"ף ולא הזכירו חילוק בין מבחוץ לבפנים, וכ"ה בציור שבמקנה אברהם שם.
  34. ↑ כתרי אותיות תפילין לר"י החסיד שם; הגהות ברוך שאמר אות צב (קובץ ספרי סת"ם עמ' קמט), שכן כותבים כל הסופרים המומחים; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורלח); אלפא ביתא האחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רעז); לבוש או"ח סי' לו אות פ; שו"ע הרב שם אות פ; משנת סופרים למ"ב אות פ.
  35. ↑ משנת סופרים שם.
  36. ↑ אלפא ביתא לריט"ל שם ושם; עי' לבוש שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
  37. ↑ אלפא ביתא לריט"ל שם ושם; לבוש שם; עי' שו"ע הרב שם; עי' משנת סופרים שם. ועי' שע"צ שם אות ד, שאינו מעכב בדיעבד.
  38. ↑ אלפא ביתא (שם עמ' רלח); משנת סופרים שם.
  39. ↑ עי' אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורלט), ולשכת הסופר סי' ה אות פ בדעתו; משנת סופרים שם. ועי' לשכת הסופר שם בד' המלאכת שמים כלל כו אות פ, ועי' כתוב לחיים אות פ.
  40. ↑ עי' אלפא ביתא שם; עי' משנת סופרים שם.
  41. ↑ לשכת הסופר שם.
  42. ↑ עי' ראשונים ואחרונים שבציון 12 ואילך, ועי' להלן.
  43. ↑ פמ"ג או"ח סוס"י לב א"א אות ת, בד' הראשונים שבציון 69, שדוקא בפ"א פשוטה כתבו שיהיה כפוף לתוכו, ולא בפ"א כפופה; משנת סופרים למ"ב אות פ, ועי"ש שאפשר שפסולה אף בדיעבד.
  44. ↑ עי' ציון 12. האגור סי' פה אות פ.
  45. ↑ תקון תפילין (קובץ ספרי סת"ם עמ' קמז); מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; פמ"ג שם אות פ; כתוב לחיים אות פ; משנת סופרים שם.
  46. ↑ עי' פמ"ג שם.
  47. ↑ כתוב לחיים שם; משנת סופרים שם.
  48. ↑ פמ"ג שם, והובא במשנת סופרים שם.
  49. ↑ הגהות ברוך שאמר בשם מהר"ם מרוטנבורג (קובץ ספרי סת"ם עמ' פא); משנת סופרים שם.
  50. ↑ מהר"ם מרוטנבורג שם; מגן דוד לרדב"ז אות פ; משנת סופרים שם. וע"ע כתיבת סת"ם כסדרן ציון 235 ואילך אם חשוב "כסדרן", אם חזר וחברה אחר שכתב אחריה.
  51. ↑ מהר"ם מרוטנבורג שם שכן יש שכותבים.
  52. ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורלט); לבוש שם; משנת סופרים שם.
  53. ↑ כתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ז).
  54. ↑ תקון תפילין צורת אות פ (קובץ ספרי סת"ם עמ' קמז); הגהות ברוך שאמר שם אות צא בשם הרוקח ובשם כתרי אותיות לר"י החסיד (ועי' מנחת סולת בקובץ ספרי סת"ם עמ' ז הערה 58); האגור סי' פה אות פ; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג); לבוש שם; משנת סופרים שם.
  55. ↑ תקון תפילין שם והאגור שם: פסולה לדברי כל הגאונים; משנת סופרים שם.
  56. ↑ משנת סופרים אות א.
  57. ↑ מור וקציעה או"ח סי' לו צורת אות פ.
  58. ↑ עי' כתיבה תמה אות פ, וקול יעקב סי' לו אות פ בשם המגן דוד שבציון 13.
  59. ↑ כתיבה תמה שם.
  60. ↑ סה"ת סי' ריג; יראה"ש סי' שצט; הגמ"י תפילין פ"א אות צ; מרדכי מנחות סי' תתקנג; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רלט); לבוש שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם, ועי"ש לענין דיעבד.
  61. ↑ אלפא ביתא לריט"ל עמ' רג.
  62. ↑ המנהיג תפילין עמ' תריד, ע"פ ברייתא שבת קג ב: כפופין פשוטין
  63. ↑ הגמ"י תפילין פ"א אות צ; האגור סי' פה אות פ; עי' שו"ע הרב שם דעה א.
  64. ↑ הגמ"י שם, ובקושטא שם: כמו שרגילין לעשות הפ"א כפופה למטה (עי' ציון 29), וכ"כ שו"ע הרב שם.
  65. ↑ עי' אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רלג); מרדכי מנחות סי' תתקנג.
  66. ↑ האגור שם בשם ר"י החסיד; הגהות ברוך שאמר אות צב בשם הרוקח ובשם רבינו שמחה, שכ' כן בשם ר"י החסיד; לבוש שם; עי' שו"ע הרב שם בשם ר"י החסיד; משנת סופרים שם: כמו שהכפופה היא למעלה.
  67. ↑ תקון תפילין אות ף (קובץ ספרי סת"ם עמ' קמח).
  68. ↑ עי' ציון 42 ואילך. משנת סופרים שם.
  69. ↑ תקון תפילין שם; האגור שם.
  70. ↑ קרי"ס למאירי מ"ב ח"א בשם קצת ספרים.
  71. ↑ דברים לב ה. מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב. ועי' מנחת שי דברים שם.
  72. ↑ דניאל ו כ. מסורה גדולה ריש בראשית וריש דברי הימים; מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז; מחז"ו עמ' 684; קרי"ס לרוקח בסוה"ס יב ב; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
  73. ↑ מסורה גדולה ריש בראשית; מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז; מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב.
  74. ↑ ע"ע הנ"ל.
  75. ↑ מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפא.
  76. ↑ דניאל ו כ. מסורה גדולה ריש ויקרא; מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפא; מחז"ו עמ' 684; עי' קרית ספר לרוקח בסוה"ס; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
  77. ↑ ע"ע אותיות: אותיות משונות.
  78. ↑ ספר תגין. ועי' תו"ש כרך כט עמ' פט בגי' השונות.
  79. ↑ קרי"ס למאירי מ"ב ח"א.
  80. ↑ עי' מדרש ר"ע על התגין בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעו, וקרית ספר לרוקח בסוה"ס, ותו"ש שם עמ' קעד - קעו.
  81. ↑ ס' תגים. ועי' תו"ש שם עמ' קעז – קעח, ושם עוד פיי"ן פשוטות משונות.
  82. ↑ ספר יצירה פ"ד מ"א.
  83. ↑ פי' רס"ג שם והר"א מגרמייזא ועוד. ובספרי הדקדוק נאמרו כללים בדבר, אימתי היא דגושה והברתה חזקה ואימתי היא רפויה והברתה רכה, ועוד.
  84. ↑ עי' משנה ברכות טו א וגמ' שם ב וע"ע קריאת שמע.
  85. ↑ רמב"ם ק"ש פ"ב ה"ט: טוש"ע או"ח סא כג, וע"ע הנ"ל.
  86. ↑ עי' ספרי הדקדוק, ומגן דוד לרדב"ז אות פ, ושם בטעם הדבר ע"פ סוד.
  87. ↑ עי' טיב גיטין בשם יוז"פ אות יח ואהלי שם כלל י אות ג, ושם ושם לענין כיצד לכותבו בגט, וע"ע שמות גיטין.
  88. ↑ רעיא מהימנא פנחס רכח א; עי' ס' יצירה פ"ב מ"ג ורס"ג וראב"ד שם.
  89. ↑ רש"י ויקרא יט טז. ועי' גאונים וראשונים דלהלן, ועי' ס' הרקמה ש"ז אות ב. ועי' ספר צחות לראב"ע אות פ.
  90. ↑ תהילים סח לא.
  91. ↑ עי' רס"ג תהילים קיב ט ורמב"ן שמות שמות טו י ומצודות ציון תהילים סח שם, ועי' רש"י שם.
  92. ↑ תהילים פ ג.
  93. ↑ כתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ח). ועי' רס"ג ורמב"ן שם ומקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש תמורת האותיות, מעוד מקראות.
  94. ↑ מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש מוצא האותיות.
  95. ↑ ע"ע אותיות וע' גימטריא.
  96. ↑ ס' הקנה מהדו' תקמד עמ' יב; עי' רש"י סוכה נב ב ד"ה באטב"ח ומהרש"ל שם; ס' מהלך בפתיחה ד א. וע"ע אותיות ציון 245.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:פ_(האות)&oldid=157323"