אנציקלופדיה תלמודית:צלעות
|
הגדרת הערך - עצמות בגוף בעלי חיים היוצאים מחוליות השדרה לעצם החזה.
מהותן וצורתן
הבהמה יש לה שמונה עשרה חוליות מהמפרקת עד סוף הזנב[1], בחוליות שלצד המפרקת תקועות בכל חוליא שתי צלעות שיוצאות אחת לימינה ואחת לשמאלה[2], ויורדות וסוגרות את בית החזה ומתחברות לעצם החזה, שש הראשונות מתחברות הצלעות עצמם לחזה, ושאר הצלעות מתחברות על ידי סחוסים[3]. בחוליות יש בתי קיבול – עגולים[4] - שנכנסים לתוכם הצלעות[5], הצלעות דבוקים לעצם השדרה ונראים כעצם אחת[6]. בשתי חוליות הראשונות לצד צוארה תקועות ארבע צלעות, שתיים לימינה ושתיים לשמאלה ונקראות חזה ולא צלעות[7]. ויש שכתבו כן רק בשתי צלעות של החוליא הראשונה[8]. באחת עשר חוליות שלאחריה תקועות עשרים ושתיים צלעות גדולות שיש בהם מוח, אחת עשרה לימינה ואחת עשרה לשמאלה[9]. ויש שכתבו שיש עשרים ושלוש צלעות אחת עשרה בצד אחד ושתים עשרה בצד השני[10]. בשלש חוליות שלאחריהם תקועות שש צלעות קטנות שאין בהם מוח שלש לימינה ושלש לשמאלה[11].
בעוף
בעוף כתבו אחרונים שלא נתבאר כמה צלעות יש לו[12]. וכל צלעותיו שוים, ואין אותו של צד הצואר נקרא חזה כבבהמה[13], וכן אין בכולם מוח[14]. וצלעותיו שוכבות באלכסון[15]. וריאת העוף צמודה לצלעות[16].
בטריפות
שבורות
בהמה שנשברו רוב צלעותיה - והיינו בצלעות הגדולות שיש בהם מוח[17], כגון שנשברו שש מכל צד, או אחת עשרה מצד אחת ואחת מצד שנייה[18] - שנינו שהיא טריפה[19], והוא שנשברו מחציין ולמעלה לצד השדרה[20], לפי ששם החיות שלהם[21]. והיא בכלל טריפת "שבורה" שנאמרה למשה מסיני[22]. נשברו פחות מרוב צלעותיה, כשרה[23], בין שהשבר כלפי פנים בין שהשבר כלפי חוץ, ואין חוששים שהצלעות במקום שבירתם ינקבו את האיברים הפנימים ותיטרף, כיון שאינו בא בכח כקוץ הבא מבחוץ בכוח שחוששים שניקב איברים הפנימים[24], ואף בשעת השבירה שנעשה בכח אין חוששים כיון שראשי השבירה נשארים במקומם ואינם נוגעים באיברים הפנימים[25]. ויש שכתבו שאם יש במקום השבר עוקץ, חוששים לנקיבת האיברים הפנימים[26]. נשתרו צלעות הקטנות שאין בהם מוח, אינה טריפה[27], ואף אם נשברו רוב צלעותיה שנשברו אף מצלעות הגדולות כל שלא נשברו מהגדולות שתים עשרה[28].
שבורות בעוף
עוף שנשברו צלעותיו, יש שכתבו שכשרה, שהרי אין לצלעותיו מוח[29], והרי לא פסלו בבהמה בצלעות שאין בהם מוח[30]. ויש חולקים ואוסרים[31]. נשברה סמוך לריאה, יש מן האחרונים שכתבו שאפילו לא נשבר אלא צלע אחת, חוששים שראש השבר ניקב את הריאה והטריפה[32], ואף בשאין עוקץ במקום השבר[33], שריאת העוף צמודה לצלעות[34], ועוד, שמשום דקות העוף וחולשתו עלול לנקב[35]. ויש אוסרים דוקא בשיש עוקץ במקום השבר[36]. ויש מתירים ואין חוששים לנקיבת איברים הפנימים כשם שאין חוששים בבהמה[37]. ויש מחמירים אף בנשבר שלא סמוך לריאה, שיש לחוש לנקיבת שאר אברים הפנימים[38], שמשום דקות העוף וחולשתו עלול לנקב[39].
עקורות
נעקרו הצלעות מהחוליות והחוליות נשארו במקומם, נחלקו בדבר: א) ר' יוחנן אמר שדוקא בנעקרו רוב הצלעות של שתי צדדיה, כבנשברו הצלעות – דהיינו שתים עשרה צלעות הגדולות[40] - היא טריפה[41]. ב) עולא אמר בשם בן זכאי שאם נעקרו רוב הצלעות של צד אחד – היינו שש צלעות, בין כולם בצד אחד או אפילו חמש בצד אחד ואחת בצד השני[42] - היא טריפה[43]. ג) יש ראשונים שמפרשים בדעת שמואל שאפילו נעקרה צלע אחת הרי היא טריפה[44]. להלכה יש שפסקו שטריפה דוקא בנעקרו רוב הצלעות משתי צדדיה[45], שבמחלוקת ר' יוחנן ועולא הלכה כר' יוחנן[46]. ויש שפסקו שטריפה אפילו בנעקרה צלע אחת[47].
נעקרה צלע וחצי חוליא
נעקרה צלע וחצי חוליא עמה, אמר רב שהיא טריפה[48], שאינה יכולה להתקיים כיון שנשברה החוליא[49]. ונחלקו ראשונים: יש סוברים שהוא דוקא באחת מעשרים ושתיים צלעות הגדולות[50]. ויש סוברים שהוא אף באחת הצלעות הקטנות[51]. נעקרו שתי צלעות זה כנגד זה וקצת חוליות עמהם, אמר רב שהיא נבלה, כיון שנפסקה באמצעיתה[52], ואף בצלעות הקטנות[53], שהרי נפסקת באמצעיתה[54]. ויש שכתבו שהוא דוקא בצלעות הגדולות[55].
חסרה
בהמה שחסרה צלעות מתחילת בריאתה כשרה[56].
יתירות
בהמה שיש לה מקצת צלעות יתירות, אינה טריפה[57], שכל יתר כנטול[58], וכאילו ניטל היתר לסוברים כן[59], ואף לסוברים שחשוב כאילו ניטל היתר ועוד אחר עמה[60], הרי ניטל מקצת צלעותיה כשרה[61]. ויש סוברים שטריפה שלדעתם היתר כניטל כל הצריך להכשירה, וכאילו ניטל רוב הצלעות[62]. על בהמה שיש לה צלעות יתירות כמנין רוב צלעות של סתם בהמה, ע"ע יתר כנטול[63].
הערות שוליים
- ↑ עי' תרוה"ד סי' קעז ע"פ משנה אהלות פ"א מ"ח גבי אדם וש"ך יו"ד סי' נד ס"ק ב; לבושי שרד סי' יב ס"א. ועי' שו"ת מהר"י מברונא סי' קלג ויד יהודה יו"ד שם ס"ק א, שאין בזה שיעור ואין למדים בהמה מאדם בזה.
- ↑ לבושי שרד שם, ועי' להלן.
- ↑ תורת הניקור השלם עמ' ו. ועי' התלמוד וחכמת הרפואה, ששמונה הראשונות מחוברות עצמם.
- ↑ יד יהודה שם.
- ↑ עי' רש"י חולין נב א ד"ה אסיתא: חור שבחוליא שהצלע תחוב בו; רא"ה חולין נב א; ר"ן שם (טו א).
- ↑ יד יהודה שם.
- ↑ עי' ראב"ן חולין סי' רנא, הובא בש"ך שם ס"ק א ובכרתי שם ס"ק א; ראבי"ה סי' אלף פט אות יז; ס' האסופות סי' לה; שו"ת בית שלמה יו"ד ח"א סי' קז. ועי' תוס' חולין מה א ד"ה חותך בשם ר"ח, שכן ביאר הברייתא שם: איזהו חזה וכו' שתי צלעות, וע"ע חזה ושוק ציון 119. ועי' פמ"ג יו"ד סי' נד שפ"ד ס"ק א, ודע"ת יו"ד סי' נד ס"ק א.
- ↑ לבושי שרד שם. ועי' פמ"ג שם. ועי' רש"י חולין שם שכן ביאר הברייתא שם, וע"ע הנ"ל ציון 118. וע"ע אברים (באדם) ציון 18 ואילך.
- ↑ עי' ברייתא וגמ' חולין נב א ורש"י שם ד"ה כ"ב צלעות ורשב"א שם ותוה"ב ב"ב ש"ג דף מט א וראב"ן וראבי"ה שם; לבושי שרד שם. ועי' רמב"ם שחיטה פ"י ה"א וה"ב וטוש"ע יו"ד נד א.
- ↑ עי' רגמ"ה חולין שם ואו"ז טריפות סי' תיח, וחי' רמ"ש חולין שם בדעתם.
- ↑ עי' ראב"ן שם; עי' תוה"ב שם; עי' טוש"ע שם וש"ך שם ס"ק ב; לבושי שרד שם. וע"ע אליה ציון 7.
- ↑ פרי מגדים שם מש"ז ס"ק א; לבושי שרד סי' יג ס"א.
- ↑ עי' ציון 7 ואילך.
- ↑ דמש"א חולין נב א (לא ה); לבושי שרד שם.
- ↑ עי' אם לבינה יו"ד סי' נד ס"ק ו ודע"ת שם ס"ק ח.
- ↑ שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' קצב; לבושי שרד שם. ועי' ציון 34.
- ↑ עי' ציון 9. עי' ברייתא דלהלן, ורבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן חולין נב א; רמב"ם וטוש"ע דלהלן.
- ↑ ברייתא חולין שם; רמב"ם וטוש"ע דלהלן. ועי' תו"ח חולין שם, שהחידוש במקרה השני אע"פ שאין בו רוב בשני הצדדים.
- ↑ משנה חולין מב א; רמב"ם שחיטה פ"י ה"א וב; טוש"ע יו"ד נד א.
- ↑ זעירי חולין נב א; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
- ↑ רש"י שם ד"ה ומחציין.
- ↑ עי' עולא חולין מג א ורמב"ם שם פ"ה ה"ב ופ"י ה"א. וע"ע טריפה ציונים 60, 99.
- ↑ עי' משנה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
- ↑ תוה"ב הארוך ב"ב ש"ג דף נב ב ורשב"א חולין מח ב והובא בר"ן שם (יג א) ובב"י יו"ד שם.
- ↑ חזו"א יו"ד סי' ד ס"ק יב. ועי"ש בדין נשבר הצלע ונגלד עור העליון של הריאה כנגדו, וע"ע ריאה.
- ↑ עי' ש"ך שם ס"ק ג בשם הב"ח (ועי' שפ"ד שם); בית הלל שם ס"ק א בשם קצת מן האחרונים. ועי' בית הלל שם שמכשיר.
- ↑ רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן שם; רמב"ם שם ה"ב; טוש"ע שם ב.
- ↑ פרישה שם אות ב; ט"ז שם ס"ק ב; ש"ך שם ס"ק ו.
- ↑ עי' ציון 14.
- ↑ עי' ציון 17. ערך לחם למהריק"ש יו"ד סי' נד ס"ב; דמש"א חולין נב א (לא ה) בד' הב"ח, הובא בכנה"ג יו"ד שם הגב"י אות ג. ועי' פמ"ג יו"ד שם מש"ז ס"ק א שנסתפק.
- ↑ רש"י ביצה לד א ד"ה ה"ג א"ר, הובא בפמ"ג או"ח סי' תצח מש"ז ס"ק ז; לבושי שרד סי' יג אות א. ועי' אם לבינה יו"ד שם ס"ק ו הובא בדע"ת שם ס"ק ח, שי"ל שאף בנשבר מחציו ולמטה טריפה, אע"פ שבבהמה כשרה, עי' ציון 20, ועי"ש טעם החילוק.
- ↑ שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' קצב; עי' לבוש יו"ד סי' נד ס"ב; עי' ב"ח שם; בית הלל שם ס"ק א; לבושי שרד סי' יג. ועי' ש"ך שם ס"ק ג.
- ↑ ש"ך שם וכנה"ג שם הגב"י אות א, בד' הב"ח שם; פר"ח שם ס"ק ג. וכ"מ ברדב"ז שם ובלבוש שם.
- ↑ רדב"ז שם; לבושי שרד שם.
- ↑ לבושי שרד שם.
- ↑ בית הלל שם; לבושי שרד שם. ועי' כנה"ג שם.
- ↑ ט"ז שם ס"ק א, ושכ"ד הטוש"ע שם, וכ"כ הלבוש וב"ח וש"ך שם בד' הפוסקים שכתבו בסתם שנשברו צלעותיה כשרה ולא חילקו בין בהמה לעוף.
- ↑ ב"ח שם; בית הלל שם; עי' לבושי שרד שם.
- ↑ לבושי שרד שם.
- ↑ עי' ציון 17 ואילך. תוה"ב ב"ב ש"ג דף מט א; ש"ך יו"ד סי' נד ס"ק ה. ועי' תוה"ב וש"ך שם שכ"מ בגמ'.
- ↑ חולין נב א.
- ↑ תוה"ב ב"ב ש"ג דף מט א.
- ↑ חולין שם. ועי' מהרש"ל שם שכ"ה לגי' רש"י שם שעולא אמר בשם בר זכאי, אבל לגי' תוס' שם ד"ה נעקרה, אמרה עולא בר זכאי.
- ↑ עי' שמואל חולין מב ב ונב א, ובה"ג סי' סא, ורש"י שם נב א ד"ה מעיקרה (ותוס' שם ד"ה נעקרה ורשב"א ותוס' רא"ש שם בדעתו), ותוס' שם מב ב ד"ה אמר שמואל (ומהר"ם שם וב"ח יו"ד סי' מד), בדעתו. ועי' ראשונים שבציון 48 שמפרשים ד' שמואל בע"א.
- ↑ רי"ף שם (טו א); רמב"ם שחיטה פ"י ה"ב; טוש"ע יו"ד נד א; פר"ח שם ס"ק ד.
- ↑ ע"ע הלכה: בשאר אמוראים ציון 53. מאירי חולין שם, ועי' רי"ף שם ומאירי שם, טעם נוסף שכ"מ בסוגיא שם.
- ↑ עי' בה"ג שם וב"ח שם וש"ך שם ס"ק ד. ועי' ב"ח וש"ך שם הדין בהפסד מרובה.
- ↑ חולין נב א: צלע וחוליא עמה, וגמ' שם בדעתו: צלע וחצי חוליא; רמב"ם שחיטה פ"י ה"ב; טוש"ע יו"ד נד ג. ועי' רש"י שם מב ב ד"ה נעקרה (ורשב"א שם נב א בדעתו), ותוס' שם נב א ד"ה נעקרה ורשב"א שם ותוס' רא"ש שם בשם ר"ת, שמפרש כן ד' שמואל שם מב ב ונב א, ועי' ציון 44.
- ↑ לבוש שם ס"ד.
- ↑ תוה"ב ב"ב ש"ג דף מט א; רי"ו תא"ו נט"ו אות טז; שו"ע שם.
- ↑ טור שם בדעת הרא"ש חולין שם שלא חילק; שלט"ג שם (טו א), שהפוסקים לא חילקו; או"ה הארוך שנ"ה אות ג בד' הרמב"ם שם (ועי' כנה"ג יו"ד סי' נד הגב"י אות ח); יש"ש חולין פ"ג סי' סח; לבוש שם ס"ד; ב"ח שם.
- ↑ רב חולין שם: גיסטרא, וגמ' שם: בוכנא ואסיתא, ורש"י שם ד"ה גיסטרא. ועי' רמב"ן שם, שאפשר לפרש בד' רב שאינה נבילה אלא טריפה, ועי' או"ש שחיטה פ"ג הי"ט, שכ"ד הרמב"ם שם.
- ↑ יש"ש חולין פ"ג סי' סח; חוסן ישועות חולין לב ב ד"ה כגון; פמ"ג שם שפ"ד ס"ק ה; בית האוצר יו"ד שם ס"א.
- ↑ יש"ש שם.
- ↑ או"ש שחיטה פ"ג הי"ט. ועי' אמ"ב (גרמיזאן) חולין נב א וצ"צ פסקים יו"ד סי' נד, שנסתפקו בזה.
- ↑ תרוה"ד סי' קעז; רמ"א בשו"ע יו"ד נד ג; דברי חמודות חולין פ"ג אות קפא. ובחסרה אף חולייתה עי' ב"ח יו"ד שם.
- ↑ שו"ת הרשב"א ח"א סי' שצו; תרוה"ד סי' קעז; רמ"א בשו"ע יו"ד נד ג.
- ↑ ע"ע יתר: יתר כנטול.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 139. שו"ת הרשב"א הנ"ל.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 108 ואילך.
- ↑ שו"ת הרשב"א סי' שצו.
- ↑ שו"ת בעי חיי יו"ד סוס"י עו בד' רש"י.
- ↑ ציון 168.