אנציקלופדיה תלמודית:צ (האות)
|
|
הגדרת הערך - האות השמונה עשרה מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת, ואחת מחמש אותיות מנצפ"ך*.
פתיחה
צורת האות צד"י[1] מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה[2], וגט אשה[3].
הצד"י היא מאותיות מנצפ"ך*, שיש להם שתי צורות אחת כשהיא בתחילת ובאמצע התיבה, והשניה כשהיא בסוף התיבה[4], האחת כפופה והשניה פשוטה[5], ורומזת על צדיק כפוף – בעולם הזה[6] – ועל צדיק פשוט[7] - וגדול לעולם הבא[8] - בתחילת התיבה הצד"י כפופה, ועל כך עי' להלן: צורת צד"י כפופה. ובסוף התיבה הצד"י פשוטה, ועל כך עי' להלן: צורת צד"י פשוטה. על הכותב בסת"ם או בגט אשה בתחילת התיבה או באמצעה צד"י פשוטה, או שכותב בסופה צד"י כפופה, ע"ע מנצפ"ך[9].
צורת צד"י כפופה
אות צד"י יש לה שני ראשים[10], ומורכבת מצורות האותיות נו"ן כפופה ויו"ד[11]. או יו"ד וגימ"ל[12].
ראשה השמאלי
ראשה השמאלי צריך שתהיה כראש הזי"ן שנוטה לכאן ולכאן[13], כי אין להמשיך הצואר מקצה הראש כי אם מאמצעו[14]. ושלשה תגין* על ראשה[15], על צורתם ודיניה, ע"ע תגין.
הצואר
הצואר יהיה קצת עב[16], וקצת ארוך כדי להסמיך אות אצל ראשה[17]. ושיעור הראש עם הצואר עד המושב כשיעור אות בי"ת[18]. יש מהאחרונים שכתבו שהצואר יהיה ישר ולא שבור[19].
כיפופה
בכיפופה במקום שבין הצואר למושב תהא עגולה[20], לכתחילה[21], לפי שאין חילוק בין שתי צורות האות צד"י, אלא כפיפותם ופשיטותם, לפיכך תהא עגולה שאפשר לפושטה[22].
צורת ראשה הימני
ראשה הימני תהיה בצורת אות יו"ד[23], יש סוברים שהיינו יו"ד הפוכה, שבולטת גגה לצד ימין של רגלה[24]. ויש שכתבו שצורתה כצורת יו"ד רגילה, שבולטת גגה לצד שמאל של רגלה[25], ולדעתם אם עשאה כיו"ד הפוכה, יש שכתבו שפסולה[26]. ויש שכתבו שכשרה[27], שכתיבתו בצורת היו"ד אין לה מקור בגמרא, והצורות שאין מקורם מהגמרא אינם מעכבים[28]. עשה לה קו ללא ראש, יש שכתבו שכשרה, שצורת האות עליו[29]. ויש שכתבו שפסולה[30].
פניה למעלה
ראש הימני, יש – לכתחילה[31] - לעשות פניה מוטה - מעט[32] - למעלה[33], שאם הייתה ישרה היו צריכים לעשות התגים* של הצדי"ק עליה ולא היו מדלגים לעשותה על הקו השמאלי[34].
נגיעתה בגופה
יקפיד שיגע רגל היו"ד בצואר האות[35], והנגיעה תהיה בדיבוק עב[36], ולא בדקות כשערה[37], שאם אינו נוגע נראה גוף האות כאות גימ"ל[38], או כאות נו"ן כפופה[39], ופסול[40]. ויגע דוקא רגל היו"ד ולא גג היו"ד[41]. ולא יגע בגוף האות למטה במקום כפיפתו, שלא תיראה כאות עי"ן[42].
ראשים שוים
ראש היו"ד וראש הנו"ן יהיו שוים בגובהם[43].
צורת מושבה
צורת מושבה, יש שכתבו שהיא מתעקמת ונראה בה כמו עוקץ[44]. ויש שכתבו שהיא ישרה[45].
אורך מושבה
מושבה תהיה ארוכה[46] כמושב הנו"ן כפופה[47]. יש שכתבו שתהיה משוכה לחוץ לצד ימין[48], כדי שלא תידמה לאות עי"ן[49]. ויש שכתבו שתהיה משוכה לצד שמאל יותר מהראש השמאלי[50], בעקמומיות היטב[51], כי תמונתה כנו"ן כפופה[52].
בכתיבה ספרדית
בכתיבה ספרדית, הראש הימני כמו יו"ד הפוכה[53]. ויש שכתבו כראש האלף עם ירכו[54]. והראש שמאלי כמו יו"ד ישרה הפושטת רגליה לאחוריה עד שפוגעים סמוכים זה לזה על ראש גופה שתחתיהם, וגופה שתחתיהם כמו נו"ן או כ"ף כפופה קטנה, וגגה קצר[55].
צד"י פשוטה
צד"י פשוטה צורתה כאותיות יו"ד ונו"ן פשוטה[56]. וצורת ראשה כצד"י כפופה[57]. ורגלה תהיה ארוכה, שאם יכפלנה תהיה ראויה להיות צד"י כפופה[58], ולא ארוכה יותר מאורך כפיפות הצד"י הכפופה[59], ושיעורה מתחת החיבור, כאורך שנים וחצי קולמסין[60]. ולא תהיה רגלה דקה וראשה עבה[61].
צדי"ן מיוחדות
אותיות מיוחדות
בין האותיות המשונות שנהגו בהן הסופרים[62], נמנו בספרי המסורה ובמדרשי האגדה, שבעים צדי"ם כפופות שיש בהם חמשה תגים[63], ועוד צדי"ם כפופות משונות[64]. וכן נמנו שמונה צדי"ם פשוטות שיש בהם תגים[65].
אותיות הגדולות
צ דעל הארץ[66], או של הצור תמים[67], או של צא אתה וכל העם[68], או של והשיבך ד' מצרים[69], או של פן ינכרו צרימו[70], או של צפו עורים[71], או של צופיה הליכות ביתה[72], ויש אומרים אף ץ פשוטה של ועשית ציץ[73]. בין האותיות הקטנות[74], הוזכרה צ של וצוחת ירושלם עלתה[75], ושל ובחצות ירושלם[76], ויש שהזכירו ץ פשוטה של יפרצני פרץ[77], או של על פני פרץ[78].
הברתה ושימושה
אות צד"י היא מאותיות השיניים "זסשר"ץ"[79], לפיכך מתחלפת היא לפעמים עם זי"ן, ככל האותיות שמוצאיהן ממקום אחד, כמו זעקה וצעקה[80], וכן מתחלפת עם סמ"ך, כמו: מעול וחומץ[81], במקום וחומס[82], והוא הכבד שבאותיות השניים[83], והברתו נעשית בסוף החניכיים עם עזרת ראש השיניים[84].
בתורת מספרים
באותיות שבתורת מספרים, אות צד"י כפופה משמשת במקום תשעים[85]. אות צד"י פשוטה משמשת במקום תשע מאות[86].
הערות שוליים
- ↑ עי' שבת קג ב וקד א, שנקראת צד"י. ועי' ס' התמונה תמונה א אות צ, שהוא מלשון "מצד ארון ברית ה'", וס' צחות לראב"ע דף ל ב, שהוא מלשון "יצוד ציד חיה", ומגן אבות לרשב"ץ ח"ג פ"ד מהדו' מכון הכתב עמ' 378, שהוא מטעם שיצדד האדם עצמו לצד לומדי תורה. ועי' מגן דוד לרדב"ז אות צ: מלמדי תינוקות של ספרד מלמדין צדי"ק, ועי"ש ובבית אהרן צורת אות צ, שלפי שאות קו"ף אחריה קוראים אותה צדי"ק. ועי' שערי גן עדן ריש אות צ. ועי' אותיות דר"ע אות צ: צ"ד אל תקרא צ"ד אלא צד"ק.
- ↑ ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.
- ↑ ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.
- ↑ עי' מסכת סופרים סופ"ב, וירושלמי מגילה פ"א ה"ט, ושבת קד א, וע"ע מנצפ"ך.
- ↑ שבת שם.
- ↑ הערוך ע' צדק (הא') פי' ב.
- ↑ שבת שם. ועי' מדרש האותיות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תסד: צ כפוף שכל צדיק כפוף לפני יוצרו וכופה את יצרו.
- ↑ הערוך שם. ועי"ש פי' א, שפשוט הוא צדיק שאינו עניו, וכפוף הוא צדיק עניו.
- ↑ ועי' מסכת סופרים שם: ואם שינה פסול.
- ↑ מדרש ר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תח.
- ↑ ס' התמונה תמונה ב אות צ; ס' הבהיר סי' ל, הובא בהגהות ברוך שאמר אות צג (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנ); רמב"ן שבת קג ב; עי' מיוחס לר"ן שבת שם; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רמ ורמט ורנה); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רעח); עי' מגן אבות לרשב"ץ ח"ג פ"ד מהדו' מכון הכתב עמ' 378; מגן דוד לרדב"ז אות צ (ועי' ציון 12); לבוש או"ח סי' לו אות צ; שו"ע הרב שם אות צ; משנת סופרים למ"ב אות צ. ועי' ציון 39.
- ↑ עי' ריטב"א ומיוחס לר"ן שבת קג ב; מגן דוד לרדב"ז שם (ועי' ציון 11). ועי' רמב"ן שבת שם, שדומה יותר לנו"ן מלגימ"ל. ועי' ציון 38.
- ↑ הר"י אסכנדרני הובא בב"י או"ח סי' לו; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורלט); לבוש או"ח שם; שו"ע הרב שם אות צ; משנת סופרים למ"ב אות צ.
- ↑ משנת סופרים שם.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג); לבוש שם; משנת סופרים שם.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג); לבוש או"ח סי' לו אות צ.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורלט); לבוש שם; שו"ע הרב או"ח שם אות צ; משנת סופרים למ"ב שם.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רז). ועי' כתיבה תמה אות צ.
- ↑ אמרי שפר כלל ה אות ד, ושם שיש מהגאונים שפוסלים. ועי"ש שבמצת שמורים שבציון 55 הצואר שבורה. ועי' משנת הסופר סי' ה אות צ ביאור הסופר ד"ה כמו נו"ן.
- ↑ יראה"ש סי' שצט, הובא בהגהות ברוך שאמר (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנא); ר"י אסכנדרני הובא בב"י או"ח סי' לו; אלפא ביתא (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורמ); לבוש או"ח סי' לו אות צ; שו"ע הרב שם אות צ; משנת סופרים למ"ב אות צ. ועי' מרדכי מנחות סי' תתקנג שמ' שצריכה להיות מרובעת, וב"י או"ח סי' לו ד"ה כתב המרדכי, שתמה.
- ↑ שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
- ↑ ע"ע מנצפ"ך. יראה"ש שם. ועי' שו"ע הרב שם ומשנת סופרים שם: כמו כל הכפופות.
- ↑ עי' ציון 11 ואילך.
- ↑ מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; עי' מקור חיים (בכרך) או"ח סי' לו ס"ק א, שכן נהגו רוב הסופרים; עי' שו"ע הרב או"ח סי' לו אות צ: ע"פ קבלת האר"י כל הצד"י שבתפילין; שו"ת חת"ס יו"ד סוס"י רסו, שכן קיבל מרבו ע"פ קבלת האר"י, ובאהע"ז ח"ב סי' ח שכ"ד המקובלים; מנחת סולת עמ' קנ הערה 648 בד' המאירי בקרית ספר מ"ב ח"א. ועי' כתיבה תמה אות צ וחזו"א או"ח סי' ט ס"ק ו, מו"מ בד' הזוהר בזה. ועי' ציון 53 שכ"ה בכתיבה הספרדית.
- ↑ ר' ישראל ב"ר שכנא מלובלין נדפס בסוף סדר הגט לר"י מרגלית מהד' מכון י - ם, ובקובץ מוריה קכז – קכח גליון ז – ח, עמ' ה; עי' לבוש או"ח סי' לו אות צ; מקדש מעט צורת אות צ ס"ק ה ותפלה של ראש לר"ח קנייבסקי ה"ג, שכן משמע בקדמונים וראשונים שבציון 11 שכתבו שצורתה יו"ד.
- ↑ ר' ישראל שכנא מלובלין שם ועי"ש שכן הסכים בעל סדר הגט ורוב חכמי דורו; מאמר מרדכי (לר"מ הלברשטט) סוס"י פב; כתיבה תמה אות צ וחזו"א או"ח סי' ט ס"ק ו, בד' הגהות ברוך שאמר שבציון 41 (ועי' צדקת הצדיק לרא"ל פרידמן עמ' פח אות ג), וע"ע אריכות בזה בחזו"א שם ובמכתבים שבס' צדקת הצדיק, ובס' מכתבי החזו"א צורת אות צ.
- ↑ שו"ת פנים מאירות ח"א סי' סו ד"ה ועתה נחזור; חת"ס אהע"ז שם, בגיטין; מקדש מעט צורת אות צ ס"ק ה. ועי' נוב"ת יו"ד סי' קעא, שהכשיר בהפך היו"ד באות א, וע"ע א (אות) ציון 20.
- ↑ פנים מאירות שם.
- ↑ עי' משיב דבר סי' ה. ועי"ש מש"כ בד' הרא"ש.
- ↑ מקדש מעט שם ס"ק א, ועי"ש בד' הדעת קדושים.
- ↑ שעה"צ למשנת סופרים דלהלן אות ב: נראה לי.
- ↑ עי' אלפא ביתא לריט"ל ואלפא ביתא האחרון ולבוש ושו"ע הרב ומשנת סופרים דלהלן. ועי' תקון תפילין דלהלן: פניה לגמרי.
- ↑ תקון תפילין אות צ (קובץ ספרי סת"ם עמ' קמט); האגור סי' פה אות צ; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות אות צ; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורכב ורלט); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רעח); לבוש או"ח סי' לו אות צ; שו"ע הרב או"ח שם; משנת סופרים שם.
- ↑ ע"ע תגים. אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רכב). ועי' תקון תפילין שם שכ' הטעם שמוטה כלפי מעלה, שמורה על בורא עולם שהוא צדיק.
- ↑ תקון תפילין (קובץ ספרי סת"ם עמ' קמט), והגהות ברוך שאמר שם אות צג; הר"י אסכנדרני הובא בב"י או"ח סי' לו; רמב"ן וריטב"א ומיוחס לר"ן שבת קג ב ושו"ת הריב"ש סי' קכ, בביאור ברייתא שבת שם שלא יעשה צדי"ן גמי"ן; ס' האגור סי' פה; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורלט); אלפא ביתא האחרון (עמ' רעח); טוש"ע או"ח לו ב; לבוש או"ח שם אות צ; רי"ו נ"ב ח"ב; שו"ע הרב שם אות צ; משנת סופרים למ"ב אות צ. אם הנגיעה בראש השמאלי ולא בצואר, עי' שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' ה אות ה, שאין לפוסלה.
- ↑ אלפא ביתא (עמ' רג); עי' אלפא ביתא אחרון שם; לבוש שם; מקדש מעט צורת אות צ ס"ק ד; משנת סופרים שם: דיבוק טוב.
- ↑ מקדש מעט שם.
- ↑ רמב"ן וריטב"א ומיוחס לר"ן וריב"ש שם, בביאור הברייתא שם.
- ↑ רמב"ן שם, ושם שהגירסא הנכונה שם: צדי"ן נוני"ן; מיוחס לר"ן שם; ס' האגור שם.
- ↑ ריב"ש שם וטוש"ע שם, ועי' רי"ו שם.
- ↑ הגהות ברוך שאמר שם, עי"ש לפי שגג היו"ד צריך להיות מוקף גויל, וכן לפי שהרגל צריך להיות מחובר; לבוש או"ח סי' לו ס"ב. ועי' ציון 26.
- ↑ כתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ח); הר"י אסכנדרני הובא בב"י או"ח סי' לו; הגהות ברוך שאמר (קובץ ספרי סת"ם עמ' קמט); ס' האגור שם; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; אלפא ביתא לריט"ל (עמ' רלט); אלפא ביתא האחרון (עמ' רעח).
- ↑ כתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ח).
- ↑ עי' ריטב"א שבת קג ב: יראה; חי' המיוחס לר"ן שבת שם.
- ↑ עי' ריטב"א שם בשם יש שפירשו. וכ"נ בראשונים ואחרונים שפירשו צורת האותיות, וכתבו שנראה כנו"ן, ולא הזכירו שיש בו עוקץ. ועי' קרית ספר למאירי מ"ב ח"א מהדו"ח עמ' מא.
- ↑ תקון תפילין (קובץ ספרי סת"ם עמ' קמט); האגור סי' פה; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורלט); לבוש או"ח סי' לו אות צ; שו"ע הרב או"ח שם אות צ; משנת סופרים למ"ב אות צ.
- ↑ האגור שם; מקנה אברהם שם; אלפא ביתא (שם עמ' רלט); שו"ע הרב שם. ועי' כתיבה תמה אות צ, שתהיה כשיעור ג' קולמסין.
- ↑ תקון תפילין שם; האגור שם; מקנה אברהם שם; הר"י אסכנדרני הובא בב"י או"ח סי' לו; מלאכת שמים כלל כו אות צ.
- ↑ תקון תפילין והאגור ומקנה אברהם שם. ועי' שלטי גיבורים או"ח שם אות צ ס"ק כו.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל שם; לבוש שם; שו"ע הרב שם; מלאכת שמים שם; משנת סופרים שם; מנחת סולת עמ' קמט הערה 645 בד' התקון תפילין שם.
- ↑ לבוש שם.
- ↑ אלפא ביתא שם; שו"ע הרב שם. ועי' לשכת הסופר סי' ה אות צ, שלדעות שבציון 48, א"צ למושכה לשמאל, לפי שבמשיכתה לימין נראית כנו"ן, ותמה על המלאכת שמים שהצריך שניהם, ועי' מנחת סולת בד' התקון תפילין שם.
- ↑ מור וקציעה או"ח סי' לו צורת אות צ דעה ראשונה, ושכ"ה במצת שמורים הל' תפילין בצורות האותיות. ועי' קול יעקב או"ח שם.
- ↑ מור וקציעה שם שכ"נ יותר, ושכ"מ במגן דוד שבציון 11.
- ↑ מור וקציעה שם. וכ"ה במצת שיעורים שם בצורת הצד"י שבתפילין.
- ↑ תקון תפילין (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנא); לבוש או"ח לו א אות ץ; משנת סופרים למ"ב אות ץ. ועי' ציון 11 ואילך.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורמ); מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; לבוש שם; שו"ע הרב או"ח שם אות ץ; משנת סופרים שם. ועי' סה"ת סי' ריג, שיגביה ראש הימני שיהיה שוה לראש הרגל, ועי' ציון 43 שכ"ה בצד"י כפופה. ועי' תקון תפילין שם, שידביק היו"ד לרגלה היטב, ועי' ציון 35 ואילך שכ"ה בצד"י כפופה.
- ↑ סה"ת סי' ריג; יראה"ש סי' שצט; הגמ"י תפילין פ"א אות צ; מרדכי מנחות סי' תתקנג; האגור סי' פה; מקנה אברהם שם; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רמ); לבוש שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם. ועי' תקון תפילין (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנא).
- ↑ המנהיג תפילין עמ' תריד, ע"פ ברייתא שבת קג ב: כפופין פשוטין.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורמ); לבוש שם;
- ↑ סה"ת סי' ריג, ע"פ ברייתא שבת קג ב: גמין צדין.
- ↑ ע"ע אותיות: אותיות משונות.
- ↑ ספר תגין.
- ↑ עי' מדרש ר"ע על התגין בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעו, וספר תגין שם, ותו"ש חלק כט עמ' קעח.
- ↑ ס' תגים שם, ועי' תו"ש שם.
- ↑ מחז"ו סי' תקטו; קרי"ס למאירי מ"ב ח"א בשם קצת ספרים.
- ↑ דברים לב ד. מסורה קטנה דברים שם; מנחת שי שם, בשם נוסח אחד. ועי' מנחת שי שם, שברוב כת"י אינו גדולה.
- ↑ שמות יא ח. מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב.
- ↑ שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב.
- ↑ שלטי הגבורים שם.
- ↑ ישעיה נו י. מסורה גדולה ריש בראשית וריש דברי הימים; מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז; מחז"ו עמ' 684; קרי"ס לרוקח בסוה"ס יב ב; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
- ↑ כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים בשם יש מוסיפים.
- ↑ שמות כח לו. מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז, בשם י"א; מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב.
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ ירמיהו יד ב. מסורה גדולה ריש ויקרא; מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפב; מחז"ו עמ' 684; קרית ספר לרוקח בסוה"ס; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
- ↑ מחז"ו שם שכן מצא במדוייק. ובירמיהו נזכר בכמה מקומות "ובחצות ירושלם", ולא נתבאר לאיזה מהם כוונתו.
- ↑ איוב טז יד. מחז"ו עמ' 684; קרית ספר לרוקח בסוה"ס; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים. ועי' מדרש ר"ע שם.
- ↑ איוב שם. מסורה גדולה ריש ויקרא. ועי' מדרש ר"ע שם.
- ↑ רעיא מהימנא פנחס רכח א; עי' ס' יצירה פ"ב מ"ג ורס"ג וראב"ד שם.
- ↑ מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש תמורת האותיות. ועי' רבינו בחיי בראשית לט כ.
- ↑ תהילים עא ד.
- ↑ מקנה אברהם שם; ס' השרשים לרד"ק ע' חמץ.
- ↑ מגן אבות שם.
- ↑ מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש מוצא האותיות
- ↑ ע"ע אותיות וע' גימטריא.
- ↑ ס' הקנה מהדו' תקמד עמ' יב; עי' רש"י סוכה נב ב ד"ה באטב"ח ומהרש"ל שם; ס' מהלך בפתיחה ד א. וע"ע אותיות ציון 245.