אנציקלופדיה תלמודית:קנין דברים

הגדרת הערך - קנין בדבר שאין בו ממש.

הכלל

המקנה דבר-שאין-בו-ממש*, קנין דברים הוא ואינו קונה^[1]. כגון הכותב בשטר וקנינו מפלוני שילך בסחורה עם פלוני, או שישתתפו שניהם באומנות, וכיוצא בזה^[2], והיינו דברים שאינם קנין עכשיו בעיקר הענין, אלא קנין על הבטחה על עשיית דבר^[3]. וכמה טעמים נאמרו בדבר: א) יש שכתבו לפי שאין לקנין על מה לחול^[4]. ב) ויש שכתבו שהחיסרון בעצם ההתחייבות שלא מצינו בתורה שאדם מתחייב לחבירו לעשות מעשה^[5]. ג) ויש שכתבו לפי שקנין הוא שמראה הנותן למקבל את החפץ שנותן לו, ועושה קנין על כך, אבל כשהחפץ הניתן אינו מבורר, אינו מבורר על מה עושה את הקנין^[6]. ויש שפירשו בדעתם שהחיסרון דוקא בקנין חליפין^[7], לפי שקנין חליפין צריך דבר מבורר ומסוים^[8].

הקנין

בקנין חליפין*, קנין דברים אינו קונה^[9]. על שאר קנינים, ופרטי הדינים בזה, ע"ע דבר שאין בו ממש: בקנינים^[10].

חלוקת שותפות

שותפים שקנו זה מזה לחלוק השותפות, הרי זה קנין דברים שאינו קונה^[11], על פרטי דיניו, ע"ע דבר שאין בו ממש: בחלוקת שותפות, וע' חלוקת שותפות^[12]. על הקונים זה מזה לבנות יחד, אם חשוב קנין דברים, ע"ע דבר שאין בו ממש: בחלוקת שותפות^[13].

התחייבות לשאין בו ממש

על העושה קנין לחייב את גופו בדבר-שאין-בו-ממש*, כגון אכילת פירות או דירת בית וכיוצא, שנחלקו אחרונים אם אינו קנין דברים לפי שגופו יש בו ממש, ע"ע התחייבות^[14].

הזכרת שם שמים

הקונה בחליפין דבר שאין בו ממש, שקנין דברים הוא ואינו קונה^[15], אם הזכיר בקנין 'קונה שמים וארץ' – שכן היה המנהג^[16] - מצוה לקיים את הדבר כבנשבע לקיים את הדבר^[17].

הערות שוליים