אנציקלופדיה תלמודית:קרחה
|
הגדרת הערך - איסור תלישת שער מחמת אבילת על מת.
מהותו ודינו
התולש שער ראשו על מת – אף שלא בפני המת[1] - עובר בלא תעשה, שנאמר: ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת[2]. האיסור נמנה במנין-המצות*[3].
בכהנים
בכהנים נכפל האיסור: לא יקרחה קרחה בראשם[4], והיינו על מת, שלמדים בגזירה-שוה* קרחה קרחה מהכתוב בישראל: ולא תשימו קרחה[5], מה להלן על מת אף כאן על מת[6]. ממוני המצות יש שמנו האיסור בכהנים במנין-המצות* מלבד מה שמונים האיסור בישראל[7], ויש מן האחרונים שכתבו שכהנים אינם מוזהרים אלא על לאו זה ולא על האמור בישראל[8]. ויש מן הראשונים שפירשו שאינו לאו נוסף ומיוחד לכהנים, אלא שבא להשלים האיסור האמור בישראל[9], ולפיכך לדעתם הלאו שבכהנים אינו נמנה בנפרד במנין המצות מהלאו שבישראל[10]. ויש מן הראשונים מצדדים שהוא איסור מיוחד בכהנים, להזהיר שאם יקרחו אינם ראוים לעבודה במקדש[11].
הטעם
בטעם האיסור אמר הכתוב: בנים אתם לד' אלקיכם[12], וביארו ראשונים לפי שאתם בניו של מקום אתם ראוים להיות נאים ולא מקורחים[13], ויש שפירשו שכיון ששאר אומות שאינם בנים של מקום עושים כן, לפיכך אסר אותו הכתוב לבניו שלא ילכו בחוקות הגויים[14]. ויש שפירשו שאינו ראוי לישראל להצטער ולקלקל עצמנו כשוטים, בדבר ממעשה הקל[15], שאין להצטער על המת יותר מדאי אלא לקבל את הדין באהבה[16].
מלקות
התולש שער ראשו על מת, לוקה[17], ואחד ישראל ואחד כהן לוקים אחד[18], שהלאו הנוסף בכהן לא בא להוסיף מלקות[19], או לפי שאין כהן מוזהר בלאו האמור בישראל, לסוברים כן[20].
נשים
נשים, נחלקו אמוראים אם מצוות בקרחה: ר' לעזר אמר שמצוות[21], שנאמר כי עם קדוש אתה[22], ואף הנשים בכלל[23]. ואיסי אמר שאינם בכלל[24], שנאמר: בנים אתם וגו'[25], בנים ולא בנות[26]. או לפי שדורש גזרה-שוה* "קרחה, קרחה" מכהנים, שנאמר בהם: לא יקרחה[27], מה בכהנים נשים פטורות, שנאמר בהם: בני אהרן[28], אף כאן נשים פטורות[29]. או שדורש גזרה שוה מתפילין, שנאמר כאן: בין עיניכם[30], ונאמר בתפילין: בין עיניכם[31], מה תפילין נשים פטורות[32] אף כאן נשים פטורות[33]. או לפי שנאמר: לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו[34], את שישנו בפאת זקן ישנו בקרחה, ונשים שאין להם זקן פטורות[35]. להלכה נשים מצוות באיסור קרחה[36], ויש להזהירם שלא יתלשו בשערותיהם על מת שלא יבואו לאסור קרחה[37], ואף יש להזהירם שלא יאחזו בשערותיהם שמא יבואו לתלוש[38].
קורח לחבירו
הקורח בראשו של חבירו – מדעת הנקרח[39] - עוברים שניהם[40], ולוקה הקורח[41], ואם סייע הנקרח, לוקה אף הנקרח[42]. וביארו אחרונים שבאיסור קרחה יש שני איסורים, האחד מעשה הקריחה ועוברים עליו העושה לעצמו והעושה לחבירו, והשני שלא להיות נקרח, ועובר רק מי שנקרח, ואף עם נקרח על ידי אחר[43]. הקורח ראש חבירו בסם יש שכתבו שאינו חייב הקורח, לפי שבסם אין עשייה בידים[44].
כמה קרחות בבת אחת
הטביל חמש אצבעותיו בסם והניחם בחמש מקומות בראשו בבת אחת, הואיל וקרח חמש קרחות לוקה חמש, שנאמר: לא יקרחה קרחה[45], לחייב על כל אחת ואחת, ואף על פי שהתרו בו התראה אחת, שהתראה הולכת על כל אחת[46]. ואינו דומה לאוכל כמה זיתים של איסור, שאינו חייב על כל זית, שלימד הכתוב "קרחה", שקרחות מחלקות כמו גופים מחולקים[47].
בכמה קרחות בזה אחר זה
הקורח כמה קרחות זה אחר זה שנחלקו ראשונים אם לוקה על כל אחד ואחד בהתראה אחת, או שצריך התראה לכל אחד ואחד, ע"ע גופין מחולקין[48], וע' התראה[49].
על כמה מתים
הקורח קרחה אחת על כמה מתים, נחלקו בדבר: יש סוברים שאינו חייב אלא אחת[50], שלא ריבה הכתוב ריבוי חיובים על כל מת[51]. ויש סוברים שחייב על כל מת[52], שריבה הכתוב: למת[53], לחייב על כל מת[54].
עבודת כהן שעבר בלאו
כהן שעבר על איסור קרחה, אין עבודתו במקדש מחוללת[55]. ויש מן הראשונים שכתבו שלפיכך הזהיר הכתוב איסור קרחה בכהן[56], לומר שכהן מקורח אינו ראוי לעבודה ועבודתו מחוללת[57], ויש מפרשים שהוא דוקא בשלא קיבל עליו שלא לעבור שוב על איסור קרחה, אבל במקבל עליו, אין עבודתו מחוללת[58].
על שאר צער
הקורח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים, אינו לוקה[59]. ויש סוברים שאף מותר לעשות כן, והכתוב: קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך[60], בקורח על צער[61]. ויש חולקים וסוברים שאסור[62], מדרבנן[63], ויש שנסתפקו אם אסור משום חקות-הגוים*[64]. ויש שכתבו שהוא שנוי אצל ד', אלא כיון שאינו מצוי לא אסרו[65].
הקרחה ומקומה
אם צריך שלא יחזור לצמוח
הקרחה, יש שכתבו שהוא דוקא באופן שאין השער חוזר וצומח באותו מקום[66]. ויש שכתבו שאסור אפילו בשחוזר וצומח[67].
ביד ובסם
איסור קרחה הוא בין ביד ובין בסם[68]. ופירשו אחרונים שבסם אין עוברים על איסור עשיית קרחה שהקרחה לא נעשה בידים, ועוברים רק על האיסור להיות נקרח, ולפיכך התולש לחבירו שאינו מצווה אלא באיסור עשיית קרחה[69], אינו עובר אם תולש בסם[70].
בכלי
בכלי יש שכתבו שלא נאסר[71]. ויש שכתבו שנאסר[72], שהקפידה התורה על הקריחה ולא הקפידה כיצד נעשית[73].
המקום
איסור קרחה הוא במקום שער[74], בכל הראש[75], ואף על פי שבישראל כתוב: קרחה בין עיניכם[76], למדים מכהנים שכתוב בהם: קרחה בראשם[77], בגזירה-שוה*, שהחיוב על כל הראש[78]. ונחלקו במקום האיסור: יש סוברים שאינו אלא בשער הראש דוקא, ו"בין עיניכם", האמור בכתוב, היינו בראש סמוך לפדחת[79]. ויש סוברים שאף אם צומח לו שער בפדחת בין העינים, שהרי אמר הכתוב: בין עיניכם[80]. ויש סוברים אף בגבות העינים[81]. ויש סוברים אף בזקן[82]. ויש סוברים בכל מקום בגוף שיש לו שער, שהכתוב "בראשם" לא דיבר אלא בהוה[83].
שיעורו
שיעור הקרחה - שחייבים עליו מלקות[84], או אף של עיקר האיסור[85] - נחלקו בו תנאים ואמוראים: א) אחרים ור' הונא סוברים ששיעורו כדי שיראה מראשו[86], בשר ערום[87], ואפילו אינו רואהו אלא מקרוב ובעיון דק[88], ויש סוברים שאינו חייב אם רואהו אף מרחוק בעיון גס[89]. ב) ר' שמעון בן אלעזר ור' יוחנן בשם ר' אלעזר בר' שמעון סוברים ששיעורו כגריס*[90], שלמדים מצרעת ששיעורו בכגריס[91], בגזרה-שוה* קרחה קרחה[92], וכן יש סוברים להלכה[93]. ג) ויש מן התנאים סוברים ששיעורו כעדשה*[94]. ד) ויש מן התנאים סוברים ששיעורו שתי שערות[95], וכן יש שכתבו להלכה[96]. ה) ויש סוברים כל שהו, שכן משמעות "קרחה"[97], שהרי המקום שנעקר השער קרח[98].
שיעור לאיסור
שיעור הקרחה שאסור לתלוש כתבו ראשונים שהוא אפילו בשערה אחת[99]. ונחלקו בדעתם: יש שכתבו שאף על פי ששיעור האיסור הוא לדעתם בשיעור יותר גדול[100], מכל מקום אסור אפילו בשערה אחת משום איסור חצי-שיעור*[101], שאף תלישת שערה אחת חשוב מעשה קרחה[102]. ויש שכתבו שלדעתם עיקר האיסור בשערה אחת[103].
הערות שוליים
- ↑ תרוה"ד סי' רפו.
- ↑ דברים יד א. עי' משנה מכות כ א; רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו; עי' טוש"ע יו"ד קפ ט – יב. ועי' שו"ת הרי"ף סי' שיח ותשוה"ג שע"ת סי' קל, שהכתוב האמור בירמיה (טז ו) ולא יתגדר ולא יקרח להם, היינו שלא תוכלו לעשות מה שהייתם עושים למתים בעבירה. ועי' רש"י ורד"ק שם.
- ↑ רס"ג לאוין כו; בה"ג במנין הלאוין שלוקים קפה; רמב"ם בסהמ"צ ל"ת קעא; סמ"ג לאוין סג; סמ"ק סי' עג; החינוך מצ' תסח.
- ↑ ויקרא כא ה.
- ↑ עי' לעיל.
- ↑ ברייתא קדושין לו א ומכות כ א.
- ↑ בה"ג במנין הלאוין שלוקים עה. ועי' רי"פ פרלא לרס"ג ל"ת כו.
- ↑ ערול"נ מכות כ א ד"ה ואין. ועי"ש שנסתפק בהתרו בכהן משום הלאו של ישראל אם לוקה. ועי' רי"פ פרלא לרס"ג ל"ת כו בד' הרס"ג שם, שכהנים עוברים על שניהם.
- ↑ רמב"ם בסהמ"צ ל"ת קע; זהר הרקיע ל"ת קמד, וכעי"ז בהחינוך מצ' תסח.
- ↑ סהמ"צ שם; זוהר הרקיע שם.
- ↑ רמב"ן דברים יד א. ועי' ס' הבתים ס' המצוה ל"ת קעא. ועי' ציון 57.
- ↑ דברים שם.
- ↑ רש"י דברים שם.
- ↑ טור יו"ד קפ וב"י שם. ועי' לבוש שם ה.
- ↑ החינוך מצ' תסז.
- ↑ יראה"ש סי' שכג.
- ↑ משנה מכות כ א; בה"ג במנין הלאוין שלוקים קפה; רמב"ם סנהדרין פי"ט ה"ד וע"ז פי"ב הט"ו; טוש"ע יו"ד קפ י ויא.
- ↑ רמב"ם ע"ז שם.
- ↑ עי' ציון 8. רמב"ם בסהמ"צ ל"ת קע; כס"מ ע"ז שם.
- ↑ ערול"נ מכות שם ד"ה ואין.
- ↑ עי' משנה קדושין כט א, וגמ' שם לה ב ושיטה לא נודע למי שם; ר' לעזר ירושלמי קדושין פ"א ה"ז.
- ↑ דברים ז ו.
- ↑ ירושלמי קדושין פ"א ה"ז.
- ↑ קדושין לה ב: איסי תני; ירושלמי שם.
- ↑ דברים יד א.
- ↑ קדושין שם; ירושלמי שם.
- ↑ עי' ציון 4.
- ↑ ויקרא כא א. ועי' קדושין שם.
- ↑ אביי קדושין לו א. ועי' גמ' שם בטעם שלא פי' הטעם כבציונים 26, 33.
- ↑ עי' ציון 2.
- ↑ דברים יא יח.
- ↑ ע"ע אשה ציון 132, וע' תפילין.
- ↑ רבא קדושין שם. ועי' גמ' שם בטעם שלא פי' הטעם כבציונים 26, 29.
- ↑ ויקרא כא ה.
- ↑ ירושלמי שם.
- ↑ רי"ף ורא"ש ופסקי הרי"ד קדושין שם; טוש"ע יו"ד קפ יב.
- ↑ ריטב"א מכות כ ב ורמ"א שם ע"פ ירושלמי שם שכן הזהירו רב ור' המנונא, והובא בטור שם.
- ↑ ריטב"א שם.
- ↑ עי' ראב"ד ע"ז פי"ב ה"א, לענין בל תקיף.
- ↑ תוספתא מכות פ"ג; רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ז; טוש"ע יו"ד קפ יא.
- ↑ תוספתא שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
- ↑ עי' תוספתא שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
- ↑ צ"פ איסו"ב פט"ז ה"ט ד"ה ועי'.
- ↑ צ"פ שם.
- ↑ ויקרא כא ה.
- ↑ ברייתא מכות כ א וגמ' שם ב בביאורה; רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו. ועי' ר"י מלוניל שם שחידוש הכתוב שחשוב התראה על כל אחת, ועי' תוס' להלן שמבאר באופ"א. ועי' רי"ו נכ"ח ח"א בשם י"מ דלא כברייתא כאן, ואולי טס"ה.
- ↑ ע"ע גופין מחלקין. תוס' מכות כ ב ד"ה לא צריכא. וע"ע הנ"ל ציון 50 ואילך, וע' התראה.
- ↑ ציונים 36, 49 ואילך.
- ↑ ציון 198 ואילך. ועי' רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו והחינוך מצ' תסח, שצריך התראה לכל אחד.
- ↑ ר' יוסי תוספתא מכות פ"ג הובא בבהגר"א יו"ד סי' קפ אות יג; רא"ש מכות פ"ג סי' ב; טוש"ע שם י; מער"ק ע"ז פי"ב הט"ו ומנ"ח מצ' תסח אות ב, בד' הרמב"ם שם.
- ↑ רא"ש שם; ב"י יו"ד שם.
- ↑ ת"ק בתוספתא שם, הובא בבהגר"א שם; החינוך מצ' תסח. ועי' תועפות ראם על היראים סי' שכג.
- ↑ דברים יד א.
- ↑ חס"ד לתוספתא שם.
- ↑ זבחים יז א.
- ↑ עי' ציון 4.
- ↑ רמב"ן דברים יד א. ועי' ר"ב אשכנזי הובא בקובץ מוריה שפה עמ' כח ומנ"ח מצ' תסז אות א בקומץ המנחה, שתמהו. ועי' חי' האדר"ת גפן אדרת סי' י אות טז, שאפשר שהרמב"ן פי' ע"פ הפשט ולא כתבה להלכה.
- ↑ משך חכמה ויקרא כא ה. וע"ע עבודה.
- ↑ רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ז. ועי' ר"ב אשכנזי בקובץ מוריה שפה עמ' כט, בקורח לע"ז שאינו לוקה, ועי' כל בו ע"ז סוס"י צז.
- ↑ מיכה א טז.
- ↑ שו"ת הרי"ף סי' שיח ותשוה"ג שע"ת סי' קל.
- ↑ שו"ת רדב"ז מכת"י סי' קלד; ב"ח יו"ד סי' קפ ח. ועי' מנ"ח מצ' תסז אות ג.
- ↑ רדב"ז שם צד א.
- ↑ עי' רדב"ז שם צד ב.
- ↑ ס' הבתים ס' המצוה ל"ת קעא.
- ↑ מנ"ח תסח ד ע"פ ר"ש וכע"ב ותיו"ט נגעים פ"י מ"י. ועי' ריב"ן מכות כ ב ד"ה נשא, שכ' לענין סם שבציון 68, שאינו חוזר וצומח.
- ↑ שו"ת שאול שאל סי' פב, עי"ש שהוכיח מירושלמי שבציון 37 שאף בתלישה אסור, ובתלישה חוזר וצומח; נתן פריו מכות כ ב, שכ"מ מסתימת הפוסקים.
- ↑ מכות כ ב: נשא; רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו; טוש"ע יו"ד קפ ט. ועי' ערול"נ מכות שם, שמה שבסם חשוב קרחה למדים ממצורע, ע"ע מצורע.
- ↑ עי' ציון 43.
- ↑ צ"פ איסו"ב פט"ז ה"ט ד"ה ועי'.
- ↑ זוהר הרקיע ל"ת קמד.
- ↑ סמ"ק סי' עג; לבוש יו"ד קפ ט; ביאור הרי"פ פרלא לרס"ג ל"ת כו, שכ"נ מסתימת הפוסקים. ועי' עמודי שלמה על הסמ"ג סי' סג וברית משה שם.
- ↑ לבוש שם.
- ↑ קדושין לה ב.
- ↑ ברייתא קדושין לו א ומכות כ א; רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו; טוש"ע יו"ד קפ ט.
- ↑ עי' ציון 2.
- ↑ עי' ציון 4.
- ↑ ברייתא שם ושם. ועי' רא"מ ויקרא כא, שתמה מדוע לא למדים להיפך כהנים מישראל שאינו אלא בין העינים, ועי' ישוב לזה מר"ב אשכנזי הובא בקובץ מוריה שפה עמ' כט.
- ↑ תוי"ט נגעים פ"י מ"י ומלבי"ם שמות יג ט אות קיג, בד' רש"י קדושין לו א ד"ה בראשם ומכות כ א ד"ה בין.
- ↑ כס"מ ע"ז פי"ב הט"ו, ועי' תוי"ט נגעים פ"י מ"י בדעתו, ועי' שושנים לדוד נגעים שם שפי' בע"א. וכ"מ בסמ"ק סי' עג: בין העינים.
- ↑ תועפות ראם על היראים סי' שכג. ועי' קיצור פסקי הרא"ש מו"ק פ"ג סי' צג: על העינים, ועי' ר"ב אשכנזי בקובץ מוריה שפה עמ' כט: עד בין העינים.
- ↑ ר"י מלוניל ונמוק"י מכות ג ב בדפי הרי"ף. ועי' רש"ש קדושין לה ב ומכות כ א.
- ↑ דברי דוד לט"ז ויקרא כא ה, ועי"ש שכ"מ בקדושין לה ב: אלא במקום שער.
- ↑ עי' אחרונים שבציון 103.
- ↑ עי' אחרונים שבציון 101.
- ↑ מכות כ ב. ועי' ריב"ן שם ד"ה איכא, שאי"ז שיעור קצוב, ועי' ריטב"א דלהלן.
- ↑ ריב"ן שם ד"ה שיראה.
- ↑ ריטב"א שם בשם יש שפירשו.
- ↑ ריטב"א שם בשם יש שפירשו.
- ↑ ע"ע גריס. מכות שם; ירושלמי קדושין פ"א ה"ז בשם אית תניי.
- ↑ ע"ע צרעת.
- ↑ ירושלמי שם.
- ↑ רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו; רא"ש מכות פ"ג סי' ב בד' הרי"ף שם; שו"ע יו"ד קפ ט דעה ראשונה.
- ↑ עי' מכות שם: איכא דמפיק שתי שערות ומעייל בכעדשה.
- ↑ ברייתא מכות שם: לקרחה שתיים ור"י בר חביבא מכות שם בשם אחד מן התנאים. ועי' ציון 94.
- ↑ רא"ש שם; ריטב"א שם בשם הרמ"ה; שו"ע שם דעה שניה.
- ↑ ירושלמי שם בשם אית תניי.
- ↑ קה"ע שם.
- ↑ רא"ש מו"ק פ"ג סי' צג; ריטב"א מכות כ ב; טור יו"ד קפ; שו"ע שם ט בשם יש מי שאומר.
- ↑ עי' לעיל.
- ↑ שו"ת חכ"צ ח"ב סי' נא; בהגר"א יו"ד שם אות יב; שי"ק לירושלמי קדושין פ"א ה"ז; מנ"ח מצ' תסח א. וע"ע חצי שיעור ציון 323 ואילך.
- ↑ שי"ק שם. ועי"ש שהוכיח כן מהירושלמי שם, ושם שאם אינו מעשה קרחה, אינו אסור משום חצי שיעור.
- ↑ עי' חקרי לב או"ח סי' נח דף קד ד"ה וראיתי להריטב"א; שי"ק בד' הב"י יו"ד שם; הלכה למשה לר"מ ניימן ח"ב עמ' סו.