אנציקלופדיה תלמודית:שרטוט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - החובה לסמן את השיטות בכתיבת דברים מן המקרא.

מהותו וגדרו

חיובו

כתבים מסוימים מן המקרא, צריך לשרטט את מקום כתיבתם[1], כלומר לסמן את השיטות שביניהן נכתבות המילים[2].

שמו

השרטוט נקרא לפעמים סירגול[3].

מקורו

חיוב שרטוט, עיקרו הוא הלכה-למשה-מסיני*[4], ובחלק מן הכתבים הוא נלמד מדרשת הכתובים[5], ובחלק מן הכתבים יש מן הראשונים סוברים שחיובו מדרבנן[6].

טעמו

בטעם חיוב שרטוט, כתבו ראשונים שהוא כדי שלא יתערבו השיטות, וירוץ הקורא בהם[7], ומטעם זה תפילין*, שהן מחופות וטמונות בעורן ותפורות בגידן, ואי אפשר לקרא בהן[8], אין צריכות שרטוט[9], ומזוזה, אף על פי שהיא מכוסה, ואין קוראים בה, צריכה שרטוט, לסוברים כן[10], לפי שפעם בשבע שנים, כשבודקים אותה, קוראים בה[11], או לפי שאין שכיסויה אינו חובה, ומן הדין ניתן לתלותה גלויה[12], או לפי שבקל ניתן להסירה ממקומה ולפתחה[13], או שהלכה למשה מסיני היא במזוזה, שאף על פי שאין קוראים בה, צריכה שרטוט[14].

גדרו

יש מן האחרונים שכתבו ששני דיני שרטוט חלוקים יש, האחד בסתם תיבות מן המקרא - שחייבות בשרטוט כשנכתבו אף שלא במקומן[15] - שבהן השרטוט הוא דין בכתיבה, שתהיה מיושרת על ידי שרטוט, אבל אין דין בנכתב, שיהיה משורטט, ולפיכך אף שרטוט שאינו מתקיים אלא בשעת הכתיבה, ונמחק לאחריה, כשר בהן, והדין השני במזוזה ובמגילה, שהוא דין בעצמותן, שצריך שיהיו משורטטות, ולפיכך צריך שיהיה השרטוט שלהן מתקיים לעולם[16].

באלו שורות

באלו שורות נעשה השרטוט, נחלקו ראשונים: א) יש סוברים שהשרטוט לעולם נעשה בין כל שיטה ושיטה מן הכתוב[17], ובדעתם יש מן האחרונים שצדדו לומר שצריך לשרטט אף מן הצדדים[18]. ב) ויש סוברים ששני סוגי שרטוטים יש, האחד בין כל שיטה ושיטה, וזה השרטוט הנדרש במזוזה ובמגילה, והשני בשיטה העליונה בלבד - או מלמעלה ומלמטה ומן הצדדים[19] - וזה השרטוט הנדרש בכתיבת תיבות מן המקרא אף שלא במקומן[20], וכן בכתבים שאינם חייבים בשרטוט מחמת עצמם, אלא מדין תיבות מן המקרא, כגון תפילין[21], וספר תורה, וכתבי הקדש, לסוברים כן[22]. בגדר השרטוט בשיטה העליונה, כתבו ראשונים שמאחר והשיטה הראשונה נכתבה ישרה על ידי השרטוט, הרי היא עצמה משמשת כשרטוט לשיטות שתחתיה[23].

על שרטוט שהוא משום הידור מצוה, שצריך לעשותו בכל שיטה ושיטה, עי' להלן[24].

על ידי שיטה ראשונה

הכותב תיבות מן המקרא - שטעון שרטוט בשיטה הראשונה בלבד, לסוברים כן[25] - אם מעליהן כתובה כבר שורה אחת ביושר, כתבו ראשונים שאינו צריך לשרטט, לפי שהשורה הראשונה חשובה שרטוט לשורה שאחריה[26].

ראש הדף

היה ראש הדף חתוך כראוי ביושר ובקצב, ובא לכתוב את השורה הראשונה סמוך לו, כתבו אחרונים בדעת ראשונים שראש הדף משמש כשרטוט לשורה הראשונה, ולפיכך אין צריך לשרטטה[27].

על ידי מחק

מקום שנמחקו תיבות על ידי גרר, כתבו אחרונים שמקום המחק חשוב כשרטוט, שיכול ליישר הכתב על פיו, ואין צריך לחזור ולשרטט[28]. ויש שנסתפקו אם מועיל, בשרטוטים שחיובם מהלכה למשה מסיני[29].

ניקוד

ניקוד הכתב, יש מן הגאונים והראשונים שכתבו שמועיל במקום שרטוט הנצרך בכתיבת תיבות מן המקרא[30], לפי שהניקוד הוא כרמז שרטוט[31], ויש שכתבו שאינו מועיל[32].

הטעונים שרטוט

מזוזה

מזוזה, נחלקו תנאים אם צריכה שרטוט - בין כל שיטה ושיטה[33] - לדעת ר' ירמיה בשם רבינו, מזוזה אינה צריכה שרטוט[34], ולדעת רב מניומי בר חלקיה בשם רב חמא בר גוריא בשם רב, מזוזה צריכה שרטוט[35]. לסוברים שצריכה שרטוט, מזוזה שאינה משורטטת פסולה[36], ויש מן הראשונים שצידדו לומר שכשרה[37]. במקור דין שרטוט במזוזה, אמרו בגמרא שהוא מהלכה למשה מסיני[38], ולסוברים שכל כתבי הקדש טעונים שרטוט מהלכה למשה מסיני[39], הטעם שנאמרה הלכה נוספת מיוחדת במזוזה, כתבו ראשונים שהוא כדי למעט שדוקא מזוזה צריכה שרטוט, אבל תפילין אינן צריכות[40], או שבמזוזה היה מקום לומר שלא יצטרכו, בשונה משאר ספרים, לפי שאין קוראים בה[41]. ויש שכתבו בדעת רב יהודה בשם שמואל, שדין שרטוט במזוזה נלמד בגזרה שוה של "כתיבה כתיבה" מספר תורה - שבמזוזה נאמר: וכתבתם[42], ובספר תורה נאמר: כתֹב זאת זכרון בספר[43], או שנאמר בו: וכתב לו את משנה התורה הזאת[44] - שצריך בו שרטוט, לסוברים כן[45], או שנלמד מגזירה שוה מגט – שבגט נאמר וכתב לה ספר כריתות[46] - שצריך בו שרטוט, לסוברים כן[47], ולדעתם לא נאמר בהלכה למשה מסיני אלא שמזוזה צריכה שרטוט לכתחילה, ומהגזרה שוה למדים שמזוזה שאינה משורטטת פסולה[48]. הלכה שמזוזה צריכה שרטוט[49], ואם כתב בלא שרטוט פסולה[50]. בגדר דין שרטוט במזוזה, כתבו אחרונים שאינו כדי ליישר הכתב בלבד, אלא הוא דין בעצמותה, שתהיה משורטטת[51], ולפיכך שרטוט שאינו מתקיים, אף לסוברים שכשר בכתבים אחרים, פסול בה[52].

הטעם שמזוזה צריכה שרטוט אף על פי שהיא מחופה ואינה נראית – והרי השרטוט, טעמו כדי שלא יתערבו השורות, וירוץ הקורא בכתב[53] - עי' לעיל[54].

על פרטי דיני שרטוט במזוזה ע"ע כתיבת סת"ם[55].

ספר תורה

ספר תורה צריך שרטוט[56], בכל שיטה ושיטה[57], מהלכה למשה מסיני[58]. ויש מן הראשונים שכתבו שדין שרטוט בספר תורה נלמד בגזרה-שוה* של "ולקחתם ולקחתם" מלולב* - שבספר תורה נאמר: לקֹחַ את ספר התורה הזה[59], ובלולב נאמר: ולקחתכם לכם[60] - שצריך לקיחה תמה, היינו שלא יהיה חסר כלום[61], ואף ספר תורה צריך שיהיה שלם בתיקונו, ובכלל זה שיהיה בו שרטוט[62]. ויש מן הראשונים שכתבו שדין שרטוט בספר תורה נלמד בגזירה שוה "כתיבה כתיבה"[63] ממזוזה[64]. ספר תורה שנכתב בלא שרטוט פסול[65]. ויש מן הראשונים חולקים וסוברים שאין דין שרטוט מיוחד בספר תורה, אלא דינו כדין תיבות מן המקרא הכתובות אף שלא במקומן, שטעונות שרטוט בשיטה העליונה, או מלמעלה ומלמטה ומן הצדדים, לסוברים כן[66], ואם לא שרטט, פסול[67].

על שרטוט ספר תורה בין כל שיטה ושיטה משום זה אלי ואנוהו, עי' להלן[68].

על פרטי שרטוט בספר תורה ע"ע כתיבת סת"ם[69] וע' ספר תורה.

מגילת אסתר

מגילת אסתר צריכה שרטוט[70], בכל שיטה ושיטה[71]. ויש מן הראשונים שכתבו שדי בשרטוט השורה הראשונה, והיא נעשית כשרטוט לשניה, ושניה לשלישית, וכן כלם[72]. מקור חיוב שרטוט במגילה הוא מדרשה, שנאמר בה: דברי שלום ואמת[73], ודרשו: מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה[74], היינו כספר תורה, שצריך שרטוט מהלכה למשה מסיני, לסוברים כן[75], וכן דרשו בירושלמי, שנאמר במגילה דברי שלום ואמת, ובתורה נאמר: אמת קנה ואל תמכור[76], מה זו צריכה שרטוט, אף זו צריכה שרטוט[77]. ובדעת הסוברים שספר תורה אינו טעון שרטוט[78], פרשו ראשונים את דברי הבבלי שמגילה צריכה שרטוט כאמיתה של תורה, שהיינו כמזוזה, שנקראת אמיתה של תורה משום שיש בה יחוד מלכות שמים[79]. לסוברים שכל כתבי הקדש צריכים שרטוט מהלכה למשה מסיני[80], כתבו ראשונים בטעם שצריך כתוב מיוחד לחייב שרטוט במגילה, שהיה מקום לפטרה לפי שקראת אגרת[81]. ובמסכת סופרים אמרו בטעם שמגילה צריכה שרטוט, שנקראת ספר[82]. בגדר דין שרטוט במגילה, כתבו אחרונים שאינו כדי ליישר הכתב בלבד, אלא הוא דין בעצמותה, שתהיה משורטטת, ולפיכך שרטוט שאינו מתקיים אחר הכתיבה, אף לסוברים שכשר בכתבים אחרים, פסול בה[83].

על פרטי דין שרטוט במגילה ע"ע מגילת אסתר[84].

תפילין

תפילין אינן צריכות שרטוט[85]. במקור הדין, יש מן הראשונים שכתבו שהוא מהלכה למשה מסיני, שלכך נאמרה הלכה שמזוזה צריכה שרטוט – אף על פי שכבר נאמרה הלכה כללית בכל הספרים, לדעתם[86] – ללמד שדוקא מזוזה צריכה, ותפילין אינן צריכות[87], ויש שכתבו במקור הדין, שהוא מסברא, שהשרטוט, שתכליתו שירוץ הקורא בכתב[88], אינו שייך בתפילין שהן מכוסות וטמונות, ואי אפשר לקרא בהן[89]. ויש מן הראשונים שכתבו טעם שאין צריך שרטוט בתפילין, שמאחר שעורם דק הרבה, יש לחוש שמא יקרע בשרטוט[90].

יש מן הראשונים שכתבו שתפילין, אף על פי שאינן צריכות שרטוט מצד עצמן, צריכות שרטוט כדין כתיבת תיבות מן המקרא אפילו שלא במקומן, שטעונות שרטוט בשיטה הראשונה[91], או מלמעלה ומלמטה ומן הצדדים[92], או שצריכות בכל שיטה ושיטה[93], ואף בדיעבד יש שכתבו שפסולות אם לא שרטט[94]. כתבן פחות משלש תיבות בשיטה – שאז אין צריך שרטוט בכותב תיבות מן המקרא[95] - אין צריך שרטוט כלל[96]. ומן האחרונים יש שחולקים וסוברים, וכן נראה מדברי ראשונים, שתפילין לעולם אינן צריכות שרטוט כלל[97], אף לא מדין כתיבת תיבות מן המקרא, שדוקא באגרת הצריכו לשרטט תיבות מן המקרא, כדי שיהיה היכר שיש בה דברי קדושה ולא יזרקנה לאשפה[98].

על שרטוט תפילין משום הידור מצוה, עי' להלן[99].

על פרטי דין שרטוט בתפילין ע"ע כתיבת סת"ם[100] וע' תפילין.

האיסור לשרטטן

תפילין, יש מן הראשונים שכתבו שהלכה למשה מסיני היא שאסור לשרטטן[101], וכן יש מן הראשונים שכתבו שתפילין משורטטות פסולות[102]. וראשונים חולקים וסוברים שמותר לשרטטן, וכן הלכה[103].

שאר כתבי הקדש

שאר כתבי הקדש – מלבד ספר תורה ומגילה – כתבו ראשונים שחייבים בשרטוט[104], בכל שיטה ושיטה[105], מהלכה למשה מסיני[106], או מדרבנן משום גדר וסייג[107]. ויש מן הראשונים שכתבו שכתבי הקדש דינם כתיבות מן המקרא הכתובות שלא במקומן, שלדעתם אין צריך לשרטט בהן כל שיטה ושיטה, אלא די בשרטוט בשיטה העליונה בלבד, או מלמעלה ומלמטה ומן הצדדים[108]. חיוב שרטוט בכתבי הקדש הוא אפילו כשכתובים על הנייר[109].

על גדר דין שרטוט בכתבי הקדש, ע"ע כתיבת סת"ם[110].

תיבות מן המקרא

כתיבת תיבות מן המקרא, אף שלא במקומן, טעונה שרטוט[111], וכן מצאנו בכמה אמוראים שכתבו פסוקים מן המקרא, ושרטטו[112], וכן בגט-חליצה* שיש בו תיבות מן המקרא, יש מן האמוראים ששרטטו[113]. במקור החיוב יש מן הראשונים שכתבו שהוא מדרבנן[114], ומהם יש שכתבו בטעם שתקנוהו, כדי שיהיה היכר שהם דברי קדושה, ולא יזרקם לאשפה[115], ויש שנראה מדבריהם במקור החיוב שהוא מהלכה למשה מסיני[116]. בגדר השרטוט בכתיבת תיבות מן המקרא, כתבו אחרונים שאינו דין בדבר הנכתב, שיהיה משורטט, אלא דין בכתיבה, שצריך שתהיה מיושרת על ידי שרטוט, ולפיכך שרטוט שאינו מתקיים אחר הכתיבה, אף לסוברים שפסול בדברים אחרים, כשר בה [117].

על כתבים שונים, שחייבים שרטוט מדין תיבות מן המקרא, עי' לעיל[118].

באלו שורות

השרטוט בכותב תיבות מן המקרא, יש מן הראשונים שכתבו שהוא שרטוט אחד למעלה, שתחתיו כותב כמה שיטים – או שמשרטט מלמעלה ומלמטה ומן הצדדים[119] - אבל אין צריך לשרטט בכל שיטה ושיטה[120]. ויש חולקים וסוברים שאף בכתיבת תיבות מן המקרא צריך שרטוט בכל שיטה ושיטה[121].

מספר התיבות

במספר התיבות מן המקרא המחייב בשרטוט, נחלקו תנאים ואמוראים: בברייתא שנינו, וכן יש שכתבו בדעת אמוראים בירושלמי, ששלש כותבים ללא שרטוט, וארבע אין כותבים[122]. ור' יצחק אמר, וכן יש שכתבו בדעת אמוראים בירושלמי, ששתים כותבים, שלש אין כותבים[123], ויש מפרשים בדעת אמוראים בירושלמי שאפילו ארבע כותבים[124]. הלכה ששתים כותבים, ושלש אין כותבים[125]. ויש שכתבו שהלכה ששלש כותבים, וארבע אין כותבים[126].

שלא כסדרן

כתיבת תיבות מן המקרא שלא כסדרן, אינה מחייבת בשרטוט, וכן מצאנו אמוראים שכשכתבו פסוקים שינו את סדר המילים, בכדי שלא יצטרכו לשרטט[127].

בשורות קצרות

כתב תיבות מן המקרא בכמה שורות קצרות, באופן שאין בכל שורה מספר תיבות המחייב שרטוט, כתבו אחרונים שאינו צריך שרטוט[128].

מגילת סוטה

מגילת-סוטה* צריכה שרטוט[129]. על פרטי דין השרטוט במגילת סוטה, ועל דין מגילה שלא שורטטה, ואם ניתן לשרטטה אחר הכתיבה, ע"ע מגילת סוטה[130].

גט

גט*, יש מן הראשונים שנראה מדבריהם שצריך שרטוט מן התורה[131], ויש שכתבו שאינו צריך[132], ויש שכתבו שנהגו לשרטטו[133]. על פרטי הדין ומקורו, ע"ע גט[134].

ללשון צחות

הכותב תיבות מן המקרא שלא לשם דרשה, כגון השולח איגרת לחבירו, וכותב לשון המקרא כדי לכתוב לשון צח, יש מן הראשונים שכתבו שאינו צריך שרטוט[135]. ומירושלמי נראה, וכן יש מן הראשונים שכתבו להלכה, שאף הכותב שלא לשם דרשה, צריך שרטוט[136]. ומן האחרונים יש שנראה מדבריהם שמחלוקת היא בירושלמי[137].

על שרטוט באגרת שלומים ע"ע אגרת רשות[138].

שאינה אשורית

כתיבה שאינה אשורית, כתבו ראשונים שמותר לכתוב ללא שרטוט, לפי שכתיבה זו, מאחר ואינה כעין תורה נביאים וכתובים, שהם בכתב אשורי, אינה חשובה כתיבה כלל[139], וכן כתבו אחרונים להלכה[140]. ויש מן הראשונים שכתבו שאין נוהגים כן[141].

על שרטוט בכתב שאינו אשורי, ע"ע כתב[142].

שרטוט בדברים הפטורים

דברים הפטורים משרטוט, יש מן הראשונים שכתבו שאין לשרטט אותם, לפי שכל-הפטור-מן-הדבר-ועושהו* נקרא הדיוט[143]. ויש שכתבו שאינו נקרא הדיוט, אלא מאחר שמכוין לנוי, תבא עליו ברכה[144].

על הסוברים שאסור לשרטט תפילין, עי' לעיל[145].

הדור מצוה

אף כתבי הקדש שלא נאמר בהם דין שרטוט בכל שיטה – לסוברים כן[146] - יש מן הראשונים שכתבו שצריך לשרטט בהם כל שיטה ושיטה משום זה אלי ואנוהו[147]. ויש מן הראשונים שכתבו שדוקא סופר שאינו יכול לכתוב יפה בלא שרטוט, צריך לשרטט משום זה אלי ואנוהו[148]. שרטוט שהוא משום זה אלי ואנוהו אינו מעכב בדיעבד[149].

הדור מצוה בתפילין

תפילין, שמכוסים בעור, יש מן הראשונים שכתבו שאין שייך נוי בכתיבתם, ואין צריך לשרטטם משום זה אלי ואנוהו[150]. ויש שכתבו שאף בתפילין שייך שרטוט משום זה אלי ואנוהו[151], וכן כתבו ראשונים ואחרונים אחרונים להלכה שמשרטטים תפילין משום נוי[152].

על הסוברים שאסור לשרטט תפילין, עי' לעיל[153].

על דיני שרטוט משום הדור-מצוה* ע"ע[154].

דיניו

לשמה

על שרטוט בכתבי הקדש, אם צריך לעשותו לשמה*, ע"ע כתיבת סת"ם[155].

בסכין

סכין חדה, אין משרטטים בה, שמא תחתוך הספר[156]. וסכין שאינה חדה, יש מן הראשונים סוברים שאף בה אין משרטטים, שמא תחתוך הספר, ולדעתם זהו שאמרו בירושלמי ובמסכת סופרים, שמסרגלים בקנה, שהיינו דוקא בקנה, ולא בסכין[157]. ויש שכתבו שמשרטטים בה[158].

בדברים הצובעים

דברים שהקלף מצטבע בהם, יש מן הראשונים סוברים שאין משרטטים בהם[159], לפי שאין הכתב ניכר יפה[160], ואסור אפילו אם אין הכתב נוגע בשרטוט[161], ויש שאסרו שאפילו מבחוץ, מעבר לדף, לפי שלפעמים נראה אף מבפנים[162]. שרטט תפילין או ספר תורה בדברים הצובעים יש שכתבו שפסול[163], ויש מכשירים[164]. ויש חולקים וסוברים שמשרטטים לכתחלה אף בדברים הצובעים[165].

מבחוץ

יש מן האחרונים שכתבו שאין לשרטט בצד הדף שכותבים בו, אלא מעבר לדף, לפי שהשרטוט, אפילו בברזל, שאינו צבע, פעמים שמותיר רושם הנראה, והרי אין משרטטים בדברים הצובעים, לסוברים כן[166], ויש שכתבו שמטעם אחר אין לשרטט מבפנים, שנראה כאילו האותיות שבורות[167].

שאינו מתקיים עד סוף הכתיבה

שרטוט שאינו אלא לפי שעה, ואינו מתקיים עד סוף הכתיבה, כתבו ראשונים שאינו חשוב שרטוט, ומטעם זה קיפול הנייר, אם חוזר ומתפשט עד סוף הכתיבה, אינו חשוב שרטוט[168].

שאינו מתקיים לעולם

שרטוט שאינו מתקיים לעולם, נסתפקו ראשונים אם חשוב שרטוט[169]. ויש שמצדדים לומר שאינו חשוב שרטוט[170]. ויש שנראה מדבריהם שחשוב שרטוט, ולפיכך קיפולים בנייר קשה, שעומדים וניכרים עד סוף הכתיבה, אף על פי שמתבטלים לאחר זמן, חשובים שרטוט[171]. ויש מן האחרונים שחילקו, ששרטוט שהוא דין בעצם הדבר הנכתב, שיהיה משורטט – כגון שרטוט שבמזוזה[172] ושבמגילה[173] - פסול אם אינו מתקיים, אבל שרטוט שאינו אלא ליישר את הכתב – כגון שרטוט שבכתיבת תיבות מן המקרא אף שלא במקומן, לסוברים כן[174] - די בכך שיהיה קיים בשעת הכתיבה, וכשר אף אם יימחק לאחר מכן[175].

שאינו עמוק

שרטוט שאינו גומא וחריץ, אלא על פני הקלף מלמעלה, כגון בדיו, יש מן הראשונים מצדדים לומר שאינו חשוב שרטוט[176].

שאחר הכתיבה

כתב בלא שרטוט, באיסור, ושרטט אחר כתיבה, נספתקו ראשונים אם חשוב שרטוט[177]. ומן האחרונים יש שכתבו שאינו חשוב שרטוט[178], ובדעתם נסתפקו אחרונים אם שרטט בתחלה שרטוט שאינו מתקיים לעולם – לסוברים שאינו חשוב שרטוט[179] – ואחר הכתיבה, קודם שנמחק השרטוט, עשה שרטוט המתקיים, אם כשר, מאחר ולא היה אף פעם בלא שרטוט[180].

על שרטוט אחר הכתיבה ע"ע כל-שאינו-ראוי-לבלה-בלה-מעכבת-בו*[181]. על שרטוט אחר הכתיבה במזוזה, אם פסול משום כתיבה שלא כסדרן, ע"ע כתיבת סת"ם כסדרן[182].

כתיבה שלא לפי השרטוט

כתיבה שאינה לפי השרטוט, אפילו כשהכתיבה ישרה והשרטוט עקום, כתבו אחרונים שחשובה ככתיבה בלא שרטוט, ופסולה במקומות שהשרטוט מעכב[183].

כתיבה על השרטוט

כתיבת סת"ם, כתבו ראשונים שאין כותבים על השרטוט, כדי שלא תהיה התיבה עקומה[184].

על שרטוט בחול-המועד* ע"ע[185].

הערות שוליים

  1. ↑ מגילה יח ב ומנחות לב ב, לענין מזוזה, ועי' ציון 34 ואילך; מגילה טז ב, לענין מגילה, ועי' ציון 70 ואילך; גיטין ו ב, ז א, ויבמות קו ב, וירושלמי מגילה פ"ג סוף ה"ב, לענין תיבות מן המקרא, ועי' ציון 111 ואילך; עי' מגילה שם וירושלמי מגילה פ"א ה"א ושם ה"ט ומסכת סופרים פ"א ה"א, וראשונים שבציון 56 בדעתם, לענין ספר תורה; עי' סוטה יז ב וירושלמי מגילה פ"א ה"ט, וראשונים שבציון 106 בדעתם, לענין כתבי הקדש; עי' ראשונים שבציונים 91, 92, 93, לענין תפילין.
  2. ↑ עי' ציון 17 ואילך, ושם אלו שיטות צריך לשרטט.
  3. ↑ עי' ירושלמי מגילה פ"א ה"ט, ומס' סופרים פ"א ה"א, ובר"ר פרשה כד, וויק"ר מצורע פרשה יט סי' א: סירגול, והערוך ע' סרגל וע' שרטט, ורמב"ן גיטין ו ב, שסירגול הוא שרטוט.
  4. ↑ רב מנימין בר חלקיה במנחות לב ב, לענין מזוזה, ועי' ציון 38; עי' ירושלמי מגילה פ"א ה"ט, שהלמ"מ שמסרגלים, וראשונים שבציון 56 שמדובר בס"ת, וראשונים שבציון 106, שמדובר בכל כתבי הקדש; מסכת סופרים פ"א ה"א, שהלמ"מ שספרים צריכים שרטוט, וראשונים שבציון 56 שמדובר בספר תורה. ועי' בראשית רבה פרשה כד: זה ספר תולדות אדם וגו' כל אומניות אדם הראשון לימדם, רב אמר אפילו סירגול הספר אדם הראשון לימד, זה ספר וסירגולו. ועי' ויקרא רבה פרשת מצורע פרשה יט סימן א: קווצותיו תלתלים זה הסירגול.
  5. ↑ עי' מגילה טז ב וירושלמי מגילה פ"א ה"א, לענין מגילה, ועי' ציון 74 ואילך; עי' ציון 42 ואילך, שי"ס ששרטוט במזוזה נלמד בג"ש מס"ת; עי' ציון 64 שי"ס ששרטוט בס"ת נלמד בג"ש ממזוזה.
  6. ↑ עי' ציון 114 שי"ס כן לענין שרטוט בכתיבת תיבות מן המקרא; עי' ציון 107, שי"ס כן לענין כתבי הקדש מלבד ס"ת ומגילה. ועי' ציון 147 ואילך, שיש שרטוט שהוא משום: זה אלי ואנוהו.
  7. ↑ רמב"ן (וכעי"ז שם בשם ר' נטרונאי) וריטב"א וחי' הר"ן ומאירי גיטין ו ב; חי' הר"ן מגילה יח ב; קרי"ס למאירי ח"א מ"א ח"ג. וכעי"ז במכריע סי' פה בשם ר' פלטוי גאון.
  8. ↑ ע"ע תפילין.
  9. ↑ עי' ציון 89. ראשונים הנ"ל. ועי' ציון 91 שי"ס שאע"פ שאין צריכות שרטוט מצד עצמן, צריכות שרטוט מדין כתיבת תיבות מן המקרא, ועי' ציון 147, שי"ס שצריכות שרטוט מדין זה אלי ואנוהו.
  10. ↑ עי' ציון 35 ואילך.
  11. ↑ ע"ע מזוזה. ריטב"א ומאירי גיטין שם, וחי' הר"ן מגילה שם.
  12. ↑ קרי"ס שם.
  13. ↑ כ"מ תפילין פ"א הי"ב.
  14. ↑ רמב"ן וחי' הר"ן גיטין שם.
  15. ↑ עי' ציון 111.
  16. ↑ שו"ת רע"א מהדו"ק סי' נ. ועי' ציונים 51, 83, 117, 175. ועי' ציון 169 ואילך, שי"ח לענין שרטוט שאינו מתקיים לעולם.
  17. ↑ רמב"ן וריטב"א וחי' הר"ן גיטין ו ב, ע"פ מה שמצאנו ששרטוט נקרא גם סירגול, עי' ציון 3, וסירגול פירושו בכל מקום בין שיטה לשיטה, וע"פ ויקרא רבה פרשת מצורע פרשה יט סימן א: קווצותיו תלתלים זה הסירגול, שהיינו שרטוט כל שיטה ושיטה, שהן עשויות תלתלים; עי' שיעורי ר' שמואל גיטין ו ב אות פד, בד' רמב"ם ס"ת פ"ז הט"ז.
  18. ↑ עי' באה"ל סי' לו ס"ו ד"ה וי"א, שמסתפק, וע"ש שמסיק שבדיעבד אין להחמיר.
  19. ↑ ר"ת בתוס' סוטה יז ב, ובתוס' גיטין ו ב בסוף דבריו, ועי' סה"ת סי' קצו: בשיטה העליונה, או לכל היותר מארבעה צדדים.
  20. ↑ עי' ציון 111. ר"ת בתוס' ורמב"ן ורשב"א וריטב"א גיטין ו ב ותוס' מנחות לב ב ורא"ש מגילה פ"ב ה"ב וסה"י סי' קד וס' התרומה סי' קצו. ועי' ציון 120.
  21. ↑ עי' ציון 91.
  22. ↑ עי' ציון 66, לענין ס"ת, וציון 108, לענין שאר כתבי הקדש.
  23. ↑ רא"ש מגילה פ"ב סי' ב, וכעי"ז מאירי גיטין שם בשם קצת רבני צרפת. ועי' ציונים 26, 72.
  24. ↑ ציון 147.
  25. ↑ עי' ציון 120.
  26. ↑ רא"ש מגילה פ"ב סוף ה"ב; ב"י יו"ד סוף סי' רפד; ט"ז שם ס"ק א; פת"ש שם ס"ק ה. ועי' שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' סז.
  27. ↑ דבר אברהם ח"ג סי' כו אות ג, בד' רא"ש שבציון 26.
  28. ↑ בני יונה סי' רעא סט"ז, הובא בפת"ש יו"ד סי' רעא ס"ק יד.
  29. ↑ שו"ת מהר"ם שיק יורה דעה סי' רנט.
  30. ↑ תשוה"ג שע"ת סי' לט; תשוה"ג (ליק) סי' מו; שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ב בשם ר' מימון אביו של רמב"ם; מאירי גיטין ו ב סוף ד"ה ועדין: יש נוהגין.
  31. ↑ מאירי שם. ועי' דעת זקנים מבעלי התוס' דברים כט כח, שניקוד מעל התיבה הוא כמחיקתה, ומטעם זה פוטר משרטוט, שחשוב כאילו אין ג תיבות.
  32. ↑ מאירי שם.
  33. ↑ עי' ר"ת בסוטה יז ב ד"ה כתבה איגרת, וגיטין ו ב ד"ה א"ר ומנחות לב ב ד"ה הא ובסה"י (חי') סי' קד, וכ"ה בראשונים רבים. ועי' רשב"א גיטין שם, שהביא מראשונים שצריך שרטוט למעלה בלבד, ושם שתמה. ועי' ציון 17 ואילך.
  34. ↑ ברייתא מגילה יח ב ומנחות שם, ועי' ערכי תנו"א ע' רבי ירמיה תנא, שמסתפק אם "רבינו" הוא ר' יהודה הנשיא.
  35. ↑ מנחות שם.
  36. ↑ מנחות שם; עי' ציון 48.
  37. ↑ מיוחס לרשב"א מנחות שם, למסקנת הסוגיה שם.
  38. ↑ רב מניומי בר חלקיה מנחות שם; עי' רש"י מגילה שם ד"ה והלכתא. בגדר ההלמ"מ עי' ציון 41.
  39. ↑ עי' ציון 106.
  40. ↑ עי' ציון 87. רמב"ן וריטב"א גיטין ו ב.
  41. ↑ עי' ציון 14. רמב"ן וריטב"א וחי' הר"ן גיטין שם, ע"פ שיטתם שבציון 7 בטעם חיוב שרטוט, שהוא כדי שירוץ הקורא בו. ועי' עמק ברכה מזוזה פ"ב, ושיעורי ר' שמואל גיטין ו ב אות פג (וכעי"ז בחידושי ר' שמואל גיטין סי' ח), שיישבו באופן אחר, שדין שרטוט שבכל כתבי הקדש הוא דין בספר, שיהיה משורטט, ובמזוזה נאמרה הלכה נוספת שצריך שהכתיבה תהיה בשרטוט, ונפק"מ לענין שרטוט אחר הכתיבה, שאינו מועיל במזוזה, ועי' ציון 178, ועי' שיעורי ר' שמואל שם, שמ"מ צריך במזוזה אף את ההלכה הכללית, כדי לפסול שרטוט שהיה בכתיבה ונמחק אח"כ, עי' ציון 169.
  42. ↑ דברים ו ט.
  43. ↑ שמות יז יד. עי' רש"י להלן.
  44. ↑ דברים יז יח. עי' פסקי הרי"ד להלן.
  45. ↑ עי' ציון 56 ואילך. רש"י מנחות שם ד"ה כתבה וד"ה כתיבה: אי נמי; פסקי הרי"ד הל' מזוזה (עמ' תלח) ומנחות שם. ועי' תוס' מנחות שם ד"ה כתבה וסה"ת סי' קצו, שתמהו. ועי' ציון 63.
  46. ↑ דברים כד א.
  47. ↑ עי' ציון 131. רש"י מנחות שם, פי' א. ועי' תוס' שם.
  48. ↑ עי' לעיל. מרדכי הלק"ט רמז תתקסא, בד' רש"י שם.
  49. ↑ מגילה שם; מנחות שם; רמב"ם תפילין פ"א הי"ב; טוש"ע יו"ד רפח ח.
  50. ↑ מאירי גיטין ו ב; טוש"ע שם.
  51. ↑ שו"ת רע"א מהדו"ק סי' נ. ועי' ציון 16.
  52. ↑ עי' ציון, 175. ועי' ציון 169 ואילך, שי"ח.
  53. ↑ עי' ציון 7 ואילך.
  54. ↑ ציון 10 ואילך.
  55. ↑ ציון 850 ואילך.
  56. ↑ עי' מגילה טז ב, וירושלמי מגילה פ"א ה"א, לענין מגילה: צריכה שרטוט כאמיתה של תורה, וד' ר' חלבו ר' יסא בשם ר' לעזר בירושלמי שם, שהכוונה שהיא כס"ת, שטעון שרטוט; עי' ירושלמי מגילה פ"א ה"ט, שהלמ"מ שצריך שרטוט, וריטב"א מגילה טז ב, שהיינו בס"ת, ועי' ציון 106, שיש שפי' שהיינו בכל כתבי הקדש; עי' מסכת סופרים פ"א ה"א: הלמ"מ שמסרגלין בקנה, ותוס' הרא"ש ורשב"א גיטין שם וקרי"ס למאירי ח"א מ"א ח"ג וסה"ת סי' קצו ומרדכי הלק"ט רמז תתקסא בדעתה; רש"י מגילה טז ב ד"ה כאמיתה וסוטה יז ב ד"ה בספר; רמב"ם תפילין פ"א הי"ב, ופ"ז ה"ד, וס"ת פ"י ה"א, ומגילה פ"ב ה"ט; המכריע סי' פה, ושם בשם ר' עמרם גאון, ובפסקי רי"ד מנחות לב ב; המיוחס לרשב"א מנחות שם; מאירי גיטין ו ב בשם רוב פוסקים; עי' ריטב"א מגילה שם, וקרי"ס שם, בדעת מדרש רבה שבציון 4; טוש"ע יו"ד רעא ה.
  57. ↑ רמב"ן וריטב"א ור"ן גיטין שם; קרי"ס שם.
  58. ↑ עי' ירושלמי מגילה פ"א ה"ט, וראשונים הנ"ל בדעתו; מסכת סופרים שם, וראשונים הנ"ל בדעתה; רש"י מגילה שם; רמב"ם תפילין פ"א הי"ב; מאירי גיטין שם שם וקרי"ס שם.
  59. ↑ דברים לא כו.
  60. ↑ ויקרא כג מ.
  61. ↑ ע"ע אתרוג ציון 150 ואילך, וע' לולב ציון 361.
  62. ↑ המיוחס לרשב"א מנחות שם: או נוכל לומר. ועי' שו"ת הרשב"א ח"ה סי' צג, שהשרטוט במקראות הוא משום "כתיבה תמה".
  63. ↑ עי' ציון 45, פרטי הג"ש, ושם שיש שלמדים בג"ש זו להפך, ס"ת ממזוזה.
  64. ↑ רא"ש הלק"ט הל' ס"ת פ"ז.
  65. ↑ עי' מסכת סופרים הוספה ב פ"א הט"ו: יריעה שאינה מסורגלת פסולה; קרי"ס שם ומאירי גיטין שם; רמב"ם תפילין פ"ז שם וס"ת שם; שו"ע שם.
  66. ↑ עי' ציון 120. סה"י לר"ת סי' קד, ור"ת בתוס' ורמב"ן ורשב"א וריטב"א ור"ן ומאירי גיטין ו ב ותוס' מנחות לב ב ותוס' סוטה יז ב והמכריע סי' פה ורא"ש הלק"ט הל' ס"ת סי' ז. ועי' תוס' מנחות שם ורא"ש שם, שפי' כן בדעת מס' סופרים פ"א ה"א והוספה ב פ"א הט"ו, שמ' שס"ת צריך לסרגל, שהיינו מלמעלה, ועי' ביאור הדבר בחי' ר' שמואל גיטין סי' ח אות ה ואילך, ושיעורי ר' שמואל שם אות פז. ועי' מסכת סופרים פ"א ה"א, לגי' שלפנינו, שהסרגול המדובר שם הוא מהלכה למשה מסיני, ועי' תוס' גיטין שם ותוס' מנחות שם ורא"ש שם, שהזכירו דברי מסכת סופרים בלשון אחרת, ולא הזכירו הלמ"מ, ועי' ראשונים שבציון 56, שגרסו במס' סופרים שהוא הלמ"מ, אלא שפרשוה לענין סרגול בכל שיטה. ועי' הגהות יעב"ץ שבציונים 98, 115, שאין שייך שרטוט בכתיבת תיבות מן המקרא אלא באגרת, ולא בתפילין, ולכאו' ה"ה שלא בס"ת. ועי' ציון 121, שי"ס בכתיבת תיבות מן המקרא, שצריך לשרטט בין כל שיטה ושיטה.
  67. ↑ עי' מסכת סופרים הוספה ב פ"א הט"ו, שיריעה שאינה מסורגלת פסולה, ותוס' מנחות שם ורא"ש הלק"ט שם, שמדובר בס"ת שלא שרטט בו מלמעלה; באה"ל סי' לב ס"ו ד"ה אין צריך. ועי' מאירי גיטין ו ב בשם קצת רבני צרפת, שמשמע קצת שכשר בדיעבד.
  68. ↑ ציון 147.
  69. ↑ ציון 814 ואילך.
  70. ↑ רבי תנחום ואמרי לה רבי אסי במגילה טז ב; ירושלמי מגילה פ"א ה"א; פסי"ז אסתר פ"ט סי' כח; רמב"ם מגילה פ"ב ה"ט; טוש"ע או"ח תרצא א.
  71. ↑ עי' להלן, שדינה נלמד מס"ת או ממזוזה, לסוברים שחייבים בשרטוט מהלמ"מ, שדינם שמשרטטים אותם בכל שיטה, עי' ציונים 33, 57, ועי' ציון הבא; דרכ"מ או"ח תרצא אות א; מ"ב שם ס"ק ה.
  72. ↑ כלבו סי' מה, הובא בב"י שם בסתם, וכן סתם בלבוש שם ס"ב, ועי' דרכ"מ שם, שתמה. ועי' כלבו שם, שבמגילה מועיל שרטוט שורה אחת, אף לסוברים שבס"ת צריך לשרטט כל שיטה ושיטה, עי' ציון 57, ועי' ציון הקודם. ועי' ציון 23, שיש שכתבו ששרטוט בשיטה העליונה מועיל בכתיבת תיבות מן המקרא, אבל אינו מועיל במגילה.
  73. ↑ אסתר ט ל.
  74. ↑ מגילה שם; פסי"ז שם.
  75. ↑ עי' ציון 56 ואילך, ושם שי"ח. רש"י וריטב"א מגילה שם; רמב"ן וריטב"א וחי' הר"ן גיטין ו ב; המכריע סי' פה.
  76. ↑ משלי כג כג.
  77. ↑ ירושלמי מגילה שם.
  78. ↑ עי' ציון 66.
  79. ↑ ר"ח בתוס' גיטין ו ב, ור"ת בתוס' ורמב"ן ורשב"א וריטב"א גיטין ו ב ותוס' סוטה יז ב ומנחות לב ב וסה"י לר"ת סי' קד ורא"ש הלק"ט הל' ס"ת פ"ז וסה"ת סי' קצו ומרדכי הלק"ט רמז תתסקא והמכריע שם. וע"ע מזוזה ציון 15 ואילך.
  80. ↑ עי' ציון 106.
  81. ↑ אסתר ט כו, כט. רמב"ן וריטב"א גיטין ו ב.
  82. ↑ אסתר ט לב. עי' מס' סופרים פי"ג: צריכה שרטוט כאמיתה של תורה, ספר נקראת, ועי' שו"ת רשב"א סי' אלף רכ.
  83. ↑ שו"ת רע"א מהדו"ק סי' נ. ועי' ציונים 16, 175. ועי' ציון 169 ואילך, שי"ח.
  84. ↑ ציון 145 ואילך.
  85. ↑ מגילה יח ב; מנחות לב ב; רמב"ם תפילין פ"א הי"ב; עי' טור או"ח לב.
  86. ↑ עי' ציון 106.
  87. ↑ רמב"ן גיטין ו ב, פי' א, וריטב"א שם, ועי' ציון 40. ועי' כעי"ז תוס' סוטה יז ב, שהלמ"מ שתפילין א"צ שרטוט, ועי' ציון 101, שלדעתו אסור לשרטטן.
  88. ↑ עי' ציון 7.
  89. ↑ עי' רמב"ם שם; רמב"ן וריטב"א שם, פי' ב, ורמב"ן שם בשם ר' נטרונאי; המכריע סי' פה בשם ר' פלטוי גאון; מאירי שם; חי' הר"ן שם ובמגילה יח ב.
  90. ↑ נמוקי יוסף הלק"ט הל' מזוזה (ה ב).
  91. ↑ עי' ציון 120. ר"ת בתוס' ורמב"ן ורשב"א וריטב"א ור"ן גיטין ו ב ורא"ש מגילה פ"ב סי' ב; שו"ע או"ח לב ו.
  92. ↑ עי' ציון 119. ר"ת בתוס' סוטה יז ב ובמרדכי הלק"ט רמז תתקסא ובמכריע סי' פה; סמ"ג ע' כג, כה. ועי' סה"ת סי' קצו: בשיטה העליונה, או לכל היותר מארבעה צדדים; רמ"א שם.
  93. ↑ עי' ציון 121. כ"מ ס"ת פ"ז הט"ז, בד' רמב"ם שם, ושיעורי ר' שמואל גיטין ו ב אות פד בדעתו.
  94. ↑ עי' ביאור הגר"א שם, ובאה"ל שם בדעתו, בדעת ראשונים שבציון 67, הסוברים אף לענין ס"ת, שחייבים לשרטטו מלמעלה בלבד, מדין כתיבת תיבות מן המקרא, וששרטוט זה מעכב, וע"ש שלחולקים וסוברים בס"ת שחייבים לשרטטו בכל השיטים מצד עצמו, עי' ציון 57, אין ראיה לפסול בדיעבד בתפילין.
  95. ↑ עי' ציון 128.
  96. ↑ כ"מ שם.
  97. ↑ עי' רמב"ן וריטב"א ומאירי גיטין שם, שמ' שתפילין א"צ שרטוט כלל; הגהות יעב"ץ דלהלן.
  98. ↑ הגהות יעב"ץ גיטין ו ב. ועי' ציון 115. ועי' עמק ברכה תפילין סי' א, שכ"כ בשם הגרי"ז מטעם אחר, שדין שרטוט בכתיבת ג' תיבות הוא משום שאסור לכתוב פסוקים של כתבי הקדש בלי התנאים והדינים של כתבי הקדש (וכעי"ז כ' בחי' רא"ל ח"א סי' לו, לז) וזה שייך רק בכתיבה בעלמא, אבל לא בתפילין, שדין הכתיבה שלהם מיוחד להם, ואינו בגדר כתיבת כתבי הקדש.
  99. ↑ ציון 150 ואילך.
  100. ↑ ציון 864 ואילך.
  101. ↑ תוס' סוטה יז ב.
  102. ↑ עי' תוס' שם; או"ז סי' תקמג בשם רבינו שמחה; העיטור ש"א הל' תפילין.
  103. ↑ עי' ציונים 151, 152.
  104. ↑ רמב"ן ריטב"א ור"ן גיטין ו ב; רמב"ם ס"ת פ"ז הט"ז; שו"ע יו"ד רפד א. בגדר דין השרטוט שבכל כתבי הקדש, עי' אחרונים שבציון 41.
  105. ↑ רמב"ן ריטב"א ור"ן שם; שיעורי ר' שמואל גיטין ו ב אות פד, בד' רמב"ם שם.
  106. ↑ רמב"ן ריטב"א ור"ן שם, ע"פ ירושלמי מגילה פ"א ה"ט: הלכה למשה מסיני וגו' ומסרגלין, שהכוונה על כל כתבי הקדש, ועי' ציון 56; עי' רש"י סוטה יז ב ד"ה בספר; לבוש יו"ד רפד א.
  107. ↑ קרי"ס למאירי ח"א מ"א ח"ג.
  108. ↑ עי' ציון 120. ר"ת ברמב"ן וריטב"א ור"ן גיטין ו ב. ועי' ציון 121, שי"ס אף בתיבות מן המקרא שלא במקומן, שצריכות שרטוט בכל שיטה ושיטה. ועי' ציונים 115, 98, שי"ס שדוקא באגרת הצריכו שרטוט בתיבות מן המקרא, ולדעתם לכאו' א"א לחייב מטעם זה בכתבי הקדש.
  109. ↑ רמב"ם שם; שו"ע שם.
  110. ↑ ציון 841 ואילך.
  111. ↑ ברייתא, ור' יצחק בגיטין ו ב; עי' גמ' גיטין ויבמות דלהלן; רמב"ם יבום פ"ד הל"ב, וס"ת פ"ז הט"ז; טוש"ע רפד ב. ועי' רמ"א בשו"ע שם, שחקיקה בעצים או בזהב, דינה ככתיבה. בגדר דין שרטוט בכתיבת תיבות מן המקרא, עי' ציון 98.
  112. ↑ עי' גיטין ז א: שלח ליה מר עוקבא לר' אלעזר וגו' שרטט וכתב ליה גו', ושם: שלחו ליה למר עוקבא וגו' שרטט וכתב להו וגו'.
  113. ↑ יבמות קו ב, ורש"י שם ד"ה משרטט. וע"ע חליצה ציון 733 ואילך.
  114. ↑ מאירי גיטין ו ב, ובקרי"ס ח"א מ"א ח"ג; הגהות יעבץ דלהלן.
  115. ↑ הגהות יעב"ץ גיטין ו ב. ועי' ציון 98.
  116. ↑ עי' ר"ת ברמב"ן וריטב"א ור"ן גיטין ו ב ובסה"י סי' קד, שהק' מדוע צריך הלמ"מ לחייב שרטוט במזוזה, הרי כבר חייבת מדין תיבות מן המקרא, ורשב"א שם שהק' מדוע צריך הלמ"מ בס"ת, הרי חייב מדין תיבות, וחי' רא"ל מאלין ח"א סי' לו ד"ה והנה, בדעתם, שתיבות מן המקרא, חיובן אף הוא מהלמ"מ.
  117. ↑ שו"ת רע"א מהדו"ק סי' נ. ועי' ציונים 16, 175, ועי' ציון 169 ואילך, שי"ח.
  118. ↑ ציון 66 ואילך, לענין ס"ת, וציון 91 ואילך, לענין תפילין, וציון 108, לענין כתבי הקדש.
  119. ↑ ר"ת בתוס' סוטה יז ב ובמרדכי הלק"ט רמז תתקסא ובמכריע סי' פה. ועי' סה"ת סי' קצו: בשיטה העליונה, או לכל היותר מארבעה צדדים.
  120. ↑ ר"ת בתוס' מנחות לב ב ורמב"ן וריטב"א גיטין ו ב ורא"ש מגילה פ"ב ה"ב והלק"ט הל' ס"ת פ"ז וסה"י סי' קד; רמ"א בשו"ע יו"ד רפד ב. ועי' ציון הבא.
  121. ↑ עי' רמב"ן וריטב"א ור"ן גיטין ו ב, שמשמע ששרטוט לעולם הוא בכל השיטות, ועי' ציון 17; שיעורי ר' שמואל גיטין ו ב אות פד, בד' רמב"ם ס"ת פ"ז הט"ז.
  122. ↑ ברייתא גיטין ו ב; עי' ירושלמי מגילה פ"ג סוף ה"ב: ר' אחא כתב, וקה"ע שם בדעתו, ושם: ר' ירמיה משלח, וקה"ע שם בדעתו, ושם: שלח ר' אבהו, וקה"ע שם בדעתו, ועי' ציונים 136, 137, שי"מ בירושלמי שמדובר באגרות שלומים, והכתובים נכתבו רק לצחות הלשון, ולפ"ז אין ראיה לכותב פסוק לדרשה וכדו'. ועי' רש"י יבמות קו ב, בדעת אמוראים שהקפידו בגט חליצה למעט בכתיבת תיבות מן המקרא, כדי שלא יצטרכו לשרטט, ששלש כותבים וארבע אין כותבים, ועי' גמ' שם שמשמע בדעתם שאף שלש אין כותבים, ועי' ערל"נ שם.
  123. ↑ ר' יצחק בגיטין שם; עי' ירושלמי שם: מר עוקבא מישלח, וקה"ע שם, ושם: ר' מנא משלח, וקה"ע שם.
  124. ↑ עי' ירושלמי שם: ר' זעורה כתב, וקה"ע שם בדעתו. ועי' ציון 136, 137, שי"מ בירושלמי שמדובר באגרות שלומים, והכתובים נכתבו רק לצחות הלשון, ולפ"ז אין ראיה לכותב פסוק לדרשה וכדו'.
  125. ↑ בה"ג סי' לג, הובא בתוס' ורשב"א וחי' הר"ן גיטין ו ב, וכתבו בטעמו, שודאי ר' יצחק יודע היה שהברייתא אינה עיקר; רמב"ם יבום פ"ד הל"ה, ועי' ציון הבא; שו"ע יו"ד רפד ב. וע"ע טעמים ציון 250.
  126. ↑ רש"י יבמות שם; רמב"ם ס"ת פ"ז הט"ז, וסותר לדבריו שבציון הקודם, ועי' שו"ת רדב"ז אלף תרצח, וכ"מ ס"ת שם, ולח"מ יבום שם.
  127. ↑ עי' ירושלמי מגילה פ"ג ה"ב: מר עוקבא מישלח כתב לריש גלותא דהוה דמיך וקאים בזימרין (ע"פ הושע ט א) ישראל אל תשמח בעמים אל גיל (ועי' ציון 112) ושם: רבי ירמיה משלח כתב לרבי יודן נשייא: (ע"פ שמואל ב יט ז) לשנוא את אוהביך ולאהבה את שונאיך, ושם: ר' מנא משלח כתב לרבי הושעיה בי רבי שמי (ע"פ איוב ח ז) ראשיתך מצער מאוד תסגא אחריתך.
  128. ↑ כ"מ תפילין פ"ז הט"ז. ועי' שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' סז.
  129. ↑ עי' סוטה יז ב, ורש"י שם ד"ה אגרת, ורש"י מנחות לב ב ד"ה כתבה.
  130. ↑ ציון 176 ואילך.
  131. ↑ עי' רש"י מנחות לב ב ד"ה כתיבה.
  132. ↑ עי' תוס' שם ד"ה כתבה, וגליון שם.
  133. ↑ טור אה"ע קכה, בשם ר' האי; סמ"ג ע' נ; שו"ע שם י.
  134. ↑ ציון 677 ואילך.
  135. ↑ ר"ת וריב"א בשם רבינו אליהו בתוס' ורמב"ן ורשב"א גיטין ו ב ותוס' סוטה יז ב ותוס' מנחות לב ב ורא"ש מגילה פ"ב סי' ב; שו"ע יו"ד רפד ב.
  136. ↑ עי' תוס' ורמב"ן ורשב"א וריטב"א וחי' הר"ן ומאירי גיטין שם, ותוס' מנחות שם, שדייקו כן מירושלמי מגילה פ"ג סוף ה"ב: ר' מנא משלח כתב לרבי הושעיה בי רבי שמי ראשיתך מצער מאוד תסגא אחריתך (ע"פ איוב ח ז), ושם מעשים באמוראים נוספים ששינו סדר התיבות, ומפרשים שהיו אגרות שלומים; ריטב"א שם; כ"מ ס"ת פ"ז הט"ז, בד' רמב"ם שם.
  137. ↑ עי' ירושלמי מגילה שם, ספק אם מותר לכתוב שתים או שלש תיבות, ושם שיש מן האמוראים שכתבו הפסוקים כסדרם באגרת, ויש שכתבו שלא כסדרם, ופנ"מ שם, שנחלקו אם מותר בלא שרטוט, כשכותבים בתוך אגרת.
  138. ↑ ציון 40 ואילך.
  139. ↑ רמב"ן גיטין ו ב, ורשב"א וריטב"א וחי' הר"ן ומאירי שם בשמו, ושו"ת רשב"א ח"א סי' עח; עי' או"ז סוף סי' תקמג; עי' מרדכי הלק"ט רמז תתסקא.
  140. ↑ שו"ע יו"ד רפד ב.
  141. ↑ רא"ש מגילה פ"ב סוף סי' ב, שלא ראה רבותיו שנוהגים כן.
  142. ↑ ציון 132.
  143. ↑ ע"ע כל הפטור וגו'. ר"ת בתוס' ורשב"א גיטין ו ב ובתוס' מנחות לב ב וסוטה יז ב וסה"ת סי' קצו ורא"ש הלק"ט הל' ס"ת סי' ז ומרדכי הלק"ט רמז תתקסא, לענין שרטוט כל השיטים בתפילין, לסוברים שאין צריך לעשות כן, עי' ציון 91 ואילך, והוכיחו ממנחות שם, שמ' שהדברים שאין טעונים שרטוט, לעולם אינם משורטטים.
  144. ↑ מאירי גיטין ו ב, וקרי"ס למאירי ח"א מאמר א ח"ג; עי' ס' התרומה סי' קצו, וב"י או"ח לב ד"ה ומ"ש רבינו ואם, בדעתו; עי' רא"ש הלק"ט הל' ס"ת סוף ה"ז; טור שם, וב"י שם בדעתו.
  145. ↑ ציון 101.
  146. ↑ עי' ציון 108.
  147. ↑ ר"ת בתוס' מנחות לב ב וסוטה יז ב וסה"ת סי' קצו ורא"ש הלק"ט הל' ס"ת סי' ז ומרדכי הלק"ט רמז תתקסא, לענין ס"ת, לסוברים שאינו צריך שרטוט בכל שיטה ושיטה מן הדין, עי' ציון 66. ועי' להלן, לענין תפילין.
  148. ↑ תוס' גיטין ו ב, לענין שרטוט בכל שורה בס"ת, לסוברים שאין חובה לעשות כן, עי' ציון הנ"ל; תוס' ותוס' הרא"ש שם, לענין שרטוט כל השיטות בתפילין, שאינו מן הדין, עי' ציון 85 ואילך. וע"ע הדור מצוה ציון 36.
  149. ↑ קר"א מנחות שם; עי' מ"ב סי' לב ס"ק כא.
  150. ↑ ר"ת בתוס' מנחות לב ב וסה"ת סי' קצו ורא"ש הלק"ט הל' ס"ת סי' ז ומרדכי הלק"ט סי' תתקסא. וע"ע הדור מצוה ציון 53.
  151. ↑ מרדכי שם; עי' רא"ש הלק"ט הל' ס"ת סוף סי' ז, וטור או"ח לב, שאף בתפילין מי שאינו בקי לכוין השיטות לכתבן ביושר, טוב לשרטט. וע"ע הדור מצוה ציון 61.
  152. ↑ מרדכי שם; עי' שו"ע או"ח לב ו, שאם אינו יודע לכתוב ישר, ישרטט כל השיטות, ומ"ב שם ס"ק כא, שהוא משום זה אלי ואנוהו; עי' באה"ל שם ד"ה וכן נוהגין, שנהגו היום לשרטט כל התפילין.
  153. ↑ ציון 101.
  154. ↑ ציונים 35 ואילך, 53 ואילך.
  155. ↑ ציון 891 ואילך.
  156. ↑ קרי"ס למאירי ח"א מ"א ח"ג.
  157. ↑ קרי"ס שם בשם י"מ ע"פ מסכת סופרים פ"א ה"א ובהוספה ב פרק א הט"ו (וכעי"ז בירושלמי מגילה פ"א ה"ט): הלמ"מ שמסרגלין בקנה. ועי' מרדכי הלכות קטנות רמז תתקסא, ושו"ת רדב"ז ח"א סי' קנו, שמשרטטים בברזל.
  158. ↑ קרי"ס למאירי ח"א מ"א ח"ג, בשם תוס', וסמ"ג ע' כה בשם ר' יצחק בר שמואל, ומרדכי הלק"ט רמז תתקסב, שלדעתם מסכת סופרים הנ"ל לא באה אלא למעט דברים הצובעים, עי' ציון 159.
  159. ↑ התרומה סוס"י קצו וסמ"ג ע' כה בשם ר' יצחק בר שמואל, וקרי"ס למאירי ח"א מ"א ח"ג בשם תוס', ומרדכי הלק"ט רמז תתקסב וטור יו"ד רעא בשם ר"י, בבאור ירושלמי מגילה פ"א ה"ט ומסכת סופרים פ"א ה"א: הלמ"מ שמסרגלין בקנה, שהכוונה למעט מטבע ועופרת, שצובעים; ארחות חיים הל' תפילין; שו"ע או"ח לב ו ויו"ד רעא ה.
  160. ↑ פרישה יו"ד שם אות יז. ועי' ב"י אה"ע קכה, שמשמע בטעם שאין לשרטט בדברים הצובעים, שהוא ככתב על גבי כתב. ועי' ציון 163, טעם נוסף.
  161. ↑ מ"ב שם ס"ק כב.
  162. ↑ שו"ת רדב"ז ח"א סי' קנו, לענין גט.
  163. ↑ לבוש או"ח סי' לב ס"ו, לענין תפילין, ועי' דברי חמודות הלק"ט הל' ס"ת פ"ז אות כה שאין לחלק בין תפילין לס"ת, ותמה על הלבוש שלא הזכיר פסול אף בס"ת. ועי' מ"ב שם ס"ק כב, שבשרטוט בדיו שחור, אם הכתב נוגע בשרטוט יש לפסול משום נגיעת אות באות ע"י השרטוט, ולכאו' טעם זה, וכן הטעמים שבציון 160, שייכים בכל דבר.
  164. ↑ דברי חמודות שם, ועי' פת"ש יו"ד סי' רעא ס"ק טו.
  165. ↑ עי' או"ז סי' תקמג, בשם רבינו שמחה, הובא במרדכי הלק"ט רמז תתקסא.
  166. ↑ עי' לעיל. שו"ת רדב"ז ח"א סי' קנו, בשם רשב"ץ, לענין גט, הובא בב"י אה"ע קכה בשם קונדריסים, וע"ע גט ציון 700 ואילך.
  167. ↑ ב"ח אה"ע קכה בשם סדר גיטין.
  168. ↑ שו"ת רדב"ז ח"א סי' קנו.
  169. ↑ או"ז סי' תקמג בשם רבינו שמחה, הובא במרדכי הלכות קטנות רמז תתקסא, וע"ש שמשמע שאף דיו, שמתקיים כל זמן שהכתב מתקיים, בכלל הספק, מאחר ואינו מתקיים לעולם. ועי' אחרונים שבציון 41.
  170. ↑ או"ז ומרדכי שם, ע"פ ויקרא רבה פרשת מצורע פרשה יט סימן א: קווצותיו תלתלים זה הסירגול, שמ' שצריך שרטוט המתקיים כמו תלתלים, ושם בדעת בה"ג הל' חליצה.
  171. ↑ שו"ת רדב"ז שם, לענין גט, ופת"ש יו"ד סי' רעא ס"ק יג, שה"ה בס"ת.
  172. ↑ עי' ציון 51.
  173. ↑ עי' ציון 83.
  174. ↑ עי' ציון 117.
  175. ↑ שו"ת רע"א סי' נ. ועי' ציון 16.
  176. ↑ או"ז סי' תקמג, בשם רבינו שמחה, הובא במרדכי הלכות קטנות רמז תתקסא.
  177. ↑ תוס' סוטה יז ב, לענין שרטוט במגילת סוטה, ועי' שו"ת רע"א סי' נ, שמ' בדעתו שה"ה במזוזה וס"ת, ועי' מרומי שדה סוטה שם, ושו"ת דברי יציב יו"ד סי' קפז אות ה.
  178. ↑ שו"ת רע"א שם, מסתימת רמב"ם ושו"ע, שס"ת ומזוזה שאינם משורטטים פסולים, ולא הזכירו תקנה לשרטטם אחר הכתיבה. ועי' אחרונים שבציון 41.
  179. ↑ עי' ציון 170.
  180. ↑ שו"ת רע"א שם.
  181. ↑ ציון 555.
  182. ↑ ציון 349 ואילך.
  183. ↑ ברכי יוסף יו"ד סוף סי' רפ"ח; שו"ת רע"א סי' נ.
  184. ↑ שו"ת רדב"ז ח"א סי' קנו בשם רשב"ץ; עי' שו"ת ב"ח החדשות סי' פז, שאין לכתוב בתוך השרטוט.
  185. ↑ ציון 154 ואילך.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:שרטוט&oldid=148999"