אנציקלופדיה תלמודית:תרתי לרעותא
|
הגדרת הערך - ריאה שיש בה שתי חסרונות שכל אחת לבדה כשרה, שהיא טריפה.
הדין
תרתי לריעותא היינו בעל חי שיש לו בריאה שתי חסרונות. על תרתי לריעותא בחזקה* דמעיקרא, ע"ע חזקה (דמעיקרא): בתרתי לריעותא.
תרתי לריעותא היינו ריאה[1], של בעל חי, שיש בה שתי חסרונות, שכל חיסרון לבדה כשרה, אך בהצטרף שתיהם, טריפה[2]. הכלל אינו מוזכר בחז"ל ובראשונים, ומוזכר בפוסקים האחרונים[3]. יש כתבו שיש חולקים על כלל זה ומכשירים בתרתי לריעותא[4], שלא הוזכר בתלמוד שבתרתי לריעותא היא טריפה[5].
האבר שנוהג בה
תרתי לריעותא נאמר בפוסקים בריעותות שבריאה[6]. ובשאר איברים נחלקו בדבר: יש סוברים שאינה טריפה[7]. ויש חולקים וסוברים שאף בשאר איברים היא טריפה[8], שתרתי לריעותא סברא היא[9], ואין הבדל בזה בין הריאה לשאר האברים[10].
מקור
מקור הדין שתרתי לריעותא היא טריפה, יש שכתבו שנלמד מדברי הראשונים שהטריפו סירכא היוצאת מבועא*[11], שטעם הדבר לפי שיש בה שתי ריעותות[12], שרגלים לדבר שמחמת הריעותא של הבועא ניקבה ומשם יצא הסירכא[13]. ויש שכתבו שנלמד מדברי ראשונים שהטריפו בועא העומדת בגבשושית[14], שטעם הדבר משום שיש בה תרתי לריעותא[15]. ויש שכתבו שלמדים הדין מטומאה שאמרו בה אמוראים שבמקום שיש תרתי לריעותא הדבר ודאי טמא[16], ולמדים איסור מטומאה[17].
טעמים
בטעם שתרתי לריעותא טריפה, נכתבו כמה פירושים: יש שפירשו לפי שעל ידי ריעותא האחד יוצאת מכלל חזקה של רוב כשרים, לפיכך בספק השני יש להחמיר[18]. ויש שפירשו שהאחד מעיד על חבירו ורגלים לדבר שמחמת קלקולו אירע הריעותות[19], שבצירוף שניהם נראה דמקולקלת היא בדבר המטריף אותה[20], ואפילו אינה מקולקלת סופה להתקלקל בכך[21].
חומרו
בחומר איסור תרתי לריעותא, יש שכתבו שטריפה מן התורה[22], מספק[23], שיצאה מחזקתה מחיים[24]. ויש שכתבו שאיסורו מן התלמוד[25]. ויש שכתבו שדין תרתי לריעותא אינו מן התורה[26], ולא מדרבנן[27], שאינו אלא חומרת אחרונים[28].
ספק תרתי לריעותא
ספק תרתי לריעותא, יש שכתבו שאינו טריפה[29], כיון שדין תרתי לריעותא אינו אלא חומרת אחרונים[30]. ויש שנראה שמחמרים[31]. אם הספק מחמת חסרון ידיעת הדין, יש להחמיר[32], שאינו חשוב ספק, שהרי חכם יכול לפושטו[33].
הריעותא
סוגי הריעותות
ארבע סוגי ריעותות הם, החלוקים לענין צירופם להחשיבת תרתי לריעותא[34]: 'גדולה' או 'גמורה', 'סתם ריעותא', 'ריעותא כל שהוא', 'ושאינה אפילו כל שהוא'[35]. ריעותא גדולה, היינו כגון 'יתרת מקמא' שהיא אונא* יתירה מצד פנים של הריאה[36], שהיא כפרק אמצעי של אגודל[37]. ריעותא כל שהוא[38], היינו כגון ריאה שחסר אונא* והוכשרה על ידי סדק או שאר סימנים[39]. שאינו חשוב אפילו ריעותא כל שהוא, היינו כגון 'יתרת מקמא'[40], בפחות מפרק אמצעי של אגודל[41].
צירופם
הריעותות אין כולם מצטרפים להחשיבם תרתי לריעותא[42]: ריעותא 'שאינה אפילו כל שהוא' אינה מצטרפת לכל סוג ריעותא, ריעותא 'כל שהוא' אינה מצטרפת אלא עם הגדולה, 'סתם ריעותא' מצרפת עם סתם ריעותא או עם 'גדולה', אך לא עם 'כל שהוא'[43]. ויש יוצאים מן הכלל[44].
מחלוקת
בכל דבר שיש דעה בחז"ל או בפוסקים הסוברת שהיא טרפה, הרי זו ריעותא[45]. לפי שלאחר שלדעת המטריף יש לה חולי שימית אותה, מסתמא אף החולק לא נחלק שאינו חולי כלל, אלא שסובר שהחולי אינו גדול כל כך שתמות מחמתו אלא תבריא ממנו, וכיון שיש כאן חולי, חשוב ריעותא[46]. אם המטריף אינו אלא דעה יחידית ונדחו דבריו, יש שכתבו שאינו חשוב ריעותא[47].
סמוכות
תרתי לריעותא הוא דוקא בששתי החסרונות נמצאות זה אצל זה, אך כשיש ביניהם בשר בריא, אינם מצטרפות[48], שדוקא בסמוכות מעידות אחת על חיסרון השניה[49]. ונחלקו בשיעור הדבר: יש סוברים שדוקא שאין מרוחקים יותר מכדי רוחב קש[50]. ויש סוברים שאפילו יש ביניהם בשר בריא כל שהוא – היינו ברוחב שתי שערות[51] - אינם מצטרפים[52].
חסרונות שונים
תרתי לריעותא הוא דוקא בשאין שתי החסרונות משם אחד אלא כל אחת משם אחר, כגון בועא וסירכא, אבל שתי בועות היינו חיסרון אחד[53].
משם אחד
תרתי לריעותא הוא דוקא בששתי הריעותות מורים על חיסרון אחד, כגון ששתיהם מחמת נקב[54]. שאם הם משתי חסרונות, נמצא שכנגד כל חסרון יש רק ריעותא אחד, ובריעותא אחת הולכים אחר חזקת כשרות[55].
הערות שוליים
- ↑ ועי' ציון 6 ואילך.
- ↑ לבוש יו"ד סי' לז ס"ז; תקוני זבח בדק הבית סי' יא ס"ק א אות א; ב"ח שם; ט"ז שם ס"ק ג, פמ"ג שם; ועוד.
- ↑ אחרונים הנ"ל, ועי' פמ"ג שם, וראש אפרים דיני תרתי לריעותא, ומאירת עינים כללי תרתי לריעותא, לבושי שרד בקו"א ריש דיני תרתי לריעותא (אחר סי' לט), ועוד, שהאריכו בפרטי הדין.
- ↑ עי' תקוני זבח בדק הבית שם בשם בודק אחד מומחה; פמ"ג יו"ד סי' לו שפ"ד ג בד' הכנה"ג שם הגב"י ס"ק ה בשם המהרש"ג: י"ל.
- ↑ עי' בדק הבית שם.
- ↑ עי' אחרונים שבציון 2 ואילך.
- ↑ עי' מקדש מעט סי' מו ס"ק כא שמצדד כן, ועי"ש שהדע"ק שם ס"ק יא מסתפק; עי' דע"ת יו"ד שם סכ"ה; שו"ת אלף המגן ח"ב סי' נב; שו"ת מגדל השן סי' טז.
- ↑ שו"ת ציוני ח"ב סי' מב.
- ↑ עי' ציון 18 ואילך.
- ↑ שו"ת ציוני שם.
- ↑ תמים דעים לראב"ד סי' יב, הובא בב"י יו"ד סי' לז ושו"ע שם ב. וע"ע סירכא, ושם שי"ח. ועי' תמים דעים שם ותקוני זבח בדק הבית סי' יא ס"ק א אות א, שדין זה מוכח מגמ' חולין מח א, ועי' שו"ת עין יצחק יו"ד סי' ו.
- ↑ בדק הבית שם; ב"ח שם; פמ"ג שם מש"ז ס"ק ג; שו"ת משכנות יעקב יו"ד סי' יט. וכ"כ בטעם הדבר שהוא משום תרתי לריעותא, הלבוש שם ס"ז, ופר"ח שם ס"ק ד, ושמלה חדשה שם ס"ב, ועוד, ועי' פמ"ג שם במנין התרתי לריעותא אות א, וע"ע הנ"ל.
- ↑ שמלה חדשה שם. ועי' ציון 19 ואילך.
- ↑ ע"ע אונא ציון 58 וע' בועה וע' ריאה. עי' ד"מ יו"ד שם אות ו ורמ"א בשו"ע שם ס"ב, שכן מצא בבדיקות ישנים.
- ↑ ט"ז שם ס"ק ג. ועי' פמ"ג שם במנין התרתי לריעותא אות ב.
- ↑ עי' נדה ב ב, וע"ע חזקה ב: בתרתי לריעותא.
- ↑ ב"ח שם. ועי' תבו"ש סי' לז ס"ק ז ומאירת עינים ריש כללי תרתי לריעותא והגהות יד שאול יו"ד סי' לז ס"ב, בביאור הלימוד, וע"ע אסור מטומאה לא גמרינן.
- ↑ דע"ק סי' לז ס"ק ז. ועי' תבואות שור שם ס"ק ז.
- ↑ שמלה חדשה סי' לז ס"ב.
- ↑ שמלה חדשה סי' לז ס"ג, ותבואות שור שם ס"ק ו, ע"פ הראב"ד שבציון 11.
- ↑ שמלה חדשה שם ותבואות שור שם, ע"פ הד"מ שבציון 14.
- ↑ תבואות שור שם ס"ק ז לבושי שרד שם ס"ק ו; פמ"ג יו"ד סי' לז מש"ז ס"ק ג בכללי תרתי לריאותא תנאי א; מאירת עינים כללי תרתי לריעותא ס"ט.
- ↑ לבושי שרד שם; פמ"ג שם; מאירת עינים שם.
- ↑ תבואות שור שם.
- ↑ תקוני זבח בדק הבית סי' יא ס"ק א אות א, ושו"ת עין יצחק יו"ד סי' ו, ע"פ חולין מח א, עי' ציון 12.
- ↑ פמ"ג יו"ד סי' לה שפ"ד סוס"ק ה; לבושי שרד שם סי' לה ס"ק א אות יב.
- ↑ פמ"ג שם; לבושי שרד שם.
- ↑ עי' ציון 3. פמ"ג שם.
- ↑ לבושי שרד סי' לה ס"ק א אות יב וסי' לז ס"ק י.
- ↑ עי' ציון 28. פמ"ג יו"ד סי' לה שפ"ד סוס"ק ה; עי' לבושי שרד שם סי' לה שם.
- ↑ עי' שמלה חדשה סי' לז סט"ו, ועי"ש ס"ג, ועי' לבושי שרד שם ושם בדעתו.
- ↑ עי' שמלה חדשה סי' לז ס"ג ולבושי שרד שם ס"ק י.
- ↑ לבושי שרד שם.
- ↑ עי' ציון 43 ואילך.
- ↑ עי' שמלה חדשה סי' לז ס"ג; לבושי שרד בקו"א דיני תרתי לריעותא (אחר סי' לט), ובמאירת עינים כללי תרתי לריעותא אות ה: גדולה ובינונית וקטנה וחשש כ"ש.
- ↑ ע"ע אונא ציון 49. לבושי שרד בקו"א במפתח מפרטי דיני תרתי לריעותא (אחר סי' לט) אות ד; בית דוד (קאמין) דיני תרתי לריעותא לסי' לה אות ב.
- ↑ בית דוד שם.
- ↑ עי' ציון 35.
- ↑ ע"ע אונא ציון 17 ואילך. לבושי שרד בקו"א במפתח מפרטי דיני תרתי לריעותא (אחר סי' לט) אות א.
- ↑ עי' לעיל.
- ↑ מאירת עינים שם ס"ק טז; בית דוד שם.
- ↑ שמלה חדשה סי' לז ס"ג; לבושי שרד בקו"א במפתח מפרטי דיני תרתי לריעותא (אחר סי' לט) אות א; מאירת עינים כללי תרתי לריעותא אות ה.
- ↑ לבושי שרד שם; מאירת עינים שם. ועי' שמלה חדשה שם.
- ↑ עי' לבושי שרד שם.
- ↑ עי' ט"ז יו"ד סי' לז ס"ק ג; שמלה חדשה סי' לז ס"ה; פמ"ג שם מש"ז ס"ק ג בתנאי א; חכמ"א כלל ט ס"א.
- ↑ חכמ"א שם.
- ↑ לבושי שרד סי' לז ס"ק מ, ועי' סי' לה ס"ק א.
- ↑ שמלה חדשה סי' לז ס"ה; פמ"ג שם מש"ז ס"ק ג בתנאי ב; חכמ"א כלל ט ס"א.
- ↑ שמלה חדשה שם.
- ↑ פמ"ג שם.
- ↑ מאירת עינים דלהלן.
- ↑ לבושי שרד שם ס"ק טז; מאירת עינים כללי תרתי לריעותא ס"ד וס"ק יב.
- ↑ שמלה חדשה סי' לז ס"ה; פמ"ג שם מש"ז ס"ק ג בתנאי ג; חכמ"א כלל ט ס"א.
- ↑ שמלה חדשה סי' לז ס"ה; פמ"ג שם מש"ז ס"ק ג בתנאי ד; חכמ"א כלל ט ס"א.
- ↑ הגהות יד שאול יו"ד סי' לז ס"ב.