אנציקלופדיה תלמודית:תשמישי מצוה;תשמישי קדושה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - דברים שמשתמשים בהם למצוה, ודברים שמשמשים לצורך דבר קדושה.

תשמישי מצוה ודיניהם

תשמישי מצוה

תשמישי מצוה הם דברים שהשתמשו בהם לעשית מצוה[1], אבל אין בגופם קדושה[2], כגון סוכה, לולב, שופר וציצית[3].

זריקתם

תשמישי מצוה, מאחר ואין בהם קדושה[4], מותר לזרקם[5], כשעברה מצותם[6].

ולהיכן זורקים אותם, יש ראשונים ואחרונים שכתבו לענין חוטי ציצית, שזורקים אותם אפילו לאשפה[7]. ויש שכתבו שאין זורקים אותם במקום מגונה[8].

טלית של מצוה, אף על פי שאין נוהגים בה מנהג בזיון[9], לאשפה מותר לזרקה לדברי הכל[10].

החומרה לגנזם או להשתמש בהם למצוה אחרת

יש מן הראשונים שהיו מקפידים בחוטי ציצית, שלא לזרקם, אלא היו גונזים אותם ומניחים בתוך ספר, או עושים בהם שום מצוה אחרת[11]. וכתבו אחרונים שהמחמיר וגונזם תבא עליו ברכה[12].

כניסה לבית הכסא ובית המרחץ

ציצית, מותר להכנס בה לבית המרחץ ולבית הכסא[13], וכן לעשות צרכיו כשהיא עליו[14].

לשכב בטלית מצויצת

יש ראשונים שכתבו שנהגו שלא לשכב בטלית שיש בה ציצית, כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו[15]. וכתבו אחרונים שלא ראו ולא שמעו מי שהקפיד בזה מעולם[16], וכן כתבו אחרונים שמותר לשכב בהם, ושנוהגים להקל לשכב בהם[17].

כביסת ציצית על ידי גוי

יש ראשונים שכתבו שנהגו שגויה לא תכבס את הציצית, כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו[18]. ויש אחרונים שכתבו שמעולם לא ראו ולא שמעו מי שהקפיד בזה[19].

תשמיש מגונה

אף על פי שתשמישי מצוה נזרקים, כתבו ראשונים שאין לנהוג בהם מנהג בזיון, כגון לקנח בהם[20], אפילו טיט שעל רגלו[21], או ליחד אותם לשאר תשמיש מגונה[22].

אפילו טליתות של מצוה, אסור לקנח בהם ולייחדם לתשמיש מגונה[23].

יש גאונים שכתבו שאסור לפסוע על תשמישי מצוה[24].

כשאדם לובש ציצית, יש לו להזהר שלא יגרור ציציותיו[25].

שימוש תשמיש חול

תשמישי מצוה, לאחר שעברה מצותם, מותר להשתמש בהם שימוש של חול[26].

כשלא עברה מצותם

תשמישי מצוה שלא עברה מצותם, כתבו גאונים וראשונים, וכן כתבו אחרונים להלכה, שאסור לזרקם[27], ואסור להשתמש בהם שימוש של חול[28], משום ביזוי-מצוה*[29]. ויש ראשונים שחולקים וסוברים שאף קודם שעבר זמן מצותם מותר להשתמש בהם שימוש של חול[30], ואף לדעתם טוב להחמיר ולא להשתמש[31].

על אתרוג גדול יותר מהשיעור הדרוש, אם מותר להשתמש בחלק העודף, ועל דין אתרוג שהוקצה למצוה לחלק מן הימים בלבד, ע"ע מוקצה למצוה.

גדר תשמישי קדושה

תשמישי קדושה

תשמישי קדושה הם דברים שמשמשים ספר תורה תפילין ומזוזות וחומשים[32], ושאר ספרי קודש[33], כגון דלוסקמי – אמתחת ושק[34] - של ספרים תפילין* ומזוזות[35], ושל חומשים[36], ותיק של ספר-תורה*[37], ומזוזה[38], וכן תיק של שאר ספרי קודש[39], ונרתיק של תפילין[40], ורצועותיהם[41], וכן ארגזים של ספרים[42], שנותנים בהם ספר תורה[43], או חומש[44], וכן רמוני ותפוחי כסף וזהב וכיוצא בהם שעושים לספר תורה לנוי[45].

הכנה ושימוש

תשמישי קדושה הם דוקא דברים שהוכנו עבור דברי הקדושה, וגם השתמשו בהם עבורם[46]. על דבר שהוכן לדבר קדושה, אבל לא השתמשו בו עבורו, או שהשתמשו בו ולא הוכן, ע"ע הזמנה.

ארון העשוי לשמירה

ארןן או ארגז העשוי לשמירת ספרי תורה, נראה בגמרא, וכן יש ראשונים שכתבו שאינו תשמיש קדושה, שדוקא העשוי לכבוד נחשב תשמיש קדושה, ולא העשוי לשמירה[47], לפיכך ארון העשוי בבנין החומה לשמירה, אין לו דין תשמישי קדושה, ומותר לזרקו[48].

ויש ראשונים שחולקים וסוברים שאף דבר העשוי לשמירת דברי קדושה נחשב תשמיש קדושה[49].

ארון שגורם לקלקול הספרים

ארון שספרי תורה המונחים בתוכו מתקלקלים, כגון מחמת לחלוחית שבו, או לחלוחית הקרקע שעולה בו, כתבו ראשונים שמאחר ואינו ראוי לתשמיש קדושה, אלא הוא מזיק ל, אף על פי שמשתמשים בו לדברי קדושה, אינו נחשב תשמיש קדושה[50].

תשמיש דתשמיש

תשמיש של תשמיש קדושה אין לו דין תשמיש קדושה[51], ומותר להשתמש בו אפילו שימוש חול[52]. ומהו תשמיש של תשמיש, כל שאינו משמש את הקדושה עצמה, אלא משמש דבר אחר הסמוך לקדושה, כגון יריעה שפורסים סביב הארון, כשאינה משמשת לספר התורה כלל אלא לארון בלבד[53], וכגון בימה שנותנים עליה מפה ועליה נותנים את הספר, ולעולם אין נותנים עליה את הספר בלא מפה, שהבימה אינה משמשת את הספר אלא את המפה[54], וכגון כסא שנותנים עליו ספר תורה בתוך תיק, ולעולם אין נותנים אותו בלא תיק, שהכסא משמש את התיק, ולא את הספר[55].

הנעשה לכבוד

דבר שנעשה לכבוד דבר קודש, אפילו כשאינו נוגע בו, אלא נמצא על דבר אחר, כגון ספר תורה שנמצא בתוך תיק של קרשים, ועל התיק יש מכסה לנוי ולכבוד, המכסה, אף על פי שאינו נוגע בספר אלא בתיק, נחשב תשמיש קדושה, ולא תשמיש של תשמיש, הואיל והוא עשוי לכבוד הקדושה[56]. ומכל מקום מכסה נוסף העשוי לשמור אותו מכסה שעל התיק, אינו נחשב תשמיש אלא תשמיש של תשמיש[57].

יריעת ארון הקודש

יריעה שפורסים סביב הארון של ספר התורה מבפנים, יש ראשונים שסוברים שעליה אמר רבא שמאחר והיא משמשת את הארון, ולא את הספר בעצמו, היא לא נחשבת תשמיש קדושה אלא תשמיש של תשמיש[58], ומכל מקום אם לפעמים כופלים אותה ומניחים את הספר עליה – והיא מיועדת אף לכך[59] - היא נחשבת תשמיש קדושה, שהרי היא משמשת את הספר עצמו[60]. ויש ראשונים שחולקים וסוברים שהיריעה שבתוך הארון נחשבת בכל אופן תשמיש קדושה, ולא תשמיש של תשמיש[61], לפי שהיא נוי לספר התורה[62].

יריעה שפורסים סביב הארון מבחוץ, יש ראשונים שכתבו שעליה אמר רבא שמאחר והיא משמשת את הארון, ולא את הספר, היא לא נחשבת קדושה אלא תשמיש של תשמיש, ומכל מקום אם לפעמים כופלים אותה ומניחים את הספר עליה – והיא מיועדת אף לכך[63] - היא נחשבת תשמיש קדושה, שהרי היא משמשת את הספר עצמו[64].

אף כשהיריעה נחשבת תשמיש קדושה, הכלונס שהיא תלויה בו אינו נחשב תשמיש קדושה, ומכל מקום הוא קדוש בקדושת בית-הכנסת[65], עי' על כך בע' בית הכנסת.

פרוכת שתולים בזמננו לפני הארון, כתבו אחרונים שמאחר ואין דרכנו לעולם לתת עליה ספר תורה, אין לה דין תשמיש קדושה אלא דין תשמיש של תשמיש[66].

בימה שקוראים עליה

בימה שפורסים עליה מפה, ועל המפה מניחים את ספר התורה, יש ראשונים שמפרשים שאמר רבא שהבימה לא נחשבת תשמיש קדושה אלא תשמיש של תשמיש, לפי שהבימה משמשת את המפה, והמפה משמשת את הספר[67], ומכל מקום אם לפעמים מניחים על הבימה את הספר בלא מפה – והיא מיועדת אף לכך[68] - הבימה נחשבת תשמיש קדושה[69], וכן יש אחרונים שכתבו להלכה[70]. ויש אחרונים שחולקים וסוברים שמאחר ועיקר הבימה נעשית כדי להניח עליה ספר תורה, על ידי המפה שעליה לא מתבטל ממנה שם תשמיש, אף אם לעולם אין מניחים עליה את הספר בלא מפה[71].

באופנים שהבימה נחשבת תשמיש של תשמיש מחמת המפה שעליה, המפה עצמה נחשבת תשמיש קדושה[72].

כסא שמניחים עליו ספר תורה

כסא שמניחים עליו ספר תורה - כגון כשמוציאים שני ספרי תורה[73] - יש אחרונים שמפרשים בדעת ראשונים שאמר רבא שאם לעולם הספר נמצא בתוך תיק, הכסא אינו נחשב תשמיש קדושה, אלא תשמיש של תשמיש, לפי שאינו משמש את הספר בעצמו אלא את התיק, אבל אם לפעמים מוציאים את הספר מהתיק ומניחים אותו ממש על הכסא – והכסא מיועד אף לכך[74] - הכסא נחשב תשמיש קדושה[75]. ויש אחרונים שחולקים וסוברים בדעת אותם ראשונים שאפילו אם הספר נמצא לעולם בתוך התיק, הכסא נחשב תשמיש קדושה, ולא תשמיש של תשמיש[76], ולא אמרו שהכסא נחשב תשמיש של תשמיש אלא כשמניחים עליו את בגדי הספר בלבד, ולא את הספר עצמו[77].

תשמיש עראי

דבר שמתשמשים בו לקדש באופן עראי, ואינו נעשה לכך, אינו נעשה תשמיש קדושה[78].

בימה של מלך

בימה שעושים למלך* לקריאת התורה בהקהל* - ע"ע הקהל[79] - אין לה דין תשמישי קדושה[80].

בימה שעומדים עליה בבית הכנסת

בימה שעומדים עליה בבית הכנסת – יש ראשונים שכתבו שהיא הבימה ששליח צבור עומד עליה ומחזיק ספר תורה[81], ויש שכתבו שהמפטיר והמתרגם עומדים עליה בשעת שימוש[82], ויש שכתבו שעומדים עליה שליח הציבור או הדורשים וכיוצא בהם[83] – אין לה דין תשמישי קדושה[84], וכתבו ראשונים שזה אף על פי שפעמים שמניחים עליה ספר תורה בדרך עראי, כל שאין עשייתה לכך אינה נחשבת תשמיש קדושה[85]. אם יש בה קדושת בית הכנסת ע"ע בית הכנסת.

לוחות של ספרים שאינם בגליון

לוחות של ספרים שאינם עשוים בגליון, כגון של ספרים שלנו, יש ראשונים שכתבו שאין להם דין תשמישי קדושה[86]. וראשונים אחרים חולקים וסוברים שיש להם דין תשמישי קדושה[87], וכן נראה דעת אחרונים להלכה[88].

גליוני ספר תורה שנחתכו

גליוני ספר תורה שנחתכו, יש ראשונים שסוברים שאין בהם קדושה[89], עי' על כך בע' גליונות.

לוחות שכותבים בהם לתינוק להתלמד

לוחות שכותבים בהם לתינוק להתלמד, אין להם דין תשמישי קדושה[90].

דיני תשמישי קדושה

קדושתם מן התורה

קדושת תשמישי קדושה, יש אחרונים שכתבו שהיא מן התורה[91], ויש שכתבו שאינה אלא מדרבנן[92].

גניזתם

תשמישי קדושה נגנזים[93], כשבלו או נשברו[94], ואסור לזרקם[95].

על אופן ומקום גניזת ספר תורה ע"ע גניזה; על אופן גניזת מטפחות ספר תורה, שועשים אותם תכריכים* למת-מצוה*, ע"ע גניזה וע' מת מצוה וע' תכריכים.

שימוש בהם

תשמישי קדושה, אסור להשתמש בהם שימוש של חול[96]. לפיכך בימה שקוראים עליה בבית הכנסת, כשהיא נחשבת תשמיש קדושה[97], אסור להשען עליה, ואסור להניח עליה ספרים אחרים – אפילו ספרים שהם דברי קדושה, כל שהם קדושים פחות מספר תורה[98] - וכן כשהמפה שעליה, כשהיא נחשבת תשמיש קדושה, אסור להשען על המפה ולהניח עליה ספרים[99].

מכירתם לצורך קניית דבר קדוש מהם

על מכירת תשמישי קדושה, שהיא מותרת לצורך קניית דבר יותר קדוש מהם[100], ע"ע מעלים בקודש.

מכירת טובי העיר או בעלים

על טובי-העיר* או הבעלים, אם הם יכולים למכור תשמישי קדושה שלא לצורך קניית דבר יותר קדוש מהם[101], ע"ע טובי העיר וע' מעלים בקדש.

כיבוסם בדבר מסריח

מטפחות של ספר תורה, והוא הדין שאר תשמישי קדושה[102], אין מכבסים אותם במי-רגלים*[103], או בשאר דבר מסריח[104], מפני הכבוד[105].

גרדומין

על דין גרדומין* שנאמר בתשמישי מצוה ולא נאמר בתשמישי קדושה ע"ע גרדומין[106].

העברה מתשמיש לתשמיש

תשמישי קדושה, יש מהם שקדושתם יתרה ויש מהם שקדושתם פחותה, ואסור לשנות מתשמיש שקדושתו יתרה לתשמיש שקדושתו פחותה[107], ועי' על כך בע' מעלים בקדש ואין מורידים.

לפיכך תיבה – ארון קודש[108] - שנתקלקלה, מותר לעשותה תיבה קטנה, אבל אסור לעשותה כורסיא[109] - בימה שקוראים עליה בתורה[110], או כסא שמניחים עליו את ספר התורה[111] - שקדושתה פחותה משל תיבה[112]. וכן כסא של ספר תורה, מותר לעשות ממנו כסא קטן של ספר תורה, אבל אסור לעשותו שרפרף לכסא[113]. וכן פריסא – יריעות הארון[114] - שבלה, מותר לעשותו כיס לספר תורה, לפי שקדושתם שוה[115], וכן מותר לעשות מוילון גדול וילון קטן[116], אבל אסור לעשות מהוילון כיס לחומשים – היינו ספרים שעשויים בגליון כל חומש לבדו[117] - שקדושתו פחותה[118].

גוללים ספרי תורה במטפחות חומשים, וחומשים במטפחות נביאים וכתובים, אבל לא נביאים וכתובים במטפחות חומשים, ולא חומשים במטפחות ספר תורה[119].

על פרטי הדין, ועל העברה לתשמיש אחר ששוה בקדושתו ע"ע מעלין בקדש.

תנאי

תשמישי קדושה, מועיל בהם תנאי, להשתמש בהם שאר תשמיש[120].

לב בית דין מתנה

היום, כתבו ראשונים שמאחר וכמעט אי אפשר להזהר שלא להשתמש בתשמישי הקדושה של ספר התורה, שיש לנו ספרי תורה רבים, שיש להם הרבה מעילים ומפות, ויש בבית הכנסת ספרים רבים כגון חומשים ומחזורים, ומאריכים אנו בשבתות ובימים טובים בבית הכנסת, וקשה מאד להזהר שלא יניחו ספרים על התיבה, ולא יכסו ספרים במעילים ומפות של ספר תורה, ושלא ישענו על התיבה וישבו על המעילים והמפות, לב-בית-דין-מתנה* על תשמישי הקדושה שיהיה מותר להשתמש בהם, כדי שלא יבואו לידי תקלה[121]. וע"ע לב בית דין מתנה.

שימוש בנר בית הכנסת

על שימוש בנר של בית הכנסת ע"ע בית הכנסת[122].

הערות שוליים

  1. רש"י מגילה כו ב ד"ה תשמישי מצוה.
  2. טור או"ח קנד; עי' רמב"ם ציצית פ"ג ה"ט, ושו"ע או"ח כא א, לענין ציצית.
  3. ברייתא מגילה כו ב; עי' מנחות לה ב, לענין חוטי ציצית; טור או"ח כא, לענין חוטי ציצית, ושם קנד אף לענין סוכה ולולב ושופר.
  4. עי' ציון 2.
  5. ברייתא מגילה כו ב; עי' רמב"ם ציצית פ"ג ה"ט, וטוש"ע או"ח כא א, לענין ציצית.
  6. עי' רמב"ם שם, וכ"מ שם בדעתו, לענין חוטי ציצית שנפסקו; עי' ר"ן על הרי"ף מגילה שם (ח א); עי' שו"ע שם, לענין חוטי ציצית שנפסקו. ועי' ב"י שם דוגמאות נוספות לתשמישי מצוה שעברה מצותם: שופר אחרי ראש-השנה ולולב אחרי סוכות, ועי' ב"ח שם. ועי' ציון 27 ואילך, מחלוקת לענין תשמישי מצוה קודם שעברה מצותם.
  7. רמב"ם שם וטוש"ע שם.
  8. עי' רמ"א בשו"ע שם, לענין חוטי ציצית, ע"פ ד' הכלבו סי' לא ד"ה כל הנעשה, שאין לנהוג בתשמישי מצוה מנהג בזיון, עי' ציון 20.
  9. עי' ציון 23.
  10. עי' ר"ן שבת (מח ב) בשם ראב"ד, ושו"ע או"ח כא ב, שזורקם והם כלים, ומ"ב שם ס"ק יג, שלדברי הכל זורקם אפילו לאשפה.
  11. דרכ"מ או"ח כא אות א בשם מהרי"ל. ועי' מהרי"ל מנהגים הל' ציצית אות ג, שנהגו להשתמש בהם לקשור את בגדי הצבעונים שמכסים בהם כסאות המילה, ושיש שמסמנים בהם ספרים.
  12. רמ"א בשו"ע שם א.
  13. רמב"ם ציצית פ"ג ה"ט; נמוק"י ציצית יב ב ד"ה ונהגו, לענין כניסה לבית הכסא, ושם שהביא כן בשם גאון, והביא ראיה ממנחות מג א, שרב יהודה לא הסיר את הציצית מעליו כל היום, משמע שמותר לעשות צרכיו בעודו לבוש בה; טוש"ע או"ח כא ג, לענין כניסה לבית הכסא.
  14. נמוקי יוסף שם, ושם בשם גאון.
  15. כלבו סי' כב וארח"ח הל' ציצית אות לד בשם ה"ר אשר, הובא ברמ"א בשו"ע או"ח כא ג בשם יש שכתבו.
  16. ב"י או"ח כא.
  17. רמ"א בשו"ע שם ג.
  18. כלבו סי' כב וארח"ח הל' ציצית אות לד בשם ה"ר אשר, הובא ברמ"א בשו"ע או"ח כא ג בשם יש שכתבו.
  19. ב"י או"ח כא.
  20. כלבו סי' לא (הובא בדרכ"מ או"ח כא אות א) וארח"ח ציצית אות לד בשם ראב"ד, וכעי"ז בר"ן שבת (מח ב) בשם הראב"ד; עי' שו"ע או"ח שם ב, לענין טליתות של מצוה שבלו.
  21. מ"ב שם, שכן מוכח מר"ן שם.
  22. ר"ן שם בשם ראב"ד; עי' שו"ע שם.
  23. עי' כלבו סי' לא ור"ן שבת (מח ב) בשם הראב"ד; שו"ע או"ח כא ב.
  24. עי' או"ז ח"ב סי' שפו (הובא בדרכ"מ או"ח קנד אות א) בשם ספר בשר ע"ג גחלים, שהושענא, אסור לפסוע עליה, ומפ' שהכוונה להושענא שבלולב, שאע"פ שהיא נזרקת, אין לפסוע עליה.
  25. עי' אגור הל' ציצית סי' י בשם הגה"ה מרדכי קטן, שכל המגרר ציציותיו, עליו הכתוב אומר בישעיהו יד כג: וטאטאתיה במטאטא השמד; שו"ע או"ח כא ד.
  26. עי' שאילתות פר' שלח שאילתא קכו, שמשמע כן; עי' ר"ן מגילה כו (ח א), שמשמע כן; עי' טוש"ע או"ח כא א, וטור שם קנד. ועי' להלן, שי"ס שמותר להשתמש בהם אף קודם שעברה מצותם.
  27. רמב"ם שבת פ"ג ה"ט, וכ"מ שם בדעתו; עי' ר"ן מגילה כו (ח א), שמשמע כן; ב"י או"ח כא ושו"ע שם א.
  28. שאילתות פר' שלח שאילתא קכו; עי' ר"ן שם; ב"י שם ושו"ע שם. ועי' ר"ן שם, שהוכיח כן מהדין שאסור להרצות מעות כנגד נר-חנוכה, ע"ע, וכן מהדין שאסור להסתפק מנוי סוכה כל שבעה, ע"ע סוכה. ועי' ב"י שם שהוכיח כן גם מהדין שאסור להריח הדס של מצוה ולאכול אתרוג של מצוה, ע"ע מוקצה למצוה ציון 101 ואילך. ועי' מ"ב שם ס"ק יב, שהביא מחלוקת אחרונים לענין טלית שיש בה ציצית, אם אף בטלית אסור להשתמש, או דוקא בציצית.
  29. ע"ע. שאילתות שם; שו"ע שם. ועי' שאילתות שם שהוא כעין מה שאמרו בכיסוי-הדם, שאין לעשותו ברגל, כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, ע"ע ביזוי מצוה וע' כסוי הדם, ועי' טור שם, שחילק.
  30. טור או"ח כא וקנד.
  31. טור שם כא.
  32. עי' ברייתא מגילה כו ב, ועי' להלן.
  33. עי' מ"ב סי' קנד ס"ק ז.
  34. רש"י מגילה כו ב ד"ה דלוסקמי.
  35. ברייתא מגילה כו ב; עי' טוש"ע או"ח קנד ג.
  36. עי' ד' רבא במגילה שם: זבילי דחומשי, ורש"י שם ד"ה זבילי.
  37. ברייתא מגילה שם; רמב"ם ס"ת פ"י ה"ד; טוש"ע או"ח קנד ג ויו"ד רפב יב.
  38. טוש"ע או"ח שם.
  39. מ"ב שם ס"ק ז.
  40. ברייתא מגילה שם; טור או"ח קנד.
  41. ברייתא מגילה שם; מנחות לה ב; שו"ע או"ח קנד ג. ועי' תוס' מגילה שם ד"ה תשמישי ותוס' מנחות שם ד"ה אלו.
  42. עי' ד' רבא במגילה שם: קמטרי דספרי, ורש"י שם ד"ה קמטרא; רמב"ם תפילין פ"י ה"ד, וטוש"ע יו"ד רפב יב: הארון והמגדל שמניחין בו ס"ת; טוש"ע או"ח קנד ג. ועי' שו"ע יו"ד שם, וביאור הגר"א שם אות כח בבאור דבריו, שאף לסוברים שכסא שמניחים עליו ס"ת בתוך תיק אינו נחשב תשמיש אלא תשמיש לתשמיש, עי' ציון 75, ארון, מאחר ולעולם אין מניחים את הספר בתוכו בלא תיק, נחשב תשמיש לס"ת אע"פ שהס"ת בתוך תיק. ועי' מ"ב סי' קנד ס"ק ט שכ"כ מטעם אחר, שארגז עשוי לכבוד הס"ת, ועי' ציון 56.
  43. עי' רמב"ם שם וטוש"ע שם.
  44. טוש"ע או"ח קנד ג. ועי' ציון 86 ואילך, מחלוקת לענין לוחות של ספרים שאינם עשוים בגליון, אם הם נחשבים תשמישי קדושה.
  45. רמב"ם שם; טוש"ע יו"ד רפב טז.
  46. רמב"ם ס"ת פ"י ה"ד; טוש"ע יו"ד רפב יב.
  47. עי' מגילה כו ב: זבילי דחומשי וקמטרי דספרי תשמישי קדושה וגו' מהו דתימא הני לאו לכבוד עבידן לנטורי בעלמא עבידי, קמ"ל, ועי' או"ז סי' שפו ומרדכי שם רמז תתכב, שמסקנת הגמ' היא שאינם עשויים לשמירה אלא לכבוד, ולפיכך יש להם דין תשמישי קדושה, אבל לו היו עשויים לשמירה, אף למסקנה לא היו תשמישי קדושה; רמ"א בשו"ע או"ח קנד ג בשם י"א. ועי' באה"ל שם ד"ה ודוקא, שי"ס שדבר הנוגע בקדושה יש לו דין תשמיש קדושה אפ' כשעשוי רק לכבוד, ועי' מ"ב שם ס"ק יד.
  48. מרדכי שם; רמ"א שם בשם י"א.
  49. עי' מאירי מגילה כו ב סוף ד"ה תשמישי. ועי' באה"ל סי' קנד ס"ג ד"ה אבל ארון, שפי' כן בדעת ראשונים נוספים.
  50. מרדכי מגילה רמז תתכב; רמ"א בשו"ע או"ח קנד ג בשם י"א.
  51. עי' מגילה כו ב.
  52. פמ"ג מ"ז סוף סי' קנג; מ"ב סי' קנד ס"ק ו ויג.
  53. עי' ציון 58 ואילך, וע"ש שי"ח.
  54. עי' ציון 67 ואילך, וע"ש שי"ח.
  55. עי' ציון 73 ואילך, וע"ש שי"ח.
  56. עי' רבינו ירוחם תאו"ח נ"ב ח"ד (כד ב), ורמ"א בשו"ע או"ח קנד ג, ומ"ב שם ס"ק טו בבאור דבריהם. ועי' מ"ב שבציון 42.
  57. רבינו ירוחם שם ורמ"א שם.
  58. עי' ד' רבא במגילה כו ב: האי פריסא, ור"י שם ד"ה תשמיש דתשמיש.
  59. עי' ציון 78.
  60. עי' ד' רבא במגילה שם, ורש"י שם ד"ה דעייפי.
  61. ר"ן על הרי"ף שם (ח ב).
  62. עי' שפ"א שם שמצדד לומר כן בטעמו של ר"ן שם, וע"ש שמצדד לומר כן אף בד' תוס' שם ד"ה מריש. על ביאור דברי רבא לפי שיטה זו עי' להלן.
  63. עי' ט"ז או"ח קנד ס"ק ג. ועי' ציון 78.
  64. עי' ד' רבא במגילה כו ב: האי פריסא, ותוס' שם ד"ה מריש, ור"ן שם (ח ב); עי' טוש"ע וב"י או"ח קנד ג, ומ"ב שם ס"ק יא בבאורם. ועי' רמב"ם ס"ת פ"י ה"ד, וטוש"ע יו"ד רפב יב, שהמטפחות הן תשמישי קדושה, ועי' פרישה על הטור שם אות טז, וט"ז על השו"ע שם ס"ק ט, שהמטפחות היינו הפרוכת, והיא תשמיש קדושה לפי שלפעמים מניחים עליה ס"ת.
  65. תה"ד פסקים וכתבים סי' רכה; רמ"א בשו"ע או"ח קנד ו.
  66. ב"י או"ח קנד ד"ה ומ"ש רבינו; רמ"א בשו"ע שם ו, ומ"א שם ס"ק יג ומ"ב שם ס"ק יא וכט בבאור דבריו.
  67. עי' ד' רבא במגילה כו ב: האי כורסיא, ורש"י שם ד"ה כורסיא וד"ה תשמיש דתשמיש. ועי' ציון 75, שי"מ כורסיא בע"א.
  68. עי' ציון 78.
  69. עי' ד' רבא במגילה שם, ורש"י שם ד"ה דמותבי.
  70. מ"ב סי' קנד ס"ק י. ועי' שעה"צ שם ס"ק ח, שאף בזמננו, שאין מצוי שמניחים את הספר בלא מפה, מ"מ פעמים שנשמט קצת המטפחת, והשולחן משמש את ספר התורה (ועי' ציון 78) לפיכך השולחן נחשב תשמיש, ועי' מ"ב סי' קמא ס"ק ד, שסתם שהמפה היא תשמיש קדושה והשולחן הוא תשמיש דתשמיש.
  71. עי' שפ"א מגילה שם, שכ"כ מסברא, ותמה על פי' רש"י בד' רבא שם, ועי' ציון 75, שי"מ את ד' רבא בע"א.
  72. ראבי"ה סי' תקצ, הובא במרדכי מגילה רמז תתכ.
  73. ב"י יו"ד רפב בבאור ד' רמב"ם שלהלן.
  74. עי' ציון 78.
  75. עי' ד' רבא במגילה כו ב: כורסיא, ורמב"ם ס"ת פ"י ה"ד, וכ"כ בטוש"ע או"ח קנד ג ויו"ד רפב יב, שכורסיא הוא כסא של ספר תורה, וכ"מ שם וב"י יו"ד רפב בבאור ד' רבא לפי שיטה זו, שמחמת התיק, הכסא אינו נחשב תשמיש הספר, אלא תשמיש דתשמיש, אא"כ מניחים את הספר לפעמים בלא התיק. ועי' ציון 67, שי"מ כורסיא בע"א. ועי' מאירי מגילה לב א, בבאור ד' רבי זירא בשם רב מתנה שם: הלוחות אין בהן משום קדושה, שהמקום שמניחים בו ס"ת שלא בשעת קריאה אין בו קדושה.
  76. ראשון לציון מגילה שם בדעת רמב"ם שם. ועי' ביאור הגר"א ומ"ב שבציון 42, שחילקו בין ארון לבין כסא, שכסא שמניחים עליו ס"ת בתוך תיק אינו נחשב תשמיש קדושה, אבל ארון שמניחים בתוכו ס"ת בתוך תיק נחשב תשמיש קדושה.
  77. ראשון לציון מגילה שם בדעת רמב"ם שם.
  78. עי' ריטב"א מגילה לב א, לענין בימה שעומדים עליה בבית הכנסת, שאינה תשמיש קדושה אע"פ שלפעמים נותנים עליה ס"ת, כל שאינו אלא דרך עראי ולא נעשה לכך, עי' ציון 85; עי' ר"ן מגילה לב א (יא ב) ד"ה הלוחות; עי' ט"ז או"ח סי' קנד ס"ק ג, לענין וילון, שאע"פ שכשמניחים עליו ס"ת לפעמים, יש לו דין תשמיש קדושה, עי' ציון 64, אי"ז אלא כשיש קביעות לזה; עי' מ"ב סי' קנד ס"ק יא. ועי' שעה"צ שבציון 70, שמשמע קצת לא כן.
  79. ציון 109 ואילך.
  80. עי' ד' רב זירא בשם רב מתנא במגילה לב א: הבימות אין בהם משום קדושה, ורש"י שם ד"ה בימה; רמ"א בשו"ע או"ח קנד ז. ועי' ציון הבא, שי"מ בימות בע"א.
  81. עי' רמב"ם ס"ת פ"י ה"ד, וטוש"ע יו"ד רפב יד, בבאור ד' רב מתנא דלהלן: הבימות אין בהם משום קדושה; מ"ב סי' קנד ס"ק לב.
  82. עי' ראב"ד ס"ת שם, בבאור ד' רב מתנא דלהלן: הלוחות אין בהם משום קדושה, ועי' כ"מ שם שמ' שאף הרמב"ם לא נחלק ע"ז.
  83. ריטב"א מגילה לב א, בבאור ד' רב מתנא דלהלן: הבימות אין בהם משום קדושה.
  84. עי' עי' ד' רב זירא בשם רב מתנא במגילה לב א: הלוחות והבימות אין בהם משום קדושה, וראשונים ואחרונים דלעיל בבאור דבריו. ועי' לעיל ולהלן, שי"מ בימות ולוחות בע"א.
  85. ריטב"א שם, וכעי"ז ר"ן שם (יא ב), ועי' ציון 78.
  86. עי' ד' רב זירא בשם רב מתנא במגילה לב א: הלוחות אין בהם משום קדושה, ורש"י שם ד"ה הלוחות, בשם י"מ. ועי' להלן שי"מ לוחות באופנים אחרים.
  87. רשב"א וריטב"א מגילה שם.
  88. עי' מ"ב סי' קנד ס"ק ז ושעה"צ שם ס"ק ה.
  89. עי' ד' רב זירא בשם רב מתנא במגילה לב א: הלוחות אין בהם משום קדושה, ותוס' שם ד"ה הלוחות, בשם הערוך. ועי' תוס' ורשב"א וריטב"א שם שהק' שבשבת קטז א נראה שספק הוא אם יש בהם קדושה, ע"ע גליונות ציון 33 ואילך. ועי' לעיל ולהלן, שי"מ לוחות באופנים אחרים.
  90. עי' ד' רב זירא בשם רב מתנא במגילה לב א: הלוחות אין בהם משום קדושה, ורמב"ם ס"ת פ"י ה"ד. ועי' לעיל ולהלן, שי"מ לוחות באופנים אחרים.
  91. קרית ספר ס"ת פ"י, וע"ש שהוא כדוגמת כלי בית המקדש, שמן התורה יש בהם קדושה, ע"ע כלי המקדש.
  92. שו"ת חת"ס או"ח סי' לח ד"ה ע"כ נלענ"ד.
  93. ברייתא מגילה כו ב; רמב"ם ס"ת פ"י ה"ד; טוש"ע או"ח קנד ג ויו"ד רפב יב.
  94. רמב"ם שם; טוש"ע יו"ד שם.
  95. רמב"ם שם.
  96. עי' ציון 107, שאסור להשתמש בהם אפילו לדבר קדושה אחר שקדושתו פחותה; עי' ציון 120, שדוקא ע"י תנאי מותר להשתמש בהם; טוש"ע יו"ד רפב יב.
  97. עי' ציון 69 ואילך.
  98. עי' ציון 107 ואילך. תה"ד דלהלן.
  99. ראבי"ה סי' תקצ, הובא במרדכי מגילה רמז תתכ; עי' תה"ד סי' רעג. ועי' ציון 120 ואילך, שיש אופנים שמותר.
  100. עי' משנה מגילה כה ב ואילך; רמב"ם תפילה פי"א הי"ד וס"ת פ"י ה"ד; טוש"ע או"ח קנג ב ויו"ד רפב טז.
  101. עי' ד' רבא במגילה כו סוע"א, ורא"ש שם פ"ד סי' א, וטוש"ע יו"ד רפב יז ויח.
  102. מ"ב סי' קנד ס"ק יט.
  103. ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ב, הובא בנמוק"י מו"ק (י ב) ובמרדכי שם רמז תתעג; דרכ"מ או"ח סי' קנד אות ב, ורמ"א בשו"ע שם ג.
  104. מ"ב שם ס"ק כ.
  105. ירושלמי שם.
  106. ציון 64 ואילך.
  107. עי' ד' רבא במגילה כו ב: האי תיבותא וגו' האי פריסא וגו', ועי' להלן.
  108. עי' רש"י מגילה כו ב ד"ה דאירפט.
  109. רבא במגילה שם; טוש"ע או"ח קנד ו ויו"ד רפב יג.
  110. עי' ציון 67.
  111. עי' ציון 75.
  112. רש"י שם ד"ה אסור. ועי' מ"א סי' קנד ס"ק יא, הטעם שקדושתו פחותה.
  113. עי' גי' רי"ף מגילה שם (ח ב) בד' רבא שם: כורסיא מעבדיה כורסיא זוטא שרי, דרגא לכורסיא אסיר; טוש"ע שם ושם.
  114. רש"י שם ד"ה פריסא דבלה.
  115. עי' ד' רבא במגילה שם וטוש"ע או"ח קנד ו.
  116. טוש"ע שם.
  117. רש"י שם ד"ה לחומשין.
  118. רבא במגילה שם וטוש"ע שם.
  119. ברייתא מגילה כז א.
  120. עי' ירושלמי מגילה פ"ג ה"א: עביד ליה מגדל ואתני עלוי; רא"ש מגילה פ"ד סי' יא; טוש"ע או"ח קנד ח (ובאה"ל שם ד"ה הארון) ויו"ד רפב טו.
  121. תה"ד סי' רעג; ב"י או"ח קנד; רמ"א בשו"ע שם ח. ועי' מ"א שם ס"ק יד ומ"ב שם ס"ק לא, דברים נוספים שהתירו משום לב בי"ד מתנה.
  122. ציון 237 ואילך.