בית הכנסת בברעם

בית הכנסת בברעם - מבט מהצד - המקור:ויקיפדיה, צילם :אילןגד

בית הכנסת בעתיק בברעם הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים בעלי חזית מפוארת. מקובל בתקופת המשנה והתלמוד הושקעו מאמצים בעיצוב חזיתם של בתי הכנסת.

תאור בית הכנסת[עריכה]

חזית בית הכנסת של ברעם כללה שלושה פתחים: שניים קטנים ופתח מרכזי מעוטר גדול יותר. בין שרידי בית הכנסת מהמאה ה-2 שרדה כתובת בארמית: "בנהו אלעזר בר יודן" (בניו של אלעזר בן יודן). הכתובת הייתה חקוקה על אבן הסף של החלון המזרחי של בית הכנסת.

יוסף ברסלבי בספרו הידעת את הארץ מצר כי המשקוף היפה שנמצא בברעם, עליו כתוב "יהי שלום על המקום הזה ובל מקומות ישראל, יוסה הלוי בר לוי, עשה המשקוף הזה, תבוא ברכה על מעשיו" – התגלגל ונמכר ללובר בפריז.

תאורו בסםרי מסעות[עריכה]

רבי משה באסולה (1480 - 1560) הפליג בשנת 1521 הפליג לארץ ישראל וסייר בה כשנה חצי. את רשמיו בביקורו זה הנציח בספר הקרוי "ספר המסעות". ספר זה הוא מקור עשיר לתיאור ארץ ישראל, אתריה ותושביה באותן שנים ובמיוחד הקהילה היהודית.

בין השאר היה בבתי כנסת בגליל : ברעם, עין זיתים, צפת, מירון, פקיעין, עמוקה, גוש חלב, דלתון, כרם בן זמרה .

ר' משה באסולה מספר על ברעם כי על אחת האבנים בבית הכנסת היה כתוב "אל תתמהו על השלג שבא בניסן, אנחנו ראינוהו בסיוון" .