בית ספר תחכמוני

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תחכמוני כמוסד לימודי[עריכה]

בית מדרש לרבנים תחכמוני של תנועת המזרחי היה מעין המשך ישיר לישיבת הרב יעקב ריינס אשר נתן את השם תחכמוני לישיבה שהוא הקים. מערכת חינוכית זו, עם רשת בתי-ספר "יבנה" ו"תחכמוני" שהסתעפו על פני פולין כולה ושהגיעו בסוף שנות השלושים, לפני בוא השואה הגדולה, לממדים רבי-רושם, לא ראתה מסיבות שונות את בית-המדרש "תחכמוני" בוארשה כתל תלפיות זה שאליו היו צריכים לפנות טובי תלמידיה וגומריה. אף על פי כן הלך בית המדרש הזה ופשט צורה שקיבל בראשית יסודו, בשל הרכב התלמידים והמורים שלו, ולבש צורה חדשה שהייתה עשויה להתגבש ולהיות לברכה ליהדות פולין בדור הבא, אילמלא עלה הכורת על ענף מפואר זה של הגזע העתיק. [1]

תחכמוני בארץ ישראל[עריכה]

בית הספר הראשון שנקרא בשם זה היה בעיר יפו. הוא הוקם בשנת 1905 במקום תלמוד תורה "אחווה" .

בירושלים הוקם בית ספר תחכמוני בשנת 1909 ועל כך כתוב בבאתר תולדות "משפחת בינה ואברהם בּוּנים".

בית הספר תחכמוני נוסד ביוזמתם של משכילים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. באותה שנה הוקמה גם הגימנסיה העברית, אולם, הקמת ביה"ס תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש,גם הרב קוק התנגד לביה"ס מפאת שהכניסו שם לימודי חול אך התיר בעקבות צימצומם. ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך לבניינים שאמורים היו לאכלס את בית היתומים דיסקין. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם יפה בשם "אהל שם" אשר שימש לבית כנסת ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה "אהל מרדכי" על שמו של מנהל תחכמוני מרדכי צ. אילן.

בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים ובמשך כ- 95 שנה התחנכו בו אלפי תלמידים. בתחכמוני התגשם במלוא העוצמה פלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים. היו בו בני העם מכל הסוגים, השכבות והעדות. לא היו מחיצות והגבלות כך שגם מורים שהיו מסורתיים יכלו למצוא שפה משותפת עם שומרי מצוות. אולם "אהל מרדכי" שימש במשך יותר משבעים שנים את מקהלת הילדים בניצוחו של מר תלמון ואת תזמורת ביה"ס תחכמוני בניצוחו של מר לבנון .

רשת בתי ספר "תחכמוני"[עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. מקור:י.מישאל