בן ציון גול שאולוב
|
מן הויקיפדיה העברית:
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
בן-ציון גול-שאולוב (נולד במשהד באיראן ב-ה'תרנ"ב 1892 – נפטר ב-כ"ז בחשוון ה'תש"ז, 20 בנובמבר 1946) היה עסקן ציבור בכיר, איש צבא, איש ציבור מוכר, חזן ראשי וגבאי בית הכנסת שאולוף בשכונת הבוכרים בירושלים.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד לישראל ולצרויה[1]. בהיותו עלם רך בשנת ה'תרנ"ו עלתה המשפחה לארץ ישראל מאפגניסטן ומקודם לכן התגוררו במשהד ונמנו על היהודים אנוסי משהד. אביו ישראל ושני אחיו יהושע ומאיר רכשו קרקע מהערבים מחוץ לחומות העיר העתיקה בשכונת הבוכרים בירושלים, ובנו עליה בית וחצר והתגוררו שם. בשנת ה'תרע"ד כשפרצה מלחמת העולם הראשונה גויס בן-ציון לצבא הטורקי ונשלח לחזית המלחמה בגליפולי.
נישואיו[עריכה]
לאחר המלחמה חזר לארץ והתגורר בירושלים התחתן עם טובה[2] ונולדו לו ממנה 3 בנים ובת. הוא שימש גם כגבאי בבית הכנסת המרכזי בשכונת הבוכרים בסמיכות לרחוב רבנו גרשום הנקרא "בית הכנסת שאולוף" הנושא את שם משפחתו אשר הייתה בה גם ישיבה בשם ישיבת יגדיל תורה שמיסדה היה רב מאיר רפאל, וכן שימש חזן הראשי בעל קול נעים בשבתות וכן בתפילות הימים נוראים וחגי ישראל. לפרנסתו התעסק בהגהת ספרי קודש ומחזורים, ותירוגמם לכמה שפות, בוכרית, טורקית, טג'יקית, ספרדית, פרסית. וכן עבד כסופר סת"ם ולאחר תקופה פרש מתחום הסת"ם ועבד בחלוקת עיתונים. בהיותו נכבד וממשפחה מכובדת מינוהו פרנסי העדה הבוכרית לחלוקת מצרכי מזון בחגים למשפחות ברוכות ילדים ולנזקקים וקראוהו הפרנס. ברבות הימים התגייס לשמירה ולנוטרות ומילא תפקידיו בנאמנות וקיבל על כך פרסי הוקרה רבים. נפל בעת מילוי תפקידו בפיצוץ שאירע בבנין מס הכנסה בירושלים ברחוב סנט לואיס (מאוחר יותר שונה לרחוב המלך שלמה) בשכונת ממילא בהיותו בגיל 54 שנים.
פיצוץ בנין מס הכנסה[עריכה]
הפיצוץ זומן על ידי לוחמי אצ"ל המתנגדים למשטר הבריטי על ידי הרביעייה: שרגא עליס, ויוסף לוי כושי, עמיחי פאגלין, ואבשלום, ב-20 בנובמבר 1946 בשעה 2.40 אחר הצהרים נגשו שלושה צעירים עם עגלת-יד לפתח משרדי מס הכנסה בהגיעם למשרדי מס-ההכנסה ברחוב סנט לואיס (מאוחר יותר שונה לרחוב המלך שלמה), פתחו שתי בנות חמודות שנשלחו מהארגון רחל גרינברג (שכינויה היה "גילה") ואסתר אליס-גולדפלד (שכינויה היה "דיצה") בשיחה ערה עם השוטר ששמר על הכניסה ולא שת לבו לתחבולה. השוטר נראה שקוע בשיחה ולא שם לב ל"פקיד" שנכנס אל תוך הבניין ובעקבותיו שני ה"סבלים" המובילים ארגז גדול. הסבלים ביקשו מהנוטר שעמד על המשמר להכניס ארגז עם תיקים למשרד. הנוטר דרש מהם תעודת זהות ואז שלף אחד הצעירים אקדח והכה בו על ראשו של הנוטר, בעוד שהשני חטף מידי הנוטר את רובהו. נוטר שני שבא לעזרת חברו מפנים הבניין - נלקח רובהו ונדחף על ידי המתנקשים לתוך המסדרון. השלושה הכניסו את הארגז לפנים המסדרון, העמידוהו ליד חדר המדרגות ונסתלקו במהירות מן המקום. נער ערבי העובד בשליחויות במשרדי מס-ההכנסה, בראותו את ההתקפה על הנוטרים, רץ בכל כוחותיו לתחנת משטרת התנועה, ברחוב ממילא, והזעיק משם את המשטרה. מיד הגיעו למקום שוטרים במכוניות משוריינות והוזמנו מומחים צבאיים לפירוק מטענים. המומחים קשרו חבל מסביב לארגז, שהמתנקשים הכניסו למסדרון, ובעמדם על המגרש הריק שממול הבניין - ניסו לסחוב את הארגז באמצעות החבל החוצה. הארגז נתקל בפינת המסדרון, ליד הכניסה הראשית, והשוטרים עם החיילים לא יכלו לסחוב אותו החוצה. בינתיים פונה הבניין וכן הבניינים הסמוכים וכל הנמצאים בהם. הארגז התפוצץ ומעוצמת ההתפוצצות נהרס לגמרי החלק הקדמי של הבניין וכל הבית נתערער ללא תקנה. בפיצוץ נפצעו 3 יהודים וביניהם כאמור בן ציון גול, 3 ערבים, ו-3 בריטים.
רחוב על שמו[עריכה]
עקב היותו דמות מוכרת אהודה ופופולרית בשכונת הבוכרים ועסקן ציבור מפורסם בירושלים, עיריית ירושלים החליטה להנציח את זכרו בקריאת רחוב על שמו בשכונת הבוכרים, סמוך לביתו בשם רחוב בן-ציון גול[3]. הוא הובא למנוחות בהלוויה מכובדת עם מאות משתתפים לחלקת משפחתו בהר הזיתים. על מצבתו נכתב: פ"נ האיש הכשר, שנפטר חלל על משמרתו, הקדוש בן ציון גול שאולוף שנולד ה'תרנ"ב נפטר כ"ז בחשוון ה'תש"ז תנצב"ה.
ראו גם[עריכה]
- ספר שכונתי רחובות הבוכרים, מאת יוחנן הכהן קזאקוב-קאזק[4].
- קורות החיים של בן-ציון גול שאולוף, באתר "יזכור" של משרד הביטחון.
- מאמר עיתון הארץ 21.11.1946.