ברכות יעקב
|
|
ברכות יעקב מובאות בפרשת ויחי [1] , כאשר יעקב אבינו חש שקרב יומו למות. המטרה שיעקב הציב לעצמו הייתה להגיד לבניו את אשר יקרא אתכם - דהיינו, דבר הנביא לעתיד. פרשן המקרא רבי אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא -ה(ראב"ע) סבור כי בדברי יעקב אין אר ברכות, שכן: "ואיה ברכת ראובן ושמעון ולוי". רק בסוף דבריו הוא מסכם: "כָּל-אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם (עד כאן ומעתה ) וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם" (כ"ח) - כלומר הברכות נאמרו בנפרד לאחר דבריו לכל שבט ושבט.
הפרשן רבי עובדיה ספורנו מציין את מטרת דבריו לבנים:" קַבְּלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁהורָה לָכֶם כָּל יָמָיו, אֲשֶׁר בָּהּ תִּהְיוּ בְּנֵי "יִשְׂרָאֵל" וְהוּא אֲבִיכֶם, כִּי תִּשְׂתָּרְרוּ עִם אֱלהִים וַאֲנָשִׁים, וְלא יאבַד מִכֶּם הַטּוב הֶעָתִיד לָבוא." דהיינו, עיצות של האבא לבניו כיצד לנהוג לאחר מותו. לפי שנאמר "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתו בֵּרַךְ אתָם", כלומר שךכך בן נתן ברכה ייחודית לו: "לִיהוּדָה בְּעִנְיַן הַמַּלְכוּת, וּלְיִשָּׂשׂכָר בְּעִנְיַן הַתּורָה, וּלְלֵוִי בְּעִנְיַן הָעֲבודָה".
מושג הברכה לכאורה עמום. הברכה הייתה יכולה להיות איחול או תפילה. אך גם יכולה חלוקת ירושה ותפקידים. במקרה שלנו נראה סביר לראות בדבריו של יעקב מעין נבואה או צפייה ברוח הקדש וזאת בהתאם לדבריו [2] הרב תמיר גרנות מישיבת הר ציון מרחיב בנושא ברכות יעקב.
שמע ישראל[עריכה]
למדנו מברכות יעקב על תפילת קריאת שמע. המתפלל אומר פעמיים ביום בתפילת שחרית ובתפילת מעריב את הפסוק: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" [3] וממשיך בלחש "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". במדרש רבה נדרש הפסוק הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל-יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם [4] -
אלעזר בן אחוי אמר:
מכאן זכו ישראל לקריאת שמע.
בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים עשר בניו.
אמר להם: שמעו אל ישראל, שבשמים אביכם, שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה!
אמר לו: שמע ישראל אבינו כשם שאין בלבך מחלוקת על הקדוש ברוך הוא, כך אין בלבנו מחלוקת, אלא ה' אלהינו ה' אחד.
אף הוא פירש בשפתיו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
והמדרש מסיים : ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמואל הדא (זה הוא שכתוב) הוא, שישראל משכימים ומעריבים בכל יום ואומרים שמע ישראל אבינו(הקבור) (מ)במערת המכפלה, אותו דבר שציויתנו, עדיין הוא נוהג בנו , ה' אלו-הינו ה' אחד.
ברכות השבטים[עריכה]
| בני יעקב | תכונות הבנים | המשמעות | התוצאה |
|---|---|---|---|
| ראובן | "פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר ..." - חפזונו | הפסד הבכורה "...נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה. כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף [5] | "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי ..." - רק בתואר. |
| שמעון ולוי | "...כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם...". מאוחדים ביניהם וקנאים לאחוה | התנהגות שלא נאותה למלך אֲשֶׁר "בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ" ולכן לא יזכו בשלטון [6] | "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" - לכהונה ולהוראה : משמעון - עניים וסופרים ומלמדי תינוקות ולוי - יהיה מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות. עם זאת תפוצתו היא בדרך של כבוד" [7] |
| יהודה | "יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ" | ממנו יבואו המלכים, כולל המשיח וארצו תהיה פוריה בגפנים | "לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" |
| זבולון | נחלת זְבוּלֻן תהיה ליד חוף הים | "...ובאין האניות ובאין יושבי הארץ וקונים סחורה שבאניות" [8] | יעסוק בסחר ימי |
| יששכר | "וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה..." | מוכן לסבול כל משא. והיו נותנים מס למלך ישראל שלא יצאו (או) לגוים, שלא יבאו להלחם עליהם [9] | נושא עול תורה ודרך ארץ |
| דן | "יְהִי-דָן נָחָשׁ ..." - גיבור ונוקם מאוייבים | מאסף לכל המחנות | זקוק "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'" |
| גד | "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ" | גיבור מלחמה | בכיבוש הארץ יהיו חלוצים לפני אחיכם ובחזרתן ישמרו פן ירדפו האויבים אחריהם [10] |
| אשר | "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ " | ארצו פוריה - בעיקר מזיתים | יהנה משפע |
| נפתלי | "אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר" | מבשר בשורות טובות | מברך על חלקו |
| יוסף | "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו.. התגבר ועלה למלכות (במצרים) | וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם - שפע ברכות | סגולתו :"תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" |
| בנימין | "בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" | גיבור ואמיץ | יהיה לו חלק בבית המקדש |
קביעת מנהיג העתיד[עריכה]
רבי דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל מציג מטרה אחרת לברכות יעקב. לא תוכחות כשלעצמן - כמו לשלושת בניו הגדולים, ואף לא גילוי הקץ - כמו לאחדים מבניו , אלא קביעה ברורה: מי ינהיג את עם ישראל בעתיד. וכך הוא כתב:
"שיעקב בעת מותו רצה לבאר מאיזה מבניו יצא שבט המלכות והממשלה בזרעו. כי ראה וידע בכח נבואותיו שיתרבה זרעו מאד והיה ראוי שימנו עליהם מנהיג או מלך שוטר ומושל. ולפי שלא יפול ביניהם קטטה על מנוי המלך ראה הזקן בשעת מותו לבאר מאיזה שבט מהם תהיה ההנהגה והמלכות ובו מלכים ימלוכו, ובעבור זה עשה חפוש וחקירה בכל אחד מבניו כפי טבעו ותכונתו מי הוא הראוי למלכות כי טבע הבנים אשר יולדו להם ראה שיהיה נוטה לטבע האבות ויהיה תמיד המורם מהם כיוצא בהם כי טבע המקור ראוי שימצא במה שיחצב ממנו. ולכן מפני הבחינה הזאת זכר בכל אחד מבניו, פעם תכונותיהם בעצמם ופעם העתיד לבא על זרעם, לא לתכלית הברכה ולא לתכלית התוכחה ולא להגיד עתידות ולא לספר מעלתם בארץ כי אם להודיע אם הם ראוי למלכות ולשררה אם לא."
המטרה הייתה להבהיר לכל מי יהיו מנהיגי עם ישראל לאחר מותו . הרב שמעון גולן מאפרת המציג את דבריו מסכם, לפי מדרש רבה: [11] :"אמר רבי שמעון בן יוחאי: יהיו כל אחיך נקראין על שמך. אין אדם אומר ראובני אנא, שמעוני אנא, אלא יהודי אנא אמר רבי יהודה בר סימון משל למלך שהיו לו שנים עשר בנים והיה שם אחד והיה חביב עליו יותר מכולם ונתן לו חלק בפני עצמו וחלק עם אחיו."
יתכן שזו גם המשמעות של מלכות המאחדת את כל האומה לא רק תחת הנהגתו של יהודה, אלא אף תחת שמו. וזאת הייתה המטרה של יעקב אבינו לקבוע במפורש מי יהיה המנהיג בעתיד.
- ↑ פרק מ"ט
- ↑ מ"ט,א'
- ↑ ספר דברים, ו',ד'
- ↑ מ"ט, ב'
- ↑ דברי הימים א',ה'א'-ב'
- ↑ משלי כ"ט, ד' - לפי רבי עובדיה ספורנו
- ↑ לפי רש"י
- ↑ (רבי שמואל בן מאיר הרשב"ם)
- ↑ (רבי אברהם אבן עזרא)
- ↑ הרשב"ם
- ↑ בראשית רבה צ"ח,ו'