ברכת הטוב והמטיב על היין
|
|
מי ששותה יין פעם שנייה באמצע סעודה, מברך עליו הטוב והמטיב.
תנאי הברכה[עריכה]
סעודת פת[עריכה]
ישנה מחלוקת אם הדבר אמור דווקא תוך כדי סעודת פת, או לא. והרב אליעזר מלמד (פניני הלכה ברכות) לא הזכיר מחלוקת זו ולכאורה פוסק שאין צריך סעודת פת. הרב אליהו בעלון קול צופייך (324) מפרש בדעת רש"י והשו"ע שצריך סעודה של פת. ואילו לדעת הרמב"ם אין צריך סעודה. ופוסק כשו"ע.
טיב היין הנוסף[עריכה]
נחלקו הראשונים מה צריך להיות טיבו של היין הנוסף. לר"ת ורשב"א, גם אם היין השני גרוע מהראשון, מברכים על השינוי והגיוון שבו 'הטוב והמטיב'. ולדעת רש"י ורשב"ם, צריך שהיין השני יהיה משובח מהראשון. תוספות סוברים שכל שיש שוני מסוים בין היינות, אפילו אם רק תססו בחביות שונות, כל שאין יודעים שהשני גרוע מהראשון, מברכים עליו 'הטוב והמטיב', למרות שאין ידוע שהוא יותר טוב. וכך דעת הרא"ש והטור, וכן נפסק בשו"ע קעה, סעיפים: ב, ו ובקיצוש"ע. וכן פסק להלכה הרב אליעזר מלמד (שם).
ואילו הכף החיים הפסקי תשובות המנחת יצחק והרב אליהו(שם) חוששים לדעת רש"י וסוברים שיש לברך רק על יין משובח באופן מובהק.
מספר הסועדים המינימלי[עריכה]
רק בשני סועדים או יותר, שצריך שתהיה שמחה לשניים (ברכות נ"ט: וכן נפסק בשולחן ערוך).
אין חולקים על דין זה כיון שהוזכר בגמרא.
הסחת הדעת[עריכה]
אם הייתה הסחת דעת באופן שחייבים לברך שוב בורא פרי הגפן אין מברכים הטוב והמטיב. ואמנם לדעת המ"א והגר"ז, יברך על השני 'הגפן' ו'הטוב והמטיב' (ע' מ"ב קעה, ב, שעה"צ ב-ג), אולם לדעת רוב הפוסקים, ומהם: העיטור, בית יהודה א, מט, ברכ"י, ערוה"ש ח, כיוון שמברך על השני 'הגפן' אינו מברך 'הטוב והמטיב'.
נגמר היין הראשון[עריכה]
אם היין הראשון ששתו נגמר ולכן הביאו את היין החדש ישנה מחלוקת אם יכול לברך בכל זאת. והמשנה ברורה, פניני הלכה, והרב אליהו (שם) פסקו שלא לברך.
מיקום היין השני בשעת ברכת היין הראשון[עריכה]
לדעת הלבוש, אם יש על השולחן כמה יינות, ובירכו 'הגפן' על אחד מהם, פטרו את שאר היינות מברכה, ושוב אינם יכולים לברך עליהם 'הטוב והמטיב', ורק אם יביאו יין שלא היה על השולחן, יוכלו לברך עליו 'הטוב והמטיב'. והדברי חמודות (על הרא"ש ברכות פ"ט, מז) מחמיר יותר, שברכת 'הגפן' פוטרת את כל היינות שבבית, ורק אם יביאו יין מהמרתף או מבית אחר, יברכו עליו 'הטוב והמטיב'. למעשה, נפסק בשו"ע וכך דעת רוב ככל האחרונים, שאף אם היו שני היינות על השולחן, כל שאין ידוע שאחד טוב באופן מובהק מחבירו, יברכו על האחד 'הגפן' ועל השני 'הטוב והמטיב'. ואם ירצו להדר, יסירו את היינות האחרים מהשולחן, וכך גם לדעת הלבוש יוכלו לברך על השני 'הטוב והמטיב'. ואם ירצו לצאת גם לפי הדברי חמודות, יוציאו את היינות האחרים מהבית, ויניחום, למשל, במרפסת, ואף שהם יודעים שאח"כ יביאום לשתות, לכל הדעות יוכלו לברך על היין השני 'הטוב והמטיב', וכן על השלישי וכו'.
כמות השתייה[עריכה]
יש שהחמירו שישתו 'כמלא לוגמיו' מכל יין (א"א בוטשאטש, אול"צ ח"ב יב, ח). ויש שהחמירו שצריך לשתות מכל יין שיעור 'רביעית' לפחות (דעת תורה, כה"ח י), אולם כל הראשונים לא כתבו בזה שיעור, ומשמע שגם על טעימה מברכים. וכן כתבו רוב האחרונים (מהר"י הלוי, חסד לאברהם, קצוה"ש, ברכת יוסף ידיד). וכ"כ ביבי"א ח, כג, טז, ושמש ומגן ג, פח, ג. 8
של מי היין?[עריכה]
לדעת המ"א והמ"ב טו, ברכת 'הטוב והמטיב' היא רק כאשר שני השותים שותפים ביין, ולכן כאשר אדם מארח את חבירו, מוטב שיתן לו רשות למזוג מהבקבוק כפי שירצה; או שיחשוב בליבו, שגם לאחר שימזוג לכוסו של האורח, עדיין הוא שותף עם האורח ביין שבכוסו, וכך לכל הדעות יוכלו לברך 'הטוב והמטיב' (שעה"צ טו) וכן דעת הרב אליהו(שם) והקיצוש"ע מט יד. אולם בדיעבד אם לא חשב על כך, נראה שיוכלו לברך 'הטוב והמטיב', כי עיקר הברכה על השמחה שבשתייה המשותפת, כפי שכתב הב"י וכך משמע מסתימת דברי הראשונים, וכך דעת רבים מהאחרונים (פרח שושן א, יב, נהר שלום רכא, סדבה"נ יב, יג), וכך משמע מדברי מרן הרב קוק במשפט כהן קכד ע' רעד. ועיין בברכ"ה ח"ד ב, ע, שביסס דעה זו.(פניני הלכה)
מי מברך?[עריכה]
כתב בפניני הלכה שעדיף שאחד יברך 'הטוב והמטיב' עבור כל שאר המסובים, שעל ידי כך הברכה נאמרת יותר בכבוד. אבל אם הם טרודים באכילתם ואינם מפסיקים לשתות יחד, עדיף שכל אחד יברך לעצמו.
לעומת זאת הרב אליהו כותב שכל אחד ואחד יברך לעצמו, ויאמר: אני מברך ואיני מכוון להוציא אתכם ידי חובה.
ברכה על יין שלישי[עריכה]
מהירושלמי רואים שמברכים 'הטוב והמטיב' על כל יין נוסף, ומשמע מהירושלמי ומהראשונים שאין בזה שום תנאי, וכ"כ דעת תורה וכך משמע משכנה"ג. אמנם כתב בא"ר ו, שטוב שיסיר את היין השלישי בעת שהוא מברך על השני. וכתב בפמ"ג מש"ז ג, שמסתבר שצריך להסיר את היין השלישי, שאם לא כן, ברכת 'הטוב והמטיב' שעל היין השני תפטור גם את השלישי. וכך כתב במ"ב יד. והגר"ז סדבה"נ יב, יז, מחמיר יותר. ומ"מ בדיעבד אם לא הסירו, אפשר לברך על היין השלישי 'הטוב והמטיב', שכן הראשונים והאחרונים לא הזכירו כלל שצריך להסירו מהשולחן.