ברכת הרב את ריבנו

ברכת הרב את ריבנו היא ברכה שמברכים לאחר קריאת מגילת אסתר בפורים. מכיוון שמדובר בברכת שבח ופרסום הנס, המנהג המקובל הוא לברך את הברכה רק בציבור של עשרה אם כי יש הפוסקים שניתן לברך את הברכה גם ביחיד ככל ברכות קריאת המגילה.

מקור[עריכה]

במשנה במסכת מגילה מגילה כא א מובא שהברכה לאחר קריאת המגילה תלויה במנהג המקום "מקום שנהגו לברך- יברך. שלא לברך-לא יברך". בגמרא הבהירו כי דברי המשנה מוסבים רק על ברכת הרב את ריבנו שלאחר הקריאה ואילו ברכת המצוות שלפני הקריאה הינה חובה.

להלכה, הטור ובעקבותיו השולחן ערוך פסקו כי המנהג המקובל כיום הוא לברך את הברכה אורח חיים תרצב א.

נוסח הברכה[עריכה]

בגמרא מופיע דיון האם חתימת הברכה צריכה להיות "הנפרע לישראל מכל צריהם" או "האל המושיע" ולמסקנה הגמרא קובעת כי יש לאחד את שני הנוסחים: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה', הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע".

בגרסא שמובאת לפנינו וכן ראשונים רבים אינם גורסים את המילה האל בתחילת הברכה ובסדר רב עמרם גאון‏^[1] הביא כי כך הוא גם מנהג הישיבה שלא להוסיף האל לפי שכבר אומרים "ה' אלוהינו". מנגד, הריטב"א גורס מילה זו וכן הרמב"ם‏^[2] פוסק כי יש להוסיף האל בתחילת הברכה וכן מובא בנוסח הברכה במסכת סופרים מסכת סופרים יד ה, אם כי שם המשך הברכה שונה מהנוסח שלפנינו‏^[3].

כיום, המתפללים בנוסח אשכנז נוהגים לברך ללא המילה האל בתחילת הברכה, ואילו בעדות המזרח רבים נוהגים להוסיף האל בתחילת הברכה וכן פסק הרב עובדיה יוסף‏^[4].

משמעות הברכה[עריכה]

מאחר וברכת הרב את ריבנו היא חלק מברכות קריאת המגילה ומוגדרת כברכה הסמוכה לחברתה‏^[5] הראשונים התקשו מדוע היא פותחת בברוך.

הר"ן פירש כי ברכה זו איננה המשך של ברכות המגילה אלא היא ברכה בפני עצמה שתוקנה כברכה על הנס ולא כברכה על קריאת המגילה‏^[6].

באופן אחר, הריטב"א מפרש כי הברכה איננה מוגדרת כצמודה לברכות לפני קריאת המגילה מכיוון שקריאת המגילה מפסיקה ביניהן. לפירושו, ברכות קריאת שמע או ברכות ההלל ופסוקי דזמרא מוגדרות כברכה הסמוכה לחברתה לפי שהן כולן בעניין הודאה וקבלת עול מלכות שמיים ולכן קריאת שמע או פרקי התהילים בפסוקי דזמרא לא מוגדרים כהפסק. מנגד, כאשר מדובר בקריאת מאורע כגון בקריאת המגילה או קריאת התורה וההפטרה, הקריאה מוגדרת כהפסק ולכן הברכות שלפני הקריאה אינן מוגדרות כסמוכות לברכות שלאחריה.

הפסק לפני הברכה[עריכה]

הטור הביא בשם בעל העיטור כי מכיוון שברכת הרב את ריבנו היא רק מנהג, אין לגעור במי שמדבר בקריאת המגילה ואין זה מוגדר כהפסק בין הברכות. הטור עצמו חלק על סברא זו וכתב שבמקום שבו נוהגים לברך הרי הברכה מוגדרת כחלק מהקריאה. הב"ח הסביר בשיטתו כי סובר שהברכה היא חלק מברכות המגילה כעין שיטת הריטב"א שהובאה לעיל.

מנגד, הבית יוסף כתב כי לפי שהר"ן הסביר כי הברכה איננה חלק מברכות המגילה אלא ברכת שבח והודאה- אין חשש הפסק, אך ראוי שלא ידבר על מנת שיוכל לשמוע את קריאת המגילה. בשולחן ערוך אורח חיים תרצב ב נפסק כי אין לדבר בעת קריאת המגילה ובמשנה ברורה כתב כי במידה ודיבר יוכל לברך בדיעבד כשיטת הבית יוסף שמדובר בברכה שנפרדת מברכות המגילה.

ברכה בעשרה[עריכה]

הבית יוסף אורח חיים תרצב מביא בשם האורחות חיים‏^[7] כי ניתן לברך את ברכת הרב את ריבנו רק בציבור של עשרה וכן נפסק להלכה בדברי הרמ"א אורח חיים תרצב א. ערוך השולחן הסביר כי מכיוון שהברכה איננה קשורה למגילה אלא היא ברכת הודאה כללית של פרסומי ניסא, היא נתקנה רק כברכה הנאמרת בציבור שכך יש פרסום הנס‏^[8]. אמנם, ערוך השולחן הביא כי החיוב לעשרה איננו נמצא בגרסאות הירושלמי שלפנינו, ומביא שדעת שיבולי הלקט שמברכים ברכה זו גם ביחיד וכתב שכך המנהג. בדומה לכך גם האליה רבה פסק כי מברכים את הברכה גם ביחיד וכן בביאור הגר"א על הירושלמי כותב כי אין ממנו ראיה לעניין זה.

להלכה, בביאור הלכה נפסק כי מכיוון שהברכה ממילא איננה חיוב אלא תלויה במנהג- אין לברך אותה אלא במניין לפי שספק ברכות להקל, וכן פסקו אחרונים רבים כגון הרב אויערבך והרב עובדיה יוסף‏^[9] לפי שמדובר בברכת הודאה נפרדת ולא חלק מברכות המגילה. מנגד, הבן איש חי פסק כי ניתן לברך גם ביחיד‏^[10] וכן פסק הרב מרדכי אליהו‏^[11]‏^[12] ובפסקי תשובות‏^[13] הביא שכך גם נהג למעשה האדמו"ר הריי"צ.

בקריאת מגילה לנשים[עריכה]

הרב צבי פסח פרנק‏^[14] הסתפק האם בקריאת מגילה לפני עשר נשים ניתן לברך ברכת הרב את ריבנו או שאין עליהן שם ציבור. הרב פרנק פסק‏^[15] כי נשים אינן יכולות להימנות למניין עשרה יחד עם הגברים, אך בקריאה לפני עשר נשים יחדיו יש להן דין ציבור כשם שעשר נשים יכולות לזמן לעצמן לפי שיש בכך פרסום הנס, וכן פסק הרב עובדיה יוסף‏^[16]. הרב אליעזר מלמד‏^[17] פסק כי בדיעבד ניתן אף לצרף נשים לגברים לברכה זו הואיל ורבים סוברים שניתן לברכה אף ביחיד.

מנגד, הרב אויערבך‏^[18] פסק כי לא יברכו ברכה זו בקריאה לנשים וכן הביא בספר ילקוט שמש‏^[19] בשם הגר"ש משאש שהמנהג במרוקו היה שלא לברך.

קריאה נוספת[עריכה]

• מקרא מגילה
• עיונים בברכת הרב את ריבנו בפרויקט דרשני מאת הרב צבי רייזמן.
• פורים-הלכה ממקורה, הרב יוסף צבי רימון

קישורים חיצוניים[עריכה]

• ברכת הרב את ריבנו בקריאת מגילה לנשים הרב יוסף אפיריון
• הלכות קריאת המגילה הרב בנימין חותה

הערות שוליים