ברכת תשובה

הברכה החמישית בעמידה.

תוכנה[עריכה]

"הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ. וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה:".

לעשות תשובה הכוונה להתקרב יותר אל ה' ואל המצב שהיינו עד הבריאה, שבו לא היה פירוד ביננו לבין הקב"ה. ולכן חזרה בתשובה היא לא רק על עוונות שגרמו ריחוק מה', זה רק "סור מרע". על חלק זה אנחנו מבקשים בברכה הבאה: "סלח לנו... כי חטאנו". אבל תשובה במובנה השלם היא כל התקרבות לה' יתברך על ידי לימוד תורה, תפילות ומצוות. (ע"פ אורות התשובה).

בתפילה אנחנו מתפללים שה' ישיב אותנו אליו ויהיה איתנו בדבקות וקשר כמו של אב לבן, ע"י התורה שתעזור לנו להתקרב אליו. שוב אנו מבקשים שה' יקרב אותנו לעבודת המלך, שהיא מתוקה כ"כ, וקרבה זו היא תשובה אמיתית למצב המקורי שלנו, שאנו משמשים את ה' כעבדי מלך, ובכך מתקרבים אליו ומרגישים כמו קרבת אב.

לסיכום אנו מבקשים שישיב אותנו אליו "בתשובה שלמה" – עד ש"נדע את ה'", ו"נתענג על ה'". ולכאורה זה לא מגיע לנו, אחרי שאנחנו לא מילאנו את חלקנו להתקרב אל ה', והתרחקנו ממנו כ"כ, אינספור פעמים, אבל ברחמי השי"ת עלינו עדיין אנחנו יכולים לשוב אל ה' בתשובה שלימה, ואנו מודים לו על כך שהוא "הרוצה בתשובה", וברא את העולם כולו לצורך התשובה (התשובה קדמה לעולם [פסחים נד.], וזו הייתה תכלית בריאתו).

בדרך כלל, כשחבירו של אדם התרחק ממנו ועכשיו הוא חוזר ומתקרב אליו, הוא יכול לקבל את חזרתו ולסלוח לו, אבל עדיין נשאר איזה ריחוק בלב. אבל ה' מחזיר אותנו אליו "בתשובה שלימה", כי הוא אינו מקבל ומתרצה בתשובתנו, אלא "רוצה בתשובה".

מקומה[עריכה]

נאמר בגמרא (מגילה יז:): "ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב (ישעיהו ו') ולבבו יבין ושב ורפא לו".