בתי הכנסת בצפת
|
|
בתי הכנסת בצפת מהווים ריכוז מיוחד של בתי כנסת עתיקים, שבהם מתקיימות תפילות עד היום. החשובים מבתי הכנסת הם:
בית הכנסת האר"י של האשכנזים[עריכה]
בית הכנסת האר"י של האשכנזים הוא על שם רבי יצחק לוריא, מגדולי המקובלים בצפת מהמאה ה-16. בית הכנסת, במקורו, נחשב לאחד העתיקים בעיר. המבנה הנוכחי שופץ בשנת 1857 , כפי שמעידה על כך הכתובת במשקוף בית הכנסת: "מה נורא המקום הזה, בה"כ האר"י ז"ל, בשנת את מקדשי תראו". המבנה שופץ, לאחר שבשנת 1837, הוא נפגע קשות ברעידת האדמה הגדולה שפקדה את העיר .
באתר "שבעה פלאי ישראל" נכתב על תולדות בית הכנסת: " בעבר נהוג היה לחשוב כי בית הכנסת שכן מחוץ לרובע היהודי הקדום במקום שנקרא "שדה תפוחים", שם נהג האר"י לקבל עם חסידיו (תלמידיו) את פני השבת. על פי המסורת רק לאחר מותו בנו חסידיו את בית הכנסת באותה חלקת שדה. לאחרונה הועלתה סברה כי בית הכנסת נבנה כחמישים שנים מוקדם יותר, במחצית הראשונה של המאה ה-16 , ע"י עולים יוצאי ספרד. עולים אלו התיישבו תחילה ביוון (לאחר גירוש ספרד שחל בשנת 1492 לספירה) ומספר שנים לאחר שכבשו צבאות העותומאנים את ארץ ישראל (בשנת 1517 לספירה) עלו לארץ והתיישבו בעיר צפת, זמן רב בטרם הגיע האר"י אל העיר. בצפת הקימו העולים את בית הכנסת שנקרא תחילה בשם "גריגוס" (יווני). רק במאה ה-18, לאחר העלייה החסידית מארצות אשכנז, הוסב שמו לבית כנסת האר"י האשכנזי."
בחצר בית הכנסת ניצב עמוד אבן רבוע הפונה אל קבר רשב"י. העמוד משמש כמשואה אותה נהוג להדליק בל"ג בעומר ביום ההילולה המסורתי שנערך על קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון. הדלקת המשואה בצפת שנודעה בשם "הדלקה זוטא".
בית מדרש "חקל תפוחין"[עריכה]
ליד בית הכנסת האר"י קיים בית מדרש הנקרא חקל תפוחין דהיינו :"שדה תפוחים". המקובלים קראו כך למקום, בטרם נבנה עליו בית המדרש . הזוהר הקדוש מכתיר את גן העדן בתואר: "גן עדן שהוא שדה תפוחים קדושים" . השיר העממי, המתאר את מעשיו של רבי שמעון בר יוחאי אומר :"ולשדה תפוחים עלית ללקוט בו מרקחים, סוד תורה, ציצים ופרחים" [1].
בית מדרש הנוכחי נחנך בשנת 1940 ובו ארון קודש ורהיטים שניצלו מגרמניה לפני השואה.
בית כנסת בנאה[עריכה]
בבית כנסת בנאה או "הצדיק הלבן" שמור ספר התורה המובל בתהלוכת ל"ג בעומר לקרב הרשב"י במירון. בחדר צדדי מצבה, לפי המסורת היא מעל קברו של בנאה. מספרים כי מתחת לראשו קבור ספר התורה שבו הוא נהג לקרוא.
רבי בנאה חי במאה ה-3. במקורות חז"ל מובאים דבריו על בריאת העולם ועל ביקוריו במקומות קדושים , כמו במערת המכפלה. שמו "צדיק התרנגולים" או "הצדיק הלבן" בא ממקרה שהיה: מושל צפת ציווה כי היהודים יקנו רק תרנגולות שחורות לכפרות. היהודים קנו והלכו לבכות על קברו. כאשר חזרו מצאו כי התרנגולות היו ללבנות.
בית הכנסת האר"י של הספרדים[עריכה]
בית הכנסת האר"י של הספרדים נבנה במאה ה-16 והוא העתיק מבין בתי הכנסת בצפת. הוא נקרא על שם אליהו הנביא בקיר הדרומי משוקע ארון קודש, ומשני צדדיו ארונות קודש קטנים. משמאל כסא אליהו הנביא. כן מצויה בו מערה בה האר"י ז"ל למד סודות ורזים מפי אליהו הנביא. בימי האר"י היה זה בית הכנסת המרכזי של הרובע היהודי. הוא היה בית הכנסת של ה"מערביים" - יוצאי צפון אפריקה. רבי משה באסולה שבקר בצפת בשנת 1522 הזכיר את קיומו.
בית הכנסת נהרס ברעידת האדמה בשנת 1837 ושוקם עלידי ר' יצחק גויטע מטריאסטה. שני לוחות השיש מעל פתח הכניסה מצוינים את התרומה.
בית כנסת אבוהב[עריכה]
בית כנסת אבוהב הוא בית כנסת גדול ומפואר בלב הרובע היהודי. הוא נקרא על שם ר' יצחק אבוהב, חכם ספרדי מהמאה ה-15. בית הכנסת מקורה בכיפה סגלגלה, הנישאת על פני ארבעה עמודים, המעוטרת בסמלי השבטים. ברעש האדמה בשנת 1837 נחרב בית הכנסת ורק הקיר הדרומי, הפונה לירושלים, שבו היו ארונות הקודש נשאר על תילו.
בארון הימני שמור ספר תורה עתיק "ספר אבוהב",אשר נכתב על ידו ותלמידיו העלו לצפת. קדושתו של הספר רבה ומוציאים אותו רק שלוש פעמים בשנה: ביום הכיפורים, שבועות וראש השנה. הוא נחשב לאחד מספרי התורה הקדומים ששרדו.
אתר Ynet מעלה את השאלה:" לא ברור על שם איזה משני, גדולי התורה הנקראים, יצחק אבוהב קרוי בית הכנסת. המסורת העממית קושרת את בית הכנסת לדמותו של רבי יצחק אבוהב, מחבר ספר המוסר "מנורת המאור", אולם סביר יותר שבית הכנסת נקרא על שם רבי יצחק אבוהב, בן המאה ה-15, שנחשב לאחרון גאוני קסטיליה. ידוע שרב זה שימש ברבנות בטולדו ועמד שם בראש ישיבה שתלמידיה התעמקו במחשבת ישראל ובקבלה. בין תלמידיו היה רבי יעקב בירב, שלימים עלה לצפת והיה מראשי חכמיה".
על כיפת בית הכנסת ניתן להבחיו בעיטורים ובסמלים, המתארים כלי נגינה ששימשו בבית המקדש, סמלי השבטים וארבעה כתרים: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות, ואליהם נוסף כתר ייחודי לצפת 'כתר קרובה הישועה', לציון הציפייה למשיח. כיאה לאווירה של צפת (ראו תמונה)
בית כנסת אלשייך[עריכה]
בית כנסת אלשייך על שם רבינו משה אלשייך, תלמיד חכן ודרשן ספרדי שנולד בתורכיה במאה ה-16 ועלה לצפת. תקרתו עשויה שורה של קמרונות רוחביים הנתמכים בקשתות מחודדות. במרכז האולם כיפה גבוהה. עמנואל דמתי במאמרו "הרובע היהודי ובתי כנסת עתיקים" בחוברת אריאל מספר על "ציפת כסף" עתיקה של ספר תורה שבה רשום תאריך הקמת בית הכנסת שנת צד"ק (1434), דהיינו עוד לפני גירוש ספרד.
בית הכנסת מרן יוסף קארו[עריכה]
בית הכנסת מרן יוסף קארן מזוהה עם בית מדרשו. הוא עלה לצפת במאה ה-16. היה מנהיג העדה וחיבר בה את ספריו: בית יוסף ושולחן ערוך. ר' שמחה מזאלאזיץ , שביקר ההית הכנסת בשנת 1764 כי למדו בו 700 תלמידים.
לקריאה נוספת[עריכה]
- זאב וילנאי, מדריך חיפה, העמקים, הגליל, החרמון, הוצאת תור ירושלים , 1948
- אלי שילר וגבריאלי ברקאי, צפת ואתריה, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים , 2002
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אתר העיר צפת
- בתי הכנסת הספרדיים של צפת- אתר Ynet
- ↑ מצוטט על ידי זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל צפון - 1941