גויל

עור מעובד, בלתי חצוי בעוביו, שתוקן לצורך כתיבה רק מצד השיער, ולא מצד הבשר.

יש אומרים, שאין כותבים ספר תורה אלא על גבי גויל; אבל רוב הראשונים כתבו, שמותר לכותבו גם על גבי קלף. לדעת הרמ"א, מאחר "שהקלף שלנו נאה מהגויל ויותר קל ממנו, לכן אין כותבים עכשיו על הגויל אלא על הקלף, שהוא מובחר יותר".

באשר למזוזה, נחלקו הראשונים: יש אומרים שמזוזה שנכתבה על גבי גויל - פסולה, ויש אומרים שאם בדיעבד נכתבה על גבי גויל - כשרה. ויש שנהגו לכתחילה לכותבה על גבי גויל בשל חוזקו.

תפילין שנכתבו על גבי גויל - פסולות. מגילת סוטה נכתבת בין על גבי גויל ובין על גבי קלף.