גיבון
|
|
גיבון הוא התהליך אשר באמצעותו יוצרים את הגבינה מחלב. הגיבון ניתן לבצע כפי שמקובל בשיטה המסורתית, על ידי שימוש בחומרים המופקים מבעלי חיים, כמו האנזים ראנין . הדרך השנייה, הנפוצה היום, עך ידי שימוש בחומצות.
גיבון כמבחן לכשרות החיה[עריכה]
במקרא הותרו לאכילה רק יונקים שיש להם סימני טהרה: בעלי חיים שהם מפריסי פרסה ומעלי גרה (ויקרא יא ג-ז; דברים יד ו-ח). בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה נאמר:
"חלב למאי ניחוש לה אי משום איחלופי טהור חיור טמא ירוק ואי משום איערובי ניקום דאמר מר חלב טהור עומד חלב טמא אינו עומד" (לה ע"ב). ולפי באורו של הרב עדין שטיינזלץ: "חלב, למה נחשוש? אם משום שיחליפו חלב טהור בחלב של בהמה טמאה. ונרי חלב טהור הוא חיוור לבן הוא וחלב טמא יש לו צבע ירוק? ואם תערובת של חלב טמא בו, נעמיד אותו כמו שעושים גבינה ונראה, שאמר החכם: חלב טהור עומד ונעשה גבינה חלב טמא אינו עומד"
כמו כן בחיבורו של אסף הרופא מובא תהליך גיבון החלב כסימן נוסף להבחנה בין בהמות וחיות טהורות לטמאות; לפי קריטריון זה רק חלב של יונקים טהורים מגבן ואילו חלב של טמאים אינו מגבן. להלכה ועליה מבוססים הלכות שונות בשולחן ערוך ובשאר הפוסקים.
לדוגמא: הרמב"ם בחיבורו הרפואי "פרקי משה" מונה את הסגולות הרפואיות של חלב העז, האשה - ולהבדיל חלב סוסה, נאקה ואתון. מבחינה הלכתית ניתן להשתמש בחלב של בהמות טמאות רק לחולים הנמצאים בסכנת נפשות,
תהליך הגיבון בחלב פרה, כבש, עז וג'אמוס מוכר עוד משחר ההיסטוריה האנושית. פרופ' זהר עמר וד"ר דוד אילוז מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה שבאוניברסיטת בר-אילן בשיתוף של ד"ר עוזי מרין מהמעבדה לחקר החלב, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, בדקו את תקפותו של מדד גיבון החלב כאמצעי מבחין בין יונקים טהורים לטמאים, ועד כמה ניתן לסמוך על מדד זה באופן מעשי.
לצורך בחינת מדד זה נבדק חלב של יונקים שונים בשתי שיטות. הראשונה, נעשתה מיד לאחר החליבה באמצעות אנזים ראנין כפי שמקובל בשיטה המסורתית. השנייה נעשתה במעבדה במכשיר האופטיגרף ((Optigraph, המאפשר קבלת בדיקות מהירות הקרשה וחוזק הגבן. הדיגום והאנליזות בוצעו בשתי חזרות בחלב היונקים השונים ומפרטים שונים.
תוצאות הבדיקה הראו על יצירת גבן בחלב של פרה, עז, כבשה, ג'אמוס, יחמור אירופאי, אייל אדום, יעל וג'ירף – המוגדרים כבעלי חיים טהורים. לעומת זאת, לא נוצר גבן מהיונקים הבאים המוגדרים כבעלי חיים טמאים: חלב סוסה, נאקה, אלפקה, ארנבון, קוף, כלבה, חזירה וחלב אם (אדם).
המחקר חושף בין היתר את העובדה שלא ניתן לייצר גבינת גמלים בשיטה המסורתית הרגילה (בניגוד לפירסומים מסחריים שונים) והדבר מתאפשר רק על ידי ערבוב עם חלב בהמות טהורות או באמצעות תוספים אחרים, עובדה שכבר מופיעה במקורות הלכתיים קדומים.
חלב טמא לרפואה[עריכה]
הרב משה חאג'יז (מחכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה השמונה-עשרה נשאל האם חלב בהמה טמאה אסור מן התורה....מהו שיתרפא בו מי שיש לו חולי דיל" אזמ"ה (אסטמה).... שאומרים אנשים שע"ד סגולה נתרפאו בהיותם שותים חלב אתון מספר ימים.
על כך השיב: "אנא ידענא מאומר והשמועה ששמעתי ממר חמי החכם השלם כמהר"מ מלכי שחולי זה יש בו סכנה... ולכן התרתי לשתות חלב זה לבעלי החולי הזה, אשר שאל וישתה כמאמר הרופאים (הלכות קטנות, א, סימן רצ).
חלב הג'ירף[עריכה]
בדיקת חלב של ג'ירפה, שהתאפשרה הודות לשיתוף פעולה עם ד"ר יגאל הורוביץ, הוטרינר של הספארי (המרכז הזואולוגי תל-אביב רמת-גן) הראתה שהוא מגבן בקשיות גבוהה. במחקר נוסף שבו נטלו חלק פרופ' זהר עמר וד"ר יגאל הורביץ בשיתוף צוות רבנים וחוקרים, ובמהלכו נותחו שתי ג'ירפות לבדיקת כשרותן. תוצאות מחקרים אלה הוכיחו למעלה מכל ספק שלג'ירף (המזוהה עם ה"זמר" הנזכר בתורה) יש את כל סימני הטהרה, ואין הוא שונה במרבית איבריו משאר הבהמות והחיות הכשרות, לבד מגודל האברים שאינו פרופורציונלי.
אלרגיה לחלב[עריכה]
מחקר אחר, הראה שאנשים בעלי אלרגיות לחלב פרה פיתחו אלרגיות גם לחלב של שאר בעלי החיים הכשרים, בעוד שהם אינם אלרגניים לבעלי חיים שאינם טהורים. ההסבר להבדל בין חלב של יונקים טהורים וטמאים עדיין לא ברור לגמרי, ויתכן שהדבר קשור להרכב החלבוני הקפא-קזאין שביונקים אלה או לשוני בהרכב האנזימים המצוי בקיבת המיצים של היונקים השונים.
מכל מקום, תוצאות מחקר אלה מעידות שהציווי בתורה המבחין בין בעלי חיים אלה כנראה אינו שרירותי. למדד זה יש השלכה כלכלית בקרב מיליוני מאמינים (יהודים ומוסלמים) צורכי בשר 'כשר'. הוא מקנה בפני פוסקי ההלכה בימינו כלים נוספים לבחינות סוגיות סבוכות הקשורות בבחינת היתרם של בעלי חיים שקיים ספק לגבי כשרותם.
לקריאה נוספת[עריכה]
- זהר עמר דוד אילוז עוזי מרין , גיבון חלב: קריטריון כשרות להבחנה בין בעלי חיים טהורים לטמאים, "בדד - בכל דרכיך דעהו - כתב-עת לענייני תורה ומדע", אוניברסיטת בר-אילן
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דויד קאפח, טבעי: גמלים למען החולים - מקןר ראשון 25 ביוני 2008