גיטה וידה באין כאחת

כאשר אדם נותן גט לאשתו, לכאורה היא אינה יכולה לקנות אותה בקניין יד ולהתגרש בו, שהרי הכלל הוא שמה שקנתה אשה קנתה בעלה, וא"כ לכאורה אינה יכולה לזכות בגט, ובכל זאת היא מתגרשת על ידי גט זה - כיון שגטה וידה באין כאחת. הגט מפסיק את הקשר בינה לבין בעלה וממילא באותו רגע ידה הופכת להיות קונה לה, וכיון שידה קונה לה, הרי שהגט נקנה בידה, והופך את ידה להיות קונה לה. נמצא שגיטה וידה באין אליה כאחת באותו רגע. מקור סברה זו בגיטין דף עז עמוד ב: "רבא אמר אטו ידה מי לא קניא ליה לבעל אלא גיטה וידה באין כאחד הכא נמי גיטה וחצרה באין כאחת" ומפרש רש"י שם: גיטה וידה באין כאחד - על ידי הגט באה ידה לה עם נתינתו: מקומות נוספים שבהם משתמשים בסברה זו: גמרא לגבי בשחרור עבד. בשו"ת מהרי"ט חלק א סימן סה, דן בסברה זו לגבי אדם שרוצה להקנות חפץ שהפקיד אצל חבירו, לאדם שהחפץ מופקד אצלו. יש שסוברים שלא ניתן לעשות זאת, כיון שהמקום מושאל למפקיד ונמצא שאין זו רשותו של הנפקד לקנות בה את החפץ. מהרי"ט טוען שנאמר בזה "חצרו ומתנתו באין כאחת" שכיון שהמפקיד רוצה לתת את המתנה, והתוצאה של הקנאה זו היא שהמקום כבר לא יהיה יותר ברשותו אלא יחזור לרשות הנפקד, אם כן מתנתו וחצרו באין כאחת ויוכל הנפקד לקנות את המתנה המונחת ברשותו.