גלגול נשמות

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: לא מתאים לסגנון האתר. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גלגול נשמות הינו מושג קבלי המתאר מצב בו הנשמה, לאחר עלייתה לשמים עם פטירת האדם, חוזרת לארץ (מתגלגלת) בגוף אחר, כעונש או על מנת להשלים את תיקונה. בספר הזוהר (חיי שרה, וישב, יתרו, משפטים) ובכתבי האר"י (שער הגלגולים) מובאת תורת הגלגולים בהרחבה. גלגול נשמות מופיע רבות בכתבי האר"י והמקובלים, אך כבר מתקופת הראשונים רבים חלקו עליו ופיקפקו על קיומו, כאשר מחלוקת זו נשארה עד ימינו.

מקור[עריכה]

לגלגול נשמות אין מקור מפורש בתנ"ך אך בתקופת הראשונים היו שמצאו אותו כסוד בין הפסוקים. הרמב"ן במקומות רבים‏^[1] כותב על עניין גלגול הנשמות אותו הוא מכנה "סוד העיבור". לפירושו, הסוד הכמוס במצוות ייבום הינו העובדה שנשמת האח מתגלגלת שוב בבן הנולד ממצוות הייבום ובכך מקים את שמו‏^[2].

רמזים לעניין זה מוצא הרמב"ן בדברי הפסוק על היורדים מצרימה "ובני יהודה ער ואונן", על אף שער ואונן נפטרו קודם הירידה למצרים, וכן מכך שלאחר שילדה רות בן לבועז כחלק מהייבום, נאמר בפסוק כי "יולד בן לנעמי". הרמב"ן מפרש בשני המקרים התגלגלה נשמת הנפטרים לנולדים במצוות הייבום ולכן נכתב כך בפסוק. כמו כן, הוא מדייק מדברי הפסוק "יחי ראובן ואל ימות"- שהתגלגלה נפשו בעקבות חטאו שבלבל יצועי אביו. בגישה זו נוקטים גם רבינו בחיי בפירושו על התורה‏^[3] שמכנה זאת "סוד הגלגול", אור החיים‏^[4] וכן האברבנאל בפירושו למצוות הייבום‏^[5].

באופן רעיוני, הרמב"ן רואה בגלגול הנשמות גם את התשובה הגנוזה בדברי אליהוא בן ברכאל לאיוב, וכן בתשובה הכללית לשאלת צדיק ורע לו. לפירושו‏^[6], ייסוריו של איוב, וכן ייסורי הצדיקים כגון רבי עקיבא שנסרק במסרקות ברזל, הינם תוצאה לא של חטאיהם אלא כפרה על גלגולים קודמים של נשמתם. כהמשך לגישת הרמב"ן, הזוהר ולאחריו המקובלים האריכו במשמעות הגלגולים.

ההתנגדות למושג[עריכה]

אמנם, בניגוד לגישה זו, שאר הראשונים לא הזכירו את עניין גלגול הנשמות, והיו אף שהתנגדו לו נחרצות. רס"ג‏^[7] התנגד נחרצות למה שכינה "הזיות" וקבע כי לא ייתכן שנשמת אדם תתגלגל לאחר מכן בנשמת חיה, לפי שאין נשמות האדם והחיה זהות, וכי דבר זה מתנגד למושכל. הרמב"ם לא הזכיר את גלגול הנשמות, אך בנו רבי אברהם התנגד לכך בספרו "המספיק לעובדי ה'" בדומה לרס"ג וכתב כי מדובר באמונה שחדרה ליהדות מ"מאמיני הקדמות" כמו כן, גם הראב"ד‏^[8] התנגד לאמונה זו‏^[9].

גם מדברי הרא"ש נשמע שהסתפק בעניין זה. כאשר נשאל על ידי בנו על נושא גלגול הנשמות, כתב הרא"ש כי הוא איננו מכיר מקור לכך וכי מדברי חז"ל משמע כי הנשמה נפרדת מהגוף ואין היא מתגלגלת כגון "אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף" או "הראהו הקב"ה למשה דור דור ודורשיו". וכן מבחינה רעיונית, לאחר שנפש המת עוזבת את הגוף- מהיכן תוכל להיכנס לנפש אדם אחר. וחתם את הדיון כי "אם קבלה הוא נקבל- כי אין טעם מספיק". כהמשך לכך, הרש"ש הביא גם את דברי הגמרא "מה ביאתך לעולם בלא חטא, אף יציאתך מן העולם בלא חטא" בבא מציעא קז א כקושי נוסף על תורת הגלגולים האומרת כי האדם עשוי להיוולד יחד עם חטאים מגלגולים קודמים.

רבי יוסף אלבו‏^[10] הביא את דעת "חכמי הקבלה" על הגלגול והתנגד לשיטתם. לדבריו, מטבעה של הנשמה היא איננה בעלת בחירה ולא נוטה לחטאים ורק הקב"ה הכניסה לגוף לנסותה, ואין סיבה שיכניסה שוב לגוף נוסף לאחר המוות כדברי תורת הגלגולים.

מטרת הגלגולים[עריכה]

להלן כמה מהסיבות שבעבורם נגזר על הנשמה לחזור לעולם הזה בגלגול:

• כחלק ממערכת "שכר ועונש", כלומר כדי לכפר על עוונות מסויימים, כיון שלנשמה יש צער רב לעזוב את העולם הרוחני ולבוא לעולם הגשמי^[11]. במקרים אלו, יתכן (לפי גודל העוון) שהנשמה לא תחזור לגוף של אדם אלא תחזור לתוך דומם, צומח או חי^[12].
• כדי לתקן מה שעיוות בגלגולו הקודם, כגון מי שגנב, יתכן ויצטרך לחזור בגלגול כדי להחזיר את הכסף לנגנב (אשר גם הוא יכול לחזור בגלגול כדי לאפשר השבת הגניבה)^[13].
• כדי להשלים את התכלית של אותה נשמה, במידה ולא השלימה בגלגולה הראשון^[14].
• לצורך אחרים, להדריכם וליישרם^[15].
• אם בגלגול הקודם לא זכה להתחתן עם בת זוגו האמיתית, הוא והיא חוזרים בגלגול כדי להינשא^[16].

בשער הגלגולים^[17] מובאת רשימה של גלגולים שמשמשים כעונשים על עוונות מסויימים, ולדוגמא: המספר לשון הרע יתגלגל באבן, הבא על הנדה יתגלגל בגויה, הבא על הגויה יתגלגל ב"קדשה", וכו'.

ידיעת גלגולים קודמים[עריכה]

על פי רוב האדם אינו זוכר את גלגולו הקודם (פרט למקרים נדירים מאוד), וזאת כדי לאפשר את הבחירה חופשית^[18]. ואולם ישנם מקרים נדירים שילדים עד גיל 7 זוכרים את הגלגול, כפי שיבואר להלן בפרק "גלגולי נשמות במחקר המדעי".

חרדות ופחדים מדברים מסויימים, יכולות להוות סימן לטראומה על אירועים שקרו בגלגולים קודמים^[19]

ניתן להכיר אם בגלגולו הקודם היה "בהמה", ע"י ההבחנה שבגלגול הנוכחי הינו עז פנים ואין לו בושה^[20].

ידיעת התיקון[עריכה]

קיימת האפשרות לדעת מה לתקן בגלגול הנוכחי: מי שחש קושי מיוחד להתגבר על עבירה מסויימת או לקיים מצוה מסויימת, זהו סימן שבגלגול הקודם נכשל בדבר זה ועליו לתקן בגלגול הנוכחי^[21]. וכן להיפך, מי שמבחין בעצמו שנמשך אחר מצוה מסויימת באופן מיוחד, גם זה יכול להוות סימן שזו המצוה שבא לתקן בגלגול הנוכח^[22]. ולכן גם חז"ל במסכת עבודה זרה יט א נתנו דגש מיוחד ללימוד תורה בנושא שלבו חפץ, כיון שאותו רצון מראה על הצורך של הנפש לתיקון בנושא הנחפץ^[23].

דוגמאות של גלגולים[עריכה]

בכתבי האר"י ז"ל מובא, שרבי עקיבא הוא גלגולו של זמרי בן סלוא (השם "עקיבא בן יוסף" עם האותיות הוא בגימטריא "זמרי בן סלוא"), והיינו שנשמת זמרי חזרה בגלגול כדי לתקן את מה שחטא עם כזבי בת צור. זמרי היה נשיא שבט שמעון, היה בדרגה רוחנית גבוהה מאוד, וירד מדרגתו ע"י חטאו, ובכן כשהתגלגל, נולד בתור עם הארץ (רבי עקיבא עד גיל 40 לא ידע אפי' לקרוא), והיה צריך להתעלות ברוחניות עד דרגת רבי עקיבא. כיון שזמרי ירד ברוחניות ע"י אשה, לכן גם עלייתו בהיותו רבי עקיבא, היתה ע"י העידוד והמסירות של אשתו רחל. גם 24 אלף גברים משבט שמעון שנגררו אחרי זמרי בן סלו וחטאו כמותו, חזרו בגלגול בתור 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, וכיון שידעו ברוח הקודש על מצבם הרוחני בגלגול הקודם, לא נהגו כבוד זה בזה. פטירתם הטרגית, היתה בין היתר, כדי לכפר על גלגולם הקודם^[24].

במי שייך גלגול[עריכה]

• גלגולים מצויים יותר בגברים^[25], אך קיימים גם גלגולים של נשים^[26].
• מצינו שגם אומות העולם חוזרים בגלגול^[27].
• לעיתים גבר יכול לחזור בגלגול בגוף של אשה (למשל כעונש על שהיה שטוף בזנות, ולכן האשה תהיה עקרה כי יש לה נשמת גבר)^[28] וכן להיפך^[29]. (ואולם אין לראות בזה הצדקה לאלו העוברים על לאוין מפורשים).
• קיימת מציאות ששתי נשמות מגולגלות בגוף אחד, מעת יצירת הטיפה^[30] (ויתכן שיש בכך הסבר קבלי לתופעה המוכרת בשם "פיצול האישיות"). והוא מלבד המציאות של "עיבור נשמה" שיכול להתרחש לאחר הלידה כפי שיבואר להלן בפרק "עיבור נשמה ודיבוק".

סוגים של נשמות ואופן גלגוליהם[עריכה]

כתב האריז"ל^[31] עפ"י הזוהר^[32] שמיום שחרב בית המקדש כבר נגמרו כל הנשמות החדשות (כלומר נשמות שבאו בפעם הראשונה לעולם הגשמי), ומאז כל הנשמות שבאות לעולם הם נשמות מגולגלות.

וגם בזמן שהיו עדיין נשמות חדשות, אם האשה התעברה בימות החול ולא בליל שבת, בהכרח שהולד היה מנשמה מגולגלת ולא נשמה חדשה, כיון שבימות החול השער של הנשמות החדשות הוא סגור^[33].

ואם מתעברת בימי נדתה, פעמים שהנשמה המגולגלת בולד היא נשמה פגומה שנמשכת אל החיצונים, וירדה לעולם תיכף זמנה^[34].

ולפעמים דוקא אדם שקשה לו מאוד לקיים תורה ומצוות, יכול להוות סימן שהוא גלגול מנשמה גבוהה במיוחד, כיון שחטא אדם הראשון גרם שהנשמות יכנסו לתוך הקליפות, והנשמות הגבוהות נכנסו יותר עמוק, ולכן יכולות להתקשות להתנתק מהקליפות, וזו אחת מהסיבות לתחושת עצבות ודיכאון ללא סיבה, כיון שהקליפות נאחזים בנשמה^[35]. וכדוגמא לכך מביאים^[36] את ריש לקיש, שמובא בתלמוד שבתחילה היה ראש חבורת גנבים, עד שחזר בתשובה ונהיה מגדולי האמוראים.

יתכן שע"י הכעס, תתחלף נשמת האדם לנשמה אחרת (פחות חיובית)^[37].

כל הנשמות שבאו לעולם אחר חורבן בית המקדש, יחזרו בגלגול בימות המשיח , כדי לקיים המצות הנהוגות בזמן שבית המקדש קיים^[38].

גלגולי נשמות במחקר המדעי[עריכה]

ישנם ילדים (על פי רוב בין גילאי 3-7) שמדווחים על זכרונות של חיים קודמים. אותם ילדים מספרים באופן ספונטני על מה שנראה כזיכרונות מחיים קודמים (גם ילדים כאלו אשר גדלו בסביבה תרבותית בה נעדר מושג גלגול הנשמות). לאחר בדיקה העלו החוקרים שדיווחים אלה אכן תאמו למאורעות מחייהם של אנשים אשר נפטרו מספר שנים לפני הולדתו של הילד המדווח.

גם אצל מבוגרים, דיווחים כאלו מושגים על ידי היפנוזה. הטיפול הנפוץ ביותר מסוג זה מכונה "רגרסיה היפנוטית".

נושא גלגול הנשמות נחקר על ידי מספר פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שטענו למתאם אמפירי בין הדיווחים לבין התרחשויות. ממחקרים אלו עלו שאכן גלגולי נשמות הינם עובדה מדעית אמיתית. להלן מספר דוגמאות:

• ד"ר איאן סטיבנסון (ראש המחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת וירג'יניה) חקר למעלה מ- 3000 מקרים, במשך 40 שנה. באותם המקרים, ילדים דיווחו שחיו בעבר כאדם אחר ודיברו על נושאים ומושגים, שלא אמור להיות להם ידע לגביהם. סטיבנסון נקט בשיטות מדעיות של ריאיון ותצפית ותיעד את דבריהם. לאחר מכן ניסה לזהות מי המנוח אשר הילד התייחס אליו בדבריו וניסה לאמת את טענות הנחקר באמצעות עובדות מחייו של המנוח, תוך בחינת האפשרות שלילד היה מפגש מוקדם עם העובדות על חיי המנוח, ובכך המסקנה היתה שאין כל אפשרות להסביר את הידע של הילדים על חיי אותם אנשים, כי אם ע"י המונח של "גלגול נשמות". כחלק ממחקרו נחשף סטיבנסון לדיווחים על התאמה בין כתמי לידה ומומים מולדים אצל הנחקרים, ובין פציעות וצלקות אצל הנפטרים. בדיקת התאמה זו בתיעוד הרפואי של הנפטרים, כאשר היה זה בנמצא, גילתה לעתים כי למנוח הייתה פציעה כלשהי, לא אחת כזו הקשורה בנסיבות מותו, באזור שבו הופיע בגופו של הנחקר כתם לידה או מום מולד כלשהו. לדוגמה, סימן על החזה והגב של ילד תאם באופן מדויק לפצעי כניסה ויציאה של כדור אקדח בנפטר. בשנת 1931 סטיבנסון בדק ילדה בריטית שהחלה לדבר בשפה בלתי ברורה בעת ששהתה בהיפנוזה, התברר שבחייה הקודמים הייתה רקדנית במקדש מצרי, בעת המצרית העתיקה. דבריה נבדקו ואשרו על ידי אגיפטלוג. את מחקריו פירסם סטיבנסון בספריו " Twenty Cases Suggestive of Reincarnation", "Reincarnation and Biology", "Remeber Previous Lives".

• ד"ר מייקל ניוטון (דוקטורט בפסיכולוגיה, חבר באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה), פיתח טכניקת רגרסיה משלו. באמצעותה נחשף למקרים של מטופלים רבים שהיו שתיארו באופן מפורט חוויות בין גלגוליהם. את מחקריו פירסם בספריו "מסע הנשמות" ו"גורלן של נשמות".

• ד"ר בריאן וייס (פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת פיטסבורג, וראש המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח הר סיני במיאמי), נחשף לגלגול נשמות באופן אקראי, תוך טיפול בחרדותיה ובפחדיה של צעירה בשם קתרין, אשר תיארה במהלך הטיפול ההיפנוטי את מה שנראה בגלגול הקודם. קרתין סיפרה במהלך הטיפול, פרטים על ילדו של ד"ר וייס שנפטר ועל הגורמים לפטירתו - פרטים שלא היו ידועים בבית החולים שבו עבד. כמו כן, סיפקה לו פרטים על אביו המנוח, כולל שמו היהודי, שאף הוא היה מידע עלום. לאחר מחקר, העלה שמבחינה טיפולית שחזור חייה הקודמים מניב תוצאות משמעותיות ומידיו. מחקריו פירסם בספרים "Many Masters, Many Lives", "ריפוי בנבכי הזמן", "רק האהבה היא ממשית".

• ד"ר זאב קולמן (מומחה לביו-אנרגיה, והיפנוזה רפואית) מחולון, ג"כ ערך מחקר בדומה לקודמיו. נקודה ייחודית במחקרו היא, שבחלק מהמקרים, היהודים שעברו תהליך רגרסיה נזכרו גם במה שקרה לאחר שנפטרו בגלגול הקודם, ותיאורם היה זהה לתיאור שמתקבל ע"י אלו שחוו מוות קליני. את מחקרו פירסם בספר We are born to be together again"".

• החוקר ג'ו קטיון מאנגליה, שעסק רבות ברגרסיה, מתעד כמה מקרים משמעותיים. להלן כמה דוגמאות. דוגמא א: ריי בריינט, עיתונאי מהעיר רדינג, במהלך ההיפנוזה הגיע לגלגולו הקודם, אשר בו היה נקרא ראובן סטפורד, ששירת במגדוד חיל הרגלים ה-47 של לנקשייר. ג'ו קיטון יצר קשר עם הארכיונאי הגדודי (אשר לו הגישה למכתבים שנשלחו מאזור קרים), והתברר שתיאוריו של בריינט היו זהים, כמעט מילה במילה, למתואר במכתבים שנשמרו בארכיון הגדוד. דוגמא ב: אן דאולינג, עקרת בית מצפון אנגליה, לאחר מהמלך היפנוטי תיארה שהיא שרה ויליאמס שנולדה ביוורפול בשנת 1836, ותיארה פרטים רבים מחייה שניתן היה לאמת, וכגון שם החנות שהייתה סמוכה לביתה בילדותה: "סאמסונ'ס"; על פי מדריכי שמות הרחובות מאותה התקופה, מתברר כי אכן הייתה חנות כזו בין השנים 1839 ו-1848 בבעלותו של ג'יימס סאמסון, ברחוב שהיא תיארה. תעודים אלו פורסמו ע"י ההיסטוריון והסופר הבריטי פיטר מוס בספר "מפגשים עם העבר".

• מחקרים יסודיים נוספים לדוגמא: ד"ר ג'ים ב. טוקר (פסיכיאטר ילדים), בספרו "חיים לפני החיים: חקירה מדעית של זיכרונותיהם של ילדים מחיים קודמים". ד"ר הלן וואמבאך בספריה "Reliving Past Lives" ו"Life Before Life". מוריי ברשטיין בספרו "The Search for Bridey Murphy".

מחקרים ועובדות אלו ואחרים (הובאו בערך תורה מן השמים, ובערך תורה ומדע, ובערך מוות קליני) מסייעים כיום לקרב את אור האמונה לאלו שעדיין לא זכו לה.

מענה לשאלות ע"י תורת הגלגולים[עריכה]

תורת גלגול הנשמות נותנת מענה (בין יתר התשובות) לשאלת צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, כיון שהתנהגותו של בני האדם בגלגול הנוכחי לא בהכרח משקפת את טיב התנהגותם בגלגולים קודמים^[39]. וכמו כן תורת הגלגולים נותנת הסבר לאסונות המתרחשים לתינוקות שאינן ברי הענשה^[40].

נשמות המגולגלות המאכל[עריכה]

כמוזכר לעיל, ישנם נשמות שמחמת עוונותיהם חוזרות בגלגול לתוך דומם (כגון מים), צומח או בבעלי חיים. וכתב האריז"ל^[41]שזו אחת מהסיבות שיש צורך גדול לברך (ברכות הנהנין) על כל מאכל, כיון שיתכן שיש באותו מאכל (או באותה שתיה) נשמה מגולגלת, ועל ידי הברכה מתקנים את הנשמה ומעלים אותה אל שורשה.

ואם אוכלים ללא ברכה, יש צער רב לאותם נשמה, כיון שלא זכתה לתיקון^[42]. ויש שכתבו^[43] שאם הנשמה המגולגת במאכל היא נשמת אדם רשע, יכולה להזיק לאדם שאוכל ללא ברכה.

וכתב בעל הבן איש חי^[44], שזהו פירוש הברכה: "בורא נפשות רבות", שנוסח הברכה מתייחס לנושא העלת הנשמות ע"י האכילה והברכה.

יבום[עריכה]

גם מצוות היבום, עפ"י הסוד קשורה לגלגול, כיון שהאח שנותר ללא בנים, לא קיים מצוות פריה ורביה, לפיכך ע"י שאשתו תנשא לאחיו, יחזור הוא בגלגול בבן הנולד, ובכך יהיה לו הזדמנות נוספת לתקן.

חזרת הנשמה לגופות בזמן תחיית המתים[עריכה]

מבאר האריז"ל^[45] שכאשר הנשמה יורדת אל הגוף בתור גלגול, לא כל הנשמה במלואה מתגלגלת, אלא רק חלק מהנשמה המקורית. לכן בזמן תחיית המתים, כל הגופות יקומו לתחייה, שאע"פ שהיו הרבה גופות ששייכים לאותה נשמה, מ"מ כל גוף יש לו חלק בנשמה משל עצמו.

עיבור נשמה, ודיבוק[עריכה]

וישנם מושגים שדומים למושג של "גלגול", אך הם בעוצמה פחותה יותר:

• עיבור נשמה - קיימת מציאות, שמלבד הנשמה המרכזית שנמצאת בגוף כבר מיום יצירת הטיפה, מתחברת (בשלב מאוחר יותר) לנשמה זו גם "חלק" מנשמה נוספת, והוא מה שנקרא הלשון המקובלים "עיבור נשמה"^[46] .

אדם שחוזר בגלגול לתקן את חטאו, גם מי שהחטיאו (כלומר גרם לו לחטוא) יצטרך לחזור ע"י סוד "עיבור נשמה" יחד עם החוטא, ובכך יתקנו ביחד את המעוות, ולאחר התיקון מסתלקת הנשמה המעוברת^[47].

• דיבוק - הדיבוק הוא נשמה שנמצאת בכף הקלע ובכדי להנצל מעונשה היא מתחברת לגוף של אדם חי. כלומר הדיבוק הוא חיבור ברמה נמוכה, בין נשמה זרה לגוף, והחיבור יכול לגרום נזק רוחני לבעל הגוף שבו התאכסן^[48], וכל זה בניגוד למושג של "עיבור נשמה" שהיא התחברות מהותית ברמה גבוהה בין נשמה לנשמה^[49], והעיבור פעמים רבות נועד דוקא לסייע לנשמה העיקרית^[50], היפך הדיבוק שהוא מזיק.

ראו גם[עריכה]

• מות קליני
• כף הקלע

לקריאה נוספת[עריכה]

• הרב זמיר כהן, ספר המהפך חלק א עמודים 240-249
• הרב משה בצרי, שם ונשמה, מכון הכתב ירושלים תשס"ו.
• קרול באוומן, סקירה בנושא זכרונות של גלגול נשמות בילדים, בשפה האנגלית, קובץ PDF.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• האם חובה להאמין בגלגול נשמות? הרב דוד חי הכהן
• האם מותר לעשות שחזור גלגולים? הרב אוריאל טוויטו
• מחלוקת הרמב"ן והרמב"ם בעניין גלגול נשמות הרב בן ציון אוריאל

הערות שוליים