דברים שבלב כל אדם

דברים שבלב כל אדם הוא מונח המבטא מצב בו ישנה אומדנא ברורה^[1] שהאדם התכוון לדבר מסויים, שבמקום זה אין משתמשים בכלל שדברים שבלב אינם דברים (קידושין מט:), אלא אנו רואים זאת כאמירה מפורשת.

למצב זה, בו ברורה כוונת האדם, קראו מקצת הראשונים (הריטב"א בכ"מ^[2]; רבי יהודה בן הרא"ש בתשובה בשו"ת זכרון יהודה סי' פא; ועוד) ובעקבותיהם רבים מהאחרונים^[3]: "דברים שבלב כל אדם", כלומר: דברים שבלב (- במחשבה^[4]) אך הם גלויים לכל אדם.

הערות שוליים[עריכה]

↑ ע"ע אומדנא דמוכח.
↑ ר' חי' הריטב"א עירובין נב. ד"ה והראב"ד ז"ל; כתובות ג. ד"ה כל דמקדש (- מובא בשטמ"ק שם); שם מג: ד"ה ולטעמיך תגבי (- מובא בשטמ"ק שם); שם עח: ד"ה כתבתינהו לנכסי (- מובא בשטמ"ק שם); שם קא. ד"ה לא שנו; שם נ. ד"ה הא דאמרינן, וד"ה ודילמא שאני; ב"מ טו. ד"ה וכי יפה (- מובא בשטמק שם); ב"ב קמו: ד"ה אומדנא דמוכח; שבועות יא. ד"ה אמר רבה; שם כו: ד"ה והנכון בתירוץ. דברי הריטב"א הנ"ל צוטטו כמה פעמים באח' - ר' שו"ת עונג יום טוב סי' קסח ד"ה ונ"ל בטעם; שו"ת אבני נזר אה"ע סי' קלג ס"ק כ וסי' קסז ס"ק ו.
↑ קצות החשן (סי' יב ס"ק א; סי' קפא ס"ק א; סי' רנ ס"ק ה; סי' רסט ס"ק א; סי' שמח ס"ק ד; אבני מילואים סי' כז ס"ק ט); ספר נחלת שבעה (תשובות סימן פא ד"ה ועוד דבנידון); שו"ת זית רענן (כרך א, בסוגיא דרבוצה סימן א ד"ה ונ"ל דלא, כרך ב סימן מ ד"ה לכן נראה); שו"ת שואל ומשיב (מהדורה א ח"א סי' מד ד"ה ודרך אגב, סי' עב ד"ה להרב החריף, ח"ב סי' נז ד"ה מכתבו מיום, ח"ג סי' לה ד"ה ובזה נראה, סי' נ ד"ה ביום ב', סי' קיז ד"ה שלום וברכה); שו"ת כתב סופר (אה"ע סימן נב (ב), חו"מ סי' כא ד"ה וזאת תורת, סי' לו ד"ה והנה בטוש"ע, ועוד); שו"ת עונג יום טוב (סי' קסז ד"ה ועוד דלפי); שו"ת אבני נזר (יו"ד סי' קמו ס"ק ט, אה"ע סי' קסד ס"ק יג-יד, סי' קסו ס"ק א, סי' קסז כ"פ, רס"י רלג, חו"מ סי' נא כ"פ); שו"ת אחיעזר (ח"א אה"ע סי' כד אות ג, ח"ג סי' כו ד"ה וגם בעצם); חזון איש (שביעית סי' כז אות ז ד"ה הנלקטים בשביעית; יו"ד סי' עז אות ד ד"ה וא"ת א"כ); שו"ת אפרקסתא דעניא (ח"א סי' קנ ד"ה אך לק"מ, ח"ב או"ח סי' ח ד"ה והנה הדברים); שו"ת הר צבי (אה"ע סי' עב, פא); ועוד.
↑ בתנ"ך הלב מסמל את מקום המחשבה, לעומת זאת, בדברי חז"ל פעמים רבות הלב מסמל את הרגש (הרב צב"י טאו שליט"א).

[1] ע"ע אומדנא דמוכח.

[2] ר' חי' הריטב"א עירובין נב. ד"ה והראב"ד ז"ל; כתובות ג. ד"ה כל דמקדש (- מובא בשטמ"ק שם); שם מג: ד"ה ולטעמיך תגבי (- מובא בשטמ"ק שם); שם עח: ד"ה כתבתינהו לנכסי (- מובא בשטמ"ק שם); שם קא. ד"ה לא שנו; שם נ. ד"ה הא דאמרינן, וד"ה ודילמא שאני; ב"מ טו. ד"ה וכי יפה (- מובא בשטמק שם); ב"ב קמו: ד"ה אומדנא דמוכח; שבועות יא. ד"ה אמר רבה; שם כו: ד"ה והנכון בתירוץ. דברי הריטב"א הנ"ל צוטטו כמה פעמים באח' - ר' שו"ת עונג יום טוב סי' קסח ד"ה ונ"ל בטעם; שו"ת אבני נזר אה"ע סי' קלג ס"ק כ וסי' קסז ס"ק ו.

[3] קצות החשן (סי' יב ס"ק א; סי' קפא ס"ק א; סי' רנ ס"ק ה; סי' רסט ס"ק א; סי' שמח ס"ק ד; אבני מילואים סי' כז ס"ק ט); ספר נחלת שבעה (תשובות סימן פא ד"ה ועוד דבנידון); שו"ת זית רענן (כרך א, בסוגיא דרבוצה סימן א ד"ה ונ"ל דלא, כרך ב סימן מ ד"ה לכן נראה); שו"ת שואל ומשיב (מהדורה א ח"א סי' מד ד"ה ודרך אגב, סי' עב ד"ה להרב החריף, ח"ב סי' נז ד"ה מכתבו מיום, ח"ג סי' לה ד"ה ובזה נראה, סי' נ ד"ה ביום ב', סי' קיז ד"ה שלום וברכה); שו"ת כתב סופר (אה"ע סימן נב (ב), חו"מ סי' כא ד"ה וזאת תורת, סי' לו ד"ה והנה בטוש"ע, ועוד); שו"ת עונג יום טוב (סי' קסז ד"ה ועוד דלפי); שו"ת אבני נזר (יו"ד סי' קמו ס"ק ט, אה"ע סי' קסד ס"ק יג-יד, סי' קסו ס"ק א, סי' קסז כ"פ, רס"י רלג, חו"מ סי' נא כ"פ); שו"ת אחיעזר (ח"א אה"ע סי' כד אות ג, ח"ג סי' כו ד"ה וגם בעצם); חזון איש (שביעית סי' כז אות ז ד"ה הנלקטים בשביעית; יו"ד סי' עז אות ד ד"ה וא"ת א"כ); שו"ת אפרקסתא דעניא (ח"א סי' קנ ד"ה אך לק"מ, ח"ב או"ח סי' ח ד"ה והנה הדברים); שו"ת הר צבי (אה"ע סי' עב, פא); ועוד.

[4] בתנ"ך הלב מסמל את מקום המחשבה, לעומת זאת, בדברי חז"ל פעמים רבות הלב מסמל את הרגש (הרב צב"י טאו שליט"א).

[1]

[2]

[3]

[4]

דברים שבלב כל אדם

הערות שוליים[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש