דפנה מאיר
|
|
| דפנה מאיר | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | 17 בנובמבר 1977 |
| תאריך פטירה | 17 בינואר 2016 |
דפנה מאיר (17 בנובמבר 1977 – 17 בינואר 2016; ז' בכסלו התשל"ח – ז' שבט התשע"ו). הייתה אחות במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים סורוקה. בודקת טהרה, מתקינת דיאפרגמות וממפיצי שיטת מודעות לפוריות בישראל.
מאיר פעלה להעלאת המודעות לבריאות נשים במגזר הדתי וכלל הציבור. נשים מכל הארץ פנו אליה בשאלות עליהן השיבה בהתנדבות. לאחר מותה העניקה לה הכנסת תעודת הוקרה על פעולתה העניפה לרגל היום לקידום בריאות האישה בישראל.[1] הייתה כתובת לנשים רבות בנושא פוריות ומיניות והשיבה לשאלות באתר "קולך".[2] הפעילה בלוג בשם "דרך נשים".[3]
מאיר נרצחה על ידי מחבל פלסטיני בפתח ביתה שבהתנחלות עתניאל' בעיצומו של גל פיגועי הטרור הפלסטיני (2015–2016).
ביוגרפיה[עריכה]
דפנה מאיר הייתה בת לאב ניצול השואה, ולאם דור שביעי בארץ. הוריה נפרדו בצעירותה ועד אז למדה בבית-ספר חרדי דתי. לאחר מכן עברה לפנימיית "אחוזת שרה" בבני ברק, לילדים ממשפחות מצוקה. דרך הפנימייה הכירה את משפחת מואטי, שהייתה לה למשפחה מארחת ואירחה אותה בשבתות ובחגים, לאחר יום הולדתה ה-13. היא התגוררה ולמדה בחברת הנוער בקיבוץ טירת צבי והמשיכה לאחר מכן לשנת מדרשה במדרשת עין הנצי"ב. ב-1995 התגייסה לחיל האוויר כתצפיתנית ואת רוב שירותה בילתה במוצב בדרום לבנון. שם הכירה את נתן מאיר ולאחר חמישה חודשים התחתנו.
לזוג נולדו ארבעה ילדים, ושניים נוספים הם גידלו באומנה. ב-1999 החלה את לימודיה לתואר ראשון בסיעוד באוניברסיטת בן-גוריון. ב-2003 החלה לעבוד כאחות מוסמכת במחלקה פתוחה במרכז לבריאות הנפש בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע. ב-2006 עברה התמחות בלימודי הנחיה לשיטת המודעות לפריון בירושלים. ב-2008, עבדה כאחות אחראית במרפאה ביישוב טנא עומרים. מ-2012 ועד מותה עבדה כאחות במחלקה נוירוכיורגית בבית החולים סורוקה בבאר שבע.
מפעל חייה[עריכה]
בשנים 2006–2007 למדה לימודי הנחייה של שיטת מודעות לפוריות אצל מיכל שונברון. השיטה עוסקת בזיהוי הימים הפוריים והלא פוריים של האישה, לצורך כניסה להריון או למניעתו. על בסיס היכרותה עם השיטה, הידע הרפואי שלה כאחות והידע הדתי ההלכתי, התוותה דרך של ייעוץ לנשים דתיות בנושאי בריאות ומודעות לגוף, לפריון ולמיניות.
במהלך עבודתה עסקה מאז ואילך בהנחיית סדנאות בקבוצות קטנות של נשים ללימוד שיטת המודעות לפוריות, כולל ליווי אישי ארוך טווח. מאיר הייתה מעבירה סדנאות בתחום ההתבגרות המינית לנערות בגיל ההתבגרות. כמו כן, עסקה בהנחיית אימהות לבנות מתבגרות, לבגרות מינית ראויה. מאיר אף העבירה סדרות שיעורים בנושאי תכנון משפחה,גיל המעבר, הנקה, פריון ובריאות האישה לציבור הרחב. היא כתבה טורים שבועיים בנושאי בריאות שונים לעיתונים קהילתיים והתראיינה למגזינים לנשים בתחומים אלה[4]. הייתה מתאימת דיאפרגמות והתמחתה בלימוד נשים לזהות סרטן שד. מאיר הייתה הכותבת היחידה בפורום "פריון ובריאות האישה" באתר "קולך" – אליו נכנסות עשרות אלפי קוראות בשנה. להן נתנה מענה וייעוץ לנשים באתר בענייני פוריות ובריאות האישה הן במענה פומבי והן באופן דיסקרטי. בנוסף פתחה אתר בשם "דרך נשים", בו פרסמה מאמרים שכתבה וניהלה בלוג אישי.בשנת 2013 כתבה מכתב פרידה מפורום קולך[5]
אחד ממפעליה היה הפעלת קליניקה שהקימה עבור נשים המעוניינות באמצעי המניעה דיאפרגמה כאלטרנטיבה בריאה להורמונים או לאמצעים פולשניים. במשך השנים פקדו את הקליניקה נשים רבות, ובמקביל הכשירה מאיר מתאימות דיאפרגמה נוספות, על מנת לחלוק בעבודה.[6]
חיבור "תפילת האחות" - לפני חלוקת תרופות לחולים[עריכה]
לאחר מותה הופצה תפילה אישית שפירסמה מאיר בבלוג שלה[7] המיועדת לאחות המחלקת תרופות לחולים. את התפילה הייתה מחזיקה בארונה בבית החולים, ולאחר שהתפרסמה תורגמה לשפות שונות ומשמשת יהודים ושאינם יהודים, בהם מיליוני עותקים שחולקו בקרב נוצרים. התפילה חולקה בתפוצה רחבה לאחיות בכל רחבי הארץ לבקשת קופות חולים וארגוני אחיות. ישנן מחלקות שהציבו את נוסח התפילה באופן בולט בדומה למקובל עם תפילת הרופא.
הסופרת והחוקרת עליזה לביא פרסמה תפילה זו במהדורה המורחבת של ספרה "תפילת נשים, אוסף תפילות וסיפורי תפילה של נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה".
נוסח התפילה:
| "יהי רצון מלפניך, בורא העולם המנהלו בחסד וברחמים, שתזכה אותי לחלק תרופות לעמך ישראל הזקוקים לישועה וגם לבני עמים אחרים הנמצאים תחת הטיפול המסור של שליחיך הנאמנים העושים עבודת קודש בימים ובלילות, בשבתות ובחגים, ללא לאות.
זכני נא להבין, לדעת ולזכור תמיד, כי התרופות הן מתנה ממך, ופועלות בשליחותך. זכני נא לחזות ולשמוח בהשפעתן המיטיבה של התרופות אותן אחלק לחולים ברחמים. זכני נא לתת את התרופות מתוך ריכוז, ומתוך הבנת מנגנון פעולת התרופה על המחלה. זכני נא להבחין בזמן בכל טעות, שלי או של חבריי, בשרשרת מתן התרופה, ולפעול במהירות לתיקונה בטרם תגיע התרופה לגופו של החולה. זכני נא לפעול תמיד מתוך ענווה, ללמוד וללמד אחרים על ההצלחות והכשלונות בחלוקת התרופות. זכני נא לתת תרופות לחולים מתוך בריאותי האיתנה ולהודות על כך שאיני נוטלת תרופות אלו בעצמי. זכני נא ללמוד להזדהות, מתוך בריאות, עם סבלו של החולה ולעזור לו ככל יכולתי בכלים שאתה נותן לי יום יום ושעה שעה. אמן. |
||
| – תפילת נשים, עמ' 256 | ||
הירצחה[עריכה]
ב-17 בינואר 2016, בשעה שדפנה שהתה בביתה שבישוב עתניאל, חדר לפתח ביתה מוראד עבדאללה אדעיס, מחבל פלסטיני כבן 16 מהכפר בית עמרה (כ-2 ק"מ צפונית מזרחית לעתניאל), ודקר אותה למוות לעיני ילדיה. לפי עדותו, דפנה נאבקה בו אף לאחר שדקר אותה, אך הוא שב ודקר אותה עד שלא הצליח להוציא את הסכין מגופה. אז נמלט לביתו בבגדיו המוכתמים בדם, שם נשאר עד שנעצר. בזמן האירוע הכריז צה"ל על אזור היישוב שטח צבאי סגור ונערך בכוחות גדולים לכניסה לכפרים לביצוע מעצרים וחיפושים כעבור יומיים במבצע משותף לשב"כ ויחידת דובדבן ,נתפס המחבל.
מאיר נקברה בירושלים בבית הקברות בהר המנוחות.
ביוני 2016 נהרס ביתו של המחבל.[8]
כחודשיים לפני הירצחה כתבה דפנה במידעון מקומי על תחושותיה בעקבות הרצח של הרב יעקב ליטמן ובנו נתנאל בפיגוע ירי בדרך לעתניאל, כשהיו בדרכם לשבת חתן לרגל נישואי הבת: [9].[10].
בעקבות הרצח[עריכה]
בעקבות הרצח בוצעו הערכות מצב לאיתור החסרונות במערך האבטחה של יישובים מבודדים, אותרו ליקויים וניתנו המלצות לשינוי המערך.
באפריל 2016 הזמין שגריר ישראל באו"ם דני דנון וארגון נפגעי הטרור משפחה אחת את האב נתן מאיר ובתו רננה, להשתתף ולייצג את נפגעי הטרור הישראלים בדיון שהתקיים במועצת הביטחון של האו"ם בנושא הטרור[11]. לאחר ביקורם באו"ם, פנה נתן מאיר למזכ"ל במכתב וזאת במחאה על היחס שלו זכה במהלך ביקור רשמי במקום. במכתבו קבל על יחסם של שגרירי ונציגי האו"ם אליהם. בין היתר ציין מאיר במכתבו, שברור לו שמקום מגוריו שנוי במחלוקת, אבל בניגוד להתנהגות נציגי האו"ם אמר למזכ"ל: "דע לך, שרבים משכניי הערבים המכונים פלסטינים שלחו לי תנחומים, הישירו מבט ובאו אל ביתי. הם יודעים ואני יודע שאת השלום האמיתי אנחנו, האנשים הפשוטים, נביא"[12].
מספר חודשים לאחר הירצחה של מאיר נרצח בפיגוע ירי הרב מיכאל מרק אב לעשרה, בעת נסיעה במכוניתו אל היישוב עם בני משפחתו המתגוררים באותו רחוב בקרבת משפחת מאיר. בכך לצד אסון נוסף הפכו בתוך שנה, 23 ילדים ביישוב עותניאל ליתומים[13].
ב-12 בספטמבר 2016 התקיים דיון מיוחד בוועדת המשנה לענייני חוץ וביטחון של הכנסת, בו חשפה נציגת פיקוד העורף את סדר העדיפויות במתן תקציבים למיגון יישובים. על פי הערכת מצב שקיימו בפיקוד מרכז נקבעו 4 יישובים בהם היישוב עותניאל כישובים המאוימים ביותר ביהודה ושומרון ואשר לכן צריכים מערכות הגנה באופן מיידי[14].
מצפה דפנה[עריכה]
במסגרת פרויקט "בשבילם" ביוזמת נוער עותניאל אשר החל בעקבות רצח שלושת הנערים בו נבנתה דרך נוף סובב עותניאל, החליטו תושבי המקום במקום להנציח את דפנה באנדרטה, להקים על שמה מצפה נוף, טיילת ומתחם תיירותי הצופים אל עבר ירושלים. מצפה אשר יכלול בין היתר אמפיתיאטרון להופעות ופינות חמד למשפחות. פרויקט שבנייתו על טהרת ההתנדבות מעבודת האדריכלות המקצועית ועד לביצוע עבודת הבניה בשטח[15].
הוקרה והנצחה[עריכה]
- במלאת 30 להירצחה נערכה אזכרה בסימן של אחדות בה נאמו בין היתר ליהיא לפיד ויריב אופנהיימר.[16]
- באפריל 2016 שודר בערוץ עשר סרט דוקומנטרי, בבימויה של mיפי ביידר, "בדרכה שלה", שמתאר את חייה, הקריירה ומותה של דפנה מאיר, וכולל ראיונות עם בעלה וילדיה.[17]
- ב-5 ביולי 2016 העניקה לה הכנסת במעמד יו"ר הכנסת יו"ר ההסתדרות הרפואית וח"כ נוספים, תעודת הוקרה לרגל יום בריאות האשה הבינלאומי, לרגל פועלה לקידום בריאות האשה.
- ביולי 2016 שודרה בערוץ 2 כתבה עם סיון רהב-מאיר אודות אישה יהודיה אמריקאית, שעלתה לארץ בהשפעתה ולזכרה של דפנה מאיר.[18]
- חברת הכנסת קארין אלהרר הקדישה את חוק האומנה לזכרה של מאיר.[19]
- עובדיה חממה הלחין חלקים מן ההספד שנשא בן זוגה, נתן מאיר, לשיר "שירת החיים (תן לנו כח)"[20]
- נורית גזית כתבה ואורי ויזל הלחין לזכרה את השיר "אחת ממיליון"[21]
- פנינה גפן כתבה שיר על שמה של דפנה מאיר, "אם השנה", שפורסם בעיתון הילדים אותיות.[22]
- דפנה מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 79.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דרך נשים - הבלוג של דפנה מאיר
- פורום "פריון ובריאות האישה" באתר "קולך"
- הדף לזכר דפנה מאיר הי"ד, בפייסבוק
- פנינה גפן, בגוף אני מבינה, מוסף שבת בעיתון מקור ראשון, 25 בינואר 2016.
ממאמריה:
- "מניעת הריון – שיקולים דתיים ובריאותיים", 21 באוקטובר 2012
- "חיסון לסרטן צוואר הרחם – בעד ונגד", 12 בינואר 2014
- "בודקות הטהרה – "העיניים של הרב", הרציונל, הביצוע, היתרונות והחסרונות", 28 בספטמבר 2014
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ תעודת הוקרה לדפנה מאיר במסגרת יום הבריאות לאישה בישראל בכנסת, ערוץ 7, 5 ביולי 2016
- ↑ דפנה מאיר, קולך
- ↑ דרך נשים, הבלוג של דפנה מאיר
- ↑ הגלולה המרה, תמר צרור ורות עזריה, פנימה - מגזין לאשה הדתית.
- ↑ במהלך השנים הללו בהן התנדבתי ב"קולך", התפשט הפייסבוק, ששינה לרבות/ים את החיים במובנים רבים. הוקמו קבוצות של פמיניסטיות דתיות וקבוצות תמיכה בנושאים שונים, ברמה החצי עולמית. אמנם עוד לא שמעו על זה בסומליה, ובאזורים הכפריים שָם שום דבר לא השתנה לטובה, בוודאי לא במעמד האישה, אך עוד חזון למועד. נתקן את העולם בפרוסות קטנטנות. לא בבת אחת".
- ↑ תשובה באתר קולך
- ↑ "תפילה לפני חלוקת תרופות", אפריל 25, 2013
- ↑ בית המחבל נהרס, מיכל רוטנברג, דבר ראשון, 11 ביוני 2016
- ↑ עולים בי לאחרונה הרבה הרהורים עקב המצב הביטחוני. מחשבות על מה, על למה, על מה צריך לעשות, על מה לא צריך. או אי אפשר. או לא כדאי. איך לנהוג, במיוחד בכביש. אבל לא רק. על הפחדים. על בעלי ועל הילדים. על החברים והמשפחה. על המון דברים. המצב לא קל. יש לי לפעמים תחושה של רולטה רוסית. ויש גם נדודי שינה
- ↑ טור של דפנה מאיר ז"ל על גל הטרור: "מציאות מזעזעת", חופי עמוס, nrg, 17 בינואר 2016
- ↑ "בלב כואב ומדמם, באים לבקש מהעולם להבין את נפגעי הטרור הפלסטיני", יובל קרני,ynet, 17 באפריל 2016
- ↑ נתן מאיר למזכ"ל האו"ם: "לא פצית פה, לא הבטת בפניי", אלישע בן קימון, ynet, 08 במאי 2016
- ↑ 23 יתומים בשנה: הישוב של דפנה מאיר ומיכאל מרק ז"ל מדמם., אייל לוי, מעריב, 13 ביולי 2016
- ↑ אלו היישובים המאוימים ביותר ביהודה ושומרון, אלישע בן קימון, ynet, 12 בספטמבר 2016
- ↑ הפרויקט של נוער עתניאל: מוסיפים חיים להר, ערוץ 20, 26 באוגוסט 2016
- ↑ דברים שלקחתי מדפנה מאיר, סלונה, 17 בפברואר 2016
- ↑ בדרכה שלה, סיפורה של דפנה מאיר, Nana10, 11 באפריל 2016
- ↑ עלתה לישראל בעקבות רצח דפנה מאיר, בערוץ היוטיוב של ערוץ 7
- ↑ מרגש: קארין אלהרר הקדישה את חוק האומנה לדפנה מאיר, כיפה, 24 בפברואר 2016
- ↑ "שירת החיים (תן לנו כח)". מילים: נתן מאיר. לחן: עובדיה חממה.
- ↑ "אחת ממיליון". מילים: נורית גזית. לחן: אורי ויזל.
- ↑ "אם השנה", אותיות
