דרשני:הנהגת האדם בבוקר (נתנאל שטרן)

הלכות הנהגת האדם בבוקר במשנה במסכת אבות (פ"ה) שנינו, "יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים". ונבוא להסביר את המשנה.

אמר התנא, שעל האדם להיות "עז כנמר". וביאור הדבר, שלפעמים נמנע האדם מלעשות מצוות, מפני שישנם אנשים הלועגים עליו. לכן הזהיר שלא ימנע מלקיים את המצוות, אלא יעיז פניו ויעשה המצוות ולא יבוש מפני המלעיגים עליו.

וענין זה מצוי מאד בדברים שהחברה אינה נוהגת בהם. למשל, אשה שחברותיה אינן מכסות את ראשן, קשה לה מאד לקבל על עצמה לכסות את ראשה, פן חברותיה ירחקו ממנה. וכן אדם שמבקש להקפיד על שיעור תורה, ואינו רוצה לענות לטלפון בשעת השיעור. הוא מתיירא מחבריו שילעגו לו שפתאום "נעשה צדיק". וכן אדם שמקבל על עצמו שלא לדבר בשעת התפלה, וחברו היושב לידו שואל אותו שאלה, והוא מתבייש שלא להשיב לו. כל אלה, עליהם להיות עזים כנמר, ולשמור על מצות ה' כרצונם, וה' יעזור להם שאדרבה, יהיו מוערכים יותר בזכות מעשיהם הטובים.

ומכל מקום, על האדם להזהר שלא להתקוטט עם אנשים אחרים, מפני שסוף סוף, העזות מידה רעה היא מאד, עד שיש אומרים שאין ראוי להשתמש בה אפילו לעבודת ה'. ועל כן יש לכל אדם לדאוג לעצמו לחברה איכותית מבחינה רוחנית, ההולכים אף הם בדרך התורה, ובזה יקל מעליו לקיים את מצוות ה'.

ומה שאמר "וקל כנשר" ולא הזכיר בעלי כנף אחרים, הוא מפני שהנשר ניחן בכח ראייה נפלא למרחקים, שהרי הוא מרחף בגובה רב, ובכל זאת הוא מבחין בכל פגר המוטל על גבי הקרקע, ועל כן הזכירו, שיזהר האדם מאד בראיית העינים, כי הראיה היא תחילת העבירה, שהעין רואה והלב חומד, וכלי המעשה גומרים. אלא יהיה "קל כנשר", וממהר להתעלם ממה שראו עיניו ומה שמתאוה אליו לבו.

ומה שאמר "ורץ כצבי", זה כנגד הרגלים, שירוצו תמיד לטוב, וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קיט) "הדריכיני בנתיב מצוותיך". ולא יתנהל בעצלתיים בלכתו לקיים את המצות.

ומה שאמר "וגיבור כארי", בא ללמדינו שצריך האדם להתגבר כארי בעשיית המצוות, ויכבוש את לבו שלא לעשות עבירות, כי גם לעשיית המצוות וגם להמנעות מן העבירות, צריך האדם גבורה רבה. ולכן כתב מרן בתחילת ה"שלחן ערוך" בזו הלשון:

"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר", כלומר שיזהר לקום לעבודת ה' קודם שיאיר השחר.

ומבואר בפוסקים, שמי שאינו יכול לקום כל כך מוקדם בבוקר, ובפרט בזמנינו שכיוון שמצוי אור החשמל ואין אנו מקדימים לישון, או שחושש שיהיה עייף ויגע לעבודת ה' אם ישכים קום כל כך, רשאי מן הדין לקום לאחר מכן, ויזהר על כל פנים שלא לאחר זמן קריאת שמע ותפילה, שבזה הוא מחויב. ויחשוב כל אדם בלבו, אילו היה הדבר בעבודת מלך בשר ודם, שציוהו להשכים בבוקר לעשות לו איזה דבר, כמה זהיר היה לעשות מצותו, קל וחומר כלפי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.