דרשני:השורש של חנוכה: מה פשר השורש ח-נ-כ במקרא? (יוחאי אורלן)

יש הרבה דרשות על המילה הזאת "חנוכה": חנו בכ"ה (המכבים חנו מן הקרבות ביום כ"ה בכסלו) ראשי תיבות - ח' נרות והלכה כבית הלל, ויש עוד. אבל המילה הזאת עתיקה מאוד ומשמעותה במקרא ברורה: "זאת חנוכת המזבח" - השימוש הראשון במשהו. מאותו שורש באה גם המילה "לחנך" בבניין פיעל, שמתייחסת לתחילת הפעילות המוסרית של אדם. אגב, במקרא הפועל הזה הוא תמיד בבניין פעל: אפלו במשמעות החינוכית: "חנוך לנער על פי דרכו". הצורה חנוכה היא שם פעולה של השורש ח-נ-כ בבניין קל, כמו למשל: גאל - גאולה, פעל - פעולה פקד - פקודה. (נושא שמות הפעולה במקרא, ובייחוד מיונם לבניינים, הוא מאוד מעורפל במקרא, ובכל מקרה אצלנו הקשר ברור) בחנוכה התחילו מחדש להשתמש במקדש (חנכו אותו), לאחר שנטמא, ומכאן שמו. בימינו התחלקו משמעויותיו של שורש זה על פי הבניינים: חנך בבניין פעל מתייחס למוסדות ועצמים, ולכן חונכים בית תרבות או פרוייקט חדש. חינך בבניין פיעל מתייחס לבני אדם בלבד. אגב, ככל שהזמן עובר, הבניין המקורי המצוי במקרא (קל, חנך) הואלך ונעלם, ובמקומו אומרים "השקה". דווקא בניין פיעל שאינו מופיע במקרא שרד היטב והתקבע במערכת החינוך. אם כבר מדברים על חינוך, כדאי לשים לב לתפיסה של השורש הזה בעברית: חנוכת המשכן או המזבח אינה הכנה לפעילות האמיתית שתהיה מתישהו בעתיד. מדובר בהתחלת השימוש עצמו. לאמר: איך מתחילים שימוש במשהו? אין מה להסתבך ולעשות טקס הכנה מסובכים. פשוט מתחילים! ממקורות אחרים נראה שזוהי גם תפיסת החינוך של התורה (בניגוד לתפיסה ההישגית הרווחת בעולם המערבי): החינוך אינו הכנה של הילד לחיים כמבוגר, אלא גם למעשיו של הילד עכשיו יש ערך וחשיבות. אנחנו לא מחנכים ילדים שיידעו את כל המקצועות כדי שיסתדרו בחיים אחרי זה. חינוך משמעותו להתחיל ממש עכשיו להיות הכי טובים שאפשר, כי החיים כבר כאן! חנוכה שמח...