דרשני:מאמר:הרב שלמה לוי - אגרת מד' – "בית מדרש לרבנים" (Yedidyarashi)

מתוך עלון לאורו

"אם נבא בתכונה פורמלית להעמיד "בית מדרש גבוה" ישתבש העניין הרבה, והקליפה תתרבה על התוך, ויהיו לנו ממנו חכמי היהדות מה שהיו והנם לנו הרבנים של "בתי מדרש הרבנים" שברוסיא מכבר ושבאשכנז עכשיו. על כן איני מוצא תרופה למחלתנו כי אם ע"י כינוס, שיהיה בתחילתו קטן בכמותו, ובלא שום כחל ושרק של פורמליות, רק בהכרה פנימית אדירה, שהחובה עלינו עכשיו ביותר להשיב לתחייה את רוח עמנו, המתעלף מעצר רעה וצימאון, והמכונסים המעטים יהיו אנשים לא זקנים, שיש להם כישרון של קדושה אלהית, מחוברת בדעה בהירה וטהרת לב במוסר אמת, והם יסכימו לעשות קבע את הלמוד של כל מה שנוגע לרעיון ומחשבה שבתורה, עם כל התרחבותו הגדולה, בצירוף חינוך והנהגה של בריאות הגוף והרוח, ובצירוף השתמשות נכונה בידיעות המדעים לפי מרום הזמן, לכל ענפיהם ולכל הרגשותיהם, המסתעפים והרחבים, כדי שיתחדד יפה סגנונם ותתרחב דעתם, לכונן ברוח נכון ספרות טובה וחיה ממקור ישראל ביסודו ובהרחבה כללית בשכלולו. אז יראו בנינו את עוזנו וכבודנו, את אמתתנו ועושרנו הרוחני, וע"י זה יטהר וירומם רוחם ויחזק לבבם, להשגב בעז עמנו ובהרמת קרן ארץ חמדתנו, שהיא בית חיינו ותקוותנו לדור דורים. ע"י ההתחלה הקטנה הזאת, שתעשה ע"י כוחות שעומדים הם כולם בפנים, יוכל עץ חיים גדול לצמח להצמיח קרן ישועה, ויוכלו הדברים ללכת ולהרחיב באופן מוצלח כזה, עד שאפילו העמים הנאורים כולם יקיצו לחידור קרני האור הגדולים, שיהיו נוצצים ממקום ששם מאז יצאה האורה. "וחכיתי לד' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו, הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ד' לאותות ולמופתים בישראל מעם ד' צבאות השוכן בהר ציון", וקודם לזה אמר 'צור תעודה חתום תורה בלמודי'".

מרן הרב זצ"ל מתייחס כאן לדבריו של הרב שמואל אלכסנדרוב ממכתבו (מכתבי מחקר ובקרת עמ' 17) שבהם מציע הרב אלכסנדרוב להקים "בתי מדרש גבוה". נרחיב מעט אודות כך, האיגרת של הרב אלכסנדרוב מתייחסת לדברי מרן הרב זצ"ל בספרו "אדר היקר" (רעיונות לתולדות הגאון האדר"ת) במאמר הפתיחה 'מעט צרי':

"ביותר נתגדלה חובתנו בהגדלת כוח הלמוד העיוני שבתורה עכשיו, בעת השבר הגדול אשר השברנו, מכוס התרעלה אשר שתה עמנו לרוויה, מחרב הנוקמת נקם ברית, אשר ירד עליו באופן המבהיל ומחריד כל רוח ונפש, מידי רעי אדם, פריצי חיות, המשחרים לטרף, אשר במדינת רוסיא, ויחד עם זה המהפכה הגדולה שבארץ ההיא, שכמעט רוב האומה שרויה שמה, והיא מוכרחת להוליד שינוים נמרצים בחיי עמנו שמה, ומהם מוכרחים יהיו להיוולד שינוים אדירים בחיי הכלל כלו, בכל מקום שהוא. ובימי סערה ורעש כאלה אנחנו מחויבים לבצר את עמדת הרוח" (דברי הרב אלכסנדרוב) על זה מצאתי לנחוץ להעיר בדברים האלה: זה הרבה שנים עוד טרם המהפכה הגדולה שבמדינתנו כבר היתה משאת נפשם של טובי נבוני אומתנו לבצר את עמדת הרוח על ידי בנין בית ספר גבוה ללמודי היהדות בירושלים שממנו יצאו חכמים גדולים לוחמים עם הכפירה המדעית הכללית. ומה גם בעידנא דריתחא (=בזמן זה שהעולם רותח) כזאת בשעת הרעוואלוציע (=מהפכת 1905) הגדולה שבמדינתנו, ואשר בלי גוזמא כמעט כל קנייני הרוח של העם העברי טובעים בים גדול של שלילה וכפירה עמוקה מתורת קרל מרקס והמאטעריאליזום ההיסתוריי".

בחלק זה של האיגרת מרן הרב זצ"ל מתמודד עם שתי שאלות, הראשונה הקמת 'בית מדרש לרבנים'. השאלה השנית היחס לשתי תורות שניסרו בחללו של עולם הליברליזם וסוציאליזם, שתי שיטות שהיו השיח הפילוסופי והחברתי של אירופה המערבית הליברליזם, והסוציאליזם אירופה המזרחית. שתי תורות אלו מצאו להם מקום בציבוריות היהודית ובאו לידי ביטוי בתנועה הציונית לפלוגותיה, ואף בלב הצעיר היהודי בכלל, בהמשך נרחיב אודות שיטות אלו ויחסו של מרן הרב זצ"ל.

"בתי מדרש הרבנים"

הדבר ברור, להעמיד בית מדרש לרבנים שיעמוד בצורה ובתפיסה של בתי המדרש של גרמניה מיסודם של 'חכמת ישראל' "שם תרבה הקליפה על התוך". 'חכמת ישראל' שהחלה להתפתח בגרמניה, כמענה לתהליך החילון שפקד את אירופה. תפיסה זו ייסדה את המחקר האקדמי במדעי היהדות ללא התייחסות והבנה מהי קדושה. תנועה זו החלה פעילותה בשנת תק"פ 1819, מייסדיה היו יום טוב ליפמן צונץ, היינריך היינה ועוד. הם קיווי לקרב את הדת היהודית ליהודים, דבר זה יעשה ע"י פתיחת ספרי הקודש תורה שבכתב ותורה שבעל פה, לכלים הביקורתיים של עולם האקדמיה מבלי ערכה של קדושת התורה. שני ענפים מרכזיים היו לתנועה: הראשון במרכז אירופה, ובו פעלו אחרי צונץ חוקרים שכתבו בגרמנית ובראשם אברהם גַיְיגֶר, היינריך גְרֶץ, יצחק מרקוס יוֹסְט, משה שטיינשניידר ואחרים. הענף השני צמח במזרח אירופה - בגליציה ובאימפריה הרוסית - ובו פעלו חוקרים שכתבו בעברית, אנשי תנועת ההשכלה היהודית, ובהם רבי נחמן קְרוֹכְמַל (רנ"ק), שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) ואחרים. כמו כן, פעל כך גם שמואל דוד לוּצאטוֹ (שד"ל), שחי באיטליה והצטרף לבית המדרש לרבנים בפאדובה.

מרן הרב זצ"ל רואה שגישה 'חכמת ישראל' יכולה למצוא מקום גם 'בבית המדרש לרבנים', לכן הצעתו היא לכנס גרעין ראשוני קטן שיהיה חדור מטרה, להשיב לאומה את כוחותיה ועוצמת רוחניותה. הגרעין צריך להיות בנוי מתלמידי חכמים צעירים בעלי עומק ורוחב בעולם של תורה, בנגלה ובנסתר. יראת הרוממות תהייה דרך חייהם ושאיפת חייהם, לימודי פנימיות התורה ועמודי המחשבה הישראלית לימוד הקבע שלהם. ידיעת המדעים הבנה וחיבור, בין עולם התורה והמדע המתחדש. תלמידי החכמים צריכים להיות בעלי כשרון של כתיבה ויצירה, שהיא הכלי המיוחד בדורותנו להביא את הרעיונות הגבוהים להבנה ותפיסה בכל שדרות האומה. דבר זה יביא לידי הכרה והערכה של עוצמת וגודל התורה, וההבנה שאין לנו מה לרעות בשדות זרים כדי להשביע את רוחנו. הרב "הנזיר" תלמידו ונאמן ביתו של מרן הרב זצ"ל, כותב את תוכנית הלימודים של הישיבה המרכזית מרכז הרב חנוכה תרפ"ב.

בפתיחת התוכנית, כותב הרב הנזיר את החזון, הייעוד, והמטרה ביסוד הישיבה המרכזית מטעם תנועת 'דגל ירושלים'.

"בישראל אי אפשר שהלימודים הרוחניים יהיו חילוניים, הכוח הרוחני והכוח האלוקי צריכים להיות אחד. זאת אומרת הכוח האלוקי, הכוח המשפטי והכוח הרוחני במובן המיוחד (הפילוסופיא, התולדה וכו') כולם עניינם ומקורם התורה, הרשומה, הכתובה, והמסורה.

תעודת "הישיבה המרכזית" היא להיות מעין מכללת הכוחות הרוחניים בישראל. ובמלוא הלימודים הרוחניים העבריים ברום היקפה ב"ישיבה המרכזית" ברוח אלקי יפרח רוח ישראל בתחיית קדשו.

אבל לא שיעורי הלימודים לחוד, אלא עבודת החינוך האישי עיקר, כלבני הנביאים, תיקון המידות, והעלאת החיים לתחיית רוח הנבואה".

אי אפשר לעשות בתורה קרעים ולהסיר ממנה את מרחבי החיים הטבעיים, אנו חייבים להסתכל התורה והחיים בתמונה מאוחדת ושלמה, כך בבית המדרש של הישיבה ישנו איחוד בכל רובדי החיים אל מול פני המנורה היא התורה.

מרן הרב זצ"ל מסיים את הדיון אודות בית המדרש לרבנים מול ישיבה בפסוק מהנביא ישעיהו (פרק ח): "צוֹר, תְּעוּדָה. חֲתוֹם תּוֹרָה, בְּלִמֻּדָי. וְחִכִּיתִי, לַד', הַמַּסְתִּיר פָּנָיו, מִבֵּית יַעֲקֹב. וְקִוֵּיתִי לוֹ. הִנֵּה אָנֹכִי, וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי ד', לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים, בְּיִשְׂרָאֵל מֵעִם ד' צְבָאוֹת, הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן". ביאר רש"י הנה אנכי והילדים וגו' לאותות - ומדרש אגדה בבראשית רבה על אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות שלא ילמדו תינוקות של בית רבן תורה אמר אם אין גדיים אין תיישים אם אין צאן אין רועה אגרום לו לסלק שכינתו אמר לו הנביא כל מה שאתה קושר התעודה וחותם התורה לסותמה שלא תמצא בישראל לא יועיל לך . הנה אנכי והילדים וגו' - הם תלמידים שחביבין עלי כבנים יהיו לאותות ולמופתים שתתקיים תורה בישראל על ידם. אין לנו לחשוש מהתמעטות התורה בדורנו (נעילת בתי המדרש ע"י אחז ומיעוט לימוד התורה), זה מהלך ממהלכי הגאולה, שיוביל ללמוד תורה בעומק ובהרחבה, ע"י הילדים אלו התלמידים שיצמחו בישיבות ובבתי המדרש המתחדשים בארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות. אל לנו להכניס פנימה בישיבות את התפיסה של חכמי אומות העולם, לימוד התורה בלא קדושה, גם לימוד עולם הטבע צריך להיות דרך הקדושה, ולא במנותק ממנה.